התוכנית לצבא וחברה

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר עידית שפרן גיטלמן

    ראש התוכנית

    קראו עוד

    פוסט דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטור שלה עוסקת בנושא העדפת קרובים במלחמה.

     

  • תמונת ברירת מחדל

    ד"ר אסף מלחי

    חוקר

    קראו עוד

    ד"ר אסף מלחי הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתכנית חרדים ובמרכז לביטחון ודמוקרטיה. אסף הוא סוציולוגי פוליטי ומומחה למדיניות שילוב חרדים בתעסוקה, באקדמיה ובשירות צבאי ואזרחי. כיום הוא עוסק גם בחקר יחסי צבא – חברה ובוחן את התמורות בדעת הקהל ביחס למודל הגיוס לצה"ל ואת שילובן של פריפריות חברתיות בשירות הצבאי בישראל.

  • תמונת ברירת מחדל

    בן פרג'ון

    חוקר

  • תמונת ברירת מחדל

    פרופ' יובל פלדמן

    עמית בכיר

    קראו עוד

    עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מנהל התכנית לרפורמות בשירות הציבורי במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן וחבר באקדמיה הישראלית הצעירה.

  • תמונת ברירת מחדל

    שלי רובינסון

    עוזרת מחקר

 

עלות הארכת שירות החובה לגברים משלושים חודשים לשלושים ושניים עלולה להיות פגיעה קלה תקציבית בכנף בתקופת מחסור, 'רק' כ-2.8 מיליארד שקל בשנה. מה שמטריד יותר במהלך הוא התמונה העגומה המצטיירת לגבי תהליכי התכנון וקבלת ההחלטות הלקויים בנושא ביטחוני חיוני, בעל השלכות כלכליות וחברתיות, הנוגע כמעט לכל בית בישראל

הטענות המתפוצצות במרחבי המרשתת אינן חדשות. הנרטיב לפיו חיילים מפחדים לירות ולא מבינים את הוראות הפתיחה מטופטף באופן יסודי על ידי גורמים שונים. לעתים כחלק מכרסום שיטתי בכל מערכת שומרי הסף תוך ניצול הצבא להטמעת אג׳נדת מערכת המשפט כאויב העם. בצה״ל אולי העדיפו לחכות עד יעבור זעם. אבל נראה שהסוסים כבר עזבו את האורווה הזו. והם שועטים קדימה ומאיימים לרמוס את אחרון ערכיו של הצבא. זה מחיר גדול מדי

שני מהלכים דרמטיים התקבלו השבוע בממשלה: האחד, הורדת גיל הפטור לאברכים שהיא החלטה מקוממת אבל הכרחית. השני קשור לתוספת הרמטכ"ל למשרתי הקבע שעלולה לפגוע באמון הציבור בצה"ל, בוודאי בתקופה של משבר כלכלי חמור. האזינו לפרק החדש שלנו האינטרס הכלכלי בהנחיית רועי כ"ץ ואדריאן פילוט

בצה"ל מתמודדים עם אתגר לא פשוט בהשארת קצינים מצויינים בשירות קבע, אך בעת המשבר הנוכחי, המהלך מתקבל בביקורת ציבורית נוקבת. בקרב על הפנסיות, מפסיד צה"ל את המערכה על אמון הציבור

צה"ל, כמו כל ארגון במדינת ישראל מחויב לשמור על חוקיה, בדיוק באותו אופן הוא מחויב לערכיה כמדינה דמוקרטית ולערך השוויון בתוכו. כמו שאיש אינו טוען שתפקידו של צה"ל הוא לנצח במלחמות ולא לשמור על החוק, כך יש להוציא מכלל שימוש את המנטרה כי תפקידו של צה"ל איננו לקדם שוויון

ראוי לעשות כל מאמץ להימנע מהכנסת כוחות צה"ל לפעילות של אכיפת החוק, שתעמיד אותם בעימות עם אזרחים ישראלים. ככל שאכן מדובר במוצא אחרון, יש לתת את הדעת לנקיטת צעדים שיקטינו את הסיכון המשמעותי הצפוי מצעד זה

על צה"ל לאמץ קריטריון מיון מקצועי שיהיה עיוור למגדר ולפתוח את כלל היחידות בו לשירות לפני נשים וגברים כאחד. זהו העיקרון הראוי, המגלם מחויבות מהותית לשוויון והולם את הצביון החברתי הנכון למדינה דמוקרטית

