בחירות 2026 - הבחירות לכנסת ה-26

 

בעמוד זה: לתוצאות הבחירות | לכל מערכות הבחירות | כדאי לקרוא | בחירות בעידן הדיגיטלי | מסבירונים | איך קולות הופכים למנדטים? | לו"ז בחירות

 

הבחירות לכנסת ה-26 היו הבחירות הראשונות שהתקיימו במועדן מאז 1988. ואולם, תקופת כהונתה של הכנסת ה-25 תיזכר כאחת התקופות הסוערות, המדממות והמקטבות בתולדות מדינת ישראל, בשל שני אירועים מתמשכים: יוזמות החקיקה של הקואליציה, ובראשן זו שכונתה בפי התומכים בה "רפורמה משפטית", ובפי המתנגדים לה "הפיכה משטרית", וטבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו.

לקראת הבחירות התגבשו כמה בריתות פוליטיות: שני ראשי "ממשלת השינוי" (נפתלי בנט ויאיר לפיד) הכריזו על התמודדות ברשימה משותפת ("ביחד"), מפלגת העבודה ומרצ חברו למסגרת פוליטית משותפת – "הדמוקרטים", וחד"ש, בל"ד ותע"ל התמודדו יחד תחת "הרשימה המשותפת". באגף הימני, התמודדה הציונות הדתית ברשימה משותפת עם מפלגת זהות של משה פייגלין. בסך הכל, 36 רשימות התמודדו בבחירות, מתוכן 11 עברו את אחוז החסימה ונבחרו לכנסת.

שיעורי ההשתתפות בבחירות היו הגבוהים ביותר מאז 1999: לא פחות מ-78% מבעלי זכות הבחירה הצביעו. תוצאות הבחירות הציבו את הליכוד בעמדת המפלגה הגדולה, אך היא נחלשה ב-5 מושבים בהשוואה לבחירות 2022, וכוחן המשותף של מפלגות הקואליציה היוצאת ירד ל-53 מושבים בלבד. מפלגת ישר, בראשותו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, קיבלה 21 מושבים בעוד שביחד זכתה ב-12 מושבים. שתי הרשימות הערביות הגיעו להישג חסר תקדים של 19 מנדטים, מתוכם 11 לרשימה המשותפת ו-8 לרע"מ. בסך הכל צברו 6 הרשימות שהתנגדו לממשלת נתניהו 67 מושבים.

‎


 

תוצאות הבחירות לכנסת ה-26: מנדטים לפי רשימה

 


 

איך קולות הופכים למנדטים?

120 המנדטים בכנסת מחולקים בשישה שלבים: ספירת הקולות הכשרים; סינון הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים); חישוב "המודד", כלומר מספר הקולות השווה למנדט אחד; חלוקה ראשונה של המנדטים לפי המודד, עם עיגול כלפי מטה; חלוקת המושבים הנותרים בשיטת בדר-עופר, שבה משפיעים הסכמי העודפים; וחלוקה בין זוגות הרשימות שחתמו על הסכמי עודפים. בבחירות 2026, למשל, המודד ("המחיר" של מנדט אחד) עמד על 44,874 קולות.

