מיטל ברון

לצד הצניחה המדאיגה בהישגיהם של תלמידי ישראל, נתוני מבחני פיז"ה מלמדים גם על קשר הדוק בין איכות הלמידה לבין פיתוח הכישורים הנדרשים לחיים הדמוקרטיים.

10 בספטמבר 2026

אופן היערכות מערכת החינוך לבחירות היא עדשה דרכה אפשר לבחון כיצד תופסת המערכת את תפקידה בהכשרת האזרחים לעתיד. כיצד נערכה המערכת לקראת מערכות בחירות קודמות? ואיך פותרים את המתח שבין הצורך להגן על התלמידים מפני תעמולה, לבין האחריות להכין אותם להשתתפות בהליך הדמוקרטי?

07 בספטמבר 2026

כ-640 אלף צעירים וצעירות יצטרפו לפנקס הבוחרים לקראת הבחירות לכנסת ה-26, כוח אלקטורלי משמעותי עם פוטנציאל להשפיע על התוצאות. בניגוד לתפיסה הרווחת הם אינם אדישים לפוליטיקה: רובם מתכוונים להצביע ומאמינים שלקול שלהם יש השפעה. מאיפה הם שואבים מידע ומהם הנושאים החשובים ביותר בעיניהם?

17 ביוני 2026

סקר דעת קהל מיוחד לרגל החזרה לבתי הספר: 50% מהציבור רואים במשבר ההוראה ובמחסור במורים את האתגר הגדול ביותר של מערכת החינוך. אחוז הישראלים החושבים שיש לעסוק בכיתה בדרכים להשבת החטופים ירד באופן משמעותי בשנה האחרונה.

02 בספטמבר 2025

לא מעט קווי דמיון קיימים בין התמודדות מערכת החינוך הישראלית אחרי 7 באוקטובר לבין תגובת מערכת החינוך בארה"ב לאסון התאומים. אבל הניסיון האמריקני מלמד שכאשר נמנעים מדיונים ערכיים בבתי הספר, הדמוקרטיה משלמת מחיר יקר.

כמחצית מהציבור סבורים שהמורים צריכים לדון בכיתות בהשבת החטופים ולבחון את החשיבות המוסרית של התביעה להשבתם בכל מחיר, אולם רוב בקרב החרדים והמסורתיים-דתיים אינם מסכימים לכך • 51% סבורים שמערכת החינוך אינה יכולה לסייע בקידום סיפור משותף לכלל הקבוצות בחברה הישראלית לעומת 40.5% ב-2022.

ערעור המשטר הדמוקרטי בישראל בשנה האחרונה התבטא בין השאר בשורת צעדי חקיקה ותקצוב שתוצאתם פגיעה אנושה במערכת החינוך. צוות התכנית למדיניות חינוך לדמוקרטיה בוחן את הצעדים במבט מקומי ובין-לאומי, תוך התייחסות לדעת הקהל ולהשלכות המהלכים על החינוך לדמוקרטיה בעתיד.

התכנית החדשה של משרד החינוך לעידוד הדיון בבתי הספר על המציאות הפוליטית אמנם חשובה, אך בפרטיה אינה מאפשרת למורים ומורות לנהל שיח עמוק וארוך-טווח. הסקירה בוחנת את תפקידן הראוי והנדרש של המורות כסוכנות שינוי בחברה דמוקרטית, מפרטת את האתגרים העומדים בפניהן תוך הצגת דוגמאות מן העולם וכן עומדת על האתגרים המידיים שעמם מתמודדות המורות בישראל על רקע מהלכי הממשלה ה-37.

רוב המרואיינים הערבים (56.5%) לעומת מיעוט מהיהודים (39%) סבורים כי למורים יש היכולת והידע לדון בכיתה בנושאים שנויים במחלוקת, דבר המשקף אמון רב יותר במורים בציבור הערבי.

נורווגיה, מחוז אונטריו בקנדה, גרמניה, ארה"ב והונגריה מנהיגות מדיניות חינוך נאו-ליברלית, בעוד שהונגריה מתמודדת עם תהליכים ואתגרים פופוליסטיים המערערים את יציבותה כדמוקרטיה. המחקר בוחן את האופן שבו נושא החינוך לדמוקרטיה הוא זירת מדיניות וכן את הדרכים להטמעה ולהנחלה של החינוך לדמוקרטיה במערכת חינוך ציבורית במאה ה-21.

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

אחד הנושאים שבשנים האחרונות התלמידים כמעט שאינם נחשפים אליו במסגרת המערכתית הוא מספרם ההולך וגובר של פועלי בניין שנהרגים תוך כדי עבודתם. אנשי חינוך בעלי תודעה חינוכית וחברתית עמוקה יכולים וצריכים להביא אל הכיתה את שלל הסוגיות שהטרגדיה הזו מעלה