הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.

מעורב במחקרי המכון הנוגעים לשוק העבודה, מדיניות תקציבית, יוקר המחיה, מוביליות חברתית, ניתוח סקרים ועובדים עצמאים, ואחראי לניתוחים כלכליים אקטואליים.
קודם לכן ביצע מחקרים עבור משרד העבודה בנושאי שוק העבודה העתידי, מאפייני תעסוקה של אוכלוסיות מיוחדות ועבודה מהבית, ועסק בטיוב תשתית הנתונים של אתר עבודאטה. כמו כן, במסגרת עבודתו בחברת הייעוץ הכלכלי ERCG ייעץ למשרד האוצר בנושא תמלוגי הגז.
בעל תואר ראשון בפכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה) מהאוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בתוכנית המצטיינים למדיניות ציבורית באוניברסיטה.
תמונה: עודד אנטמן
מאת: דפנה אבירם-ניצן, איתן בן-אליה, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
רוב הציבור בישראל עדיין תלוי ברכב פרטי, וכ-70% משתמשים בו ביום-יום. מחצית מהציבור אומר באופן ברור: התנאי לכך שאהיה מוכן להפחית נסיעה ברכב פרטי, הוא שיפור בתדירות ובנגישות של התחבורה הציבורית. בחברה הערבית שיעור נכונות גבוה יחסית לוותר על נסיעה ברכב פרטי, כאשר התנאי העיקרי לכך הם שיפור הקירבה של התחבורה הציבורית למקום המגורים והעבודה
27 בנובמבר 2025
מאת: איתן בן-אליה, דפנה אבירם-ניצן, רועי קנת פורטל, עידו קטושבסקי
מאז פרוץ המלחמה חל שינוי חד בסדרי העדיפויות: זינוק בתקציב הביטחון ובגירעון, לצד שחיקה בשירותים האזרחיים ועלייה בתקצוב מגזרי. אם לא יחול שינוי, בעשור הקרוב איכות השירותים הציבוריים תדרדר עוד ומנועי הצמיחה יפגעו פגיעה דרמטית.
בשנת 2024, לראשונה מאז קום המדינה עלה ערכו של יצוא שירותי ההיי-טק על ערכו של היצוא התעשייתי, זאת על רקע שתי המגמות ההפוכות של ירידה במשקל היצוא התעשייתי ועלייה דומה במשקל יצוא שירותי ההייטק. בשנתיים האחרונות מסתמנת ירידה ריאלית ביצוא התעשייתי, אשר עלולה לפגוע ביציבות התעסוקתית בפרפריה וביציבות המשק כולו בעתות משבר ושיבושים בשרשראות האספקה.
מאת: עומר כהן, הנחייה וליווי: דפנה אבירם ניצן, רועי קנת פורטל
נטל המילואים ונטל המשק – אוסף סקירות על אתגרי שוק העבודה במלחמה | עיקרי הממצאים: המשק הישראלי מאבד בכל חודש 1% משעות העבודה, שהן 1.16 שעות בשל התארכות מילואים. 14,000 עצמאים הקפיאו את העסק שלהם, התגייסו למילואים ושילמו מחיר כלכלי כבד. בחברה הערבית נרשם זינוק של 6% בשיעור האבטלה, 22,000 גברים ערבים (בגילים 25-64) לא חזרו לעבודה. בתחילת המלחמה נרשמה ירידה של 7% בתעסוקת אימהות לילדים צעירים. הענפים במשק שנפגעו במיוחד: האומנות, הבידור והפנאי, האירוח והאוכל וענף הבינוי.
הקיצוץ בתקציבים יפגע באופן קשה ובלתי מידתי בחברה הערבית, ימנע את צמצום הפערים, יעמיק את ההפליה ויהווה פגיעה קשה במנועי צמיחה פוטנציאליים הן של החברה הערבית והן של כלל החברה והמשק בישראל.
49% סבורים כי איכות השירותים הציבוריים כיום נפגעה בהשוואה לממשלות הקודמות, לעומת כ-15% בלבד שציינו כי איכותם השתפרה • 63% סבורים כי יש לצמצם או לבטל את הכספים הקואליציוניים שנחתמו בתקציב המדינה הנוכחי • הציבור נותן ציון משוקלל בלתי מספיק לממשלה על מדיניותה בתחום הרווחה והשירותים לפרט, הביטחון האישי והסיוע הכלכלי לאוכלוסיות ועסקים שנפגעו במלחמה. הסיבות העיקריות לכך הן סדרי עדיפויות שגויים וחוסר אכפתיות של ההנהגה.
