הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
הבחירות לכנסת ה-26 היו הבחירות הראשונות שהתקיימו במועדן מאז 1988. ואולם, תקופת כהונתה של הכנסת ה-25 תיזכר כאחת התקופות הסוערות, המדממות והמקטבות בתולדות מדינת ישראל, בשל שני אירועים מתמשכים: יוזמות החקיקה של הקואליציה, ובראשן זו שכונתה בפי התומכים בה "רפורמה משפטית", ובפי המתנגדים לה "הפיכה משטרית", וטבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שפרצה בעקבותיו.
לקראת הבחירות התגבשו כמה בריתות פוליטיות: שני ראשי "ממשלת השינוי" (נפתלי בנט ויאיר לפיד) הכריזו על התמודדות ברשימה משותפת ("ביחד"), מפלגת העבודה ומרצ חברו למסגרת פוליטית משותפת – "הדמוקרטים", וחד"ש, בל"ד ותע"ל התמודדו יחד תחת "הרשימה המשותפת". באגף הימני, התמודדה הציונות הדתית ברשימה משותפת עם מפלגת זהות של משה פייגלין. בסך הכל, 36 רשימות התמודדו בבחירות, מתוכן 11 עברו את אחוז החסימה ונבחרו לכנסת.
שיעורי ההשתתפות בבחירות היו הגבוהים ביותר מאז 1999: לא פחות מ-78% מבעלי זכות הבחירה הצביעו. תוצאות הבחירות הציבו את הליכוד בעמדת המפלגה הגדולה, אך היא נחלשה ב-5 מושבים בהשוואה לבחירות 2022, וכוחן המשותף של מפלגות הקואליציה היוצאת ירד ל-53 מושבים בלבד. מפלגת ישר, בראשותו של הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, קיבלה 21 מושבים בעוד שביחד זכתה ב-12 מושבים. שתי הרשימות הערביות הגיעו להישג חסר תקדים של 19 מנדטים, מתוכם 11 לרשימה המשותפת ו-8 לרע"מ. בסך הכל צברו 6 הרשימות שהתנגדו לממשלת נתניהו 67 מושבים.
| רשימה | מנדטים בכנסת ה-26 |
|---|---|
|
27
|
|
|
21
|
|
|
12
|
|
|
11
|
|
|
8
|
|
|
8
|
|
|
7
|
|
|
7
|
|
|
7
|
|
|
6
|
|
|
6
|
|
| 0 | |
| 0 | |
| סך הכול | 120 |
120 המנדטים בכנסת מחולקים בשישה שלבים: ספירת הקולות הכשרים; סינון הרשימות שלא עברו את אחוז החסימה (3.25% מהקולות הכשרים); חישוב "המודד", כלומר מספר הקולות השווה למנדט אחד; חלוקה ראשונה של המנדטים לפי המודד, עם עיגול כלפי מטה; חלוקת המושבים הנותרים בשיטת בדר-עופר, שבה משפיעים הסכמי העודפים; וחלוקה בין זוגות הרשימות שחתמו על הסכמי עודפים. בבחירות 2026, למשל, המודד ("המחיר" של מנדט אחד) עמד על 44,874 קולות.
סקירה
מה היה שיעור ההצבעה בבחירות ואיפה הוא מציב את ישראל ביחס לעולם? איך נראית הכנסת ה-26 לפי התוצאות הסופיות? כמה נשים יושבות בה, וכמה ח״כים חדשים?
מסבירון
סקירה
סקירה
אחראי על הניהול השוטף של הכנסת, קובע את סדר היום של המליאה, עומד בראש נשיאות הכנסת שיכולה לפסול הצעות חוק פרטיות ומוזמן לכל הטקסים הממלכתיים: המדריך המלא לסמכויותיו ותפקידיו של יושב ראש הכנסת.
החוק אינו מגביל את הממשלה היוצאת, כדי שתוכל להמשיך ולטפל בענייני המדינה, אבל משום שהיא כבר אינה נהנית מאמון הכנסת – צמצם בית המשפט את חופש הפעולה שלה במקרים מסוימים. מה מותר לממשלת מעבר לעשות? ממה עליה להימנע? ומה הדין בענייני חוץ וביטחון?
בכנסת ה-26 יכהנו 33 נשים, מספר שיא של נשים בעת השבעת כנסת, אך מדובר בשיפור מתון בלבד לעומת 20 השנים האחרונות. בנוסף, בכנסת הנוכחית נשים נעדרות מראשות המפלגות. לראשונה תמונה אישה לראשות ועדת הכספים, אך נכון לרגע זה, מרבית המינויים לתפקידי מפתח בכנסת – הם עדיין גברים.
מה היה שיעור ההצבעה בבחירות ואיפה הוא מציב את ישראל ביחס לעולם? איך נראית הכנסת ה-26 לפי התוצאות הסופיות? כמה נשים יושבות בה, וכמה ח״כים חדשים?
איך נראה תהליך הרכבת ממשלה? איזו ממשלה שברה שיא במספר השרים שהציגה ביום השבעתה? ומה קורה כאשר המו"מ הקואליציוני נכשל? כל מה שצריך לדעת בדרך להרכבת ממשלה חדשה.
