התוכנית לביטחון ומשפט ע"ש אמנון ליפקין-שחק

הלוחמה האסימטרית ומאבקם של ארגוני טרור במדינות דמוקרטיות, המאפיינת את המאה הנוכחית, משפיעה באופן מהותי על כל תחומי החיים של ישראל כמדינה דמוקרטית, ומהווה אתגר למקבלי ההחלטות: מדינאים, אנשי צבא, משפטנים, כמו גם חוקרים באקדמיה ואנשי תקשורת. 

מורשתו של אמנון ליפקין-שחק, ששילב בחייו בין רוח הלחימה לרוח הדמוקרטיה, הם הצירוף שעומד בבסיס התוכנית המבקשת לנסח מחדש את האופן בו דמוקרטיה ליברלית נאבקת בעימותים א-סימטריים.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עמיחי כהן

    עמית בכיר

    קראו עוד

    [email protected]

    פרופ' כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.

    מחבר הספר "Israel‘s National Security Law" (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־ 2014 בכותרת "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל". 

    עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדוח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע "צוק איתן".

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל שני

    עמית בכיר

    קראו עוד

    פרופ׳ שני כותב, בין השאר, על בתי דין בינלאומיים, על זכויות האדם, דיני מלחמה, משפט וסייבר והיבטים משפטיים של הסכסוך הישראלי־פלסטיני. הוא דיקן לשעבר של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומופקד בה על הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי ע“ש הרש לאוטרפכט (Hersch Lauterpach). כיהן כיו"ר הועדה לזכויות האדם באו"ם.

 

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בשגרה בישראל מכוח הכרזת הכנסת?

02 במרץ 2026

בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.

22 בינואר 2026

אחרי שכבר נתבעה בבית הדין בהאג בשל הסיוע הצבאי לישראל, גרמניה מצאה את עצמה במצב בעייתי: אם תמשיך לעשות זאת – הרי שהיא מסתכנת בסנקציות בעצמה. זו כבר לא רק שאלה של עמדה פוליטית: התמשכות המלחמה מצד אחד והשינויים שחלו בדיני המלחמה בעשורים האחרונים מן הצד השני, מקשים מאוד על בעלות בריתה של ישראל להמשיך לסייע לה.

19 באוגוסט 2025

עוד בטרם התקבלה על כך החלטה מוצהרת – ישראל עלולה למצוא עצמה זוחלת כבר עתה לעבר כיבוש הרצועה. אלא שלכיבוש יש השלכות ביטחוניות, כלכליות, מדיניות, ערכיות וחברתיות שחובה על הממשלה להציג לציבור.

ההכרה של מדינות שונות בעולם במדינה פלסטינית לא תביא באופן מיידי להקמת מדינה כזו, אבל היא עדות למעמדה המדרדר של ישראל בזירה הבין-לאומית ועלולה להציב את ישראל מול בידוד מדיני, צעדים משפטיים וסנקציות ברמה שלא חוותה עד היום.

30 ביולי 2025

play

מהן המשמעויות של ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף", ואילו סמכויות מאפשרת הכרזה זו ביחס לאזרחי ישראל? האם המגבלות שהטילה הממשלה על יציאת אזרחים לחו"ל הן חוקיות? מהן הזכויות שיש לאזרחים בשטח שנעשתה לגביו הכרזה כאמור? מה בין "מצב מיוחד בעורף" לבין "מצב החירום" החל בישראל בשגרה מכוח הכרזת הכנסת? על כל אלה ועוד במסבירון זה.

בגלל עוצמתו וסמכויותיו מרחיקות הלכת של השב"כ, החוק מעניק לראש השב"כ ולארגון הגנה מפני ניסיונות אפשריים של ראש הממשלה להפעיל סמכויות אלה מטעמים פוליטיים. עצמאות זו היא המבטיחה כי השב"כ לא יהפוך למשטרה חשאית הפועלת נגד אזרחי המדינה.

הוויכוח לגבי הצורך באישור הקבינט מדיני ביטחוני לפתיחה במבצע "עלות השחר" חושף שוב: ההסדר המשפטי לגבי יציאה למבצעים צבאיים וסמכויות הגופים האזרחיים לוקים מאוד בחסר. אז מהו המצב הרצוי ואיזה תיקון נדרש לעשות.

