בחירות 1996

הבחירות לכנסת ה-14

29.5.1996

מספר בעלי זכות הבחירה

3,933,250

אחוז החסימה

1.5%

סך הכל מצביעים

3,119,832

מספר הקולות הכשרים

3,052,130

שיעור ההצבעה

79.3%

table
מפלגה קולות מושבים (מנדטים) אחוז הקולות רשימת מועמדים מצע
מפלגת העבודה 818,741 34 26.8 המועמדים המועמדים מצע מצע
ליכוד 767,401 32 * 25.1 המועמדים המועמדים מצע מצע
ש"ס 259,796 10 8.5 המועמדים המועמדים
מפד"ל 240,271 9 7.9 המועמדים המועמדים מצע מצע
מרצ 226,775 9 7.4 המועמדים המועמדים מצע מצע
ישראל בעלייה 174,994 7 5.7 המועמדים המועמדים
חד"ש 129,455 5 4.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
יהדות התורה 98,657 4 3.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
הדרך השלישית 96,474 4 3.2 המועמדים המועמדים מצע מצע
מד"ע 89,514 4 2.9 המועמדים המועמדים
מולדת 72,002 2 2.4 המועמדים המועמדים
אחדות למען העלייה 22,741 - 0.7 המועמדים המועמדים
גיל 14,935 - 0.5 המועמדים המועמדים
הברית המתקדמת 13,983 - 0.5 המועמדים המועמדים
תלם אמונה 12,737 - 0.4 המועמדים המועמדים
מפלגת ההתיישבות 5,533 - 0.2 המועמדים המועמדים
ימין ישראל 2,845 - 0.1 המועמדים המועמדים
רע"ש-מפלגת זכויות הגבר 2,388 - 0.1 המועמדים המועמדים
האיחוד הערבי לקדמה והתחדשות 2,087 - 0.1 המועמדים המועמדים
דעם 1,351 - 0.0 המועמדים המועמדים

* הליכוד התמודד בבחירות 1996 ברשימה משותפת עם גשר וצומת.

אודות מערכת הבחירות לשנת 1996

הבחירות לכנסת הארבע עשרה נערכו כחצי שנה לאחר רצח רבין ובצל מתקפת פיגועי הטרור שביצעו ארגוני הסירוב הפלסטינים בלב האוכלוסייה האזרחית בישראל. בחירות אלה היו הראשונות שנערכו לפי כללי "הבחירה הישירה", ואזרחי המדינה הטילו לקלפיות שני פתקי הצבעה - האחד לכנסת והאחר למועמד לראשות הממשלה. המפלגות הסתגלו לכללים החדשים במהירות. בתעמולת הבחירות שלהן הדגישו המפלגות הגדולות את המועמדים לראשות הממשלה, וכמעט שלא הפנו משאבים לתחרות לכנסת. המפלגות הקטנות, לעומתן, ובייחוד המפלגות הסקטוריאליות, הדגישו את האפשרות לפצל את ההצבעה בלי להסתכן - הצבעה למפלגה קטנה בפתק המפלגתי ולראש המחנה האידאולוגי בפתק האישי.


מערכת הבחירות הייתה מתוחה מאוד, והמאבק בין המועמדים לראשות הממשלה - בנימין נתניהו ושמעון פרס - הוכרע לטובת נתניהו בהפרש זעום של כ-30 אלף קולות (פחות מ-1%). תוצאות הבחירות לכנסת הבהירו ששיטת שני הפתקים פוגעת במפלגות הגדולות. מפלגת העבודה שמרה על מקומה כסיעה הגדולה, אבל איבדה 10 מושבים בהשוואה לבחירות הקודמות. נתניהו אמנם ניצח ונבחר לראשות הממשלה, אך הליכוד הצליח רק לשמור על כוחו (32 מושבים), וגם זאת לאחר שהתמודד ברשימה משותפת עם צומת וגשר. לעומת זאת כוחן של המפלגות הסקטוריאליות עלה. במרכז המפה הפוליטית הצליחה ישראל בעלייה, רשימת העולים בראשותו של נתן שרנסקי, לזכות ב-7 מושבים. המפלגות הערביות התחזקו מאוד וקיבלו יחד 9 מושבים, והמפלגות הדתיות התחזקו גם הן, ויחד היו להן בכנסת החדשה 23 מושבים.

בנימין נתניהו, ראש הממשלה הראשון מבין השלושה שנבחרו ישירות על-ידי אזרחי ישראל, הקים קואליציה של שש סיעות: ליכוד-גשר-צומת, ש"ס, ישראל בעלייה, המפד"ל, הדרך השלישית ויהדות התורה. הקואליציה נשענה על רוב של 66 חברי כנסת.

 

קישורים בנושא

אשר אריאן ומיכל שמיר (עורכים), הבחירות בישראל 1996, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, 1999.

שבח וייס, 14,729 קולות חסרים: תמצית ניתוח תוצאות הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1997.

שרה אוסצקי-לזר ואסעד גאנם, ההצבעה הערבית בבחירות לכנסת ה-14, גבעת חביבה: המכון לחקר השלום, 1996.


Asher Arian and Michal Shamir (eds.), The Elections in Israel 1996, Albany: State University of New York Press, 1999.

Daniel J. Elazar and Shmuel Sandler (eds.) Israel at the Polls 1996, London: Frank Cass, 1998.