המפלגה הפרוגרסיבית
נוסדה בשנת 1948
המפלגה הפרוגרסיבית נוסדה ב-1948 כפועל יוצא של מיזוג בין שלוש מפלגות קטנות: עלייה חדשה, התאחדות הציונים הכלליים והעובד הציוני. המפלגה התמודדה וזכתה לייצוג בכנסות הראשונה עד הרביעית, ולקראת הבחירות לכנסת החמישית (1961) חברה לציונים הכלליים לייסוד המפלגה הליברלית.
בתחום הכלכלי-חברתי דגלה המפלגה בגישה שהיא הגדירה "ליברלית-סוציאליסטית". הפן הליברלי בא לידי ביטוי בתמיכת המפלגה ביוזמה פרטית וברצונה להשקיע את ההון הציבורי רק בתחומים שאליהם לא נכנס השוק הפרטי. עם זאת המפלגה עדיין תמכה במשק פלורליסטי ובמדיניות שתבטיח "דמוקרטיה סוציאלית". במדיניות החוץ והביטחון הייתה המפלגה הפרוגרסיבית מפלגת מרכז מתונה בעמדותיה, וחברי המפלגה תמכו באגף המתון של ממשלת בן-גוריון. בנושאי דת ומדינה הייתה המפלגה הפרוגרסיבית מפלגה ליברלית חילונית מובהקת, וכבר בשנות החמישים דגלו חבריה בהנהגת נישואים אזרחיים לפסולי חיתון ובהתנגדות לכפייה דתית.
פנחס רוזן, יזהר הררי.
במהלך שנות קיומה הייתה המפלגה שותפה כמעט קבועה בממשלות בראשות מפא"י, למעט תקופה קצרה בכנסת השנייה. נציגה הקבוע היה פנחס רוזן, שכיהן כשר המשפטים.