פקיעת חוק יהודה ושומרון תגרום להשלכות דרמטיות על כל תחומי החיים על ישראלים ועל פלסטינים, בשטחים ומחוץ להם. האם יש דרך לעקוף את פקיעת הסמכויות, האם ישראלים תושבי השטחים יוכלו להצביע בבחירות, ואילו הסדרים עלולים להתבטל?

לקראת ההצבעה בעניין הצעת חוק יהודה ושומרון, התשובות מאחורי השאלות. לשם מה נועד החוק, כיצד הוחל כדי למנוע התנגשות עם המשפט הבינ"ל, ועל המשמעויות אם לא יוארך.

החלטת בית המשפט היא מעניינת במיוחד דווקא בהיבטים היותר עקרוניים והיותר כלליים, היבטים שנעדרו כמעט כליל מן השיח הציבורי.

יש שתי דרכים למסגר את ההליך הפלילי: לפי האחת,  מדובר במאבק כוחות בין התביעה לבין ההגנה, מעין דו קרב או תחרות  מוחות ביניהם. לפי השנייה, מדובר בהליך שהמאפיין העיקרי שלו אינו צורתו אלא תכליתו, ותכליתו היא גילוי האמת לשם עשיית צדק. נראה כי גם מבחינה עניינית וגם מבחינת אמון הציבור בהליך הפלילי, מתחייבת העדפתה של הדרך השנייה.

השבוע דחה בג"ץ עתירה בעניין אפליית המיעוט הערבי בהקצאות לשימור ושיקום של אתרי מורשת, לפי תוכנית שמנוהלת על ידי המשרד לירושלים ומורשת. יש להצטער על כך שבמקום להגן על המיעוט ועל זכותו לשוויון וכבוד, בחר בית המשפט בדרך של הקטנת ראש ושל הפניית עורף למיעוט

תקנות שעת החירום שהממשלה התקינה, לפני שחזרה בה, להחזרת איכוני השב"כ כדי להתמודד עם זן האומיקרון, חושפות שוב את התקלה המשטרית החמורה, הטמונה בהכרזה הביטחונית המתמדת על מצב חירום, אשר נמצאת בתוקף מאז קום המדינה

ההחלטה להוריד את גיל הפטור לחרדים שאינם משרתים בצה"ל נכונה - והתועלת בה עולה על הנזק, גם אם מסכימים לכך שהיא מעמיקה את האפליה הקיימת. עדיף, אם כך, לטפל באי השוויון בנטל הכלכלי, מאשר להותיר את המצב על כנו

על מנת לפצות על ההזנחה של הזירה הבינלאומית על ידי ישראל בשנים האחרונות, נדרשת השקעה רבה וחידוש של בריתות וקשרים שנחלשו. לשם כך, נחוץ לנו משרד חוץ חזק ומתפקד, וטוב שממשלת ישראל הנוכחית זיהתה את חולשתו של המשרד - שבוזר וקוצץ - ופועלת לחזקו. השאלה עד כמה יצליח מאמץ זה תתברר בשנה הקרובה, ולשם כך חשובה גם הצלחת ביקורו של ראש הממשלה אצל ידידתנו הטובה ביותר, ארה"ב

חוות דעת זו עוסקת בשאלה החוקתית: האם הורדת גיל הפטור פוגעת פגיעה בלתי מדתית בעיקרון השוויון, באופן שיכול להביא לפסילת החוק על ידי בית המשפט העליון.

לקראת מינויו של ראש השב"כ הבא, חשוב לבצע חשיבה מוקפדת על אמצעי הפיקוח של הדרג המדיני, המשפטי והפרלמנטרי על השב"כ, בוודאי במצב בו ראש הממשלה שאחראי על המינוי, חדש יחסית בתפקידו.

play
play
play
play

טיוטת צו שפורסמה לאחרונה (24.9), מציעה לאפשר קריאת חיילי מילואים לשירות על מנת לבצע "פעולות הנוגעות להתמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה". יש להימנע מהתקנת הצו בניסוח כל כך רחב וכוללני, החורג מן הסמכות שהוקנתה לשר הביטחון

תוכנית הסיפוח של ממשלת ישראל מיועדת להחיל את הריבונות הישראלית על חלקים ניכרים מיהודה ושומרון, בעיקר בקעת הירדן ושטחי ההתנחלויות. הסיפוח עלול להביא לפגיעה קונקרטית בזכויות אדם של תושבים פלסטינים, בעיקר אלו הגרים בבקעת הירדן ובסמיכות להתנחלויות