הפגיעה המשמעותית באמון הציבור בצה"ל מהווה תמרור אזהרה בוהק לצבא ומפקדיו, ותהיה זו טעות לתרץ אותה רק במגפה עולמית שהשפעותיה לא פסחה גם עליו. ראוי שבצה"ל יתייחסו לדברים במלוא הרצינות, שמא ייפגע גם האמון ביכולתו המבצעית

דבקות במשימה וגם נכונות הקרבה עצמית הם ערכים מרכזיים עבור צבא. אם בצה"ל מזהים שחיקה באלה, ראוי שיבחנו את הדרכים להתמודדות עמה. אך ראוי גם שיוודאו שהדרך לכך אינה עוברת במסרים מסוכנים החותרים תחת ערכי רוח צה"ל. אחרת צה"ל אולי ינצח בקרב על תדמיתו הקטלנית, אבל יפסיד במלחמה על זהותו וערכיו

החייל אינו אשם יחיד. התגלו בחקירת הפרשה מחדלים של מפקדיו שתרמו להתרחשות הטרגית. אבל לפני שמגיעים לפרשת העונש, יש תחילה לקיים משפט (שעשוי להסתיים בזיכוי) לצורך קביעת העובדות הרלבנטיות והוראות החוק המתאימות שהופרו.

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

תשובותיו של הצבא לשאלות השופטים בעתירת הלוחמות מעידות שגם בשנת 2020, מה שמשנה הוא לא האם המתגייסים והמתגייסות מתאימים לתפקיד, אלא קודם כל - מהו מינם, כשקריטריון הסינון הראשון הוא מגדרי ולא מקצועי

בעיצומה של מגיפה משתוללת ובשיאו של סגר החונק את הציבור כולו, המתווה המסתמן ללימודים במגזר החרדי, לפיו הבנים יחזרו ללמוד בקבוצות קטנות תוך שימוש בכיתות הפנויות של התלמידות שתשארנה בבית, פועל נגד עקרונות יסוד דמוקרטיים וקבלת תפיסת אופל של דיכוי על בסיס מגדרי

נקודות החיכוך בין חיילים לאזרחים שהיינו עדים להן בימים האחרונים, מציפות את הבעייתיות שבפעילות חיילי צה"ל במשבר האזרחי שישראל מתמודדת עמו. הצבא במהותו אמור לפעול אל מול כוחות עוינים, ולכך הוא מותאם

פעילות חיילים במשימות אכיפה המופנות נגד אזרחים והפנייה לצבא תוך ציפייה ציבורית לנוק-אאוט מהיר, גובה מחיר כפול - פגיעה באמון הציבור בו וסכנה כי יסתבך בפוליטיזציה מסוכנת

כשברקע תחילת הסגר הלילי על עשרות יישובים, מרביתם חרדיים וערביים, והקריאה להצבת חיילים במדים ביישובים אלה - על מקבלי ההחלטות לנקוט במספר צעדים הכרחיים אשר יסייעו לתדרך את החיילים לקראת המפגש הרגיש והמורכב על האוכלוסייה הערבית

העובדה שבצה״ל מתייחסים באופן דומה לשיקולים מקצועיים ולסוגיות פיזיולוגיות-רפואיות, כמו גם ״להיבטים הנוגעים לשירות המשותף״, מעלה חשש כבד כי פעולתו של הצוות שיוקם לבחינת פתיחת כל התפקידים בצה"ל לנשים, תהיה משולה לרכב הנוסע בפול גז בניוטרל

בצירוף מקרים מעניין, החשיפה על קליפ החיילות הגנוז מגיעה ימים ספורים אחרי הפרסום על קבינט הקורונה נטול הנשים. לכאורה, שני אירועים שונים, אולם מבט מעמיק יותר חושף את הקשר המובנה בין השניים

צה"ל צריך להמשיך ולסייע לאזרחים ולמדינה בהתמודדות עם מגפת הקורונה ככל שיידרש, כמערכת תומכת ומשלימה לפעולת הגורמים האזרחיים, אך חשוב שלא ייגרר לניהול כוללני של המשבר או של תחומים מוגדרים, כלכליים וחברתיים, החורגים מתחומי סמכותו

עם המעורבות הגוברת של צה"ל במאבק מול נגיף הקורונה, חשוב לוודא שהשימוש בצבא בהתמודדות מול אתגרים אזרחיים, ולא אויבים חיצוניים, נעשה רק במקרים בהם הדבר הכרחי. לטווח הארוך, נדרש טיפול שורש במערך מנגנוני הסיוע האזרחיים, שנזנחו עקב חיזוק פיקוד העורף בתקופת מלחמת לבנון השנייה