  1. מקולות הבוחרים למושבים בכנסת: מסעו של פתק ההצבעה. המדריך המלא לחישוב תוצאות הבחירות. פרופ' עופר קניג, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
  2. 6 השלבים לחישוב 120 המנדטים: (1) קולות כשרים; (2) אחוז החסימה; (3) המודד; (4) חלוקה ראשונה; (5) חלוקת המושבים הנותרים; (6) חלוקה בין זוגות של רשימות.
  3. שלב 1, חישוב מספר הקולות הכשרים: מספר הקולות הכשרים = מספר כל פתקי ההצבעה פחות מספר הקולות הפסולים. מקרה בוחן, בחירות 2022: 4,794,593 פחות 29,851 = 4,764,742 קולות כשרים.
  4. שלב 2, חישוב סף הכניסה לכנסת: באמצעות אחוז החסימה (העומד כיום על 3.25%) נחשב אילו רשימות ישתתפו בחלוקת המנדטים. סף הכניסה = 0.0325 כפול מספר הקולות הכשרים. בבחירות 2022: 4,764,742 כפול 0.0325 = 154,855. רשימה שקיבלה פחות מ-154,855 קולות לא עברה את אחוז החסימה ולא נכנסה לכנסת.
  5. מקרה בוחן, בחירות 2022: הרשימות שעברו את אחוז החסימה קיבלו יחד 4,347,342 קולות: הליכוד 1,115,336; יש עתיד 847,435; הציונות הדתית 516,470; המחנה הממלכתי 432,482; ש"ס 392,964; יהדות התורה 280,194; ישראל ביתנו 213,687; רע"מ 194,047; חד"ש-תע"ל 178,735; מפלגת העבודה 175,992. הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה קיבלו יחד 417,400 קולות, ובהן מרצ (150,793), בל"ד (138,617) והבית היהודי (56,775).
  6. שלב 3, חישוב המודד (ה"מחיר" למנדט): המודד הוא מספר הקולות השווה למנדט אחד = סך הקולות הכשרים של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה, חלקי 120. בבחירות 2022: 4,347,342 חלקי 120 = 36,227.
  7. שלב 4, חלוקה ראשונה של המנדטים: עבור כל רשימה, מספר המנדטים הראשוני = מספר הקולות הכשרים שקיבלה הרשימה חלקי המודד, ואת התוצאה מעגלים למטה.
  8. חלוקה ראשונה בבחירות 2022 (קולות הרשימה חלקי 36,227, מעוגל למטה): הליכוד 30, יש עתיד 23, הציונות הדתית 14, המחנה הממלכתי 11, ש"ס 10, יהדות התורה 7, ישראל ביתנו 5, רע"מ 5, חד"ש-תע"ל 4, מפלגת העבודה 4. סך הכול 113 מנדטים: בגלל העיגול למטה מגיעים למספר מנדטים קטן מ-120.
  9. שלב 5, חלוקת המושבים הנותרים: אחרי החלוקה הראשונה עדיין לא הגענו ל-120, ואת המנדטים הנותרים מחלקים לפי שיטת בדר-עופר, הנמצאת בשימוש מאז 1973. השיטה מבוססת על חישוב המחיר הממוצע שיש לשלם עבור המושב הבא: מודד בדר-עופר = מספר הקולות הכשרים שקיבלו רשימה או זוג רשימות, חלקי מספר המנדטים שזכו בהם עד כה ועוד 1. הרשימה ש"משלמת" את המחיר הגבוה ביותר מקבלת את המנדט, ולכן ככל שהרשימה גדולה יותר, הסיכוי שלה לקבל את המנדט הבא גבוה יותר. כאן נכנסים לתמונה הסכמי העודפים.
  10. הסכם עודפים הוא הסכם בין שתי רשימות בבחירות לכנסת, שלפיו הקולות של שתיהן נספרים יחד לצורך חלוקת המנדטים שנותרו לאחר החלוקה הראשונית, וכך גדל הסיכוי שלפחות אחת מהן תקבל מנדט נוסף. את נוסחת בדר-עופר מפעילים מחדש עבור כל מנדט, עד שמגיעים ל-120.
  11. איך בדיוק עובד החישוב? ההסבר המלא נמצא במצגת המלאה "איך קולות הופכים למנדטים".

‎


 

לכל מערכות הבחירות בישראל

‎


 

כדאי לקרוא

 


 

בחירות בעידן הדיגיטלי

‎


 

מסבירונים

  • מינוי יו"ר כנסת: שאלות ותשובות

    אחראי על הניהול השוטף של הכנסת, קובע את סדר היום של המליאה, עומד בראש נשיאות הכנסת שיכולה לפסול הצעות חוק פרטיות ומוזמן לכל הטקסים הממלכתיים: המדריך המלא לסמכויותיו ותפקידיו של יושב ראש הכנסת.

  • מהן הסמכויות של ממשלת מעבר?

    החוק אינו מגביל את הממשלה היוצאת, כדי שתוכל להמשיך ולטפל בענייני המדינה, אבל משום שהיא כבר אינה נהנית מאמון הכנסת – צמצם בית המשפט את חופש הפעולה שלה במקרים מסוימים. מה מותר לממשלת מעבר לעשות? ממה עליה להימנע? ומה הדין בענייני חוץ וביטחון?

  • כמה נשים יהיו בכנסת ה-26?

    בכנסת ה-26 יכהנו 33 נשים, מספר שיא של נשים בעת השבעת כנסת, אך מדובר בשיפור מתון בלבד לעומת 20 השנים האחרונות. בנוסף, בכנסת הנוכחית נשים נעדרות מראשות המפלגות. לראשונה תמונה אישה לראשות ועדת הכספים, אך נכון לרגע זה, מרבית המינויים לתפקידי מפתח בכנסת – הם עדיין גברים.

