התוכנית לצבא וחברה

בזמן שבקואליציה מקדמים את התפיסה לפיה יש לנסח חוק גיוס שיהיה מוסכם גם על החרדים, הקלטות הרבנים מאשרות את מה שכבר ידענו: חוק כזה לא רק שיאפשר בפועל את המשך הפטור, אלא גם יוריד בסופו של דבר לחלוטין את נושא גיוס החרדים מסדר היום.

22 בינואר 2026

הדיון במגעים להשבת החטופים והתנאים שמוצבים בו קשורים לסוגיות אסטרטגיות של המלחמה ולכן צריך להתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני. הימנעות ראש הממשלה מכינוס הקבינט לדיון בסוגיות כבדות משקל, כמו השינויים בתנאי העסקה להשבת החטופים, וכן הצהרת נתניהו על כך שהוא יקבל את ההחלטה הסופית בנושא, תוביל לריכוז כוח מופרז בנושאי ביטחון בידיו ובאופן הסותר את השיטה הנוהגת בישראל.

צווי ההתייצבות לכ-900 בני ישיבות ב-5 וב-6 באוגוסט 2024 נועדו להשלים את המבדקים הדרושים במסגרת "צו ראשון". 48 בלבד התייצבו, לפי נתוני צה"ל, והם נקלטו על ידי חיילים גברים בלבד. נגד אלה שלא הופיעו לזימון עשויים להינקט צעדים שונים: ממעצר ועד עיכוב יציאה מהארץ.

05 באוגוסט 2024

על צה"ל לנהוג בשוויון כלפי כל מועמד חרדי לשירות וכן לאפשר לו תנאים לשימור אורח חייו • על משרדי הממשלה להקפיד שלא יועברו כספי תמיכה למוסדות חרדיים שאינם עומדים בקריטריונים • על הכנסת לחוקק חוק גיוס שיענה על עקרון השוויון ועל צורכי המלחמה ויקבע חובת גיוס לכל לצד סנקציות אישיות, כלכליות ומנהליות על המשתמטים ועל ישיבותיהם.

03 ביולי 2024

play

מתי פקעה החלטת הממשלה שהקנתה פטור לחרדים? אילו עמדות הביעו רה"מ, היועמ"שית והרמטכ"ל לאורך ההליך ואילו צווים הוציא בג"ץ עד לפסיקה? איך חזרה לשולחן הצעת חוק הגיוס מ-2022 ומהו לוח הזמנים לחקיקה? כל נקודות הציון החשובות.

27 ביוני 2024

בפסיקה אמנם אין מספרים, אין היקפי גיוס, אין קביעות ביחס לגיוס ההדרגתי, אולם היא קובעת חובה ברורה: "על המדינה לפעול לגיוס החרדים, בהתאם להוראות החוק". העובדה שנכתבה בידי מ"מ הנשיא פוגלמן ושנעדרות ממנה דעות מיעוט, דעות יחיד או הערות של יתר השופטים מעידה שבשאלת שלטון החוק כל המחלוקות מתפוגגות.

26 ביוני 2024

ניכר היה שגיוסם של 3,000 בני ישיבות לא ממש מספק את השופטים בדיון. בסיום הדיון הדגיש מ"מ הנשיא פוגלמן כי "קיומם של הליכי חקיקה הם לא עילה לדחיית גיוס". השאלה היא מה תעשה המדינה בעניין הגיוס עד לפרסום פסק הדין.

04 ביוני 2024

ב-2 ביוני 2024 דן הרכב מורחב של תשעה שופטי בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

בפברואר 2024 החליט משרד הביטחון להקדים את גיוסם של 1,300 מועמדים לשירות ביטחון, המשתייכים למסגרות השונות וקיבלו דחיית שירות, במהלך שספג ביקורת ציבורית רחבה. על מי הוא משפיע ומה מאפיין את המאבק המשפטי נגדו?

17 באפריל 2024

play

זה אולי קצת מפתיע, אבל גם במדינות כמו שוויץ, דנמרק, פינלנד ונורווגיה יש חוק גיוס חובה לצבא. מסקירה שערכו פרופ' יובל שני ועו"ד מירית לביא נראה כי מקבלי ההחלטות בישראל יוצאי דופן בכך שהם מבקשים לפטור אוכלוסייה דתית ספציפית משירות צבאי ואזרחי. ומה לגבי החברה הערבית? כאן דווקא מצאנו מקור להשוואה.

