סיקור מושב שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ
שר האוצר יובל שטייניץ: "יוטלו מסים. גם יעד הגירעון החדש לשנת 2013, שעומד על 3%, זהו אתגר. זהו יעד אתגרי - ואנחנו מתכוונים לעמוד באתגר הזה" "זה לא יהיה תקציב קל, הוא ידרוש ריסון בהוצאות הממשלה - ולהערכתי גם לא יהיה מנוס מריסון בתוספות בתקציב הביטחון".
עוד מדברי שר האוצר: "קראתי היום את הפרשנים לגבי ההודעה של ראש הממשלה ושלי אתמול על יעד הגירעון החדש. ואני רוצה להעמיד דברים על דיוקם: יוטלו מסים. לצערי הרב, לא יהיה מנוס גם מהטלת מסים, כפי שאמרתי אתמול - גם יעד הגירעון החדש לשנת 2013, שעומד על 3%, זהו אתגר, זהו יעד בהחלט אתגרי - ואנחנו מתכוונים לעמוד באתגר הזה. התחזית יחד עם המתמטיקה - יחייבו אותנו גם למהלכים בתחום המיסוי, אני חייב לומר את זה, כי האמינות שלנו חשובה לנו, והיא כלי מרכזי במדיניות הממשלה תמיד ובעיקר בשעת משבר. אנחנו חייבים להגיד את האמת - קודם כל לעצמנו, ובעיקר לאזרחים.
את היעד החדש קבענו לאחר סדרה של דיונים בחודשיים האחרונים, לא כלאחר יד, כאשר מה שהדריך אותנו זה שני דברים שהיינו צריכים לשלב ביניהם: הרצון לצמצם ככל שאפשר את נטל הכבדת המסים על הכלכלה ועל הציבור בישראל, והשני לא פחות חשוב, לא להיכנס לתחום של גירעון בלתי סביר, לתחום של גירעון שעלול לשדר אובדן שליטה על הגירעון. לאחר דיונים והתייעצויות רבים - ניצלת את הביקור של אנחל גורייה (מזכ"ל ארגון ה OECD) כדי לשוחח איתו על הנושא הזה - והחלטנו על יעד ריאלי, שמהווה אתגר לא פשוט. מצד אחד הוא מאפשר למתן את הכבדת המס, ומצד שני משאיר אותנו באזור הבטוח של עד 3% ומטה, ומהבחינה הזו, עם הצעדים הנלווים, יסייע לנו להמשיך לשמור על אחד מהנכסים החשובים שלנו בתקופה של ההתמודדות עם משבר גלובלי כל כך קשה. האמינות התקציבית והפיסיקלית של הממשלה. אני רוצה להדגיש שהיעד הזה לא בא לבד - הריאליה היא שבעקבות התחדשות המשבר באירופה ובחלקים אחרים של העולם, האטה בהתאוששות גם במדינות אסיה, בסין בהודו, וארה"ב, ישנן השפעות גם על הכלכלה הישראלית - אנחנו לא לבד, ואנחנו רואים ירידה מסוימת בהכנסות המדינה, היינו חייבים לקבוע יעד גירעון ריאלי חדש שהוא בהחלט אתגר, והוא מאזן בין שני הצרכים. היעד של גירעון של 3% לא בא לבד- הוא בא כחלק ממתווה חדש עד סוף העשור, שמוצג כאן בפניכם. גירעון של 3% זה הגירעון שייקבע לתקציב של 2013, כולל הצעדים הנלווים. מהם המסי?, כמה מסים? מה יהיה התמהיל? בכך נדון ונגיע להחלטה בחודש-חודשיים הקרובים, אבל היעד של 2013 ייקבע בתקציב הבא. קבענו עוד שני יעדים שמובילים אותנו במתווה יורד עד סוף העשור - יעדים שהם אתגר, אבל יעדים ריאליים. אתגר שנוכל לעמוד בו אם ננקוט בצעדים הנדרשים. 2016 - יעד גירעון של 2%. 2019 - ירידה ליעד גירעון של 1.5%. לא קבענו יעד גירעון מדויק לכל שנה ושנה - בתקציב הדו שנתי הבא ייקבע יעד גירעון ל-2014-2015, אבל כן קבענו בהצעת החוק, שתגיע לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב, שכל שנה ייקבע יעד הגירעון של השנה שאחריה. יעדי גירעון שהם שמרניים, אתגריים ונמוכים יחסית למה שמקובל ברוב העולם המפותח.
"אני רוצה להזכיר לכולנו שב-2009 יצרנו מתווה גירעון חמש-שנתי, סוג של תחזית שמצד אחד מחייבת אותך לפעול, ומצד שני מחייבת אותך. מי שיסתכל על חמש השנים כמכלול יראה שבשנתיים הראשונות היינו באופן משמעותי מתחת ליעדי הגירעון - בשנה השלישית והרביעית עמדנו ביעד, ובחמישית חרגנו כלפי מעלה. בהסתכלות חמש-שנתית, שמרנו על משמעת ואמינות."
"וכאן אני רוצה להתייחס לדבר החשוב ביותר - יעד החוב- תוצר. כידוע לכם, מבחינת מעמדה הבינלאומי של ישראל, הדבר החשוב ביותר שעליו מסתכלות סוכנויות הדירוג זה יעד החוב-תוצר. בעדכון הגירעון ל-2013 שמרנו על כך שהיעד שקבענו בעצמנו לפני מספר שנים, בשיא המשבר, של להמשיך להוריד את יחס החוב-תוצר של מדינת ישראל (בניגוד גמור למגמה בשאר מדינות העולם המפותח) - יישמר.
עם יעדי הגירעון שקבענו נגיע ל-59% פסיק משהו [בתום כמה שנים] - כך שבכל מקרה, אנחנו בין המדינות הבודדות שהורידו את יחס החוב-תוצר. היום אנחנו ב-74%, ונמשיך להוריד את יחס החוב-תוצר, ובסוף העשור נגיע לסביבת ה-60%. לכן קבענו מתווה ריאלי שיש בו אתגר, ובסופו הורדת יחס החוב-תוצר - והדבר הזה יחזק את כלכלת ישראל. אנחנו עכשיו אחרי 3 שנות משבר, ואחד הפרמטרים, לא היחידי, היה העובדה שהתגובה שלנו למשבר החל מאמצע 2009 גם קודם למעשה - הייתה תגובה שמרנית. נקטנו במדיניות א-מחזורית. לא נקטנו במדיניות אנטי-מחזורית מרחיבה דרמטית, ולא נקטנו גם במדיניות פרו מחזורית דרמטית של הורדת הוצאות וצנע קיצוני. את ההתאוששות מהמשבר והצמיחה ביססנו על אלמנטים נוספים שתכף נדבר עליהם. קביעת הגירעון והיעד שיחייב אותנו לצעדים מתונים ומדודים בתחום המיסוי, שיכבידו פחות על האזרחים והצמיחה, זה אלמנט חשוב בתקציב ובתוכנית הכלכלית שאנחנו נצטרך לאשר בקרוב. כבר אמרתי שהתקציב ל-2013 לא יהיה תקציב קל, אמנם תהיה בו הרחבה על פי הכלל הפיסקאלי, אבל למרות התוספת הזאת של 14 מיליארד שקלים, נצטרך לצמצם ולרסן כדי לשמור על תקרת ההוצאה כפי שהיא מותרת על ידי הכלל הפיסקלי. זה לא יהיה תקציב קל, הוא ידרוש ריסון בהוצאות הממשלה - ולהערכתי גם לא יהיה מנוס מריסון בתוספות בתקציב הביטחון. בחודש-חודשיים הקרובים נצטרך כמובן לגבש את הכול ולהביא את הכול לכלל החלטה".
