סקר מיוחד

בחירות 2026 – סקר בזק: 31% מהציבור מעריכים שלגוש השינוי סיכויים גבוהים יותר להקים ממשלה, 27.5% מעניקים סיכויים גבוהים יותר לגוש הימין-חרדים

כ-16% חושבים שלשני הגושים סיכויים שווים, 11% חושבים שלאף גוש אין סיכוי להקים ממשלה ● בקרב היהודים: השיעור הגבוה ביותר (37%) מעוניינים בקואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים. בציבור הערבי, 71% מעדיפים קואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות מפלגות ערביות ● במקרה שבו לא תהיה הכרעה ברורה: 35% מהיהודים מעדיפים בחירות חוזרות, 28% – ממשלת אחדות, 23% – ממשלת מיעוט. בקרב הערבים: 46% מעדיפים בחירות חוזרות, 9% – ממשלת אחדות ו-25% – ממשלת מיעוט

| מאת:

נתניהו, איזנקוט, בנט, ליברמן, גולן, בן גביר, עבאס | Photos by SHALEV SHALOM/POOL, Chaim Goldberg, Avshalom Sassoni, Yonatan Sindel/Flash90

נושאים מרכזיים במערכת הבחירות

 

✦ יהודית ודמוקרטית?

 

ישראל מוגדרת מדינה יהודית ודמוקרטית האם, לדעתך, יש או אין היום שיווי משקל/איזון נכון בין הרכיב היהודי לרכיב הדמוקרטי?

  • רק כרבע מהציבור היהודי (24%) חושבים שיש כיום בישראל איזון בין שני הרכיבים היהודי והדמוקרטי. השיעור הגבוה ביותר (41%) חושבים שהרכיב היהודי חזק מדי. כרבע (23%) מעריכים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי.

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה כי באף מחנה אין רוב לסבורים כי קיים כיום בישראל איזון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי. בשמאל כשלושה רבעים (76%) ובמרכז כשני שלישים (66%) מעריכים כי הרכיב היהודי חזק מדי. הימין חלוק בשאלה זו: 31.5% סבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי, ואילו 25.5% - שהרכיב היהודי חזק מדי. 30% מעריכים ששני הרכיבים מאוזנים.

  • פילוח לפי דתיות מעלה רוב בקרב החרדים הסבורים שהרכיב הדמוקרטי חזק מדי (69%) בקרב הדתיים השיעור הגבוה ביותר (40%) סבורים גם כך אבל שיעור נמוך רק במעט (36%) חושבים שיש איזון בין שני הרכיבים. בקרב המסורתיים הדתיים השיעור הגבוה ביותר (38.5%) מעריכים כי יש איזון בין שני הרכיבים ובקרב המסורתיים הלא דתיים השיעור גבוה ביותר (37%) חשובים שהרכיב היהודי חזק מדי. בקרב החילונים רוב חד משמעי (71%) מעריכים את הרכיב היהודי כחזק מדי.

  • בציבור הערבי רוב ברור של כשני שלישים (65%) מעריכים שהרכיב היהודי חזק מדי.

 

מסכימים שיש כיום איזון נכון בין הרכיב היהודי לדמוקרטי (%)

 

האם מדינת ישראל יכולה או לא יכולה להיות באותו זמן גם מדינה יהודית לגמרי וגם מדינה דמוקרטית לגמרי?

  • למרות האמור לעיל, הרוב בציבור היהודי, ולמעשה בכל המגזרים, חושבים כי הדבר אפשרי. לעומת זאת בציבור הערבי פחות משליש (29%) חושבים שישראל יכולה להיות גם יהודית לגמרי וגם דמוקרטית לגמרי.

 

חושבים שישראל יכולה להיות בעת ובעונה אחת מדינה יהודית ודמוקרטית (%)

 

✦ מערכת האיזונים בין זרועות השלטון

 

  • שאלנו לגבי כל אחת משלוש הזרועות – מערכת המשפט, הכנסת והממשלה – האם היא בעלת עוצמה מתאימה, חזקה מדי או חלשה מדי. בכלל הציבור מצטייר בית המשפט העליון כחזק מדי והכנסת כחלשה מדי בשיעורים הגבוהים ביותר.

