• שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

הגיע הזמן לסטטוס קוו חדש

המכון הישראלי לדמוקרטיה | פינסקר 4, ירושלים

הבחירות לכנסות ה-21 וה-22 התנהלו על רקע מאבקי דת ומדינה, ותסיסה הולכת וגוברת מצד חלקים נרחבים בציבור הישראלי כלפי המדיניות הנוכחית בנוגע לזהותה היהודית של מדינת ישראל.
חוסר הזדהות עם מוסדות הרבנות, המשבר עם יהדות התפוצות, אתגר הגיור, התנהלות בעייתית של הממסד הדתי כלפי יוצאי מדינות ברה"מ לשעבר וכלפי יוצאי אתיופיה על רקע ערעור על יהדותם, חוק המרכולים, אפליה מגדרית והפגיעה המתמשכת במסורבות גט ועגונות בחסות המדינה – כל אלה תרמו לניכור ההולך וגדל של ישראלים כלפי מוסד הרבנות הראשית.
תוצאות הבחירות הנוכחיות מובילות בהכרח למסקנה שיש צורך דחוף בתיקון יחסי הדת והמדינה.
ארגוני חברה אזרחית שעוסקים בנושאים אלו, גיבשו תשתית לסטטוס קוו חדש, שיהווה בסיס להסכמות.
בין המשתתפים: יו״ר ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן, ח״כ חילי טרופר, כחול לבן וארגוני חברה אזרחית.

להלן עיקרי הדברים:

על שאלת העמדה לדין של רוה"מ, החוק הצרפתי, מערכת המשפט וזהות הממשלה הבאה, אמר ח"כ אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו: "אם ראש הממשלה יגיע ל- 61 מנדטים בלעדינו, אז הוא יעביר את פסקת ההתגברות ולמחרת את החוק הצרפתי. אנחנו בטח לא נהיה שותפים לממשלת הלכה, וראש הממשלה צריך לסיים את תפקידו, כל אחד צריך לדעת מתי לתלות את הנעליים (...) מנענו פעמיים הקמת ממשלת הלכה בתמורה לחסינות".

על כניסה לממשלה עם המפלגות החרדיות, אמר ליברמן: "אני לא נכנס לממשלה שיש בה מרכיבים חרדיים, הגיע הזמן שהמפלגות החרדיות יכנסו לתקופת צינון – לא בריא להיות כל הזמן בשלטון ומחוברים לכיס הממשלתי. צריך להגיע לקונצנזוס בקרב המפלגות הציוניות על סוגיות דת ומדינה, ובגלל שאין מסמך כזה, החרדים משחקים עם המפלגות הציוניות". עוד הוסיף ליברמן כי: "אנחנו חייבים לתקן כמה דברים מהיסוד, כולל מערכת המשפט, שהיא ממש לא מושלמת (...) אבל הניסיון לברוח ולפתור הכול בפסקת ההתגברות הוא לא נכון". 

במענה לשאלת נשיא המכון, יוחנן פלסנר, האם אתה מוריד מסדר היום את מתווה הגיוס שגיבשת? ״כן. למעשה מדובר בהצעת חוק שמערכת הביטחון שמה על השולחן, אבל זה כבר לא רלבנטי״, ובנוגע להמלצות ועדת האלוף במיל. נומה ציין ליברמן כי "אחד החוקים שנגיש מיד עם כינון הכנסת הוא שכל צעיר בגיל 18, ולא משנה מוסלמי, נוצרי, צ'רקסי, כולם חייבים גיוס".

באשר להסלמה הביטחונית, אמר ליברמן: "רוב הכסף הקטארי שהגיע אתמול לרצועת עזה, הולך לא לרווחת האנשים המסכנים אלא להתעצמות הכוח. הסבב הבא הוא עניין של שעות או ימים. מתגלגלים ללא תכלית, אין תחנה סופית ולא הגדרו מהו ה- end game מול עזה".