15 באפריל 2024

09 באפריל 2024

דמוקרטיות שבהן קיימת חובת גיוס דווקא מצמצמות את האפשרות לקבל פטור מלא משירות ונוטות שלא לפטור קבוצות שלמות מחובת השירות, אלא יוצרות מסגרות לשירות חלופי כדי להתמודד עם האתגרים הנובעים מעקרון השוויון. בפינלנד הוענק פטור מלא משירות עבור קבוצה דתית קטנה יחסית, אולם הוא בוטל בעקבות החלטה שיפוטית משום שיצר פגיעה בשוויון. ההשוואה מלמדת שהדרישה לשוויון בנטל אינה ייחודית לישראל ושמגמת שילוב האוכלוסיות הפטורות בשירות צבאי או אזרחי חלופי היא כללית.

27 במרץ 2024

11 במרץ 2024

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

התמיכה בבני הישיבות ששירותם הצבאי נדחה היא כ-550 מיליון שקלים בשנה. ביהמ"ש דורש מהמדינה להסביר מדוע לא יבוטל הסעיף הרלוונטי בהחלטת הממשלה שמורה על העדר אכיפת הגיוס כלפי תלמידי ישיבות ובכך יתחיל הצבא לגייס אותם מיידית, וכן מדוע למרות פקיעת חוק הגיוס ניתן להעביר תמיכות לתלמידי הישיבות | כל מה שחשוב לדעת.

01 במרץ 2024

הצעה לסדר זו מתמקדת בערך השוויון ובהשפעתו על שאלת מודל השירות הצבאי בישראל. אנו מבקשים לברר מהם ״גבולות הגזרה״ הנורמטיביים שמציב עיקרון השוויון במסגרת הניסיון לעצב הסדר חדש באשר למודל השירות הצבאי והחלופות האפשריות לו. בשל המרכזיות של עקרון השוויון בשיח על הסדר הגיוס, הרי שהלגיטימציה והיציבות המשפטית של כל הסדר עתידי תיבחן בהכרח דרך פריזמה נורמטיבית של התאמתו לעקרון השוויון, ובמיוחד מבחינת מידת תרומתו להפחתת אי-השוויון הקיימת במציאות הנוכחית.

25 בפברואר 2024

מה"רשימות המאושרות" של תש"ח דרך "חוק טל" ועד ניסיונות ההסדרה שעברו בבג"ץ: כך התגלגלה סוגיית השוויון בנטל השירות הצבאי במשך השנים עד לנקודת ההכרעה שבה היא מצויה כעת.

25 בפברואר 2024

ב-26 בפברואר 2024 דן בג"ץ בשורת עתירות הנוגעות לחוקיות תקצוב הישיבות שבהן לומדים צעירים חרדים, במצב שבו אין הסדרה חוקית לפטור או לדחיית השירות שלהם. צפו בדיון.

לקראת הדיון ההיסטורי בבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל ב-26 בפברואר 2024 משוחח העיתונאי יאיר שרקי עם נשיא המכון יוחנן פלסנר שעוסק בסוגיה זה כ-15 שנה ועמד בראש ועדת פלסנר לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל.

תזכיר חוק שירות המילואים מעמיק עוד יותר את הפער בשוויון בנטל. אף שהוא כולל הטבות רבות, אין בו מענה דיפרנציאלי לסוגי משרתים שונים באופן שייחשב לתמורה הולמת על הגדלת מספר ימי המילואים ומצבת הכוחות העתידית.

אילו סמכויות מוקנות לגופי הביטחון ולגורמים נוספים מתוקף ההכרזות על מצב מיוחד בעורף ועל אירוע חירום אזרחי? מי מוסמך לקבל את ההחלטות בנוגע לשני המצבים ולהאריך את תוקפם? כל השאלות והתשובות.

מי הם חברי הקבינט המדיני-ביטחוני ומה עליהם לעשות לאחר הכרזת מלחמה ובמהלך המערכה? מה מקומם של הכנסת ושל הייעוץ המשפטי לממשלה בקבלת ההחלטה? כל השאלות והתשובות.

ועדת אגרנט הצביעה על ליקויים בתהליך קבלת ההחלטות בדרג המדיני בנושאים ביטחוניים, והדגישה את סמכות הממשלה להכריע בעניינים אלה; ואולם, גם בחלוף חמישה עשורים, עדיין לא הוסדר ולא הושג האיזון הראוי בין סמכות ראש הממשלה לבין שרי הקבינט, כפי שהוכח באירועים ביטחוניים לאורך השנים. יש להבהיר בחקיקה את סמכויות חברי הקבינט, ועד להסדרה החוקית על כלל הגורמים המעורבים לממש את אחריותם ולדרוש הבאת החלטות ביטחוניות בפני הקבינט.

