חדשנות אקלים כמנוף לקידום שיתוף פעולה אזורי במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA)

אזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA – Middle East and North Africa) מתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים המחריפים בשל משבר האקלים, בעיקר בגלל האזורים הצחיחים והצחיחים־למחצה שבו. קצב עליית הטמפרטורות באזור גבוה מהממוצע העולמי,¹ ולכן תנאי הבצורת בו קשים יותר ומקורות המים הנדרשים לחקלאות ולצריכה אישית, המועטים מלכתחילה, נתונים בסכנה. בארצות כמו ירדן אספקת המים מנהרות הולכת ופוחתת, והיא מתמעטת אף יותר עקב בניית סכרים במעלה הזרם ובשל סכסוכים מדיניים. נוסף על כך, בערי חוף כגון אלכסנדריה ותל אביב יש סכנה של עלייה בגובה פני הים, המאיימת על תשתיות ועלולה להביא לעקירת קהילות ממקומן. במדינות המפרץ, מהאזורים החמים ביותר בעולם, הטמפרטורות גבוהות מהממוצע העולמי, מצב שמגביר את הסיכונים לבריאות ומחייב הקצאה של אנרגיה לקירור.

דפוסים אלו מגדילים את הפערים החברתיים־כלכליים ואת המתחים הפוליטיים, בעיקר בכלכלות שמסתמכות על הכנסות מנפט ומתמודדות עם מעבר למקורות אנרגיה בני־ קיימה ועם גיוון הכלכלה המקומית. משבר האקלים מציב אתגר רב־פנים אבל גם פותח פתח להגברת שיתוף הפעולה האזורי בין מדינות האזור על ידי פיתוח פתרונות חדשניים ושיתופם. אנחנו מאמינים שמדינה אחת אינה יכולה לפתור את כל הבעיות של שכנותיה, ואולם רתימה של מגוון היתרונות והיכולות של כל אחת ממדינות האזור תַּקנה למזרח התיכון חוסן אקלימי.

חדשנות אקלימית יכולה להפחית במידה ניכרת את הסיכונים של משבר האקלים במזרח התיכון. ב־2023 עמדה ההשקעה הגלובלית של שחקנים אזוריים בטכנולוגיות אקלים על 5 מיליארד דולרים,² מתוך רצון לקדם פתרונות בתחומים של אנרגיה מתחדשת, שימור מים וחקלאות בת־קיימה. בישראל יש כיום למעלה מ־900 חברות סטארט־אפ העוסקות באתגרים סביבתיים מגוונים, והאקוסיסטם של טכנולוגיות האקלים בישראל מתרחב במהירות – צמיחה הנתמכת בתרבות החדשנות המאפיינת את המדינה. כלל ההשקעות (רובן פרטיות), שהגיעו בשנים 2023–2018 ליותר מ־8.5 מיליארד דולרים,³ משקף אמון בפוטנציאל של הענף להוביל שינוי משמעותי. תמיכה ממשלתית, מוסדות אקדמיים וקהילת הון סיכון תוססת – כל אלו מגבירים אף יותר את האמון הזה. אף על פי כן, כפי שטוען דוח זה, המפתח לצמיחה כלכלית בת־קיימה של הענף הוא שיתוף פעולה אזורי.

הפרויקט לקידום שיתוף פעולה אזורי בתחום חדשנות האקלים הושק ביולי 2023 כשיתוף פעולה בין המכון הישראלי לדמוקרטיה, Central Nation Startup (SNC) ואקופיס מזרח תיכון. מטרת הפרויקט לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה בתחום חדשנות האקלים בין ישראל, בחריין, מצרים, מרוקו, הרשות הפלסטינית, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות. כחלק מהפרויקט הוקמה קבוצת עבודה של יותר מ־100 נציגים מקהילת האקלים של ישראל – מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי, מהאקדמיה ומהחברה האזרחית – כדי לחלוק ידע וללמוד זה מזה. נערכו יותר מ־40 ראיונות עומק כדי לאסוף מידע ונתונים. נוסף על כך נערך מחקר שוק מקיף ושלושת הארגונים המובילים את הפרויקט סיפקו ידע מקצועי נוסף.

מטרותיו העיקריות של הפרויקט:

• להציג לפני בעלי עניין באזור את האקוסיסטם של חדשנות האקלים בישראל ולהבליט את הפתרונות שהחברות הישראליות מציעות להתמודדות עם אתגרי האקלים.
  
  
• לחשוף לפני בעלי עניין בישראל את ההזדמנויות, המוסדות המרכזיים והשיקולים התרבותיים שיש להביא בחשבון בסביבות העסקיות של מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.
  
  
• לזהות הזדמנויות לשיתוף פעולה יעיל  בתחומים  כגון התפלה, מימן, מערכות אגרו־וולטאיות (חקלאות סולארית) ועוד, וכן מנגנונים ממשלתיים ועסקיים כמו הסכמי הרצה (פיילוט) בילטרליים.
  
