סקירה

על שולחן הממשלה הבאה

הממשלה הבאה עוד לא הוקמה והאתגרים העומדים בפניה ניצבים בפתח. חוקרי המכון מסמנים מהן הרפורמות הדחופות בעבודת הממשלה הבאה

ההגנה על ערכים ומוסדות דמוקרטיים
  • הכרת מערכת המשפט בחוק- יסוד כרשות שופטת
    על מנת לחזק את העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, בתחומים של סדרי הדין, תקציב, מינוי מנהל בתי המשפט, וניהול כוח האדם המינהלי והשיפוטי.
  • חקיקת חוק-יסוד להכרה רשמית במעמד המיוחד של חוקי-יסוד
    כדי למנוע תיקונים תכופים של חוקי היסוד, יש לקבוע הליך מיוחד לתיקונם, הכולל ארבע קריאות, וברוב מיוחד של 70 חברי כנסת בקריאה הרביעית. אסור שחוק זה יכלול פסקת התגברות, שלמעשה תנטרל לחלוטין את כוחו של בית המשפט.
  • הקמת מנגנון פנים ממשלתי בלתי תלוי למלחמה בשחיתות השלטונית
    המנגנון יאתר תופעות של שחיתות ויפעל למגרן באמצעות העמקת ההגנה על חושפי שחיתויות, עיגון הגבלות כהונה והסקת מסקנות מנהליות בעקבות הליכים פליליים ומשמעתיים, הגברת ההרתעה וחיזוק כלי האכיפה.
    בנוסף יש לקדם שקיפות בהליכי קבלת החלטות, הסדרים לחלוקת תקציבים ציבוריים, הרחבת ההסדרה של פעולת שדלנים, ועיגון תמריצים התנהגותיים על בסיס אתיקה התנהגותית והבנייה מוסדית מתאימה.
  • יישום מדיניות חינוך לדמוקרטיה במשרד החינוך
    להעמקת חשיבות ערכי הדמוקרטיה המהותית מהגיל הרך ועד ההשכלה הגבוהה.
  • רפורמות במדיה ובעידן הדיגיטלי:
    • שמירה על תקשורת חופשית מגוונת ומתפקדת באמצעות התאמת הרגולציה על הטלוויזיה לעולם העכשווי, ויצירת מגרש משחקים הוגן בין כלל השחקנים.
    • קידום חקיקת חוק- יסוד שיעגן את הזכות לחופש הביטוי והעיתונות ויגדיר באופן מידתי ועדכני את גבולות השיח בתקשורת המסורתית ובתקשורת הדיגיטלית.
    • עידכון חוק הגנת הפרטיות להגנה על זכויות האזרחים בעידן כלכלת המידע ונתוני העתק.
    • הקמת רשות תקשורת עצמאית וחוץ ממשלתית אשר תתכלל את עבודת כלל הגופים העוסקים באסדרת תקשורת.
    • התאמת עבודת הצנזורה הצבאית ומוסד צווי איסור הפרסום לעידן הדיגיטלי.
    • עדכון חוקי תעמולת הבחירות על מנת למנוע השפעה בלתי לגיטימית ומניפולציה רגשית על דעת הקהל בתקופת בחירות.
  • שילוב ערבים במוקדי קבלת החלטות
    ברמת שירות המדינה, החברות הממשלתיות וברמה המוניציפלית.

דת ומדינה
  • אימוץ מתווה הכותל
  • אימוץ ברית זוגיות, כדי לאפשר לכל אזרח בישראל להתחתן, ועל מנת להעניק לאזרחים זכות בחירה בנישואין.
  • תיקון והעברת חוק הגיוס על פי מתווה משרד הביטחון, אולם עם תיקוני הצעת המכון הישראלי לדמוקרטיה- להורדת גיל הפטור לחרדים.
  • רפורמה בשוק הכשרות באמצעות הקמת רשות כשרות ארצית וקביעת חובת שקיפות לכל נותני הכשרות, מוסדיים (רבנות) ופרטיים בישראל.
  • עיגון בחוק של זרם החינוך החרדי הממלכתי, ומתן כלים למערכת החינוך החרדית לקידום לימודי ליב"ה.
  • קידום כניסה חרדים לתעסוקה בדגש על תעסוקה איכותית באמצעות יישום מלא של תוכניות החומש של מל"ג וניסוח תוכנית חומש ע"י משרד העבודה