מעורבותו של צה"ל בטיפול במשבר הקורונה הולכת וגוברת, אולם פעילותו במסגרת אזרחית מעלה סימני שאלה משפטיים, חוקיים ומהותיים. על כן עליה להיות תחת פיקוח מקיף הן מצד הממשלה והכנסת והן מצד גורמים אזרחיים, שיהיו הגורם המשמעותי באחריות לניהול וביצוע המשימות

החברה הישראלית עברה שינויים רבים בעשור האחרון, כשאחד העיקריים בהם הוא נושא השוויון המגדרי, שמשתקף גם במאמציו של הצבא לשילוב נשים ביחידות השונות. אולם לצד ההישגים, ידע עשור זה גם אתגרים מורכבים הנוגעים לשירות הנשים בצה"ל

מחצית מהלוחמים הדתיים ומחצית מהמשתייכים לימין טוענים כי טוהר הנשק ושמירה על צלם אנוש בלחימה פוגעת ביכולת המבצעית של צה"ל; רוב הלוחמים (62%) מרגישים שהפרקליטות הצבאית מגבילה את הפעילות שלהם; מחצית מהלוחמים חוששים שלא יקבלו גיבוי אם במהלך פעילות מבצעית יטעו בשיקול הדעת שלהם

מכתב הרבנים ששוגר בדחיפות לרמטכ"ל נוכח העלייה בכמות ההפלות בצה"ל, חושפת את מטרתם האמיתית: לא כשירותו המבצעית או יכולותיו של הצבא, אלא העלמת הנשים מהנוף הצה"לי ושמירה על תפקידן המסורתי

רוח צה"ל איננו מסמך בעל תוקף משפטי מחייב, אך בתי המשפט עושים בו מפעם לפעם שימוש כמקור השראה פרשני, ועשויים אף להשתמש בו גם אגב בחינת החלטות מינהליות של גורמים צבאיים. בשים לב לכך, בהחלט ייתכן שלהוספת ערך הממלכתיות לרוח צה"ל כחובה ערכית נוספת ומצטברת שתחול על כלל החיילים – יהיו בהמשך משמעויות משפטיות, כרכיב ערכי המשליך פרשנית בדיון המשפטי. הוויכוח סביב השינוי המוצע ברוח צה"ל צריך להיות רגיש גם להיבטים אלה

האם קיים קשר בין ההחלטה להוריד בדרגה את יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, להחלטה שהתקבלה לפני מספר חודשים שלא לשבץ נשים כלוחמות שריון, למרות הפיילוט המוצלח? אין זה מקרי ששתי ההחלטות התקבלו בסיפוק בקרב חוגים דתיים, שמנהלים בשנים האחרונות מאבק נגד הרחבת שירות הנשים בצה"ל

בשום תסריט שנוכל לדמיין צה"ל, שנתפס ככור ההיתוך של החברה הישראלית, ידיר אוכלוסייה או מיעוט מסוים משיקולי תקציב. בשום תסריט, חוץ מזה הכולל נשים. החלטת צה"ל שלא לשבץ נשים בשריון משיקולים כלכליים מקוממת ומכעיסה, ובעיקר פוגעת בשוויון של כמחצית מהאוכלוסייה

בעוד שצה"ל עשה כברת דרך לטובת שילוב נרחב של נשים ביחידות השונות, הוא עוד לא מצא את הדרך ליישם את פקודת השירות המשותף בדרך שתאפשר לחיילים הדתיים לשרת מבלי לפגוע בערכיהם ובאמונתם, ובה בעת לשמור על עיקרון השוויון ועל כבודן של הנשים המשרתות

בעת האחרונה שב ועלה לדיון הציבורי נושא שירות הנשים בצה"ל. בצל קבלת פקודת השירות המשותף שנועדה להסדיר את שירותן של נשים לצד שירות גברים, וכך קמו להם קולות מתנגדים משני צדי המתרס. גורמים מהציונות הדתית תפסו את הפקודה כפוגענית כלפי חיילים דתיים המבטאת בעיקר "אג'נדות פמיניסטיות קיצוניות", ובארגוני הנשים טוענים כי הפקודה ממשיכה להפלות ולהיות פוגעניות כלפי נשים

play

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים