דעת הציבור היהודי בישראל בשאלות ביטחון וצבא
יותר ממחצית מהנשאלים תומכים בשילוב נשים ביחידות עילית בצבא. כמחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא. עלייה בתמיכת הציבור בהסרת המגבלות על שימוש בכוח.
Shutterstock
מדובר בסקר ייעודי לאוכלוסייה היהודית. ממצאי הסקר, אשר נערך מדי שנה על-ידי המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, הוצגו בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה בימים שני ושלישי, 29-28 בנובמבר 2022, שהועבר בשידור חי באתר המכון.
הכנס זמין לצפייה כאן
להלן עיקרי הממצאים:
הציבור מגלה העדפה לשירות ביחידות טכנולוגיות, אך סבור שיש יתרון לתושבי המרכז בקבלה ליחידות אלו: כמעט מחצית מהנשאלים מעדיפים כי ילדיהם ישרתו בתפקיד טכנולוגי בצבא (45.5% לבנים, ו-44% לבנות) בעוד רק 9% היו מעדיפים שירות ביחידות עילית (בקרב הדתיים הלאומיים עולה השיעור במעט לכ- 15%).
אם היה לך בן/בת בגיל הגיוס לצה"ל, באיזה תפקיד היית מעדיף שהוא ישרת/היא תשרת (%, יהודים)
לעומת זאת, 60% מהציבור סבורים כי לתושבי המרכז יש סיכוי גבוה יותר להגיע ליחידות עילית טכנולוגיות לעומת תושבי הפריפריה. למעלה משליש מהנשאלים סבורים שלתושבי הפריפריה סיכוי גבוה יותר להגיע למקצועות תומכי הלחימה.
מבין הצעירים העומדים בפני גיוס לצה"ל, למי סיכוי גבוה יותר לשרת ב... (%, יהודים)
השנה, ביקשנו לבדוק את הערכת הציבור לגבי איכות הטיפול בחיילים שמעניק צה"ל. ככלל, רק מיעוט מהנשאלים סבורים כי צה"ל מעניק טיפול טוב או מצוין לפרט. 41% סבורים שהטיפול הצבאי בחיילים עם בעיות נפשיות הוא לא טוב או גרוע. לעומת 16% מהנשאלים שסבורים שהטיפול הוא טוב או מצוין. פילוח גילאי, בקרב בני 24-18 העלה כי עמדת הצעירים ביקורתית יותר, שם הנתון מטפס ל-49%. בתחום הרפואה הכללית, הנתונים די זהים בקרב הצעירים, 48% טוענים כי הטיפול הרפואי הוא לא טוב או גרוע.
גדלנו על המשפט ש"הצבא צועד על קיבתו" אבל בפועל על פי הסקר יותר ממחצית מהצעירים, 53% סבורים שהאוכל המוגש לחיילים הוא לא טוב או גרוע.
ציון לצה"ל בתחומי הטיפול בחיילים, 2022 (%, יהודים)
בכל הסוגיות שבדקנו הערכות הצעירים היהודים, גילי 18-24, את טיפול צה"ל במשרתיו - שליליות יותר מהערכות שאר המרואיינים היהודים.
נותנים לצה"ל ציון לא טוב/ גרוע בתחומים השונים (%, יהודים, פילוח לפי גיל)
נושא זה נמדד גם בסקר שנערך ב-2018 כך שבידינו נתונים השוואתיים. המסקנה העולה מהבדיקה היא שעמדות הציבור היהודי היום תומכות בהסרת המגבלות, תוך הפרה אפשרית של הדין, בכל הנוגע להתנהלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, הרבה יותר מבעבר. כפי שניתן לראות, בקרב חלק מהשאלות היה שינוי של כמעט 20% בתוך פרק זמן של ארבע שנים בלבד.
חשוב לבחון האם שינויים משמעותיים אלו נגרמו עקב אירועים קונקרטיים שאולי השפיעו על התשובות, או שהם מעידים על מגמות עומק רחבות יותר. נמשיך לבדוק את הנושא בשנים הקרובות.
ערכים בלחימה (%, יהודים, מסכימים)
מעניין גם להשוות את עמדות הנשאלים בחלוקה לפי מחנות פוליטיים. למשל: בשאלת התמיכה בהריגת מחבל לאחר שנוטרל – כשני שלישים (66%) מהמגדירים את עצמם ימנים תומכים בכך, ולעומתם רק 44% מהמרכז ו-19% מהמזוהים עם השמאל. בחלוקה לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני ניתן לזהות את השינוי הגדול ביותר: בקרב כל הקבוצות נמדדה עליה משמעותית בתמיכה בהיגד, אך העלייה המובהקת ביותר היא בקרב האוכלוסייה המגדירה עצמה כ"מסורתית-דתית". לפני ארבע שנים רק 36% מהם תמכו בהריגת מחבל לאחר שנוטרל, כיום השיעור כמעט כפול (68%).
יש להרוג מחבל שנוטרל ולא קיימת סכנה ממנו (%, יהודים, מסכימים)
כמו בשנה שעברה, שיעור התומכים בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי עולה על שיעור המתנגדים. תופעה מובהקת בשנים האחרונות היא העלייה העקבית בשיעור הסבורים שיש לבטל את צבא החובה, ולבסס את צה"ל כצבא מקצועי. שיעור התומכים בהיגד זה זהה לאשתקד: 47%, בעוד שהמתנגדים לו מהווים רק 41% (ב-2017 – שיעור המתנגדים היה 59%). במילים אחרות, התופעה שנצפתה בשנה שעברה נראית כחלק ממגמה מתמשכת בקרב הציבור היהודי בישראל – הציבור, ובמיוחד הצעירים (עד גיל 34), אינם תומכים עוד במודל הגיוס הקיים (55% מהם תומכים בביטול גיוס החובה).