עוד מדוברי הכנס:

בפתח הדברים הציג ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה, את מסמך ההסכמות בסוגיות דת ומדינה, ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תנועות נאמני תורה ועבודה וארגון 'עתים', ובשיתוף המכון לאסטרטגיה ציונית, קולך, מבוי סתום ומרכז צדק לנשים. "שנים אנחנו מנסים להגיע להסכמות, ובינתיים המחלוקות משסעות את הציבור הישראלי. יש רוב בחברה הישראלית לפתרונות האלה, ואני מקווה שהמסמך יהווה תשתית לפתרונות לכנסת הבאה".

ח"כ חילי טרופר, כחול לבן: "יש לנו בכחול לבן רצון גדול לשמור על זהות יהודית של מדינה, אבל במובן של יהדות מתונה, פתוחה וברוח בית הלל. עצוב שסוגיות דת ומדינה והיהדות הפכו להיות לכאורה בעיה שצריך לפתור במקום להיות מוקד של חיבור. כפיה ושימוש בכוח פוליטי לא יוסיפו יהדות אלא ירחיקו ממנה. יש צורך דחוף לפתור סוגיות כמו גיור מאות אלפי ישראלים שנתקלים בשערי רבנות נעולים, וכשרות ששבויה במונופול חרדי. אגב, מעציב שמהדיון ובכלל מהפתרונות לסוגיות הבוערות נעדרת נציגות של מפלגת ימינה. תביעו עמדה לכאן או לכאן. אבל העובדה שזה לא חלק מהסיפור שלהם, שהמפלגה הציונית דתית בורחת מעיסוק בסוגיות דת ומדינה היא עדות לשבר הגדול. אי אפשר להגיד נדאג לזהות היהודית של המדינה ולא לענות על שאלות של כשרות, גיור,  מועצות דתיות ורבנים ראשיים. המהלך של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא מהלך חשוב בכיוון הנכון לפתרון שיש בו פשרות בסוגיות הנפיצות של דת ומדינה".

ח"כ מרב מיכאלי, העבודה-גשר-מרצ: "הדבר הראשון והדחוף ביותר הנחוץ כדי שמשהו יוכל לקרות בנושאי דת ומדינה, הוא להתקדם. זה תפוח אדמה לוהט שאף ממשלה בישראל לא רצתה להתעסק איתו. העובדה שבמדינת ישראל, מדינתו היחידה של העם היהודי, אין חופש דת זהה והכרה בכל סוגי היהדות - היא אבסורד. הפוליטיקאים החילוניים צריכים לצאת מהבורות העמוקה שיש להם בנושאים הלכתיים, כדי שיוכלו לנהל מו"מ על התכנים המהותיים בסוגיות הללו".

עו"ד אלעד קפלן, מנהל ארגון 'עתים': "הגיע הזמן לקחת אחריות ולדאוג להסדרים בנושאי דת ומדינה שפועלים לטובת החברה. לאחר שנה בה מאבקי דת עלו פעם אחר פעם לסדר היום, החלטנו להתכנס ולגבש פתרונות בנושאי הגיור, הנישואין והכשרות, שישמרו על מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על מארג הקהילות שמרכיבות את החברה הישראלית ועל הקשר עם יהדות התפוצות. נושאים אלו חיוניים לעתידנו המשותף וישנה חשיבות רבה בכך שמנהיגי מפלגות מתחייבים לפעול בנושאים אלו".

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה: "המערכת הפוליטית תקועה וחייבת לשחרר את הפקק בתחום דת ומדינה. כדי לעשות זאת, יש להגיע להסכמות ראשוניות בנושאים עליהם רוב הציבור הישראלי מביע הסכמה ולחתור לפתרונות ביניים. המתווה המשותף מציע בסיס להסכמות לממשלה שתקום, ובכך תתחזק זהותה היהודית והדמוקרטית של מדינת ישראל ונפסיק להתנהל כשני עמים במדינה אחת. אנו קוראים לכל ראשי המפלגות לאמץ את המתווה ולפעול למען המאחד ולא באמצעות כפייה חד צדדית".