השופט שמגר הגיש ליו"ר הכנסת תכנית מקיפה לחיזוק הדמוקרטיה

נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר, הגיש ביום ב' 28 במארס את המלצות הפורום לתיקון שיטת הממשל שהוא עומד בראשו ליו"ר הכנסת ראובן (רובי) ריבלין. ההמלצות מבוססות על עבודת קבוצת מחקר שהקים ד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, בספטמבר 2009. קבוצת המחקר ובה 10 חוקרים בראשות פרופ' גדעון רהט מן האוניברסיטה העברית, מתבססת על חקר ביצועי המערכת הפוליטית במדינת ישראל מאז הקמתה והשוואתם לביצועיהן של 35 דמוקרטיות מפותחות. הנחת העבודה היא כי הדמוקרטיה הפרלמנטרית היא שיטת הממשל היחידה שיכולה לבטא ולייצג כראוי את החברה הישראלית על מגוון הקבוצות, האמונות, הדעות והמאוויים שבלב תושביה. המלצות קבוצת המחקר מובאות לדיון בפורום לתיקון שיטת הממשל, שהוקם ביוזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה. בפורום ובוועדותיו חברים כמאה מוותיקי ובכירי המערכת הפוליטית והמשפטית ובהם שופטי העליון בדימוס, שרים וחברי כנסת לשעבר, מנכ"לי משרדי ממשלה ואנשי ציבור. במעמד הגשת ההמלצות תיחשף לראשונה העמותה ישראלים להצלת הדמוקרטיה. העמותה הפועלת לקידום המלצות הפורום וקבוצת המחקר תציג 10 צעדים לחיזוק הדמוקרטיה הישראלית. בין מייסדי העמותה שלמה דוברת, הרב יצחק לוי, אבי נאור, אמנון ליפקין־שחק (יו"ר) וחנוך מרמרי (מנכ"ל). ישראלים להצלת הדמוקרטיה יפנו אל המערכת הפוליטית בקריאה ליישום ההמלצות בחקיקה, לשיפור תפקודן של מערכות השלטון: הממשלה, הכנסת, המפלגות ושיטת הבחירות. במקביל יפנו חברי העמותה אל הציבור הרחב - להסביר, לשכנע, לגייס תמיכה ובעת הצורך לקרוא לפעולה.

עיקרי נאומו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר

בדיקה מחודשת של שיטת בחירות או שיטת ממשל היא דבר מבורך. בעניין זה אני הולך בעקבותיו של איש מדע המדינה הידוע פרופ' רוברט א' דהל, שבספרו "על דמוקרטיה" כתב - בהתייחסו לדברים שביטא בשעתו תומס ג'פרסון, שהיה קיצוני יותר בדעותיו - אינני רואה פגם בכך שפעם בעשרים שנה יתכנסו יחד אנשים שהם מומחים במדעי המדינה, משפטנים, אנשי ציבור, ויבחנו מחדש אם השיטה הנוהגת במדינה היא שיטה אשר משרתת את המטרה אשר לה נועדה.

אינני חושב שיש לגשת בבהילות לדון בנושא ששייך ליסודותיה של המדינה מבחינת משילותה, מִמשלה ודרכי ניהולה. גם בימים כתיקונם - והימים אינם ימים כתיקונם - יש ברכה בכך שקיים פורום אשר נותן את דעתו מחדש לדברים המקובלים זה זמן רב. הדברים הללו מקובלים דיים כדי להוות מעין כבלים על מחשבתם של אנשים, ועל כן יש לבחון אותם בביקורתיות מתונה, מושכלת ובנועם הליכות.

הואיל ויש לנו מסגרת שפועלת במִמשלה של ישראל, הנושא עצמו דורש שיקול דעת וזהירות. יושב ראש הכנסת הזכיר כאן דבר שאסור לנו לשכוח, והוא שאנחנו כבר נכווינו פעם, לפני זמן לא רב, מפעולה שנבעה מבהילות המחשבה ומתוך מחשבה מוטעית שניתן למצוא פתרון של רגע לדברים אשר נמשכים זמן רב. אני מדבר על שיטת הבחירה הישירה של ראש ממשלה, ששונתה לאחר מכן.

הפורום הזה באמת מאוחד מסביב לרעיון שדמוקרטיה פרלמנטרית היא שיטת הממשל אשר ישראל צריכה לטפח, ועם זאת הפורום הזה חושב כי שיטת ממשל של דמוקרטיה פרלמנטרית איננה בהכרח חסרת משגים, שגיאות או ליקויים. את אלה תפקידנו לגלות בזהירות, בשיקול דעת ולעשות תיקון, במידה ויש לנו דבר טוב יותר.

אני חושש מבהילות שיש בה משום תיקון לשם תיקון ולא מתוך מחשבה שהדרך החלופית המוצעת היא אכן טובה יותר מאשר זאת שנוהגת. רק כאשר נשתכנע בדרך של הדיון הזהיר שלנו שיש נקודה זו או אחרת שיש לגביה פתרון טוב יותר, כדאי יהיה לטפל בנושא הזה. החוליים יבואו על פתרונם שלב אחר שלב, בדרך הראויה והשלווה שאולי לא מתאימה לאופי הישראלי המצוי, אבל מתאימה לפתרונן של הבעיות עליהן אני מדבר.

היום אני חושב שהשיטה שאנחנו בחרנו, והיא שהפורום ידון בנושאים שיובאו בפניו על ידי חבר מומחים, שיכינו חומר השוואתי ויתנו לנו אלטרנטיבות למחשבה שמתוכן אפשר לבחור את הדברים הראויים לשינוי ואת הפתרונות שנחשבים לשינוי - הדרך הזאת היא אכן טובה ויכולה להביא לפתרונן של בעיות. מובן שצריך מאוד להיזהר כאשר דנים בנושא השוואתי, מהעתקת או חיקוי של שיטה שקיימת במקום אחר, גם כשהיא הצליחה במקום האחר. חוקיה של מדינה, כפי שהאנגלים קבעו בסימן 46 לדבר המלך במועצתו, אמורים להתאים לתנאיה ולאופי תושביה, וכל חיקוי יכול להביא להעתקה של דבר שאולי הוא טוב אי שם בסקנדינביה אבל לאו דווקא טוב במזרח התיכון שלנו, שבו הדברים נפתרים בדרך אחרת.

הדבר איננו אומר שלא צריך להסתכל בדרך השוואתית על חומר שמובא לפנינו על ידי ועדות הנוגעות לדבר ואשר תטפלנה בנושא. אני בהחלט רואה בכך ברכה, בתנאי שנדע לסנן ולהסתכל על הדברים לא רק על פי פעולתם במקום שבו הם מופעלים, אלא תוך בדיקת התאמתם לסביבה שלנו.

הנושא הוא רחב ואינני רואה פתרון בן רגע, אבל אני חושב שהשקידה עליו תוך מחקר השוואתי, ראוי שתלווה אותנו ותאפשר להצביע על נקודות תורפה. קשה לתקן דברים שנשברו ואפשר לומר שדבר שאיננו שבור לא צריך לתקן, אבל אנחנו, תוך כדי בדיקת הדברים, נגיע ללא ספק למסקנות הראויות והנכונות.

אני קורא לכולנו להתנער מהפחד לגשת לנושאים שטעונים בדיקה ולבחון אותם. נעיין בהם, נשווה אותם, נסנן אותם ונוכל אז להביא פתרונות בפני יושב ראש הכנסת ובפני הכנסת, הראויים לשקילה מחודשת על ידי אותו גוף אשר מוסמך לחוקק לישראל.

* דבריו של השופט שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, נאמרו בישיבת הפתיחה של הפורום לתיקון שיטת הממשל בישראל, הרצליה, 25.10.2009.