התכנית לביטחון לאומי ודמוקרטיה ע"ש אמנון ליפקין-שחק

הלוחמה האסימטרית ומאבקם של ארגוני טרור במדינות דמוקרטיות, המאפיינת את המאה הנוכחית, משפיעה באופן מהותי על כל תחומי החיים של ישראל כמדינה דמוקרטית, ומהווה אתגר למקבלי ההחלטות: מדינאים, אנשי צבא, משפטנים, כמו גם חוקרים באקדמיה ואנשי תקשורת. 

בראש התכנית עומדים אלוף במילואים עמי איילון יחד עם פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. בראש וועדת ההיגוי לתכנית מכהנים גב' טלי ליפקין שחק ואישי ציבור בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה מהתחום המדיני והצבאי, ביניהם: מר מיקי פדרמן, מר דורון לבנת, ח"כ יעקב פרי, אלוף (מיל.) פרופ. ישי בר ואלוף מיל. דני רוטשילד.

מורשתו של אמנון ליפקין-שחק, ששילב בחייו בין רוח הלחימה לרוח הדמוקרטיה, הם הצירוף שעומד בבסיס התכנית המבקשת לנסח מחדש את האופן בו דמוקרטיה ליברלית נאבקת בעימותים א-סימטריים.

  • תמונת ברירת מחדל

    אלוף (מיל') עמי אילון

    ראש התכנית (שותף)

    קראו עוד

    אלוף (מיל') אילון היה ראש השב"כ, מפקד חיל הים, שר וחבר כנסת.
    הוא בעל תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן. יו"ר אקי"ם ויו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת חיפה.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' עמיחי כהן

    ראש התכנית

    קראו עוד

    פרופ' כהן הוא חבר סגל בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני ושלישי במשפטים מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל.

    מחבר הספר “ Israel‘s National Security Law “ (בשיתוף עם סטיוארט כהן). גרסה מעובדת לעברית של הספר יצאה לאור ב־ 2014 בכותרת “יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל“. 

    עבודותיו בנושא חקירת חשדות להפרת דיני הלחימה צוטטו בהרחבה בדוח ועדת טירקל וכן בדוח ועדת הבדיקה הבינלאומית של האו“ם שבדקה את מבצע “צוק איתן“.

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מרדכי קרמניצר

    ראש התכנית (שותף)

    קראו עוד

    ראש המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים והמרכז לביטחון ודמוקרטיה 

    תחומי מומחיות:

    משפט פלילי, משפט ציבורי (חוקתי ומינהלי), משפט צבאי,זכויות אדם, חינוך לדמוקרטיה (אזרחות), ביטחון ודמוקרטיה, יחסי יהודים־ערבים, שחיתות שלטונית, מידתיות.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד אלי בכר

    חוקר

    קראו עוד

    בעל תואר שני במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד ומרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב בפקולטה למשפטים.
    שימש היועץ המשפטי של שירות הביטחון הכללי (2011-2006).

  • תמונת ברירת מחדל

    אלוף (מיל') יצחק איתן

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    תא"ל (מיל') מוני חורב

    חוקר

    קראו עוד

    שרת בצה"ל כמפקד אוגדה, מפקד חטיבת גבעתי ומפקד בית הספר לקצינים.
    בעל תואר שני בביטחון לאומי מהמכללה לביטחון לאומי בוושינגטון.
    בעל תואר שני במנהל עסקים מאוניברסיטת באר שבע.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר מורן ירחי

    חוקרת

    קראו עוד

    מתמחה בתקשורת פוליטית, ובמיוחד סיקור תקשורתי של קונפליקטים ודיפלומטיה ציבורית.