החוק מבקש להבטיח שהחלטה בעלת השלכות דרמטיות תתקבל בפורום רחב, הנהנה מלגיטימציה דמוקרטית ומאפשר שיח מקצועי ונשיאה באחריות. מבצע "מגן וחץ" יצא לדרך בהחלטת רה"מ ושר ביטחון בלבד, תוך עקיפה של הקבינט, וסיפק תזכורת לחשיבות חיזוקו.

מהו גיל הפטור ולמה חשוב להוריד אותו? האם תכלית החוק המסתמן היא תעסוקתית ואילו תמריצים הוא מעניק? האם ניתן להגיע למצב של שוויון? המדריך למתווה שעל הפרק.

הוספת ערך הממלכתיות למסמך רוח צה"ל שגויה ומיותרת במקרה הטוב. השימושים השונים בו החלישו את יכולתו לשמש כמושג ניטרלי, ובשם הממלכתיות מפקדים עלולים לחשוש מלהביע עמדה ערכית.

תנאי הסף הקשוחים שהציב הצבא למיון ליחידות לוחמה, מעלה חשש כי הפיילוט עוד עלול להסב יותר נזק למי שחפצים בקידום נשים. אפשר וכדאי היה להביא את המסע הזה לסופו ולפתוח את כלל היחידות לפי קריטריון מקצועי.

פתיחת היחידה המובחרת לשירות נשים עלולה להיגרר, עקב המלצת הצוות הצה"לי על הקמת פיילוט בשלב הראשון. זאת ראינו כבר בפיילוט השריון. חתירה לשוויון מהותי, איננה פוזיציה, אלא פשוט הדבר הנכון לעשות.

לא יכול להיות שהשאלה האם ישרתו נשים באגוז תיכרך בשאלה "כיצד שילוב נשים משפיע על חיילים דתיים". צבא המסוגל למבצעים עליהם חתום צה"ל, אמור להיות מסוגל לקיים שוויון מגדרי מהותי בתוך בסיסיו. זה אפשרי, וזה הדבר הראוי לעשות.

לא הדאגה לזהות היהודית של המדינה מניעה את מתנגדיה, אלא דאגה לזהותה הפטריארכלית. מדינה החוגגת 74 שנות עצמאות לא יכולה להפנות עורך למאבק באלימות נגד נשים

פלדמן מלעיג על בית המשפט העליון, שדחה עתירה כנגד ההחלטה לסגור את התיק בפרשת ארבעת ילדי משפחת בכר, שנהרגו מתקיפה אווירית של צה"ל במהלך מבצע "צוק איתן", ומקביל בין אירוע זה לבין פשעי המלחמה הנעשים במלחמה באוקראינה. אין ספק שמדובר באירוע נורא, אבל כדי לשכנע את הקורא שמדובר בפשע מלחמה, פלדמן מתעלם מעובדות מסוימות וממציא אחרות

פיגועי הטרור האחרונים העלו ציפייה טבעית של הציבור שהממשלה תפעל בנושא. אך בעוד שחלק מהאמצעים שמשמשים כיום לסיכול הטרור ראויים, אחרים עלולים דווקא להזיק

בית המשפט העליון דחה לאחרונה את ערעור הרמטכ"ל על ביטול החלטתו בבית המשפט המחוזי להדיח את רס"ן פרנקן, מפקד בסיס מצ"ח באר שבע בזמן שאירע מותו הטראגי של סמל ניב לובטון ז"ל. יש הטוענים כי מדובר בהחלטה שעלולה לפורר את צה"ל, אך למעשה ההחלטה רק תחזק אותו

הציבור מכיר באתגרי כוח האדם של הצבא, אך דורש שקיפות וחלוקת תקציב צודקת. כמו בכל תמרון, צריך לוודא שלוקחים את הפנייה הנכונה שתחזיר את האמון הביתה

בהעדר צורך צבאי לשנות את המדיניות, קשה להימנע מן החשש כי השינוי מושפע מהלכי רוח מסוימים בציבור ומרצון לרצות את הקוראים "להפסיק לקשור את ידי הלוחמים". כללי הפתיחה באש הם עניין של חיים ומוות לבני אדם משני צדדי הכוונת. יש לקבוע אותם מתוך שיקולים מקצועיים, ערכיים ומשפטיים ולא מתוך ניסיון למצוא "אמצע" מדומין בין ימין לשמאל

