עקרונות יסוד של השירות הציבורי וביטוים החוקתי במדינות OECD

תכלית המסמך: בירור עיוני-משווה של עקרונות היסוד

לנוכח התהליכים שתוארו ולאור החשיבות בקיום דיון ציבורי מעמיק שיוכל לבסס מחדש את הביטחון בעקרונות החוקתיים הרצויים לשירות הציבורי בישראל, הצבנו לעצמנו למטרה במסמך זה לאתר עקרונות אלה. נפנה בהקשר זה להיסטוריה החוקתית הישראלית תוך הסתייעות בבחינה השוואתית של העקרונות החוקתיים שעליהם נשען השירות הציבורי בדמוקרטיות המערביות המודרניות.

לצורך כך נבקש לפרוש במסמך זה שלושה חלקים: החלק הראשון הוא עיון רעיוני־היסטורי קצר בשורשים של מושג השליחות הציבורית, החל בעת העתיקה ועד לעידן הבירוקרטיה המודרנית. החלק השני יסקור את המסגרת הנורמטיבית בישראל, כולל ניסיונות ההסדרה ההיסטוריים, הצעות חוק שלא התקבלו וסקירה קצרה של ההיבטים החוקתיים של המצב המשפטי הקיים. החלק השלישי יפרוש פרספקטיבה השוואתית: עיון בחוקות במדינות ה-OECD, זיהוי אופני הסדרה ועקרונות פעולה, תוך תשומת לב להבדלים בין מסורות אדמיניסטרטיביות ומסגרות פוליטיות ותרבותיות שונות.

בחלקו הרביעי והמסכם של המסמך נבקש לפרוש את התובנה העולה מן השילוב בין שלושת חלקי המסמך. מטרתנו אינה לנקוט עמדה קונקרטית בשאלת דרכי העיגון החוקתי של השירות הציבורי בישראל, אלא לסייע ביצירת תשתית לדיון מושכל על בסיס מיפוי מושגי, משפטי ומוסדי רחב.

שעה שבה מוסדות השירות הציבורי עומדים במוקד מתחים ציבוריים חריפים, חשוב להאיר את העקרונות החוקתיים המונחים ביסודם, או שרצוי כי יהיו מונחים ביסודם. במילים אחרות, השיח הציבורי והמשפטי סביב השירות הציבורי בישראל לא צריך להתנהל רק ברובד הפוליטי או החוקתי המיידי והקונקרטי, אלא גם ביחס לשאלות עקרוניות כגון בדבר מהות המינהל הציבורי בדמוקרטיה, תפקידיו ומעמדו ביחסיו עם הציבור ועם הדרג הנבחר. הדיון העקרוני יאפשר את הזיקוק של העקרונות החוקתיים של השירות הציבורי והטעמים להגנה עליהם ואת האפשרויות לעיגונן בדרך המתאימה לכך.