  • תמונת ברירת מחדל

    אלוף משנה (מיל') עו"ד לירון ליבמן

    חוקר

    קראו עוד

    עו"ד ליבמן שירת בפרקליטות הצבאית כתובע הצבאי הראשי וכראש מחלקת הדין הבינלאומי.
    בתפקידו האחרון התמודד, בין היתר, עם המערכה המשפטית הבינלאומית שלאחר מבצע "עופרת יצוקה" ודו"ח גולדסטון, כמו גם עם אירוע המשט לעזה (ה"מרמרה") והשלכותיו.

  • תמונת ברירת מחדל

    עו“ד לינא סאבא־חבש

    חוקרת

    קראו עוד

    תחומי מומחיות: משפט פלילי, איזונים בין זכויות האדם וביטחון המדינה במצבי חירום, חקיקת ביטחון, מעצרים של חשודים בעברות ביטחון, עינויים, ההשלכות של הריסת בתים. 

    עו״ד סאבא־חבש היא בעלת תואר שני במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורנטית בתכנית המשותפת של הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית והאוניברסיטה החופשית בברלין.
    עבודת הדוקטור שלה עוסקת בעינוי חשודים בעברות ביטחון.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עמיר פוקס

    חוקר

    קראו עוד

    ד“ר פוקס הוא בעל תואר דוקטור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ומרצה מן החוץ במחלקה לפוליטיקה ותקשורת במכללת  הדסה.
    ב־ 2011 היה חבר בוועדה שמינה שר המשפטים לבחינת יסודות עבֵרות ההמתה.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר רוברט קסטל

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' מתיתיהו (מתי) שטיינברג

    עמית מחקר

    קראו עוד

    ד"ר שטיינברג שימש יועץ לראשי שירות הביטחון הכללי.
    כמזרחן לימד באוניברסיטאות פרינסטון והיידלברג ולאחר מכן בפקולטה למזרח תיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.
    מחבר הספר “עומדים לגורלם“, העוסק בתודעה הלאומית הפלסטינית.

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עידית שפרן גיטלמן

    חוקרת

    קראו עוד

    פוסט דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בנושא העדפת קרובים במלחמה.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    עו"ד עמיר כהנא

לאורך השבועות האחרונים ציינה ישראל חמישים שנה למלחמת ששת הימים. בין השאר, נידונו התוצאות של המלחמה ובעיקר היבטים שונים השליטה ביהודה ושומרון

ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל, אין היא מחויבת לממן את אספקת החשמל. מאז השתלטות החמאס על הרצועה, הרשות הפלסטינית המשיכה לממן את תשלומי החשמל לחברת החשמל בישראל ואת אספקת הדלק לתחנת הכוח. החמאס, לעומת זאת, גובה כנראה תשלומים בגין חשמל מתושבי הרצועה ואולם אינו מעביר אותם לרשות הפלסטינית

הידיעה על המידע המודיעיני הרגיש שהעביר הנשיא טראמפ לשר החוץ הרוסי, שלפי דיווחים שונים, מסכן את חיי הסוכן שסיפק אותו, עוררה השבוע מהומה תקשורתית. אולם, לצד חוסר הנוחות שידיעה כזו מעוררת באופן אינטואיטיבי, ראוי ראשית להבין מה בעצם קרה, והאם אמנם כל כך ברור שכצעקתה.

ללא שיתוף פעולה בינלאומי נמרץ, ובלא פיתוח מסגרת משפטית בינלאומית אפקטיבית, יכולתה של מדינה כלשהי להתמודד בצורה יעילה עם האתגר הנובע ממתקפות סייבר, כמו זו שהחלה ביום שישי האחרון היא מוגבלת ביותר

מרכיב חשוב של עוצמה לאומית היא לכידות פנימית, לעומת זאת הפניית משאבים ביטחוניים ומודיעיניים ל"ציד מכשפות" פנימי, פוגע בעוצמה הלאומית

רמת הביטחון כפי שהיא משתקפת בדיון הציבורי בישראל מראה חברה ישראלית חסרת ביטחון ומפוחדת המציבה סימן שאלה על עתידה. זאת, שעה שישראל בשנת 2017 מוגנת יותר מאי פעם בעבר