  • הכנסת ה-26: הרכב הכנסת ותוצאות בחירות 2026

    מה היה שיעור ההצבעה בבחירות ואיפה הוא מציב את ישראל ביחס לעולם? איך נראית הכנסת ה-26 לפי התוצאות הסופיות? כמה נשים יושבות בה, וכמה ח״כים חדשים?

  • לקראת הרכבת הממשלה ה-38

    איך נראה תהליך הרכבת ממשלה? איזו ממשלה שברה שיא במספר השרים שהציגה ביום השבעתה? ומה קורה כאשר המו"מ הקואליציוני נכשל? כל מה שצריך לדעת בדרך להרכבת ממשלה חדשה.

  • למי יש סמכויות חקירה במקרה של חשדות לעבירות בתחום טוהר הבחירות?

    על רקע פרסומים הנוגעים למחלוקות בין גופי שלטון שונים ביחס לחקירת חשדות לעבירות בתחום טוהר הבחירות, מהי חלוקת הסמכויות בין גורמי אכיפת החוק לבין ועדת הבחירות המרכזית לכנסת? מי מחליט על חקירת ח״כים? ומי קובע אם מדובר בחקירה פלילית או ביטחונית?

  • שיקול הדעת של הנשיא בהטלת תפקיד הרכבת הממשלה

    תוצאות בחירות 2026 הותירו פתוחה את השאלה מי יצליח לכונן ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. לאור זאת, תפקידו של הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מי מהמועמדים הופך למשמעותי יותר. בנסיבות הנוכחיות מדובר בהכרעה שאינה טקסית, פורמלית או מובנת מאליה, ושנושאת בחובה משמעויות ציבוריות ופוליטיות כבדות משקל.

  • ממשלת אחדות – מזור למבוי סתום פוליטי?

    תוצאות בחירות 2026 החזירו לסדר היום הציבורי את האפשרות להקמת ממשלת אחדות, אולם שיתוף פעולה בין היריבים הפוליטיים המרכזיים אינו פתרון פשוט או נטול מחיר דמוקרטי ואלקטורלי. הניסיון בישראל ובעולם מלמד כי ממשלות אחדות עשויות לספק יציבות ולאפשר הכרעות בסוגיות לאומיות חשובות, אך גם להחליש את הפיקוח הפרלמנטרי, לטשטש את ההבדלים בין החלופות הפוליטיות ולפגוע באמון הבוחרים.

  • בחירות חוזרות? ההשלכות הכלכליות של היעדר הכרעה

    תקציב מרוסן, פגיעה בהוצאה האזרחית ובמנועי הצמיחה, החמרת פערים חברתיים ופגיעה בהשקעות: למצב של חוסר הכרעה, שבו פועלת ממשלת מעבר ובלתי אפשרי להעביר תקציב, צפויות השפעות רחבות על הכלכלה.

  • מה יכולה כנסת חדשה לעשות בלי ממשלה?

    הכנסת ה-26 נבחרה ותושבע ב-10 בנובמבר, אבל טרם הוקמה ממשלה – ולא ברור אם תוקם או שנצא לבחירות נוספות. מה יכולה הכנסת לעשות בינתיים? האם ואיך נבחר יושב ראש כנסת חדש, אילו ועדות יכולות לקום, והאם אפשר לחוקק ולפקח על הממשלה בתקופה זו? ומה משתנה כאשר מוכרזות בחירות חדשות?

  • העלייה באחוז ההצבעה בחברה הערבית בבחירות לכנסת ה-26

    הבחירות לכנסת ה־26 התאפיינו בהתגייסות אלקטורלית יוצאת דופן של המיעוט הערבי בישראל, המתבטאת בזינוק חד בשיעורי ההצבעה. מה עומד מאחוריה?

  • חשדות למימון זר ושוחד בחירות על ידי גורמים זרים – מה ההשלכה על תוצאות הבחירות?

    על רקע הנחיית יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לחקור חשדות בעניין מימון זר ושוחד בחירות על ידי גורמים זרים, מהו ההליך במקרה של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות?

  • יום הבחירות לכנסת ה-26: כל מה שהבוחר צריך לדעת

    מתי ואיפה אפשר להצביע? מה צריך להביא לקלפי? האם אפשר להצביע בקלפי אחרת מזו שאתם רשומים בה? מה עושים אם חסרים פתקי הצבעה או אם מתעורר חשד לפגיעה בטוהר הבחירות? כל התשובות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.