ההצעה אינה מגשימה את מטרתה, משאירה שיקול דעת רחב מדי בידי הממשלה וגורמי האכיפה, ומעט מדי הסדרה ראשונית ופיקוח בידי הכנסת. הפגם העיקרי הוא הסמכת הממשלה להתקין תקנות באופן רחב, ללא דרישה לאישור מצב החירום המיוחד על-ידי הכנסת, וללא אישור התקנות מראש, אלא רק בדיעבד

קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות

כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו

play

הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת

הרתעה או נקמה? עונש מוות למחבלים לא הוכח כאפקטיבי, ופוגע באינטרס הלאומי של ישראל לטווח הארוך, אך מסתבר שהפוליטיקאים מעדיפים לעיתים לקושש קולות באמצעות סיפוק רגש הנקמה של בוחריהם על חשבון מניעים ביטחוניים

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק עונש מוות: "הצעה המנוגדת למגמה העולמית ושעשויה אף להגביר את הטרור והסכנה לחטיפת חיילים".

12 בנובמבר 2018

לא החוק יושיע בפרשת חאן אל אחמר. גם לא הצדק, שרוב המעורבים חשים שהוא מצוי בכיסם. הטלת ספק, דיאלוג, ראיית האחר וצרכיו, גישה פרגמטית, הם המפתח לפתרון במקרה הזה וכנראה גם בסוגיות אחרות, כלליות יותר, במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני

בג"ץ קיבל אתמול את עתירתן של חמש נשים חולות סרטן, תושבות רצועת עזה, אשר ביקשו לקבל טיפול רפואי למחלתן בבתי חולים במזרח ירושלים. בכך, הוא דחה את עמדת המדינה, אשר הודיעה כי למעט במקרים חריגים, לא תאפשר לחולים מעל גיל 16 בעלי קרבה לחמאס לקבל טיפול רפואי בארץ, אלא רק בגדה ובחו"ל

דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי על ארועי "יום שישי השחור" במבצע צוק איתן מעלה לדיון כמה סוגיות באשר לנוהל חניבעל והשימוש בכוח

ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית

 

זה לא נעים לראות אדם מופשט מבגדיו לעיני כל רק בגין היותו חלק מקולקטיב, אבל זה עדיף מלהתפוצץ עם אותו אדם באוויר. ומחסומים, כן זה נורא לראות אב מושפל לעיני בנו, אבל מה לעשות שהם שולחים מחבלים גם באמבולנס. לא נסכים להשפלה בגין מכירת ביגלה בתשעה באב, אבל ביטחון? זו כבר אופרה אחרת

הנהלת המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק הלאום: "חוק המעגן את זהות המדינה שאינו כולל את המחויבות לשוויון והסכמה רחבה יהיה בכייה לדורות"

המצב הנוכחי, שסביר שלא ישתנה בתקופה הקרובה, מתיימר לשמר את מודל "צבא העם" - אך עושה זאת תוך ערעור היסודות עליהם עומד מודל זה. השאלה האמתית העומדת בפני הכנסת בשעה זו, אם כן, היא מידת יכולתה של מדינת ישראל לשמר את מודל הגיוס שהווה את הערובה לביטחונה בשבעים השנים האחרונות

בשל הקושי למנוע את הפרחת העפיפונים באופן ישיר, נראה שאין מנוס מלתקוף מטרות צבאיות אחרות ויקרות לליבו של חמאס. רק כך חמאס ישתכנע לפעול להפסקת התופעה

די ברור שהפרקטיקה של שימוש בפסקאות ספציפיות תיכלל מראש בהסכמים קואליציוניים לנושאים שהם חשובים מספיק למפלגות השונות. משום מה מהלך זה משווק ככזה שלא יפגע, או שיפגע משמעותית פחות, בערכי הדמוקרטיה ובמעמדו וכוחו של בית המשפט העליון, לעומת פגיעתה של פסקת ההתגברות הכללית שהוצעה לאחרונה

מפלגות סקטוריאליות בראי הפוליטיקה בעשורים האחרונים - קרקע פורה לשחיתות או התחשבות בטובת הציבור?