העמדה לגבי ביטול גיוס החובה וביסוס את צה"ל כצבא מקצועי (%, יהודים)
לאור הדיון בדבר שילוב נשים ביחידות קרביות ביקשנו לבדוק גם את עמדות הציבור היהודי לגבי שאלה זו. רוב של 54% מהנשאלים תומך בשילוב נשים ביחידות עילית קרביות.
האם יש או אין לפתוח יחידות עילית קרביות בצה"ל לשירות נשים? (%, יהודים)
כצפוי, יש בסוגיה זו מחלוקת על בסיס חלוקת הגדרה דתית: בעוד ש-72% מקרב הנשאלים המגדירים עצמם חילונים תומכים בשירות נשים ביחידות עילית, הרי שבקרב האוכלוסייה הדתית לאומית רק כ-19% תומכים בכך.
תומכים בפתיחת יחידות עילית קרביות בצה"ל לשירות נשים (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף חרדים-חילונים)
באשר להצעת חוק הגיוס החדשה העומדת לפתחה של הכנסת, ניתן לראות כי הציבור היהודי חלוק מאוד בדעותיו לגבי ההסדר שגובש על-ידי הממשלה היוצאת: כמחצית מהנשאלים, מתנגדים להסדר, ואילו 40% תומכים בו. אף כאן, כצפוי ברורה החלוקה בין הקבוצות על פי ההגדרה הדתית: 83.5% מהחרדים תומכים בחוק, כמו גם 62.5% מהדתיים הלאומיים. רק רבע מהחילונים תומכים בו. המסורתיים חלוקים בעמדותיהם.
חוק הגיוס החדש העומד בפני אישור בכנסת קובע כי חרדים שלמדו בישיבות עד גיל 22 יקבלו אז פטור משירות צבאי ויוכלו לצאת ללימודים או לעבודה, האם אתה תומך או מתנגד לחוק זה? (%, יהודים)
ביחידות צה"ל השונות נערכות מפעם לפעם לחיילי החובה פעילויות שאינן צבאיות במהותן. בחנו את מידת התמיכה של המרואיינים היהודים בכמה מהן. מצאנו שהתמיכה הרבה ביותר היא בחיוב השתתפות בסיורים באתרי מורשת יהודיים דוגמת הכותל ומערת המכפלה, אך גם בנושא זה שיעור הסבורים כי יש לחייב נוכחות בפעילות זו הוא פחות ממחצית (45%). ביתר הסוגיות עמדת רוב המרואיינים היא כי יש לאפשר נוכחות בהן רק למי שרוצה בכך (פעילות בנושאים דתיים, כגון הפרשת חלה – 74%; כנס הסברה בנושא גיור – 72.5%; טקס בו חיילות שרות על הבמה – 66%).
איך, לדעתך, צה"ל צריך להתייחס לכל אחת מהפעילויות הבאות בנוגע לחיילי חובה (%, יהודים)
כאמור, לתמיכה הרבה ביותר כשמדובר בחיוב השתתפות זכו הסיורים לאתרי מורשת יהודיים דוגמת הכותל או מערת המכפלה: רוב הדתיים (62%) ציינו כי יש לחייב את חיילי החובה להיות נוכחים בפעילויות אלה, לצד כמעט מחצית מהמסורתיים (מסורתיים דתיים – 47.5%, מסורתיים לא דתיים – 49%), ותמיכה מעט נמוכה יותר של החילונים (39%) והחרדים (40%).
פילוח לפי מיקום על הרצף חרדי-חילוני מעלה גם כי בכל הקבוצות על הרצף חרדים-חילונים הרוב סבורים כי יש לאפשר אך לא לחייב נוכחות בפעילות תרבות העוסקת בנושאים דתיים, אך בעוד כמעט חמישית מהחילונים מתנגדים לקיום פעילות זו במסגרת הצבא, בקבוצות הדתיות (חרדים, דתיים ומסורתיים דתיים) רק עד 5% מתנגדים לכך.
בכל הקבוצות, לבד מהחרדים, רוב גדול תומך בכך שיש לאפשר למי שרוצה להיות נוכח בכנס בנושא גיור אך לא לחייב זאת. בקרב המרואיינים החרדים מחצית תומכים בכך ו-30% סבורים כי אין לאפשר בצבא קיום פעילות זו.
שירת נשים מהווה את אחת מנקודות המחלוקות הגדולות: רק 1-3% מהחרדים ומהדתיים ציינו כי יש לחייב נוכחות החיילים בטקס בו נשים שרות, לעומת כמעט שליש מהחילונים. מנגד – 40% מחרדים ציינו כי יש לאסור קיום פעילות זו בצבא לעומת שיעור זעום (1%-4%) מהחילונים ומהמסורתיים.
סקר צה"ל בראי החברה הוכן ונערך על-ידי המרכז לביטחון ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך באינטרנט ובטלפון בין התאריכים 15-19/09/2022. רואיינו 805 איש ואשה בשפה העברית המהווים מדגם ארצי מייצג של אוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.52% ± ברמת בטחון של 95%.