שיטת הממשל
  • תיקון שיטת הרכבת הממשלה – ליצירת שתי חלופות שלטוניות
    ראש הרשימה הגדולה הוא שירכיב את הממשלה לאחר הבחירות ויעמוד בראשה, ללא צורך בהצבעת אמון בכנסת.
  • פריימריז ביום הבחירות – להגברת המחויבות והאחריותיות של חברי הכנסת
    שיטת ה"פתק הפתוח למחצה" המאפשרת לבוחרים לסמן על גבי פתק ההצבעה את המועמדים המועדפים עליהם, תייצר תמריץ להציב מועמדים איכותיים ברשימות המפלגות, תרחיב את השקיפות בבחירות בכל הנוגע להרכב רשימת המועמדים ותצמצם את השפעת 'קבלני קולות'.
  • שיפור עבודת הכנסת כגוף מחוקק ומפקח באמצעות
    • חקיקת חוק נורווגי מלא (שיחייב את חברי הממשלה לעזוב את הכנסת כדי לאפשר למועמדים הבאים ברשימותיהם להיכנס לכנסת) והגבלת מספר השרים ל-18 וסגני השרים ל-4 (ושריון ההגבלה ברוב של שני שלישים מחברי הכנסת).
    • חיזוק הפיקוח של ועדות הכנסת על הממשלה.
    • צמצום דרמטי של הצעות החוק הפרטיות.
    • אישור חוק יסוד: החקיקה.
    • אימוץ קוד אתי חדש לחברי הכנסת.

ממשל וכלכלה
  • רפורמות בשוק העבודה – לשיפור איכות ההון האנושי והעלאת פריון העבודה
    • הקמת מועצה לאומית לחינוך שתהיה אמונה על גיבוש אסטרטגיה כלל-לאומית למערכת החינוך, ההשכלה גבוהה, וכל תחום הכשרות מקצועיות. על המועצה גם לקבוע אבני דרך ליישום יעדים ארוכי טווח.
    • חיזוק מערך ההכשרות המקצועיות והענקת תמריצים ממשלתיים לביצוע הכשרות מקצועיות, בדגש על עובדים שעתידם המקצועי נמצא בסכנה בעקבות מיחשוב ואוטומציה, תוך מתן עדיפות להכשרה למקצועות הנדרשים במשק.
    • עדכון חקיקת העבודה לקביעת גמישות בשעות העבודה, ומתן מענה לתצורות עבודה חדשות, כמו עבודה מהבית.
    • הסדרת ניוד הזכויות סוציאליות במעבר בין מקומות עבודה (ימי חופשה, מחלה, דמי הבראה).
    • אימוץ יעדי התעסוקה של ועדת אקשטיין לשנת 2030, בדגש על יעדים לאוכלוסיות מגוונות וקידום תוכנית חומש חדשה לשילוב כמותי ואיכותי של חרדים וערבים בשוק העבודה.
  • צמצום הנטל הבירוקרטי רגולטורי
    הקמת מערכת דיגיטלית- 'ONE STOP SHOP' לעסקים. המערכת תנצל את ממשקי הממשל הזמין ותחבר בין מסד הנתונים של הרגולטורים וגופי השלטון, ותאפשר העברת מידע וריכוז דרישות הרגולציה במקום אחד. המערכת תחסוך כפילויות, תקצר הליכים בירוקרטיים, תצמצם את תופעת השחיתות ותאפשר תאום וסנכרון בין כל הגורמים העוסקים בהתקשרויות עם בלי עסקים.

הסדרת מעמדו של הקבינט המדיני ביטחוני בחקיקה

יש לעגן את היחס שבין סמכויות ראש הממשלה לסמכויות הקבינט, דרך קבלת ההחלטות ומועדי כינוסו של הקבינט. הסדרה בחוק תבטיח כי מנגנוני קבלת ההחלטות בנושאי בטחון בישראל לא ינוצלו למניפולציות פוליטיות, וימלאו את תפקידם המיועד – שמירה על בטחונה של מדינת ישראל.