 

איך אתה מעריך את כוחו כיום של כל אחד מן המוסדות הבאים? (%)

 

 

  • בקרב היהודים השיעורים הגדולים ביותר סבורים שבית המשפט העליון חזק מדי ובקרב הערבים שכוחו מתאים. לגבי הכנסת יש מידה גדולה של תמימות דעים שהיא חלשה מדי. באשר לממשלה בקרב היהודים יש כמעט שוויון בין מי שסבורים שהיא חזקה מדי וחלשה מדי, ובקרב הערבים – השיעור הגבוה ביותר סבורים שהיא חלשה מדי.
% חזק מדי במידה המתאימה חלש מדי לא יודעים סך הכול
יהודים בית המשפט העליון 46 31 17 6 100
הכנסת 18 29 45 8 100
הממשלה 35 24 36 5 100
ערבים בית המשפט העליון 19 48 27 6 100
הכנסת 14.5 31 44 10.5 100
הממשלה 37 15 44.5 3.5 100

 

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי לפי רוב בשמאל כוחו של בית המשפט העליון מתאים. במרכז מדובר בשיעור הגבוה ביותר החושבים כך, אך לא ברוב ואילו בימין יש רוב ברור למי שמעריכים את כוחו של בית המשפט העליון כחזק מדי. לגבי הכנסת יש תמימות דעים בשלושת המחנות כי היא חלשה מדי. באשר לממשלה – בשמאל ובמרכז יש רוב לסבורים שהיא חזקה מדי ואילו בימין השיעור הגבוה ביותר מעריך את כוחה כחלש מדי.
%, יהודים חזק מדי במידה המתאימה חלש מדי לא יודעים סך הכול
שמאל בית המשפט העליון 13 58 28 1 100
הכנסת 25 23 48 4 100
הממשלה 65 13 21.5 0.5 100
מרכז בית המשפט העליון 19 47 23 11 100
הכנסת 26 18 45 11 100
הממשלה 54 9 28 9 100
ימין בית המשפט העליון 62.5 20 12.5 5 100
הכנסת 14 34 45 7 100
הממשלה 23 31 41 5 100

 

לפני הבחירות

  • בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר מדווחים כי יצביעו עבור המפלגה שלדעתם תתמודד באופן הטוב ביותר עם בעיות החוץ וביטחון. לעומת זאת בקרב הערבים ההעדפה היא למפלגה שלדעתם תתמודד באופן הטוב ביותר עם יוקר המחייה.

 

בהתחשב באתגרים השונים הניצבים בפני מדינת ישראל, מה הכי ישפיע על ההחלטה שלך לאיזו מפלגה להצביע? (%)

 

  • ההבדלים בשיקולי ההצבעה בין המחנות הפוליטיים (יהודים) בולטים: בשמאל ובמרכז השיעור הגבוה ביותר מדווחים שיצביעו עבור מפלגה שתיטיב ביותר לדעתם להתמודד עם בעיית הפילוג בעם. בימין לעומת זאת השיעור הגבוה ביותר יצביעו עבור המפלגה שלדעתם תתמודד הטוב ביותר עם בעיות החוץ והביטחון.

 

להערכתך, לאיזה משני הגושים הסיכויים הגבוהים ביותר להקים את הממשלה הבאה?

  • בכלל המדגם אין הכרעה בשאלה איזה גוש צפוי להקים את הממשלה – לסבורים שלגוש השינוי סיכויים גבוהים יותר יתרון קל על פני הסבורים שלגוש הימין-חרדים (31% ו-27.5% בהתאמה).

  • בקרב היהודים השוויון היחסי בין הגושים נותר בעינו, עם יתרון קל לסיכויים של גוש הימין-חרדים.

  • בקרב הערבים ההערכה הרווחת היא שלגוש השינוי סיכויים גבוהים יותר , ורק מיעוט קטן מעריכים שהסיכויים גבוהים יותר לגוש הימין-חרדים.

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שהערכת הסיכויים מתיישבת במידה רבה עם הזהות הפוליטית. כמחצית מהמשיבים בשמאל ובמרכז סבורים שלגוש השינוי סיכויים גבוהים יותר, ובימין השיעור הגבוה ביותר (43.5%) סבורים שסיכויי גוש הימין-חרדים גבוהים יותר.

 

להערכתך, לאיזה משני הגושים הסיכויים הגבוהים ביותר להקים את הממשלה הבאה? (%)

 

אחרי הבחירות

 

  • בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר מעוניינים בקואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים. בקרב הערבים ההעדפה היא לקואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות של מפלגות ערביות.

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדל בין השמאל, שם הרוב (53%) מעדיפים קואליציה של מפלגות המרכז והשמאל בתמיכה או בהשתתפות של מפלגות ערביות לבין המרכז והימין המעדיפים יותר קואליציה רחבה של מפלגות יהודיות ציוניות ללא החרדים.

