יוחנן פלסנר, נשיא המכון, על שמעון פרס ז"ל
לאחר שהושבעתי לראשונה כח"כ בשנת 2007, אמר לי פרס: "היכנס לזירה הציבורית ואל תצא ממנה. מי שטוב מחויב לעם ולעשייה". זהו מרכיב מרכזי בצוואתו: המחוייבות להמשיך ולפעול בעוצמה לשימור הלהט של דור המייסדים ולהביא לחידוש תנופת העשייה הציונית ברוח הדמוקרטית והיהודית שכה אפיינה אותו.
שמעון פרס שימש עבורי מודל למנהיגות מעשית ומעוררת השראה כאחד. לכאורה, מתקיים ניגוד בין היכולת לחלום ולשרטט חזון לבין כושר הביצוע המחייב לקיחה בחשבון של אילוצים ושיקולים מעשיים מחיי היום-יום. לא אצל פרס. על פי תפיסת עולמו, החלום ועובדות החיים הזינו אלה את אלה.
בעת שהתמודד על תפקיד נשיא המדינה בשנת 2007 נמניתי על הצוות המצומצם שפעל וסייע לבחירתו. שם נגלה לעיניי השילוב בין האדם שראשו מתבונן על המציאות ממעוף הציפור ורגליו נטועות עמוק בקרקע הפוליטית והמעשית. למדתי שבדמוקרטיה שני המימדים הללו שלובים זה בזה. אין מנהיגות, מדינאות וחזון ללא היכולת והמוכנות לרדת לפרטי הפרטים של המעשה הפוליטי על מנת לאפשר את מימושם.
בדרך זו, הפך פרס לאחד ממעצבי הציונות והדמוקרטיה הישראלית על הישגיהן הכבירים.
לאחר שהושבעתי לראשונה כח"כ בשנת 2007, אמר לי פרס: "היכנס לזירה הציבורית ואל תצא ממנה. מי שטוב מחויב לעם ולעשייה". זהו מרכיב מרכזי בצוואתו: המחוייבות להמשיך ולפעול בעוצמה לשימור הלהט של דור המייסדים ולהביא לחידוש תנופת העשייה הציונית ברוח הדמוקרטית והיהודית שכה אפיינה אותו.
המכון הישראלי לדמוקרטיה בראשותי- מחוייב לכך.
יהי זכרו ברוך.