הודעה לעיתונות

מדד הדמוקרטיה 2021: כמחצית מהציבור תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד

| מאת:

פרק מיוחד הוקדש השנה במדד לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל: כמחצית מהציבור תומכים בהעלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד – כולל במחנה הימין; 42% תומכים במימון מפלגות גבוה יותר לאלה ששליש ממועמדיהם נשים, ומהחרדים – 20% בלבד; שני שלישים מהציבור תומכים בהעברת סמכויות לרשויות המקומיות​

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, הגישו היום (ה') לנשיא המדינה יצחק הרצוג את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2021. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה-19 ברציפות ומשרטט תמונת מצב מורכבת בנוגע להערכת הציבור את חוסן הדמוקרטיה הישראלית, מידת האמון במוסדות המדינה והערכת הציבור כלפי השירות הציבורי.

על רקע המשבר הפוליטי המתחולל בישראל בשנתיים האחרונות, הוקדש השנה פרק במדד הדמוקרטיה לבחינת עמדות הציבור בנוגע לרפורמות במערכת הפוליטית, בשיטת הבחירות והממשל בישראל.

העלאת הרוב הדרוש לשינוי חוק יסוד: כמחצית (53%) מהישראלים תומכים בהצעה לקבוע שיהיה צורך ברוב של לפחות 80 ח"כים כדי לשנות חוק יסוד. נמצא רוב לתומכים בהצעה בשלושת המחנות הפוליטיים, יהודים (62% בשמאל, 56% במרכז ו-52% בימין). חילונים תמכו בהצעה זו הרבה יותר מחרדים (61% מול 40% בהתאמה).

תומכים בשינוי חוק יסוד כך שיהיה צורך לפחות ב- 80 ח"כ (%, כלל הציבור, לפי הצבעה בבחירות)

ייצוג מגדרי: הציבור חצוי בנוגע למימון מפלגות גבוה יותר למפלגות שלפחות שליש ממועמדיהן נשים (42% תומכים אל מול 43% מתנגדים). רק 20% מהחרדים תומכים בהצעה זו, לעומת כמחצית מהחילונים (46%) התומכים בכך. בציבור היהודי, התמיכה בהצעה זו גבוהה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים (41% לעומת 29%).הקבוצה שהביעה את התמיכה הרבה ביותר בהצעה זו: נשים חילוניות (56%); התמיכה המועטה ביותר – גברים חרדים (18%) ודתיים (16%).

ביזור סמכויות לרשויות המקומיות: שני שלישים (67%) מהציבור תומכים בהעברת יותר סמכויות ממשרדי הממשלה לרשויות המקומיות, הזוכות לאמון גבוה יחסית (57%). הצעה זו זכתה לתמיכה הגבוהה ביותר מבין 6 ההצעות לרפורמות במערכת הפוליטית שנבדקו במסגרת מדד הדמוקרטיה.

ייצוג אזורי בכנסת? כמחצית (51%) מהמרואיינים תומכים בהוספת ייצוג אזורי לבחירות לכנסת. כמעט שני שלישים מהערבים (63.5%) תמכו בהצעה זו בהשוואה לפחות ממחצית מהיהודים (49%).

פתק הצבעה פתוח: יותר ממחצית (56%) תומכים בשימוש בפתק הצבעה פתוח, כשמצביעים עבור רשימה מסוימת יוכלו לסמן מועמדים ספציפיים שהם מעדיפים בנוסף לבחירה ברשימה עצמה, ובכך להשפיע על סדר חברי הכנסת מטעם הרשימה. התמיכה בכך גבוהה יותר בקרב ערבים (68%) מאשר בקרב יהודים (54%), ואצל חרדים (65%) בהשוואה לקבוצות אחרות על הרצף החרדי-חילוני.

זכות הצבעה לישראלים המתגוררים בחו"ל: 40% מהנשאלים תומכים בהצעה לאפשר לישראלים המתגוררים בחו"ל להצביע בבחירות לכנסת. הצעה זו זכתה לתמיכה הנמוכה ביותר מבין ההצעות לרפורמות פוליטיות שנבדקו במסגרת מדד הדמוקרטיה. מקרב החרדים רוב גדול (61%) תומכים, ואילו בשאר הקבוצות המתנגדים עולה על התומכים ברעיון זה – יותר ממחצית מהחילונים וכמחצית מהדתיים והמסורתיים מתנגדים לכך.

שינוי אחוז החסימה: כמחצית סבורים שאחוז החסימה בישראל מתאים למטרתו לעומת שליש שסבורים כי הוא נמוך מדי, ו-12% סבורים כי הוא גבוה מדי. הערבים ציינו בשיעור כפול מהיהודים כי אחוז החסימה גבוה מדי (22% לעומת 10%).

שיעורי התמיכה בהצעות לרפורמות השונות (%,כלל המדגם)