תת אלוף עופר וינטר איננו "סתם" קצין דתי חובש כיפה. שמו של וינטר נקשר עם אג'נדה ברורה של תפיסת הדת כחלק ממורשת קרב המכניסה לצה"ל, במילים פשוטות, יותר דת ממה שהוא מוכן לספוג. אג'נדה שניתן להתווכח האם היא ראויה או לא, אך כך או כך, היא חורגת מגבולות הממלכתיות שצה"ל מבקש לסמן עבורו

חוק ההדחה, המתיר לחברי הכנסת להדיח את עמיתיהם, הינו ביטוי חמור נוסף להיחלשותה של הדמוקרטיה הישראלית. החוק, אשר כונה בגלגוליו הקודמים "חוק חנין זועבי", קובע כי 90 מחברי הכנסת, על בסיס בקשתם של 70 חברי כנסת מכהנים, מתוכם 10 מהאופוזיציה, יוכלו להדיח חבר כנסת אחר, אם מצאו כי הסית לגזענות או הביע תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל

לפי החקיקה הנוהגת באיחוד האירופי על מדינות חברות להסגיר זו לזו חשודים בפלילים כעניין כבשגרה, וזאת על בסיס עקרון "האמון ההדדי" בין המדינות. ובחזרה אלינו, בכנסת ה-20 הוגשו עד כה 12 הצעות חוק פרטיות המכוונות בבירור או יובילו בהכרח להחלשת בית המשפט העליון

אפשר להביע דאגה בנוגע למידתיות השימוש בכוח על ידי צה"ל, אבל תיאור האירועים כ"הפגנות שלוות" מצביע על ניתוק מוחלט מהמציאות. מה יכולה ישראל לעשות ברמה הבינלאומית בכדי לשמוט את הקרקע מתחת לניסיון לפגוע בלגיטימיות שלה על ידי המועצה? 

העובדה שצד אחד מפר את הכללים אין משמעותה שגם הצד השני פטור מכיבודם, וגם מי שמחזיק בתפיסה הסכמית של חוקי המלחמה, מחויב לעיקרון שיש כללים הומניטריים בסיסיים שאין להפר גם לנוכח הפרתם בידי האויב. אחריות מוסרית איננה משחק סכום אפס, ומהעובדה שיש מי שאחראי לפגיעה לא נלמד שאחרים פטורים מאחריות לאותה פגיעה גם כן 

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

העמעום בנוגע לאיום שעל הפרק, ההטעיה בנוגע למשמעות של ניסיונות חציית הגבול והצגת המצב כסכנה קיומית יוצרים לגיטימציה ציבורית לשימוש לא מוגבל בכוח. וגם אם בצה"ל נעשים מאמצים כנים לצמצם פגיעה באזרחים, וגם אם לכוחות הביטחון הוגדרו איומים קונקרטיים והוראות הפתיחה באש הוגדרו בהתאם, המספרים שדווחו אתמול מעוררים לכל הפחות חשש כבד שרוח המנהיגים מחלחלת גם למטה למפקדים בשטח

 

כדי לאפשר לעצמה להעביר כל חוק שבא לה, הקואליציה המציאה אגדה שהעליון לקח לעצמו בגניבה את הסמכות לבטל חוקים. רק שהמציאות אחרת

בדיון על פסקת ההתגברות, כדאי להרחיק את המבט ולשאול: כיצד נהגה הכנסת כאשר ביקשה לבצר ערכים חשובים בעיניה מפני רוב מקרי של חברי כנסת? האם מוצדק הפער לפיו אפשר לשלול את זכותו של חבר כנסת ברוב של תשעים חברי כנסת, בעוד שאת זכויותיו של האזרח הפשוט די לשלול ברוב של ששים ואחד חברי כנסת?

החלטת פרקליט המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, בעקבות הבדיקה שערכה מח"ש, באשר לירי השוטרים שהביא למותו של תושב אום אל חיראן, יעקוב אבו אל קיעאן, באירוע בו נגרם מותו של השוטר ארז שאול לוי ונפצע שוטר נוסף - אינה נותנת מנוח. כדי לבחון את יחסנו הראוי להחלטת פרקליט המדינה מתבקש לערוך כאן תרגיל מחשבתי 

אמש בהחלטה חפוזה, שזכתה לתשומת לב ציבורית מעטה, הצעת חוק המאפשרת לקבינט המדיני-ביטחוני לקבל החלטה על פתיחה במלחמה ובנסיבות קיצוניות, גם בהרכב מצומצם של ראש ממשלה ושר הביטחון.