על רקע פרסומים הנוגעים למחלוקות בין גופי שלטון שונים ביחס לחקירת חשדות לעבירות בתחום טוהר הבחירות, מהי חלוקת הסמכויות בין גורמי אכיפת החוק לבין ועדת הבחירות המרכזית לכנסת? מי מחליט על חקירת ח״כים? ומי קובע אם מדובר בחקירה פלילית או ביטחונית?
תוצאות בחירות 2026 הותירו פתוחה את השאלה מי יצליח לכונן ממשלה שתזכה לאמון הכנסת. לאור זאת, תפקידו של הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על מי מהמועמדים הופך למשמעותי יותר. בנסיבות הנוכחיות מדובר בהכרעה שאינה טקסית, פורמלית או מובנת מאליה, ושנושאת בחובה משמעויות ציבוריות ופוליטיות כבדות משקל.
תוצאות בחירות 2026 החזירו לסדר היום הציבורי את האפשרות להקמת ממשלת אחדות, אולם שיתוף פעולה בין היריבים הפוליטיים המרכזיים אינו פתרון פשוט או נטול מחיר דמוקרטי ואלקטורלי. הניסיון בישראל ובעולם מלמד כי ממשלות אחדות עשויות לספק יציבות ולאפשר הכרעות בסוגיות לאומיות חשובות, אך גם להחליש את הפיקוח הפרלמנטרי, לטשטש את ההבדלים בין החלופות הפוליטיות ולפגוע באמון הבוחרים.
תקציב מרוסן, פגיעה בהוצאה האזרחית ובמנועי הצמיחה, החמרת פערים חברתיים ופגיעה בהשקעות: למצב של חוסר הכרעה, שבו פועלת ממשלת מעבר ובלתי אפשרי להעביר תקציב, צפויות השפעות רחבות על הכלכלה.
הכנסת ה-26 נבחרה ותושבע ב-10 בנובמבר, אבל טרם הוקמה ממשלה – ולא ברור אם תוקם או שנצא לבחירות נוספות. מה יכולה הכנסת לעשות בינתיים? האם ואיך נבחר יושב ראש כנסת חדש, אילו ועדות יכולות לקום, והאם אפשר לחוקק ולפקח על הממשלה בתקופה זו? ומה משתנה כאשר מוכרזות בחירות חדשות?
הבחירות לכנסת ה־26 התאפיינו בהתגייסות אלקטורלית יוצאת דופן של המיעוט הערבי בישראל, המתבטאת בזינוק חד בשיעורי ההצבעה. מה עומד מאחוריה?
על רקע הנחיית יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לחקור חשדות בעניין מימון זר ושוחד בחירות על ידי גורמים זרים, מהו ההליך במקרה של חשדות לפגיעה בטוהר הבחירות?
מתי ואיפה אפשר להצביע? מה צריך להביא לקלפי? האם אפשר להצביע בקלפי אחרת מזו שאתם רשומים בה? מה עושים אם חסרים פתקי הצבעה או אם מתעורר חשד לפגיעה בטוהר הבחירות? כל התשובות לקראת הבחירות לכנסת ה-26.
בחירות חוזרות אינן הפתרון היחיד למצב של חוסר הכרעה. החוק בישראל מאפשר להקים גם ממשלת מיעוט, שעשויה להיות יציבה יותר משנדמה. אף שבישראל מדובר בדגם נדיר – הוא קיים בלא מעט מדינות בעולם
סדקים במודל ההצבעה החרדי וסיכויי יהדות התורה להשיג שמונה מנדטים.
מצד אחד, שבתון ביום הבחירות הוא נוהג מושרש בהווייה הפוליטית שלנו, הוא עשוי להקל על מימוש זכות הבחירה ולחזק את אופיו החגיגי של יום הבחירות. מצד שני, הוא כרוך בעלות כלכלית משמעותית ומאפשר גם למי שלא מצביע ליהנות ממנו.
מהם קולות פסולים? האם הם משפיעים על תוצאות הבחירות? האם יש הבדל בין פתק לבן לקולות פסולים אחרים? כמה קולות פסולים נספרו בכל מערכת בחירות? ואיפה ישראל ביחס לעולם?
קיום בחירות במועדן הוא אחד מעקרונות היסוד המגדירים מדינה דמוקרטית. ובכל זאת, במקרי חירום מסוימים אין ברירה אלא לדחות אותן. מהן הנסיבות שבהן מתיר החוק לעשות זאת? ואילו הוראות נקבעו כדי להבטיח שהחלטה על כך תתקבל משיקולים ענייניים בלבד?
בכל מערכת בחירות, מפלגות מוציאות סכומים שמגיעים עד עשרות מיליוני שקלים למימון מסע הבחירות. מאיפה מגיע הכסף ומתי? מהם ההבדלים בין מפלגות שונות (גדולות וקטנות, ותיקות וחדשות)? האם יש תקרת הוצאות כלשהי? ומה קורה אם מפלגה נקלעת לגירעון?