הביטחון הלאומי אמור להבטיח את העצמאות. גם העצמאות, עם כל חשיבותה אינה יעד סופי. היא הבסיס החיוני לבנייתה של חברת מופת

העימות בסוריה אינו נטול התערבות בינלאומית. טורקיה, איראן, ובעיקר רוסיה התערבו ברמות שונות במלחמת האזרחים בסוריה. אך המלחמה בסוריה מהווה את הדוגמה המובהקת ביותר בשנים האחרונות לכישלונו של מנגנון הביטחון הקולקטיבי שבמרכזו מועצת הבטחון של ארגון האו"ם.

play
סדרת "מחקר בדקה"

למה חשוב לחקור חיילים?

מדוע ההגנה הטובה ביותר על חיילי צה"ל ואזרחי ישראל היא חקירה פנים ישראלית, וכיצד מנגנון חקירה פנימי של חיילים שחשודים שחרגו מדיני הלחימה, חשוב לכל אזרח ולמדינת ישראל כולה?

ההתעלמות מהסכנה להעמדה לדין של קציני צה"ל ובכירים ישראלים בהאג- טמינת ראש בחול; המודל הקפריסאי יחייב מתן זכויות פוליטיות לפלסטינים, ביניהן זכות ההצבעה

הצעת החוק תוביל לביטול סיטוני של החלטות קודמות של בית המשפט ולפגיעה משמעותית במעמדו; עומדת בסתירה בוטה לחוק הבינלאומי ולהתחייבויות של מדינת ישראל; תנציח אפליה ותביא לפגיעה חמורה ובלתי חוקתית בזכות הקניין של התושבים הפלסטינים; תספק רוח גבית לפעילי ה BDS ברחבי העולם ותקבע בקהילה הבינ"ל את מעמדה של ישראל כמספחת את השטחים.

לקראת דיון בוועדת חוק, חוקה ומשפט בסעיפי חוק הטרור העוסקים במעצרים מנהליים וצווי הגבלה, נשלחה חוות דעת מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה המבקשת לערוך שינויים מהותיים בנוסח החוק הנוכחי.

מחויבותו של צבא לדיני המלחמה איננה נגזרת מאופי השלטון או במדידת מספר ההפרות, אלא בשאלה האם אלו שסרחו נחקרים ונענשים בצורה שתמנע מעבירות מסוג זה להישנות.

על רקע החלטת שופטי בג"ץ להגביר ההגבלות על הריסת בתים, חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה קוראים לקיים דיון עקרוני במדיניות הריסת בתים, ולבחון אמפירית את יעילותה של מדיניות זו כנגד הטרור.

משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי

במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק 

ב-23 ביולי 2014, עוד בטרם הסתיים מבצע צוק איתן, החליטה מועצת זכויות האדם של האו"ם להקים ועדת בדיקה בעניין החשדות להפרת המשפט הבינלאומי במהלך האירועים שקדמו למבצע צוק איתן ובמסגרתו. 

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, פרסם לאחרונה שתי הנחיות חשובות הנוגעות למערכת היחסים בינו לבין הפרקליט הצבאי הראשי, אשר מבקשות ליישם בצורה טובה יותר את מסקנות ועדת טירקל. במאמר זה אנו מציגים את הרקע לפרסום דוח ועדת טירקל ואת המסקנות הרלוונטיות להנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בנוסף, אנו סוקרים את עיקרי ההנחיות במטרה לדון במשמעותן המשפטית והמעשית.

ב-16 לינואר, 2015, קיבלה תובעת בית הדין את בקשתה של פלסטין להצטרף כמדינה חברה לבית הדין ובזאת למעשה קיבלה החלטה לבחון האם בוצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע צוק איתן. 