 

איזו מבין הקואליציות הבאות היית הכי רוצה שתתגבש? (%)

 

במידה ואף אחד מהצדדים לא יצליח להקים ממשלה המבוססת על רוב בכנסת מה עדיף לדעתך?

  • בקרב היהודים אין רוב של ממש לאף חלופה. בחירות חוזרות הן החלופה הנפוצה ביותר (למעלה משליש) ואחריהן ממשלת אחדות עם רוטציה. ממשלת מיעוט היא החלופה הכי פחות עדיפה.

  • בקרב הערבים קרוב למחצית מעדיפים בחירות חוזרות, רבע מעדיפים הקמת ממשלת מיעוט, ומיעוט קטן תומכים בהקמת ממשלה אחדות.

  • בשמאל ובמרכז ממשלת מיעוט היא החלופה המועדפת (כ-41%) וממשלת אחדות עם רוטציה היא האפשרות הפחות מועדפת. לעומת זאת בימין בחירות חוזרות היא החלופה המועדפת (כ-40%), אחריה ממשלת אחדות, אילו ממשלת מיעוט היא החלופה הפחות מועדפת.

 

במידה ואף אחד מהצדדים לא יצליח להקים ממשלה המבוססת על רוב בכנסת מה עדיף לדעתך? (%)

 

לגבי כל אחת מהמפלגות הערביות, מה תרצה שיקרה לאחר הבחירות?

  • בקרב היהודים רוב ברור מתנגדים לשילוב בממשלה של שתי המפלגות הערביות בכל אופן שהוא, אם כי ההתנגדות לרשימה המשותפת חזקה יותר מההתנגדות לרע"ם. כלומר, רוב גדול מעדיפים שהמפלגות הערביות לא יהיו חלק מהממשלה וגם לא ישמשו לה רשת ביטחון.

  • כשלושה רבעים מהערבים מעוניינים שהמפלגות הערביות ייקחו חלק – בין אם שיהיו חלק מהממשלה או שישמשו כרשת ביטחון מחוץ לממשלה.

 

לגבי כל אחת מהמפלגות הערביות, מה תרצה שיקרה לאחר הבחירות? (%)

 

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שקבלה של ממשלה עם מפלגות ערביות, בין כחלק מהקואליציה ובין כרשת ביטחון, פוחתת ככל שנעים מהשמאל לימין. הדפוס הזה נכון לגבי שתי המפלגות. בשמאל הרוב מקבלים שיתוף פעולה עם רע"ם – אם כחברה בממשלה (45.5%) ואם כרשת ביטחון מחוץ לממשלה (24%), ורק כחמישית מתנגדים לשילוב רע"ם. במרכז רוב קטן מקבלים את רע"ם, אם כי כאן שיעור גבוה יותר מעדיפים אותה כרשת ביטחון מאשר כחברה בממשלה, ושיעור המתנגדים לכל שיתוף פעולה גבוה בהרבה מאשר בשמאל. בימין ההתנגדות לשילוב מכל סוג של רע"ם גורפת.

  • בשמאל ובמיוחד במרכז רמת מוכנות לשילוב הרשימה המשותפת – אם כחברה בממשלה ואם כרשת ביטחון – נמוכה משמעותית לעומת רע"ם. בימין ההתנגדות הגורפת לשילוב תקפה לגבי שתי המפלגות הערביות.

 

לגבי כל אחת מהמפלגות הערביות, מה תרצה שיקרה לאחר הבחירות? (%, יהודים)

 

כדי להגביר את היציבות של המערכת הפוליטית בישראל, ראש המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר בבחירות ימונה באופן אוטומטי לראש הממשלה

  • כשני שלישים מהיהודים וכמחצית מהערבים תומכים בכך שראש המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר ימונה באופן אוטומטי לראש הממשלה.

 

תומכים או מתנגדים שלצורך הגברת היציבות של המערכת הפוליטית בישראל, ראש המפלגה שקיבלה את מספר הקולות הגדול ביותר בבחירות ימונה באופן אוטומטי לראש הממשלה (%)

 

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים מגלה דמיון נדיר בין המחנות – בכולם שיעור דומה של תומכים: שמאל – 61%, מרכז – 63%, ימין – 63.5%.

 

עד כמה קשה או קל יהיה לך לקבל כל אחד מהבאים כראש הממשלה הבא?