מי מוסמך בישראל להחליט על יציאה למלחמה? מהו בדיוק תפקיד הקבינט מול הממשלה? ומה תפקידם המדויק של ראש הממשלה ושל שר הביטחון בהקשר זה?

צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח

עלינו, אזרחי ישראל, לשאול את עצמנו- על מי נשליך יהבנו כשמדובר בזכויותינו הבסיסיות? קשה להאמין שלבו של הציבור הישראלי גס בזכויותיו היסודיות, ושטחו עיניו מלראות את הרעה המתרגשת עלינו

המכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת הדיון בחוק הקבינט: לא לאפשר להעביר את החוק ללא דיון מעמיק ותיקונים מהותיים; יש לחייב נוכחות של לפחות מחצית משרי הקבינט בקבלת הכרעות על יציאה לפעולה צבאית משמעותית ובהם בעלי התפקידים המשמעותיים הנוגעים לכך

אי אפשר לקרוא לאזרחים בהתרגשות להרים ראש, להניף דגל ולהיות גאים במדינה החזקה והעוצמתית שהפכנו להיות, ולהמשיך לפמפם לאוזן השנייה ללא הרף כי אנו אומת אודים מוצלים מאש וכי עלינו לזכור זאת כל העת

play

אם תתקבל הצעה לשלילת סמכותו של בית המשפט העליון תהפוך כנסת ישראל, הנשלטת בפועל על ידי ממשלת ישראל, לאחד המוסדות המחוקקים החזקים ביותר בעולם. בכנסת ישראל לא קיימת אף מגבלה פוליטית על סמכות החקיקה. פגיעה בסמכותו של בית המשפט העליון לבטל חוקים משמעותה שכוחה של הכנסת יתחזק כל כך, עד שהיא תהפוך למוסד בעל כוח מעל ומעבר למקובל בכל דמוקרטיה מערבית

העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?

 

חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה

בואו נודה באמת - ההגדה של פסח היא טקסט שראוי שיעורר אי נחת. הדרת נשים, ענישה קולקטיבית, הטמעת נרטיב קרבני, ומעל הכל - מכת הבכורות שהייתה מהווה היום דוגמא פרדיגמטית לכל מה שאסור ורע

צעדת האזרחים ההמונית שמתכנן החמאס לקיים לעבר הגדר בין עזה לישראל מעוררת את השאלה כיצד יש להיערך אליה ובכלל זה, כיצד ייגזרו הכללים לשימוש בכוח – האם מדיני הלחימה או מהכללים לאכיפת חוק במצבי שגרה?

כדאי להקדיש מחשבה להשפעה של התבטאויות "נגד גיוס נשים", דווקא על הנשים העומדות לפני גיוס. אלו שאת המוטיבציה שלהן לוקחים בצה״ל כמובנת מאליה ולא חוששים מהיום בו תאמרנה ״עד כאן. לא בכל מחיר״.

במסגרת הקמפיין נגד פקודת השירות המשותף ירו רבנים ידועים בציונות הדתית כמעט לכל כיוון. מה לא שמענו? שמתרחשת פגיעה במבצעיות הצבא, שנשים לא יוכלו ללדת, שחיילים דתיים נאלצים לפעול בניגוד לאמונתם ונפשם נפגעת. הגיע הזמן שהרוב הדתי השפוי ישמיע את קולו, הגיע הזמן שנשמע גם מהרבנים המתונים ומאנשי הרוח הרבים בחברה הדתית ובחברה הישראלית. אחרי הכל, זה צבא העם ולא צבא הקיצונים 

התגובות הקשות שעורר הסרטון בו נראות נערות תוקפות חיילי צה"ל מובנות, אך אינן נכונות. החיילים נהגו כפי שראוי היה לנהוג וכפי שכדאי היה – בהיבט המוסרי, עם כל אי הנוחות, לא נשקפה לחייהם כל סכנה והם אינם נראו כמי שחששו לביטחונם. תמונת חיילים מכים נערות ללא נשק עשויה לגרום לנזק תדמיתי חמור בהרבה ולפגיעה בלגיטימציה בינלאומית שהיא חיונית להצלחת המאבק

הצהרתו של טראמפ - בדבר היותה של ירושלים בירת ישראל - מספקת הזדמנות נוספת לברר מה כוחה של הכרה בינלאומית ומה חשיבותה לקיומה הריבוני של המדינה. טוב יהיה אם תשכיל מדינת ישראל ללמוד מאבני הדרך שאפשרו את כינונה, בין הצהרת בלפור לכ״ט בנובמבר, ולמרות חשדנותה התמידית, תגלה פתיחות כלפי הקהילייה הבינלאומית ותמלא את חלקה כחברה בה