  

פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר 2023 הוביל לצינון היחסים הדיפלומטיים והעסקיים בין ישראל למדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה והסיט את רוב הפעילות אל "מתחת לרדאר". על אף הקושי להשיג מידע מנציגי תעשיית אקלים אזוריים לא־ישראלים, הפרויקט לקידום שיתוף פעולה אזורי בתחום חדשנות האקלים המשיך לפעול והתמקד בעיקר בלמידה ממומחים ישראלים ובינלאומיים שכבר ביססו קשרים עם מקביליהם ממדינות האזור. דוח זה יוצא מנקודת הנחה שמחלוקות פוליטיות ממלאות תפקיד מרכזי בהתקררות היחסים האזרחיים במדינות האזור, אבל ששיתופי פעולה אזוריים יכולים לצמוח אם יש להם בסיס כלכלי איתן. יתר על כן, המצב יצר מגוון הזדמנויות חדשות, כגון הפוטנציאל לשקם ולבנות מחדש את רצועות עזה בתקופה שלאחר המלחמה בשימוש בעקרונות של חדשנות אקלימית. המאמץ לבנייה מחדש יכול לקבל תמיכה מקואליציה אזורית שתממן יוזמות אלו ותבליט את כוחו של שיתוף פעולה בתחום טכנולוגיות האקלים לחולל שינוי. מכל מקום, יצוין כי הקשרים בין ישראלים לפלסטינים מוסיפים להיות אבן הפינה של כל מאמץ רחב היקף לשיפור שיתוף הפעולה בין מדינות האזור.

כדי לעודד שיתופי פעולה בתחומי החדשנות האקלימית ,שמנו דגש במסמך זה על העקרונות הבאים:

(1) הבלטת תחומים בטכנולוגיית האקלים הישראלית שרלוונטיים לשותפינו במזרח התיכון ובכלל זה אקוסיסטם החדשנות שלה, והצעת צעדים שהממשלה, רשות החדשנות של ישראל וענף הטכנולוגיה יכולים לנקוט בשותפות עם מדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה כדי לקדם את היכולות בתחום טכנולוגיות האקלים.

(2) הבלטת השותפים המרכזיים במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה ואת ההשקעות בטכנולוגיית האקלים במעורבות ישראלית כדי להצביע על הזדמנויות נוספות.

(3) המלצה על פעולות שממשלת ישראל והמגזר העסקי יכולים לנקוט כדי לגשר על פערים תרבותיים ובירוקרטיים ולהגדיל את היקפיהן ואת הצלחותיהן של יוזמות אזוריות שיתופיות.

פרויקט זה חותר לסייע ביישום ההמלצות שיפורטו להלן באמצעות עבודה עם מקבלי החלטות, ראשי תעשייה ואנשים או מוסדות שיש להם השפעה על המדיניות.

כמה מן ההמלצות המרכזיות:

• פיתוח אסטרטגיית אקלים לאומית (ממשלת ישראל).
  
  
• תיעדוף ענפים מתאימים לשיתוף פעולה אזורי (ממשלת ישראל).
  
  
• הגדלת ההזדמנויות לתוכניות הרצה (פיילוט) (ממשלת ישראל).
  
  
• מיפוי בעלי עניין מרכזיים וסדרי עדיפויות של מדינות האזור על ידי שימוש בגישת "שתי שורות הרווח"⁴, מתוך הסתייעות בקהילה הבינלאומית (ממשל והמגזר העסקי).
  
  
• שימוש בגורמי צד שלישי, כגון קרנות הון סיכון, תאגידים גדולים וארגונים בינלאומיים או מפתחי פרויקטים, כדי לסייע ביצירת קשרים בין חברות סטארט־אפ ישראליות ובין התרבות העסקית בכלכלות המזרח התיכון וצפון אפריקה (עסקים ישראליים).
  
  
• ביסוס נוכחות מקומית ופיזית מתוך ציפייה לשותפויות בין־אישיות ארוכות טווח בעבודה עם שותפים ממדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה (עסקים ישראליים).
  
  

לאחר פרסומו של דוח זה, המלצותיו יוצגו למקבלי ההחלטות ולאנשי קהילת האקלים מהמגזר הפרטי ומהמגזר השלישי בישראל ובמדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה, וכן לגורמים בינלאומיים שעשויים לסייע בחיבורים מדיניים ועסקיים בין המדינות השונות, כגון הממשל האמריקאי והאיחוד האירופי.

*******

¹ "Climate Change in MENA", UNICEF

² "Middle East Climate Tech Report 2023", PwC

³ "Sustainability in the Middle East", USRFiles

⁴ "גישת שתי שורות רווח": קידום מיזמים בעלי תועלת הדדית, כך שכל צד מעוניין בקידום הפרויקט משיקוליו העסקיים או האסטרטגיים הפרטיים. שיתוף פעולה בין ישראל ומדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה הוא ערך מוסף, ולאו דווקא המניע המרכזי לשיתוף הפעולה.