נושאי תוכן

חיפוש חופשי

תוצאות חיפוש ל: צבא-חברה

41 תוצאות

מאמרים

בשוכבו פצוע על הכביש הצליח המחבל שהרג אזריה לבצע ארוע טרור אסטרטגי ולחצוץ בין העם לצה"ל ולחשוף את שבריריות הלכידות שלנו

ההתקפות הגורפות על עצם התגברות הנוכחות הדתית בצבא, או כנגד כל נוכחות של סממן דתי בזירה הציבורית, גורמות גם למתוני המחנה הדתי להגיב במגננה גורפת, שמתפרשת אצל התוקפים כהוכחה לטענתם המקורית. מחשבות בעקבות השולחן העגול על 'אתוס הלחימה של צה"ל'.  

"דף המפקד" שפירסם מפקד חטיבת גבעתי בעיצומו של מבצע "צוק איתן", היווה חריגה מסוכנת מגבולות ההסכמה. לא משום שאסור לדבר בשם ערכים ואמונות – אלא דווקא בשל החובה לדבר בשמם – אך קודם עלינו לברר מה הם. 

כיצד נקיים צבא ממלכתי שחייליו מגיעים מחברה רב-תרבותית, מרובת מחלוקות וחזונות מתחרים? בן-גוריון פירק את הפלמ"ח וטיבע את אלטלנה כדי לבסס את ממלכתיות הצבא. מהו המעשה המקביל עבור דורנו?

מפקדי הצבא והממשלה, שהצבא נתון למרותה, אינם רשאים להתעלם מן השינוי המתרחש בצבא לנגד עינינו. עצימת עיניים היא ההפך ממה שנדרש ממנהיגות. יש להפגין גם אומץ לב צבאי וגם אומץ לב אזרחי כדי להתמודד עם הבעיה.

אפליה מתקנת היא אקט של יצירת אי שוויון מכוון ונקודתי כדי ליצור שוויון אזרחי רחב. העדפת יוצאי שירות צבאי בשירות המדינה מעוותת היגיון זה ומחזקת את החזקים ממילא בציבור הישראלי.

הצבא הוא מיקרוקוסמוס של החברה והרכבו האנושי משתנה. השינויים הללו יוצרים אתגרים אבל הדרך להתמודד עם זה אינו מאבק על 'דמותו של הצבא'.

בפרשת אזריה התוודענו לשינוי בסיקור התקשורתי וביחס הפוליטיקאים למקרה בהתאם לרוח שנשבה ברשתות החברתיות.

התגובה הציבורית ביחס להרשעת החייל אלאור אזריה חושפת שבר עמוק בחברה הישראלית. המשימה המשותפת שלנו כחברה אחראית וחפצת חיים היא לשמר ולחזק את האמון בצה"ל ובמפקדיו, ולבלום כל ניסיון להכניסו לשיח הפוליטי.

חנינה לאלאור אזריה עוד בטרם יבשה הדיו על הכרעת הדין היא טעות משפטית ומוסרית.

פרשת אלאור אזריה חידדה את הצורך לשמור על האמון בצה"ל ועל רוח צה"ל וטוהר הנשק. אין להתמקד במשפט עצמו אלא בתופעה החברתית הרחבה יותר שליוותה אותו

בשמאל צריכים לחוש אמפתיה לסבל המתיישבים בעמונה ובימין צריכים לשמוח על ניצחון שלטון החוק שהוא ערך לאומי ראשון במעלה, המחזק את הממלכתיות.

אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר

לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.

משהו רע עובר על המכינה בעלי בתקופה האחרונה, משהו שעלול להעיד על משבר ביחס בין כמה מקיצוני המנהיגים הרוחניים של הציונות הדתית ובין המדינה

תקנות הצנזורה הצבאית בישראל הם ישנות ואנטי דמוקרטיות. מחקר זה ממליץ על שורה של רפורמות הכרחיות לפני שהצנזורה תהפוך לפוגענית יותר או שתאבד מכוחה בצורה משמעותית. 

האם הפצ"ר, שהוא יועץ משפטי של הצבא, היה צריך לתפקד כיועץ משפטי של הרמטכ"ל (כקבוע בחוק שיפוט צבאי) או כמי ש"מפקח על השלטת המשפט בצבא" (כקבוע באותו חוק עצמו)?  על חלקו של אלוף במיל' אביחי מנדלבליט בפרשת הרפז.

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?

את השאלה של הקריטריונים להקצאת תקני השירות הלאומי לעמותות ניתן לנהל, אך יש לעשות זאת לפי נושא הפעילות ומטרות העמותה ולא לפי הקריטריון של מימון ממדינה זרה.

מכתב הרבנים הקוראים לבוא לעמונה ולהתנגד לפינוי מחייב זהירות יתרה בשל תפקידם בחברה הדתית ואחריותם כלפי ציבור המאמינים.

ההשוואה שנעשתה על ידי גולן היא לא לשואה, אלא לתהליכים החברתיים שהתרחשו באירופה אחרי מלחמת העולם הראשונה. אין איש רשאי להשתיק שומר ישראל מפני התרעה פומבית על סכנה חברתית לרוחו של הצבא.

האיום הסכינאי האמיתי טמון בשיבוש המצפן המוסרי שלנו. נדרשת מנהיגות אחראית שלא תיכנע לרוח הרעה אלא תכניע אותה. אסור להניח למושכלות יסוד הומניסטיות, שמבדילות אותנו מאויבינו, להפוך לשק חבטות של פחדים ושל אינטרסים פוליטיים.

השבועות האחרונים מדגימים את בלבול המערכות שאנו חיים בו בשלוש זירות ענק: כלכלה, צבא ודת. כל אחת מהזירות מציפה שבר עומק, כרוני, בחברה הישראלית: השבר החוקתי, השבר המוסרי והשבר הדתי. 

במציאות שבה המישור התדמיתי משחק תפקיד מהותי בניהול הקונפליקט המודרני, נוצרות זירות לחימה חדשות שמשנות את כללי המשחק