כולם מדברים על חוק ההמלצות אבל השבוע הצביעו על חוק משמעותי נוסף, העברת הסמכות לפתיחה במלחמה או פעילות צבאית משמעותית לקבינט. יוזמה מבורכת אך הביצוע חייב להשתפר באמצעות מתן יותר כלים לחברי הקבינט, ובמקביל לוותר על הרעיון לצמצם את מספר מקבלי ההחלטות, ללא דיון ציבורי רחב.

מי יכול להחליט על פתיחת מלחמה בישראל? זוהי רק אחת מכמה שאלות מהותיות הנוגעות לקבלת החלטות ביטחוניות בישראל, שהתשובה לה שנויה במחלוקת. הממשלה תפעל בחודשים הקרובים לקדם תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שיסדיר את מעמד הקבינט כגוף המוסמך לקבל את ההחלטה על פתיחה במלחמה. השאלה היא האם תיקון זה הינו ראוי?

play

את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו

הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם

הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

כיצד המדינה עושה שימוש במעצרים מינהליים כלפי פלסטינים וכלפי פעילי ימין ומהו זמן מעצר המנהלי המקסימלי המותר בחוק? האזינו לפודקאסט בהשתתפות פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' יובל שני.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל

לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון

האם יש בישראל שני סוגי אזרחים- על כריכת הריסת הבתים בעמונה בהגברת האכיפה נגד בניה ללא היתר במגזר הערבי.

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

מרבית הטענות ביחס לפקודת "חניבעל" השנויה במחלוקת מצביעות על ההבנה הבלתי רשמית שהשתרשה בקרב החיילים ומפקדיהם ולפיה בכל מחיר יש לסכל חטיפת חייל.

מקרה החייל היורה בחברון מעלה לדיון מורכבויות רבות איתם חיילים נפגשים בשדה הקרב. מקרים כגון אלו מלמדים כי יש לבחון האם אכן ניתנים לחיילים הכלים להתמודדות עם מצבים כאלה ובזווית רחבה יותר את מחויבות צה"ל לקיום ושמירה על תרבות של אחריות מוסרית ומקצועית.

מחויבותו של צבא לדיני המלחמה איננה נגזרת מאופי השלטון או במדידת מספר ההפרות, אלא בשאלה האם אלו שסרחו נחקרים ונענשים בצורה שתמנע מעבירות מסוג זה להישנות.

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי

במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק 

לאחרונה פורסם הדוח של הצוות לבחינה וליישום הדוח השני של ועדת טירקל, אשר עסק בבדיקה ובחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי. יישום המלצותיהם של ועדת טירקל ושל של צוות הבחינה יקדם במידה רבה את מערכת החקירות בישראל לעבר מימוש מטרה זו.

ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו. 

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.

ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין ובזאת למעשה קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. 

המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.

"דף המפקד" שפירסם מפקד חטיבת גבעתי בעיצומו של מבצע "צוק איתן", היווה חריגה מסוכנת מגבולות ההסכמה. לא משום שאסור לדבר בשם ערכים ואמונות – אלא דווקא בשל החובה לדבר בשמם – אך קודם עלינו לברר מה הם. 

בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.

play

ד"ר ערן שמיר בורר בחדשות 12 על הודעתן של מספר מדינות אירופיות שיכירו במדינה פלסטינית

30 יולי 2025

play

קיצור השירות בצה"ל

25 נובמבר 2020

עד מתי צבא העם?
הוויכוח על קיצור השירות יצר בגדול שני מחנות: אלה שמתנגדים ומזהירים מפני מחסור בכוח אדם ביחידות המובחרות, כמו גם על תחלופת כוח אדם גבוהה שתשפיע על איכות הצבא וכשירותו.
ואלה שתומכים בקיצור השירות, הטוענים שצריך להתאים את מודל צבא העם למציאות שבה כמחצית מבני מחזור הגיוס ממילא אינם מתגייסים, ולשלב את החיילים המשוחררים מהר יותר בשוק העבודה.