  • ממשלות מיעוט: מוצא אפשרי ממבוי סתום?

    בחירות חוזרות אינן הפתרון היחיד למצב של חוסר הכרעה. החוק בישראל מאפשר להקים גם ממשלת מיעוט, שעשויה להיות יציבה יותר משנדמה. אף שבישראל מדובר בדגם נדיר – הוא קיים בלא מעט מדינות בעולם

  • השמיני בדרך?

    סדקים במודל ההצבעה החרדי וסיכויי יהדות התורה להשיג שמונה מנדטים.

  • יום שבתון בבחירות: מה התועלת, מה העלות, ומה קורה במדינות אחרות?

    מצד אחד, שבתון ביום הבחירות הוא נוהג מושרש בהווייה הפוליטית שלנו, הוא עשוי להקל על מימוש זכות הבחירה ולחזק את אופיו החגיגי של יום הבחירות. מצד שני, הוא כרוך בעלות כלכלית משמעותית ומאפשר גם למי שלא מצביע ליהנות ממנו.

  • לאן הולכים הקולות הפסולים?

    מהם קולות פסולים? האם הם משפיעים על תוצאות הבחירות? האם יש הבדל בין פתק לבן לקולות פסולים אחרים? כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות? ואיפה ישראל ביחס לעולם?

  • דחיית מועד הבחירות לכנסת – מגבלות ותנאים

    קיום בחירות במועדן הוא אחד מעקרונות היסוד המגדירים מדינה דמוקרטית. ובכל זאת, במקרי חירום מסוימים אין ברירה אלא לדחות אותן. מהן הנסיבות שבהן מתיר החוק לעשות זאת? ואילו הוראות נקבעו כדי להבטיח שהחלטה על כך תתקבל משיקולים ענייניים בלבד?

  • מימון בחירות – איך זה עובד?

    בכל מערכת בחירות, מפלגות מוציאות סכומים שמגיעים עד עשרות מיליוני שקלים למימון מסע הבחירות. מאיפה מגיע הכסף ומתי? מהם ההבדלים בין מפלגות שונות (גדולות וקטנות, ותיקות וחדשות)? האם יש תקרת הוצאות כלשהי? ומה קורה אם מפלגה נקלעת לגירעון?

  • אחוז החסימה והקולות המבוזבזים

    מספר הקולות המבוזבזים הגיע בבחירות 2022 לשיא של כל הזמנים: יותר מ-417,000 אזרחים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. האם זה יקרה גם בבחירות 2026? והאם "האשם" הוא אחוז חסימה גבוה מדי?

  • המאבק על זכות הייצוג: הדינמיקה הפוליטית והמשפטית סביב פסילת רשימות ומועמדים ערבים לכנסת

    מערכת הבחירות של 2026 התאפיינה, בין היתר, בניסיון ראשון לפסול את כלל הרשימות הערביות, ובפעם הראשונה שבה הסתמן רוב בבית המשפט העליון לאשר את פסילתו של מועמד ערבי, מבלי להידרש לקבוע זאת בפסק דין מנומק. כיצד הפך מנגנון הפסילה לכלי ניגוח פוליטי ולזירת מאבק בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית, ומה ניתן ללמוד מההחלטות האחרונות על הבעיות הקיימות בתהליך הפסילה?

  • פסילת רשימות ומועמדים לקראת הבחירות לכנסת ה-26

    הזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. פסילת רשימות ומועמדים פוגעת בזכות בסיסית זו, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר קיימות הצדקות כבדות משקל לאותה פגיעה. באילו מקרים ניתן לפסול רשימות ומועמדים? מה אומר החוק ואיך מתנהל הליך הפסילה? אילו רשימות ומועמדים נפסלו בעבר? ומה הבעיה בשיטה הישראלית? חוקרי המכון עם כל התשובות לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת ה-26.

  • הליכי קביעת רשימות המועמדים לקראת בחירות 2026

    פריימריז, ועדה מסדרת או שליטה מוחלטת של המנהיג: כיצד בוחרות המפלגות את רשימותיהן?

  • החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, בעניין יישומוני הבחירות

    יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאסור לחברי ועדת קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת באפליקציות של מפלגות (כדוגמת "אלקטור" או "Victory") על בוחרים שהגיעו להצביע, ושדיווח כזה הוא פגיעה בלתי חוקית בזכות לפרטיות. מה הקשר בין פרטיות להצבעה בקלפי, האם העובדה שבמשך שנים הועבר מידע כזה ללא הפרעה משנה משהו, ומדוע מדובר בהחלטה דרמטית?