עלות הארכת שירות החובה לגברים משלושים חודשים לשלושים ושניים עלולה להיות פגיעה קלה תקציבית בכנף בתקופת מחסור, 'רק' כ-2.8 מיליארד שקל בשנה. מה שמטריד יותר במהלך הוא התמונה העגומה המצטיירת לגבי תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות הלקויים בנושא ביטחוני חיוני, בעל השלכות כלכליות וחברתיות, הנוגע כמעט לכל בית בישראל

הטענות המתפוצצות במרחבי המרשתת אינן חדשות. הנרטיב לפיו חיילים מפחדים לירות ולא מבינים את הוראות הפתיחה מטופטף באופן יסודי על ידי גורמים שונים. לעתים כחלק מכרסום שיטתי בכל מערכת שומרי הסף תוך ניצול הצבא להטמעת אג׳נדת מערכת המשפט כאויב העם. בצה״ל אולי העדיפו לחכות עד יעבור זעם. אבל נראה שהסוסים כבר עזבו את האורווה הזו. והם שועטים קדימה ומאיימים לרמוס את אחרון ערכיו של הצבא. זה מחיר גדול מדי

שני מהלכים דרמטיים התקבלו השבוע בממשלה: האחד, הורדת גיל הפטור לאברכים שהיא החלטה מקוממת אבל הכרחית. השני קשור לתוספת הרמטכ"ל למשרתי הקבע שעלולה לפגוע באמון הציבור בצה"ל, בוודאי בתקופה של משבר כלכלי חמור. האזינו לפרק החדש שלנו האינטרס הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט

בצה"ל מתמודדים עם אתגר לא פשוט בהשארת קצינים מצויינים בשירות קבע, אך בעת המשבר הנוכחי, המהלך מתקבל בביקורת ציבורית נוקבת. בקרב על הפנסיות, מפסיד צה"ל את המערכה על אמון הציבור

צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון

ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה

הפגיעה המשמעותית באמון הציבור בצה"ל מהווה תמרור אזהרה בוהק לצבא ומפקדיו, ותהיה זו טעות לתרץ אותה רק במגפה עולמית שהשפעותיה לא פסחה גם עליו. ראוי שבצה"ל יתייחסו לדברים במלוא הרצינות, שמא ייפגע גם האמון ביכולתו המבצעית

דבקות במשימה וגם נכונות הקרבה עצמית הם ערכים מרכזיים עבור צבא. אם בצה"ל מזהים שחיקה באלה, ראוי שיבחנו את הדרכים להתמודדות עמה. אך ראוי גם שיוודאו שהדרך לכך אינה עוברת במסרים מסוכנים החותרים תחת ערכי רוח צה"ל. אחרת צה"ל אולי ינצח בקרב על תדמיתו הקטלנית, אבל יפסיד במלחמה על זהותו וערכיו

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

play
play
play
play

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

תשובותיו של הצבא לשאלות השופטים בעתירת הלוחמות מעידות שגם בשנת 2020, מה שמשנה הוא לא האם המתגייסים והמתגייסות מתאימים לתפקיד, אלא קודם כל - מהו מינם, כשקריטריון הסינון הראשון הוא מגדרי ולא מקצועי

בעיצומה של מגיפה משתוללת ובשיאו של סגר החונק את הציבור כולו, המתווה המסתמן ללימודים במגזר החרדי, לפיו הבנים יחזרו ללמוד בקבוצות קטנות תוך שימוש בכיתות הפנויות של התלמידות שתשארנה בבית, פועל נגד עקרונות יסוד דמוקרטיים וקבלת תפיסת אופל של דיכוי על בסיס מגדרי

נקודות החיכוך בין חיילים לאזרחים שהיינו עדים להן בימים האחרונים, מציפות את הבעייתיות שבפעילות חיילי צה"ל במשבר האזרחי שישראל מתמודדת עמו. הצבא במהותו אמור לפעול אל מול כוחות עוינים, ולכך הוא מותאם

פעילות חיילים במשימות אכיפה המופנות נגד אזרחים והפנייה לצבא תוך ציפייה ציבורית לנוק-אאוט מהיר, גובה מחיר כפול - פגיעה באמון הציבור בו וסכנה כי יסתבך בפוליטיזציה מסוכנת

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

העובדה שבצה״ל מתייחסים באופן דומה לשיקולים מקצועיים ולסוגיות פיזיולוגיות-רפואיות, כמו גם ״להיבטים הנוגעים לשירות המשותף״, מעלה חשש כבד כי פעולתו של הצוות שיוקם לבחינת פתיחת כל התפקידים בצה"ל לנשים, תהיה משולה לרכב הנוסע בפול גז בניוטרל