"אני רוצה להסתכל על השנים שעברנו מאז ההופעה הראשונה שלי לפני ארבע שנים בכנס קיסריה- אני זוכר את האווירה במאי 2009, בכנס קיסריה באילת - האווירה הייתה של התרסקות. חווינו צמיחה שלילית של מינוס 3.5% אחוז ברבעון הראשון, האבטלה עברה את ה-9%, היינו בדרך לאבטלת המונים, היה מחנק אשראי חמור, קיצוני, ירידה משמעותית בהשקעות ובייצוא - והנה הנתונים ל-2011 ול-2012: ב-2011 המשק צמח ב-4.8%, האבטלה....(זה כבר על פי שיטת המדידה החדשה, שמוסיפה כאחוז וחצי.), האבטלה הייתה 7% בממוצע ב-2011, היחס חוב-תוצר - סיימנו את 2011 ב-74.2%, ירדנו מ-80 או 79 אחוז. בשיא המשבר, אנחנו אחת המדינות המערביות היחידות שהצליחו להוריד את היחס חוב-תוצר למרות המשבר, ובמהלך המשבר, יש לנו ירידה מתחת למתווה [גביית המסים] כבשלושה מיליארד שקל.
כרגע אנחנו סבורים שיש סיכוי מסוים לעבור את התחזית, אבל אם בתחילת השנה התחזית הזאת נראתה לנו סבירה מאוד - עכשיו היא בקצה העליון של ההסתברויות, אבל תוך חודש-חודשיים נראה אם אנחנו חוזרים למתווה [התואם את התחזית המוקדמת]. היחס חוב-תוצר כרגע, לפי הנתונים שבידינו, ימשיך לרדת גם השנה בקרוב לחצי אחוז, ל-73.8. ב-2008 לא הרגשנו עדיין את המשבר. הצמיחה הייתה 4% - (יפה כל הדעות). 2009 ספגנו מכה קשה - 0.8% היא למעשה צמיחה שלילית לנפש. ב-2010-2011 ישראל חזרה לצמיחה של כמעט 5%, הצמיחה הגבוהה ביותר בין כל מדינות המערב - הישג חשוב מאוד ובהחלט יוצא דופן. מה תרם להישג הזה? הרבה דברים, אני לא רוצה להיכנס לכל צדדי המדיניות והחוסן והגמישות שהפגין הסקטור הפרטי. הפרמטר המרכזי שמבדיל את ישראל מהמדינות אחרות זה הדבר הבא: השקעה מוגברת במחצית השנייה של 2009, בניגוד למגמה בעולם? לא בטוח.
"הצעדים שנקטנו לעידוד ההשקעות בסוף 2009 למעשה המטרה הייתה להחזיר לעצמנו את מה שאיבדנו ב-2009 - הצעדים הללו נתנו תפוקות הרבה יותר גדולות ממה שחשבנו, זה הפתיע את כולנו, עכשיו אנחנו בפחד גבהים, אנחנו ברמה כה גבוהה של השקעה בכלכלה הריאלית - הצמיחה הגיעה בעיקר בגלל הנתון הזה, המשק ניצל את המשבר בדחיפת הממשלה לבנות את עצמו קדימה, לפתח את המשק כלפי העתיד ולא רק להפחית באופן מלאכותי את הצריכה הממשלתי או הפרטית".
אם נשכיל לפתח את השתתפות החרדים והערבים ובכלל בעבודה בעשור הקרוב, העלייה בהשתתפות בכוח העבודה יכולה לפצות על הירידה על משקל האוכלוסייה בגילאי העבודה. זה בידנו. במידה רבה זה בידי הממשלה. צעדים נוספים שמעודדים צמיחה - השיפור העצום בתשתיות שמתבצע ועדיין לא נותן את אותותיו. בתחום החינוך - הרפורמה בהשכלה הגבוהה, בתיכונים - עוז לתמורה, ובחינוך היסודי, השקעות גדולות ומושכלות עם רפורמות. השבחת ההון האנושי של המדינה, והשקעה בתשתיות תחבורה, חיבור הנגב והגליל וירושלים בצורה טובה יותר למרכז הארץ, המהלך הזה אמור להעלות את הפרודוקטיביות של המשק הישראלי בעשור הקרוב. כשאנחנו מסתכלים על השנה הבאה, אנחנו מסתכלים גם לטווח ארוך קדימה, ואני רוצה לסיים בחמוץ-מתוק - אנחנו אולי התאוששנו, אבל העולם שכח שצריך להתאושש מהמשבר, והמשבר שם עוד עמוק והוא גורר אותנו חזרה לביצה, ואנחנו צריכים להמשיך את קרב המגן הזה על כלכלת ישראל, ולקבל החלטות גם אם הן אינן פופולריות.