  • פנקס הבוחרים - סכנה לשוויון בבחירות?

    חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?

  • מהו "דין רציפות" ואיך הוא משפיע על הצעות חוק?

    לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?

  • עבודת הכנסת בזמן פגרת הבחירות

    לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, יצאה הכנסת לפגרת בחירות ב-18 ביולי. מהי פגרת הבחירות וכיצד נקבע מתי היא מתחילה? האם הוועדות והמליאה יכולות לפעול כרגיל, במיוחד בנוגע לחקיקה? כיצד התפתחו והשתנו המנהגים לגבי פגרת בחירות לאורך השנים?

  • מהי ועדת הבחירות המרכזית ואיך היא פועלת?

    ועדת הבחירות המרכזית היא גוף ניהול הבחירות האחראי על הבחירות לכנסת. כיצד היא מתנהלת? מהם תחומי האחריות שלה? עד כמה היא פוליטית ומה כדאי לתקן באופן פעילותה?

  • מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות?

    עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

  • כל מה שצריך לדעת על פיזור הכנסת

    איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?

  • איך עובדת השיטה הפרלמנטרית בישראל?

    ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית

  • ריצה ברשימות משותפות בבחירות: למי זה טוב?

    בנט ולפיד הכריזו על התמודדות משותפת בבחירות 2026 במסגרת מפלגת "ביחד", ובהחלט ייתכן שנראו עוד ריצות משותפות כאלה לקראת הבחירות, למשל בגוש הימין (סמוטריץ' ובן-גביר) ובמפלגות הערביות. ההנחה היא שהתמודדות כזו תועיל למפלגות ולגוש. אבל האם היא נכונה?

  • אין קול ואין עונה: על מיעוט זירות הבחירה בדמוקרטיה הישראלית

    התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת עלולה להטעות: יחסית לדמוקרטיות אחרות, לאזרחי ישראל אין מספיק זירות בחירה והצבעה שדרכן יוכלו להשפיע על השלטון. התוצאה עלולה להיות נתק בין השלטון לאזרחים, וחוסר שביעות רצון שאין דרך פורמלית להביע אותה

‎


 

בחירות 2026: לוח זמנים עד לקלפי ומעבר לו

תאריכים מרכזיים, החל מתחילת עונת הבחירות ועד לפרסום התוצאות הסופיות

▼ לוח הזמנים של בחירות 2026 בטבלה

תאריך שלב מה קורה
17 ביולי 2026 פיזור הכנסת ה-25 הכנסת ה-25 מסיימת את כהונתה ויוצאת למערכת בחירות.
19 ביולי 2026 התפטרות בכירים בכירים בשירות הציבורי המעוניינים להתמודד בבחירות חייבים להתפטר מתפקידם לא יאוחר מ-100 ימים לפני יום הבחירות.
7–8 בספטמבר 2026 הגשת רשימות המועמדים המועד הסופי להגשת רשימות המועמדים והמפלגות לוועדת הבחירות המרכזית.
13 באוקטובר 2026 תחילת שידורי התעמולה מתחילים 14 הימים של שידורי תעמולת הבחירות בטלוויזיה וברדיו.
15 באוקטובר 2026 הצבעה בנציגויות בחו"ל פתיחת הקלפיות בנציגויות ישראל ברחבי העולם עבור הדיפלומטים והשליחים.
16 באוקטובר 2026 הסכמי עודפים המועד האחרון להגשת הסכמי עודפים לוועדת הבחירות המרכזית.
27 באוקטובר 2026 יום הבחירות אזרחי ישראל בוחרים את הכנסת ה-26. רוב הקלפיות נפתחות ב-07:00 ונסגרות ב-22:00.
4 בנובמבר 2026 פרסום התוצאות הרשמיות ועדת הבחירות המרכזית מפרסמת את התוצאות הרשמיות והסופיות של הבחירות לכנסת ה-26.
10 בנובמבר 2026 השבעת הכנסת ישיבת הפתיחה החגיגית בשעה 16:00 במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ובה מצהירים אמונים 120 חברי וחברות הכנסת.
18 בנובמבר 2026 ערעור על התוצאות המועד האחרון להגשת ערעור משפטי על תוצאות הבחירות על ידי רשימות שהתמודדו.