מאמר דעה

מי יגן עלינו כשהפוליטיקאים משתלטים על ארגוני הביטחון?

האפשרות שנעשה ניסיון להפעיל את המשטרה והשב"כ נגד יריבים פוליטיים סביב הבחירות, מחזקת את הסכנה שבביטול עצמאותם של שומרי הסף. החוקים הפוגעים בעצמאותם של היועמ"ש, של מח"ש ושל בתי המשפט עלולים לגרום לכך שבעתיד לא יהיה מי שמסוגל לעצור ניסיונות כאלה

| מאת:

לעמוד בחירות 2026 >>

היועמ"שית וראש השב"כ. החזרת עצמאותם של שומרי הסף היא צורך דחוף | Photo by OLIVIER FITOUSSI/POOL

אם הגילויים של תחקיר "עובדה" נכונים, ואכן מפלגה פוליטית פעלה כדי לכוון את פעילות המשטרה ביום הבחירות, וראש השב"כ ביקש להאזין לחברי כנסת ללא ראיות מספיקות, נדרשת בדיקה מקיפה של התנהלות המשטרה והשב"כ ביום הבחירות, לפניהן ואחריהן. לברר מה בדיוק התרחש, מי יזם את הפעולות, מי הורה עליהן ומה היה הבסיס המקצועי והמשפטי שלהן. זאת אפילו אם נניח שהשוטרים ואנשי השב"כ פעלו מתוך תפיסה שהם ממלאים את תפקידם.

כאשר אנחנו עוסקים בפיקוח על ארגוני הביטחון, הדיון מתמקד בדרך כלל בפיקוח של הדרג הנבחר עליהם. המשטרה והשב"כ מחזיקים בסמכויות נרחבות, לרבות מעצר, מעקב ואיסוף מידע על אזרחים. במשטר דמוקרטי, גופים בעלי עוצמה כזו חייבים להיות כפופים לדרג הנבחר.

אלא שיש גם סכנה הפוכה: הדרג הפוליטי עלול לנצל את מרותו על ארגוני הביטחון כדי להשתמש בסמכויותיהם לקידום מטרותיו הפוליטיות. כאשר המשטרה או השב"כ מופעלים נגד יריבים פוליטיים, הסכנה חמורה במיוחד. הכוח שניתן למדינה כדי להגן על אזרחיה הופך לכלי בידי השלטון נגד מתנגדיו.

החוק מנסה להתמודד עם הסכנה הזאת. סעיף 4 לחוק השב"כ אוסר במפורש להטיל על השירות משימות לשם קידום אינטרסים מפלגתיים-פוליטיים. אלא שההגנה הזאת תלויה במידה רבה בראש השב"כ, שחובתו לסרב לדרישות פוליטיות פסולות. גם על מפכ"ל המשטרה מוטלת החובה להפעיל את סמכויות הארגון באופן ממלכתי. אבל כאשר ראשי הארגונים משתפים פעולה עם הדרג הפוליטי, או אינם מזהים את הפסול בהנחיותיו, מנגנון ההגנה הפנימי עלול להיכשל.

במצב כזה, הפיקוח החיצוני על גופי הביטחון הופך למנגנון הגנה חיוני. היועצת המשפטית לממשלה יכולה לבלום שימוש פסול בסמכויות השב"כ, כפי שעשתה, לפי הפרסומים, כאשר ביקש הארגון להאזין לחברי כנסת. המחלקה לחקירות שוטרים יכולה לחקור חשדות לעבירות של שוטרים, גם כאשר הדרגים הבכירים במשטרה מעורבים בהן. ובמקרים המתאימים עשויה להידרש גם מעורבות בית המשפט.

וכאן מתגלה המשמעות המסוכנת של חוקי ההפיכה המשטרית שעברו בשנה שעברה בכנסת. החוק להחלשת מעמד היועצת המשפטית, שמיועד להיכנס לתוקף בינואר 2027, מחליש את סמכויות הפיקוח שלה ומאפשר להדיח אותה. הממשלה תוכל להחליף יועצת עצמאית בכזו שלא תעמוד בדרכה. חוק מח"ש, שאושר ביוני ויישומו מעוכב בחלקו בבית המשפט, מבקש לנתק את מח"ש מהפרקליטות ולהעניק לגורמים בעלי זיקה פוליטית השפעה על מינוי העומד בראשה. התוצאה עלולה להיות חסימה של חקירות הנוגעות לשימוש פוליטי במשטרה. השינויים במנגנון מינוי השופטים בישראל מיועדים לתת לפוליטיקאים שליטה במינוי השופטים, ולפגוע בעצמאותם.

הגילויים האחרונים של תחקיר "עובדה", ככל שהם מדויקים, ממחישים עד כמה מסוכן להחליש את עצמאותם של היועמ"ש, של מח"ש ושל בתי המשפט. תיקוני החקיקה בעניינם יוצרים סכנה של ריכוז כוח פוליטי בידי מי שמפעילים את ארגוני ביטחון הפנים, תוך החלשת המנגנונים שאמורים למנוע שימוש לרעה בכוח הזה.

החזרת עצמאותם של גופי הפיקוח ושל בתי המשפט וביטול התיקונים הללו הם צורך דחוף. אחרת, בפעם הבאה שייעשה שימוש פוליטי במשטרה או בשב"כ, אנחנו עלולים לגלות שכבר אין גורם עצמאי שיכול לעצור או לחקור אותו.


פורסם לראשונה בהארץ