המאמר סוקר את שתי הפניות של הרשות הפלסטינית לביהמ"ש הפלילי הבינלאומי, ואת הנסיבות שהשתנו ביניהן. בנוסף מתייחס לחשיבות החקירות של הצבא לאור עיקרון המשלימוּת של בית הדין.

"דף המפקד" שפירסם מפקד חטיבת גבעתי בעיצומו של מבצע "צוק איתן", היווה חריגה מסוכנת מגבולות ההסכמה. לא משום שאסור לדבר בשם ערכים ואמונות – אלא דווקא בשל החובה לדבר בשמם – אך קודם עלינו לברר מה הם. 

בהחלטתה של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא מאבק בטרור בכלל ומאבק במדינה במדינה האסלאמית של דאע"ש בפרט, חסרים שני היבטים חשובים אשר מנותחים במאמר שלפניכם.

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

פעולותיו של דאע"ש הן עליית מדרגה באכזריותם של ארגוני טרור ובמידת האיום על מדינות דמוקרטיות. באילו תנאים צריכה לעמוד הח'ליפות שהקימה דאע"ש כדי להיחשב מדינה בהתאם למשפט הבינלאומי?

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

בעיני כישראלי, מערכת "צוק איתן" היא מלחמה צודקת מתוקף הזכות להגנה עצמית והלחימה נעשית תוך הקפדה על כללי הדין הבין לאומי, מול טרור אכזרי. אבל, שעון החול של הצדק הישראלי הולך ואוזל. בכל מתווה של סיום לחימה בעזה, לצד דרישה לפירוז מנשק ומעורבות עמוקה של הרשות הפלסטינאית והקהילייה הבין לאומית במעברים, אנו חייבים ליצור אופק מדיני המספר לעולם את סיפורה של ישראל היהודית דמוקרטית לצד מדינת פלסטין.

במבצע "צוק איתן" מצאו אונר"א רקטות שהוחבאו בבי"ס ריק של הארגון בעזה. אונר"א העביר את הרקטות לממשלת האחדות הפלסטינית החדשה, אך יש חשד שהן הגיעו לידי החמאס. אם אכן כך הרי שמדובר בפשע מלחמה משום שאלה רקטות שמשמשות לירי על אוכלוסיה אזרחית.

על רקע מבצע צוק איתן כתבו מומחים במכון חוות דעת המתייחסת לאתגרים הכרוכים במאבקה של מדינה דמוקרטית בארגון טרור.

מהן ההשלכות על הדמוקרטיה הישראלית במציאות של תרחיש המדינה האחת או שתי המדינות; מהם השיקולים של מקבלי ההחלטות בבואם להחליט ״מה הצדדים רוצים״?

  • שידור חי
  • למוזמנים בלבד

ערב עיון בשיתוף חבריו לקורס הטיס של רון ארד, בהנחיית ד"ר אילנה דיין, מגישת "עובדה".

default

כיצד להגביר את המעורבות של קבוצות אוכלוסייה מגוונות בנושאים הקשורים ליחסי החוץ של ישראל?

  • למוזמנים בלבד
default

דיון בעקבות הספר "יורים ושופטים: ביטחון ומשפט בישראל", מאת פרופ' סטיוארט כהן ופרופ' עמיחי כהן. משתתפים מוזמנים בלבד

  • למוזמנים בלבד

הרצאה ודיון עם מר בריאן ג'נקינס ממכון המחקר האמריקני RAND. משתתפים מוזמנים בלבד.

default

השינויים החברתיים, התרבותיים, הדמוגרפיים והאידיאולוגיים שעוברת החברה הישראלית משפיעים על כל היבטי הקיום הישראלי, ובכלל זה גם על הצבא ועל האתוס שמכוחו ולאורו הוא מתפקד. מבצע 'צוק איתן', שחזר והעמיד את צה"ל במרכז תשומת הלב הלאומית, חידד נקודה זו.

  • שידור חי
  • פתוח לקהל הרחב