קרוב למחצית מהעובדים העידו על ירידה בתפוקה בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה. 40% ציינו שלא חל שינוי בתפוקתם ורק 14% העידו שתפוקתם עלתה • הסיבות העיקריות לירידה בתפוקה הן קושי להתרכז בגלל המצב (56%) וירידה בפעילות של מקום העבודה או סגירתו (48%).
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, רועי קנת פורטל
על הממשלה להפעיל מודל של חל"ת גמיש כדי למנוע הוצאה גורפת של עובדים לחל"ת. לצד זאת, יש לתת מקדמות באופן מיידי לעסקים שדיווחו על ירידה של יותר מ-25% במחזור.
מרבית המפונים והמתפנים הם תושבי הדרום וחלקם מהצפון. רוב המפונים משני האזורים זכאים למלון או לבתי הארחה במימון המדינה.
שיעור המרוצים מאיזון זה גבוה בקרב העובדים מהבית ביחס לעובדים במשרד. 47% מהשכירים מדווחים על השכר כמאפיין החשוב ביותר בעבודתם, עלייה לעומת 39% ב- 2018.
הונגריה, פולין וטורקיה סבלו בעשור האחרון מנסיגה בדמוקרטיה וניכרה בהן ירידה בהיקף ההשקעות הזרות, בפרט לאחר היחלשות מערכת המשפט. בישראל אין גוף בין-לאומי כמו האיחוד האירופי, שסנקציות מצדו יכולות לצמצם את הפגיעה בדמוקרטיה ולמתן את חששות המשקיעים מפני מדיניות הממשלה.
ניתוח מיוחד התחקה אחר עליית מדד המחירים לצרכן בישראל אל מול מדינות ה-OECD, בהשוואה לעליית השכר הריאלי וההכנסה הריאלית המקומיים אל מול הגלובליים.
גל פיטורי העובדים מענף ההיי־טק שנרשם בחודשים האחרונים העלה את השאלה אם מדובר במשבר או רק בתיקון של העליות החדות שמהן נהנה הענף בתקופת ההתאוששות ממשבר הקורונה. כדי לענות על שאלה זו, בחנו את נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בפרספקטיבה רחבה יותר של עשור לאחור.
מאת: פרופ' קרנית פלוג, דפנה אבירם-ניצן, ירדן קידר, רועי קנת פורטל
סקר מיוחד לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה חושף את הסוגיות החברתיות שהכי מטרידות את הציבור הרחב. בסקר, מוענקים ציונים לממשלה על תפקודה בתחומים השונים – 56% נותנים ציון נכשל על הורדת מחירי הדיור, ומנגד, 38% מעניקים ציון טוב על שירותי הבריאות. וגם, האם הציבור תומך בהעלאת מסים לטובת שיפור השירותים החברתיים.
מחקר חדש שנערך לקראת כנס הורביץ לכלכלה וחברה מלמד על מוביליות בין דורית נמוכה יחסית בדומה לארה"ב. אמנם, חל צמצום פערים בהכנסה לפי מוצא ולאום בין הדורות, אך עדיין קיים יתרון לטובת אשכנזים אל מול מזרחים בדור הצאצאים, המוביליות של ערבים חלקית וחלה הידרדרות בקרב חרדים.
ערב פרוץ גל האומיקרון, שוק העבודה התאפיין במספר גבוה באופן חריג של מפוטרים ושל מבוגרים בגילאי 45-64. בעוד עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים ומחפשים עבודה היה בקרב צעירים בגילאי 21-34, הרי שדווקא המבוגרים היוו את עיקר הגידול במספר האנשים שלא עובדים וגם לא מחפשים עבודה
"ההתפטרות הגדולה" ששטפה את ארה"ב ובריטניה בחודשים האחרונים היא אחד מסמלי ההתאוששות מהמגפה והקושי באכלוס משרות בתקופה של פתיחת המשק. גם בארץ חל גידול משמעותי במספר ובשיעור המתפטרים, אך האם מגמת ההתפטרות הגדולה מאפיינת גם את ישראל?
על רקע הירידה העקבית בעבודה מהבית בהשוואה לתחילת הקורונה, מתברר שבעלי הכנסות גבוהות עובדים מהבית יותר מפי שניים לעומת בעלי הכנסות נמוכות. לצד זאת, קרוב ל-70% מהשכירים מעוניינים לעבוד מהבית, וכמה מהם מעריכים את העבודה מהבית כאפקטיבית ויעילה?
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
בחר/י אילו קטגוריות תרצה/י לאפשר