תקשורת בעידן בחירות

המכון הישראלי לדמוקרטיה

הן התקשורת הן הסקרים הם יסודות חשובים בהוויה הדמוקרטית, שכן הם מעצבים במידה רבה את אופיו של השיח הציבורי ואת עמדות הבוחרים בתהליך הדמוקרטי המרכזי – הבחירות. פורום השולחן העגול הקדיש לנושאים מהותיים אלו שני מפגשים.

ביום שלישי, ו' בניסן תשנ"ט, 23 במרץ 1999, התכנס פורום השולחן העגול למפגש הראשון אשר עסק בתפקידה של התקשורת ובאופן תפקודה בעידן מערכת הבחירות. הדיון התמקד באופן שהתקשורת מעצבת את אופיו של השיח הציבורי ואת עמדות הבוחרים בתהליך הבחירות. כן נדון המתח שבין מקצועיותו של העיתונאי ושליחותו הציבורית לבין שיקולים אחרים המנווטים במפת התקשורת היום, כגון שיקולי רייטינג ושיקולים כלכליים.

מנחה: מר ישראל סגל

פרופ' ירון אזרחי

מר יעקב אחימאיר

פרופ' אשר אריאן

גב' תמי בן-דוד,

מר עוזי בנזימן,

מר אריה גולן,

גב' אילנה דיין

מר ירון דקל

מר אורי דרומי

ד"ר אריק כרמון

פרופ' תמר ליבס

מר דן מרגלית

מר ניסים משעל

השופט (בדימוס) חיים צדוק

מר שלום קיטל

ד"ר יובל קרניאל

גב' מיכל רפאלי-כדורי

מר נחמן שי

פרופ' עמוס שפירא

הדיון על תפקידה ותפקודה של התקשורת במערכת הבחירות התמקד במתח שבין מקצועיותו של העיתונאי ושליחותו הציבורית לבין שיקולים אחרים המנווטים את מפת התקשורת היום, כגון שיקולי רייטינג ושיקולים כלכליים.

הסיקור התקשורתי של מערכת הבחירות האחרונה תואר כ'קו פרשת המים' מנקודת מבטה של התקשורת. ברור לכול כי הכללים המכתיבים את דמותה של התקשורת השתנו וכי היום היא מתנהלת על פי חוקי השוק החופשי. לנוכח שינוי זה מונחת על כתפיו של העיתונאי אחריות כבדה, והשמירה על רמה גבוהה של מקצועיות הופכת אתגר מורכב.

חלק מהעיתונאים נאלצים לפשר בין מקצועיות לבין שיקולי רייטינג, ופשרה זו עלולה לפגוע בשיח הפוליטי-חברתי. הסיקור התקשורתי הופך רדוד – הוא אינו עוסק עוד בסוגיות המרכזיות העומדות על סדר היום, אלא הוא משמש במה לתעמולה ולמניפולציות של פוליטיקאים.

בתקופת בחירות יש קושי מיוחד להבחין בין תעמולה, חדשות ובידור: תכניות הבידור הפכו כר פורה לתעמולה. לדעת רבים מהדוברים, התקשורת חייבת לשנות את המהלך הזה ולהדגיש תחקירים מעמיקים וליבון השאלות המרכזיות במערכת הבחירות, במקום לספק 'לחם ושעשועים'.

רבים מהדוברים ציינו כי האיסור בחוק על שידורי תעמולה שישים יום לפני הבחירות והאיסור על שידור אירועים שמועמדים לכנסת ממלאים בהם תפקיד 21 יום לפני הבחירות הוא ארכאי. למעשה, בתקשורת של היום קשה – ואולי אף לא רצוי – לקיימו. היו שטענו שלנוכח המצב שנוצר ייתכן שהרע במיעוטו יהיה לאסור דווקא על סיקור מועמדים לתקופה של חודש ימים לפני הבחירות.

בקרב הדוברים שררה הסכמה שהתערבות חיצונית של המחוקק אינה רצויה ושראוי לגבש קוד אתי של העיתונאים. כן הוסכם כי כללים אשר יחולו על כל העיתונאים עשויים למנוע מניפולציות ולחץ על התקשורת בתקופה של טרום-בחירות. העברת נקודת הכובד של העבודה העיתונאית למקצוענות ולתחקירים תסייע לעורר שיח ציבורי סביב סוגיות מרכזיות, וכן תחזק את מעמדם של העיתונאים בעיני הציבור.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט – 1959.

מנשר המועצה הציבורית למען תקשורת דמוקרטית, 1999.

פרוטוקול ועדת הבחירות המרכזית, 8.2.99.

בג"צ 869/92 – ניסים זוילי נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית.

קטעים מתוך מסמך קנדי – תדריך חדשות ואקטואליה, נקדימון רוגל ועמית שכטר.

ירון אזרחי, "ההחמצה הגדולה", גיליון 19, העין השביעית, מרץ 1999.

אשר אריאן, "לא מגייסת, לא מגויסת", גיליון 4, העין השביעית, יולי-אוגוסט 1996.

קטעי עיתונות

מקורות השוואתיים מדמוקרטיות מערביות אחרות.