מאמרים, ספרים ואירועים בנושא שירותים חשאיים
מאמרים
האם שב"כ צריך להיות מעורב במאבק בפשיעה החמורה בישראל?
הממשלה החליטה להסיט כחצי מיליארד ₪ מתקציב התוכנית לצמצום פערים בחברה הערבית ולהעביר אותם לשב"כ ולמשטרה לצורך טיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. האם השב"כ, כגוף שייעודו שמירה על ביטחון המדינה ומוסדותיה, מתאים למשימה, ומה עלולות להיות ההשלכות של מעורבותו?
23 ביולי 2026
סקר אפריל 2026: 62% מכלל הציבור חושבים שגבוהים הסיכויים לחזרה ללחימה בהיקף רחב עם איראן
56.5% מהיהודים חושבים שהממשל האמריקני הוא המשפיע העיקרי על החלטות ביטחוניות הנוגעות לישראל, 15% חושבים שממשלת ישראל היא המשפיעה העיקרית. בציבור הערבי, השיעור הגבוה ביותר (40%) מאמינים ששני הממשלים משפיעים במידה שווה ● 48% מכלל הציבור מאמינים שהמניעים העיקריים מאחורי מינוי ראש השב"כ וראש המוסד היו קרבה אישית ונאמנות לרה"מ, 33% חושבים שהמניעים היו כישורי המועמדים ● 47% מהציבור חושבים שהעמדת חיילים לדין על הדלקת מנגל בשבת וענישת חיילות על לבוש לא צנוע מעידים על שינוי מהותי ולא רצוי באופיו של צה"ל.
05 במאי 2026
עידן הזוחלים
מאת: עו"ד עמיר כהנא
איכוני שב"כ אמנם נבלמו, אך מדינת המעקב ממשיכה להזדחל לתוך חיינו - ולא רק סביב מגפת הקורונה. בהעדר
חלופות לאיכוני השב"כ בראי הנעשה בעולם
לאחר שראש הממשלה בנט ושר הבריאות הורביץ החליטו להפסיק עד להודעה חדשה את האיכונים אחר הנדבקים בזן החדש אומיקרון, חשוב מתמיד לדבר על החלופות. אילו אפשרויות טכנולוגיות עומדות בפנינו ובאילו אמצעים נוקטים בעולם?
חשיבות הפעלת פיקוח מדיני, משפטי ופרלמנטרי על השב"כ
לקראת מינויו של ראש השב"כ הבא, חשוב לבצע חשיבה מוקפדת על אמצעי הפיקוח של הדרג המדיני, המשפטי והפרלמנטרי על השב"כ, בוודאי במצב בו ראש הממשלה שאחראי על המינוי, חדש יחסית בתפקידו.
סמכות החירום להרחיב את תפקידי שירות הביטחון הכללי: בעקבות בג"ץ 2109/20 בן מאיר נ' ראש הממשלה
מאת: עו"ד לילה מרגלית
המאמר בוחן באופן ביקורתי את סמכות החירום להרחיב את תפקידי שירות הביטחון הכללי, דן בפסיקת בג"ץ בנושא ומציע צעדים להחזרת סמכות חירום זו למסגרת שלטון החוק
כשהחריג הופך לנורמה
יש להציב בפני השב"כ סטנדרטים ברורים אשר ישמרו על זכויותיהם הבסיסיות של הנחקרים, גם בחקירות של מעשים חמורים, ולפעול להפחתת השימוש באמצעים "מיוחדים" לאירועים חריגים בלבד, תוך צמצום הגדרתם ככל שניתן
פסיקת בית המשפט העליון - מדרון חלקלק בדרך להתרת עינויים?
פסד הדין בעניין טביש, המרחיב את היתר העינויים לחוקרים, מסוכן. הוא תורם לטשטוש הגבולות בין חקירות ביטחוניות לחקירות שבבחינת "פצצה מתקתקת", ועלול להפוך את ישראל למדינה הדמוקרטית היחידה בעולם המתירה שימוש בכוח בחקירות כאמצעי להשגת מידע
התיעוד החזותי בחקירת חשודים בצל תזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (תיקון – חקירת חשוד בעבירת ביטחון), התשע"ב–2011
מאת: עו“ד לינא סאבא־חבש
חוק חקירת חשודים קובע חובת תיעוד חזותי וקולי במקרים שניכרת בהם חשיבות מיוחדת לשיקוף מהלך החקירה נאמנה כדי למנוע הפרות חוק ועיוות דין אלא שהוראת שעה שחוקקה בשנת 2002 מאפשרת מתן פטור למשטרה מחובת התיעוד החזותי כאשר מדובר בחשודים בעברות טרור. כעת, מבקש המשרד לביטחון הפנים להפוך אותה להסדר קבוע. לינא סבא מתנגדת להצעה קראו את מאמרה.