play

כומתות סרוגות - צה"ל והציונות הדתית

25 נובמבר 2020

נוכחותם הגוברת של דתיים ודתיות בשורות הצבא מקרינה על אופיו, ומשפיעה על החברה הדתית לאומית פנימה. יותר ויותר מחלוקות אידיאולוגיות בתוך הציונות הדתית, באות לידי ביטוי בצבא: מעמד האישה, היחס ללהט"בים ושאלות על מוסר מלחמה.
עד כמה הצבא הפך לזירת התגוששות של הדתיים לאומיים ומה היה אומר על זה דוד בן גוריון שהיום מציינים את יום פטירתו?

play

צבא וקורונה

25 נובמבר 2020

צבא ההרגעה לישראל?!
מעורבות הצבא במשבר הקורונה מציפה לא מעט סימני שאלה על הגדרת גבולות הגזרה בין ניהול מערכה צבאית לניהול משבר אזרחי.
שימוש בצבא העם במשימות אזרחיות צריך שייעשה באופן מדוד, תוך פיתוח מערכת אזרחית יעילה ואפקטיבית לניהול מצב חירום-אזרחי עתידי.

play

אמון הציבור בצה״ל

25 נובמבר 2020

סדקים באמון הציבור בצה"ל? תלוי איך מסתכלים על זה. בכל הקשור למשימות ויכולות מבצעיות שנמצאות מתחת לרדאר הציבורי, האמון בצבא נשאר גבוה. הספקות צפים ועולים בנושאים שבהם צה"ל נחשף לציבור, ובהם יש לא מעט מקום לשיפור. ובכל זאת- כמה היו רוצים שצה"ל יקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה? צפו וגלו

ערב השקת תכנית המחקר לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש רא"ל אמנון ליפקין-שחק

25 נובמבר 2015

הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2025, המתקיים על-רקע תמורות משמעותיות בביטחון הפנים והחוץ, יעסוק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי המצויות בתפר שבין ביטחון ודמוקרטיה. היום הראשון של הכנס יוקדש לעיסוק בעולמות של ביטחון פנים ושיטור, במסגרתו נדון, בין היתר, בהתמודדות עם משבר הפשיעה החמורה בישראל, בשיטור הפגנות, בתמורות במדיניות רישוי הנשק הפרטי בישראל, ובתפקיד המשטרה בהבטחת תקינות וטוהר הבחירות בואנו שנת הבחירות לכנסת ה-26. היום השני יוקדש לעיסוק בעולמות של צבא וביטחון חוץ, במסגרתו נדון, בין היתר, במערך המילואים לאחר שנתיים של לחימה, בביקורת שיפוטית על פעילות מבצעית, ובאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל במישור הבינלאומי. בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק. הכנס יתקיים ב-26-25 בנובמבר 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים. הכנס למוזמנים בלבד וישודר בשידור חי באתר המכון. ייתכנו שינויים בתוכנית הכנס. לפרטים נוספים: ריטה רוסין, 02-5300849.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

  • שידור חי

  • שידור חי

  • שידור חי

דיון מיוחד על השלכות הסיפוח על זכויות האזרח ועל יחסי יהודים ערבים. בין המשתתפים: חוקרי המכון; אל"מ (מיל.) ד"ר שאול אריאלי; אלוף (מיל.) גרשון הכהן; אלוף (מיל.) עמי אילון; ועו"ד עודד רביבי, ראש מועצת אפרת

  • שידור חי

הכנס מתקיים במסגרת הפעילות של התוכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון לפקין-שחק שבמכון הישראלי לדמוקרטיה ובשיתוף עם קרן קונרד אדנאואר בישראל

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

המשמעויות החברתיות והצבאיות של מודל השירות הצבאי, דרג צבאי, דרג מדיני והחברה האזרחית בישראל, מודל הגיוס - בין צבא העם לצבא מקצועי, נורמות צבאיות מול נורמות אזרחיות - הקוד האתי במציאות משתנה, פקודת השירות המשותף - דתיים ונשים בצבא העם, מודל הגיוס למגזר החרדי ועתידו של השירות האזרחי. בהשתתפות אנשי ונשות צבא בעבר ובהווה, חוקרים ואקדמאים, מקבלי החלטות ונציגי החברה האזרחית

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

  • למוזמנים בלבד

מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".

  • פתוח לקהל בהרשמה מראש
  • שידור חי
default

כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?

  • למוזמנים בלבד
default

  • למוזמנים בלבד

דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד

  • למוזמנים בלבד

הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.

default

default

השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש