ממדף הספרים
פיקוח פרלמנטרי על מדיניות מוניטרית
השפעתה של הרשות המחוקקת על מדיניות מוניטרית נבדקה בבריטניה, צרפת, ארה"ב וגרמניה. הועלו השערות שונות כדי להסביר את רמת המעורבות הנמוכה של הפרלמנטים בקביעת קווי המדיניות המוניטרית, תוך התיחסות להבדלים שנמצאו בין הארצות הללו. ההשערות שנבדקו:
א. אופי המדיניות - האופי המקצועי של מדיניות מוניטרית, וקשרי הגומלין שלה עם היבטים אחרים של המדיניות הכלכלית, מקשים על חברי פרלמנט ליטול תפקיד פעיל בתהליך קבלת ההחלטות.
ב. מבנה חוקתי - השוני בין משטר נשיאותי לבין משטר פרלמנטרי, והבסיס החוקי על-פיו מוגדרות סמכויותיו של הבנק המרכזי, מקטינים אף הם על מעורבותו של המחוקק.
ג. תמריצים למעורבות - מידת מעורבותם של חברי פרלמנט תהיה גבוהה יותר אם כניסתם לבית המחוקקים היא תוצאה של בחירה ישירה, לעומת בחירה באמצעות רשימה מפלגתית.
על-פי ממצאי הבדיקה, לקונגרס האמריקני יכולת ההשפעה הגדולה ביותר על המדיניות המוניטרית, ואחריו מדורגים לפי הסדר, הפרלמנט הבריטי, הבונדסטאג, והאסיפה הלאומית הצרפתית.
בכל הארצות נמצא כי, מעורבות המחוקק מוגבלת לשלב היישום והפיקוח, והשפעתו על עיצוב המדיניות ועל החקיקה הנגזרת ממנה היא מזערית.
נראה גם שהבנקים המרכזיים עושים מאמצים כדי לבלום את ניסיונותיה של הרשות המחוקקת להגביר את השפעתה, והם שוקדים על הרחבת האוטונומיה המקצועית שלהם.
Lance T. Leloup and John T. woolley"Legislative Oversight of Monetary Policy In France, German, Great Britain, and the United States" Legislatures In The Policy Process, 1991.
עוזרים פרלמנטריים
מראשית שנות ה-1980 זכאים חברי הפרלמנט הצרפתי, הן באסיפה הלאומית והן בסנאט, להקצבות מיוחדות כדי להעסיק עוזרים פרלמנטריים ו/או יועצים, ובלבד שההעסקה תסתכם בלא יותר משתי משרות מלאות. מי רשאי להתמנות לתפקיד העוזר? מהם תנאי העסקתו? איזה תפקידים מוטלים עליו? תשובות לשאלות הללו ניתנו על-ידי המזכיר הכללי של הסנאט הצרפתי.
הופץ שאלון באותם הנושאים, עליו ענו בתי מחוקקים ב-31 ארצות, בהם שמונה פרלמנטים דו-ביתיים. השאלון התיחס לנושאים הבאים:
גיוס
* תנאי הקבלה והכישורים הדרושים כדי להתמנות לעוזר פרלמנטרי;
* אופן הגיוס של העוזרים;
* האפשרות להעסיק את אותו העוזר על-ידי יותר מחבר פרלמנט אחד;
* איסורים החלים על עבודה נוספת (ביוון, לדוגמה, עורך דין אינו רשאי להתמנות לעוזר פרלמנטרי).
תנאי העסקה
* החוזה;
* שכר ותנאים נלווים.
* הפסקת ההעסקה.
מטלות
* התכתבויות, ניסוח חוקים, כתיבת נאומים ומטלות נוספות;
* קשרים עם משרדים ממשלתיים וגופים ציבוריים;
* טיפול באורחים המגיעים לפרלמנט.
"Members' Assistants" Constitutional and Praliamentary Information, Association of Secretaries General of Parliaments, 1992.
נשים בבתי מחוקקים- שותפות מלאות בעבודה הפרלמנטרית?
לאחר שעמדו בהצלחה בכל מכשולי הבחירה הניצבים בדרכן לפרלמנט, נשאלת השאלה, במה עוסקות נשים בבית המחוקקים? איזה תפקידים רשמיים הן ממלאות בפרלמנט: במליאה, בועדות, ובסיעות? האם חברותן בועדות מתרכזת באותן ועדות שעניינן חינוך, משפחה, בריאות, ונושאים חברתיים אחרים?
על-פי סקר השוואתי שנערך על-ידי האיגוד בין-פרלמנטרי בשנת 1991, נמצא כי נשים מכהנות בתפקיד יו"ר הפרלמנט בשמונה ארצות באירופה (אוסטריה, איסלנד, אירלנד, גרמניה, לוכסמבורג, נורבגיה, שבדיה, ושוויץ) ובשתי ארצות באמריקה המרכזית (בליז וגרנאדה).
ב-54 מבין הפרלמנטים שהשתתפו בסקר, מכהנות נשים בתפקידי יו"ר או סגני יו"ר ועדות. בולטת חברותן של נשים בוועדות העוסקות בנושאים חברתיים, אם כי מספרן בועדות העוסקות בענייני חוץ ובטחון גדל והולך.
"Women in Parliament" Women and Political Power, Inter-Parliamentary Union, 1992.
כיצד מגדירים "שחיתות" בפרלמנט הבריטי?
טועה מי שגורס כי, התנהגותם של רוב חברי הפרלמנט הבריטי מונחית על-ידי נורמות אתיות משותפות. כך עולה מראיונות שנערכו עם מדגם אקראי של 100 מחוקקים בפרלמנט הבריטי בין השנים 1988-1986.
הם נתבקשו לדרג את מידת השחיתות הגלומה במספר מצבים היפוטטיים, כגון:
* חבר פרלמנט מנצל את קשריו כדי לסייע לידי או לקרוב משפחה להתקבל לאוניברסיטה יוקרתית.
* בחג המולד מקבל חבר פרלמנט ארגז יין מבוחר רב השפעה באיזור הבחירה שלו.
* MP משיג אישור כניסה מיוחד לפרלמנט עבור שתדלן, לשם עריכת מחקר עבורו, למרות ששכר השתדלן משולם על-ידי גורם חיצוני.
* MP מנצל את קשריו כדי להשיג עסקה עבור מפעל באיזור הבחירה שלו.
ניכר העדר ההסכמה בין חברי הפרלמנט לגבי הגדרת "שחיתות", בעיקר ביחס לאותם תחומים אפורים של ניגוד אינטרסים וקשרים עם איזור הבחירה. בשני התחומים גילו חברי הפרלמנט עמדות שונות בתכלית. הפערים בעמדות מצביעים על הצורך לשנות את המצב הקיים בפרלמנט, המבוסס ברובו על קוד אתי בלתי-כתוב.
Maureen Mancuso, "The Ethical Attitudes of British MPs: A Typology", Parliamentary Affairs, April 1993.
(*) את המאמרים בשלימותם ניתן לקבל ממרכז המידע של המכון הישראלי לדמוקרטיה.