  • בקרב היהודים, גדי איזנקוט הוא המועמד שזוכה לקבלה הרחבה ביותר בקרב היהודים: הרוב (56%) מקבלים את האפשרות שיעמוד בראש הממשלה, אם כי מיעוט גדול (40%) מתקשה לקבלו. נפתלי בנט נמצא קרוב אליו: כמחצית מהיהודים מוכנים לקבל אותו וקצת פחות מכך מתקשים לקבלו. את בנימין נתניהו יותר מתקשים לקבל כראש ממשלה מאשר מוכנים לקבל (54% מול 44%). סוגר את הרשימה אביגדור ליברמן שרק כשליש מוכנים לקבל כראש הממשלה וקרוב לשני שלישים אינם מוכנים.

  • בקרב הערבים, גדי איזנקוט הוא המועמד היחיד שהרוב מוכנים לקבל כראש ממשלה, ורמת הקבלה כלפיו דומה לזו שבקרב היהודים. גם הדחייה כלפיו הנמוכה ביותר מבין המועמדים, ואף נמוכה יותר בהשוואה ליהודים. נפתלי בנט זוכה אף הוא לשיעור קבלה גבוהה יחסית – כמעט מחצית – ויותר משיעור המתקשים לקבלו. רוב עצום בציבור הערבי (84%) מתקשים לקבל את בנימין נתניהו כראש ממשלה, וגם אביגדור ליברמן נדחה על ידי שני שלישים.

 

עד כמה קשה או קל יהיה לך לקבל כל אחד מהבאים כראש הממשלה הבא? (%)

 

  • התמקדות בשני המועמדים המובילים כיום לראשות הממשלה – איזנקוט ונתניהו, לפי כוונות ההצבעה בבחירות הקרובות מעלה שבקרב המתכוונים להצביע למפלגות המרכיבות את "גוש השינוי" (בטבלה בכחול) שיעורי הקבלה של איזנקוט גבוהים מאוד ואילו שיעורי הקבלה של נתניהו זעומים, מ-1% עד 12%.

  • בקרב המתכוונים להצביע למפלגות הקואליציה הנוכחית (בטבלה באדום) שיעורי הקבלה של נתניהו גבוהים מאוד. עם זאת, על אף ששיעורי הקבלה של איזנקוט בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה נמוכים, הם גבוהים יותר בממוצע משיעורי הקבלה של נתניהו בקרב מפלגות "גוש השינוי". בולטים במיוחד מצביעי מפלגת הציונות הדתית וזהות – 23.5% מקבלים את איזנקוט.

  • ראוי לשים לב למפלגת המילואימניקים והכלכלית ולמפלגת עמך ישראל. בשתיהן חלק גדול מהמצביעים מוכנים לקבל את שני המועמדים.

 

%, כלל המדגם איזנקוט – קל לקבל (די קל + קל מאוד) נתניהו – קל לקבל (די קל + קל מאוד)
ישר! 98 8
הדמוקרטים 91 2
ביחד 82.5 1
ישראל ביתנו 80 12
הרשימה המשותפת 61 5
רע"ם* 58 9.5
המילואימניקים והכלכלית 55 39
עמך ישראל* 41 46
הציונות הדתית + זהות 23.5 91
יהדות התורה 14 92
עוצמה יהודית 13 90
הליכוד 11.5 98
ש"ס* 6 95

 

* מספר המרואיינים קטן מ-30

 

"לא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב"

  • לסיום – אופטימיות זהירה. בניגוד למגמה לאורך השנים, שבה כשליש עד כמחצית מהציבור (בין 29% ל-49%) מסכימים שלא חשוב למי מצביעים ושהדבר אינו משנה את המצב, המדידה הנוכחית חריגה בהרבה: רק כחמישית מסכימים עם הטענה, כמחצית מהשיעור שנמדד ב-2025. ייתכן שמדובר בסימן לאופטימיות – תחושה שלקולו של הבוחר יש משקל וכי הבחירות הנוכחיות עשויות להשפיע על המצב.

 

מסכימים שלא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב (%, כלל המדגם)

 

  • שיעורי המסכימים שלא חשוב למי מצביעים זה לא משנה את המצב, דומה ונמוך הן בקרב היהודים והן בקרב הערבים, כמו גם בשלושת המחנות הפוליטיים בקרב היהודים

 

מסכימים או לא מסכימים שלא חשוב למי מצביעים, זה לא משנה את המצב (%)

 

סקר בזק לקראת בחירות 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 18-21/10/2026 רואיינו 601 איש ואשה בשפה העברית ו-127 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.63% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי חברת i-Panel. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.