קידום מנועי צמיחה: השקעה בתשתיות תחבורה - תמונת מצב והמלצות מדיניות | טיוטה

הפריון הנמוך של המשק הישראלי ביחס למדינות ה־OECD (בכ־35% ביחס למדינות הקטנות והמתקדמות בארגון, ובכ־20% ביחס לממוצע), המתבטא בתוצר נמוך לשעת עבודה, מהווה את אחד החסמים המרכזיים לצמיחה ארוכת הטווח (בנק ישראל, 2023). מחקרים נוספים מצביעים על כך שאחד הגורמים המרכזיים לפער זה הוא מחסור בתשתיות פיזיות, ובפרט בתשתיות תחבורה. השקעה בתשתיות תחבורה נחשבת לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם השפעה ישירה על שיפור ברמת איכות החיים ובפריון העבודה, דרך הרחבת ההזדמנויות בשוק העבודה על ידי קירוב מוקדי התעסוקה לפריפריה, חיזוק האפקטים של אגלומרציה במטרופולינים, חיסכון בזמן, ואף השפעה על יוקר המחיה דרך הרחבת אזורי הביקוש למגורים.

לצד זאת, מבנה ההוצאה הציבורית בישראל מצביע על השקעת חסר מתמשכת במנועי צמיחה. על פי בנק ישראל, ההוצאה האזרחית נמוכה בכ־10 נקודות תוצר מהחציון במדינות ה־OECD, כאשר עיקר הפער, נובע מהשקעה נמוכה בתחומים כגון תשתיות, כלכלה ותעסוקה (בנק ישראל, 2025; בנק ישראל, 2026). בתוך כך, תחום התחבורה מהווה את הרכיב המרכזי בהשקעות התשתית — 75% (נתוני הלמ"ס), אך גם בו ניכר מלאי תשתיות נמוך, ורמת ההשקעה כיום אינה מדביקה את קצב גידול האוכלוסייה, ואינה מספיקה כדי לצמצם את הפערים שנוצרו בעשורים קודמים מול הממוצע במדינות ה־OECD. מצב זה מחייב הגדלה משמעותית ומתמשכת של ההשקעה, לצד בחינה מחודשת של אופן הקצאת המשאבים, על מנת להבטיח אפקטיביות גבוהה יותר של כל שקל ציבורי. גם ה־OECD בדוח האחרון מציין כי תשתית התחבורה הציבורית בישראל נמצאת בפיגור וכי הגודש במטרופולין תל אביב הוא מהחמורים במדינות הארגון, מכאן השקעה בתשתיות התחבורה היא קריטית לשיפור פריון העבודה בטווח הארוך, להמשך הצמיחה ולשיפור איכות החיים של האזרחים (OECD, 2026).

חשיבות בחינת ההשקעה בתשתית התחבורה מתחדדת על רקע הסביבה הפיסקאלית המאתגרת בה מצויה ישראל בשנים האחרונות, הכוללת גידול חד בהוצאות הביטחון, עלייה בחוב הממשלתי ובהוצאות הריבית, והצורך בתקציבי שיקום נרחבים. במציאות זו, תקציבי תשתיות נמצאים בסיכון גבוה לקיצוץ, על אף תרומתם הקריטית לצמיחה עתידית. על רקע זה, מחקר זה מבקש לבחון את היקף ואיכות ההשקעה בתשתיות תחבורה ציבורית בישראל בהשוואה בינלאומית, לנתח את הקשר בין תשומות לתוצאות, ולהציע כיווני מדיניות לייעול השימוש בתקציב הקיים ולהרחבת מקורות המימון להגדלת ההשקעה העתידית, כדי לאפשר המשך פיתוח תשתיות תחבורה ציבורית גם תחת אילוצים תקציביים, ולבסס תשתית לצמיחה בת קיימא בטווח הארוך.

מחקר זה הוא חלק מהעבודה הרחבה יותר שמקדם המכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא ניתוח סדרי העדיפויות בתקציב המדינה לשנת 2026, והוא נערך על רקע המחקרים הקודמים בנושא שהראו את הירידה המתמשכת בהוצאה האזרחית בשנים האחרונות והציעו מתווים תקציבים חלופיים להגדלתה לרמה דומה יותר לנורמה המקובלת במדינות ה־OECD.