מספר הקולות המבוזבזים הגיע בבחירות 2022 לשיא של כל הזמנים: יותר מ-417,000 אזרחים הצביעו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה. האם זה יקרה גם בבחירות 2026? והאם "האשם" הוא אחוז חסימה גבוה מדי?
מערכת הבחירות של 2026 התאפיינה, בין היתר, בניסיון ראשון לפסול את כלל הרשימות הערביות, ובפעם הראשונה שבה הסתמן רוב בבית המשפט העליון לאשר את פסילתו של מועמד ערבי, מבלי להידרש לקבוע זאת בפסק דין מנומק. כיצד הפך מנגנון הפסילה לכלי ניגוח פוליטי ולזירת מאבק בין המערכת הפוליטית למערכת המשפטית, ומה ניתן ללמוד מההחלטות האחרונות על הבעיות הקיימות בתהליך הפסילה?
הזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מזכויות היסוד במדינה דמוקרטית. פסילת רשימות ומועמדים פוגעת בזכות בסיסית זו, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר קיימות הצדקות כבדות משקל לאותה פגיעה. באילו מקרים ניתן לפסול רשימות ומועמדים? מה אומר החוק ואיך מתנהל הליך הפסילה? אילו רשימות ומועמדים נפסלו בעבר? ומה הבעיה בשיטה הישראלית? חוקרי המכון עם כל התשובות לקראת מערכת הבחירות הקרובה לכנסת ה-26.
פריימריז, ועדה מסדרת או שליטה מוחלטת של המנהיג: כיצד בוחרות המפלגות את רשימותיהן?
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית קבע שאסור לחברי ועדת קלפי ולמשקיפים לדווח בזמן אמת באפליקציות של מפלגות (כדוגמת "אלקטור" או "Victory") על בוחרים שהגיעו להצביע, ושדיווח כזה הוא פגיעה בלתי חוקית בזכות לפרטיות. מה הקשר בין פרטיות להצבעה בקלפי, האם העובדה שבמשך שנים הועבר מידע כזה ללא הפרעה משנה משהו, ומדוע מדובר בהחלטה דרמטית?
חוק יסוד: הכנסת אמנם קובע באופן עקרוני שכל אזרח ישראלי בוגר יכול לבחור ולהיבחר, אך רק מי שרשום בפנקס הבוחרים יכול להצביע. לקראת בחירות 2026 גילו אזרחים ישראלים רבים שחיים בחו"ל כי שמם הוסר מהפנקס, ולמעשה קיימים פערים בין החוק לבין המציאות. האם אופן ניהול פנקס הבוחרים פוגע בזכות יסוד דמוקרטית שאמורה להיות שוויונית?
לאחר פיזור הכנסת, מה גורלן של הצעות חוק שטרם השלימו את הליך החקיקה – ובהן הצעות דרמטיות ובעייתיות כמו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, הקמת ועדת חקירה "ממלכתית-לאומית" (ופוליטית) וחוק המעונות? האם אפשר יהיה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה באמצעות החלת "דין רציפות"? מהו מנגנון זה ומהם התנאים הנדרשים להפעלתו?
לקראת הבחירות שיתקיימו בחודש אוקטובר, יצאה הכנסת לפגרת בחירות ב-18 ביולי. מהי פגרת הבחירות וכיצד נקבע מתי היא מתחילה? האם הוועדות והמליאה יכולות לפעול כרגיל, במיוחד בנוגע לחקיקה? כיצד התפתחו והשתנו המנהגים לגבי פגרת בחירות לאורך השנים?
ועדת הבחירות המרכזית היא גוף ניהול הבחירות האחראי על הבחירות לכנסת. כיצד היא מתנהלת? מהם תחומי האחריות שלה? עד כמה היא פוליטית ומה כדאי לתקן באופן פעילותה?
עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?
איזה רוב נדרש כדי להעביר את חוק התפזרות הכנסת בקריאות השונות, מה בדבר עבודת הכנסת והממשלה לאחר הפיזור, ומה תמונת המצב הנוכחית?
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אבל נבחנת מדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות בכמה מאפיינים חשובים. למה הכנסת שלנו קטנה יחסית והממשלה דווקא גדולה, ואיזו יכולת השפעה יש לבוחרים בדמוקרטיות פרלמנטריות אחרות אבל אין לישראלים? כל ההסברים על השיטה הישראלית
בנט ולפיד הכריזו על התמודדות משותפת בבחירות 2026 במסגרת מפלגת "ביחד", ובהחלט ייתכן שנראו עוד ריצות משותפות כאלה לקראת הבחירות, למשל בגוש הימין (סמוטריץ' ובן-גביר) ובמפלגות הערביות. ההנחה היא שהתמודדות כזו תועיל למפלגות ולגוש. אבל האם היא נכונה?
התדירות הגבוהה של הבחירות לכנסת עלולה להטעות: יחסית לדמוקרטיות אחרות, לאזרחי ישראל אין מספיק זירות בחירה והצבעה שדרכן יוכלו להשפיע על השלטון. התוצאה עלולה להיות נתק בין השלטון לאזרחים, וחוסר שביעות רצון שאין דרך פורמלית להביע אותה
▼ לוח הזמנים של בחירות 2026 בטבלה