בצירוף מקרים מעניין, החשיפה על קליפ החיילות הגנוז מגיעה ימים ספורים אחרי הפרסום על קבינט הקורונה נטול הנשים. לכאורה, שני אירועים שונים, אולם מבט מעמיק יותר חושף את הקשר המובנה בין השניים

צה"ל צריך להמשיך ולסייע לאזרחים ולמדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ככל שיידרש, כמערכת תומכת ומשלימה לפעולת הגורמים האזרחיים, אך חשוב שלא ייגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו

עם המעורבות הגוברת של צה"ל במאבק מול נגיף הקורונה, חשוב לוודא שהשימוש בצבא בהתמודדות מול אתגרים אזרחיים, ולא אויבים חיצוניים, נעשה רק במקרים בהם הדבר הכרחי. לטווח הארוך, נדרש טיפול שורש במערך מנגנוני הסיוע האזרחיים, שנזנחו עקב חיזוק פיקוד העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה

מעורבותו של צה"ל בטיפול במשבר הקורונה הולכת וגוברת, אולם פעילותו במסגרת אזרחית מעלה סימני שאלה משפטיים, חוקיים ומהותיים. על כן עליה להיות תחת פיקוח מקיף הן מצד הממשלה והכנסת והן מצד גורמים אזרחיים, שיהיו הגורם המשמעותי באחריות לניהול וביצוע המשימות

החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל

מחצית מהלוחמים הדתיים ומחצית מהמשתייכים לימין טוענים כי טוהר הנשק ושמירה על צלם אנוש בלחימה פוגעת ביכולת המבצעית של צה"ל; רוב הלוחמים (62%) מרגישים שהפרקליטות הצבאית מגבילה את הפעילות שלהם; מחצית מהלוחמים חוששים שלא יקבלו גיבוי אם במהלך פעילות מבצעית יטעו בשיקול הדעת שלהם

מכתב הרבנים ששוגר בדחיפות לרמטכ"ל נוכח העלייה בכמות ההפלות בצה"ל, חושפת את מטרתם האמיתית: לא כשירותו המבצעית או יכולותיו של הצבא, אלא העלמת הנשים מהנוף הצה"לי ושמירה על תפקידן המסורתי

האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל

בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה

בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות

 

 

הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2025, המתקיים על-רקע תמורות משמעותיות בביטחון הפנים והחוץ, יעסוק בסוגיות המרכזיות שעל סדר היום הציבורי המצויות בתפר שבין ביטחון ודמוקרטיה. היום הראשון של הכנס יוקדש לעיסוק בעולמות של ביטחון פנים ושיטור, במסגרתו נדון, בין היתר, בהתמודדות עם משבר הפשיעה החמורה בישראל, בשיטור הפגנות, בתמורות במדיניות רישוי הנשק הפרטי בישראל, ובתפקיד המשטרה בהבטחת תקינות וטוהר הבחירות בואנו שנת הבחירות לכנסת ה-26. היום השני יוקדש לעיסוק בעולמות של צבא וביטחון חוץ, במסגרתו נדון, בין היתר, במערך המילואים לאחר שנתיים של לחימה, בביקורת שיפוטית על פעילות מבצעית, ובאתגרים עמם מתמודדת מדינת ישראל במישור הבינלאומי. בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק. הכנס יתקיים ב-26-25 בנובמבר 2025 במכון הישראלי לדמוקרטיה, פינסקר 4, ירושלים. הכנס למוזמנים בלבד וישודר בשידור חי באתר המכון. ייתכנו שינויים בתוכנית הכנס. לפרטים נוספים: ריטה רוסין, 02-5300849.

  • למוזמנים בלבד
  • שידור חי

יום שלישי, 19.11.2024 משטרה וביטחון פנים: אתגרים ודילמות בשיטור הפגנות, התמודדות עם משבר הפשיעה החמורה, עצמאות משטרת ישראל | יום רביעי, 20.11.2024 צבא וביטחון חוץ: צבא העם אחרי 7 באוקטובר, תהליכי קבלת החלטות בזמן מלחמה, אתגרים משפטיים במישור הבין-לאומי | בהשתתפות גורמי ממשלה, שלטון מקומי, חברה אזרחית, אקדמיה וארגוני ביטחון ואכיפת חוק | פתוח לקהל בהרשמה מראש | הכנס ישודר בשידור חי באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה

  • שידור חי
  • פתוח לקהל בהרשמה מראש

  • שידור חי

  • שידור חי

  • שידור חי