סקר מיוחד – מבצע 'עם כלביא': אמון הציבור במוסדות, בגופי תקשורת ובבעלי תפקידים
40% מכלל הציבור מביעים אמון בראש הממשלה; בימין – 64%, במרכז 22% ובשמאל 3% ● ראש המוסד והרמטכ"ל זוכים לשיעורי אמון גבוהים בקרב היהודים, אך בציבור הערבי האמון בהם נמוך משמעותית ● מבין גופי הביטחון וההצלה, שירותי הכבאות וההצלה נהנים מרמת האמון הגבוהה ביותר: 97% בציבור היהודי ו-65% בציבור הערבי; שיעור האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר: יהודים – 56%, ערבים – 22% ● תאגיד השידור הציבורי נהנה מאמון גבוה יותר משאר גופי התקשורת, אך קיימים פערים ניכרים בין המחנות הפוליטיים
Photo by ITAI RON/POOL
מתודולוגיה
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 22-23/6/2025. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 599 מרואיינים יהודים ו-146 מרואיינים ערבים.
שירותי הכבאות וההצלה זוכים לשיעורי האמון הגבוהים ביותר בכלל הציבור וכן בנפרד בקרב המרואיינים היהודים והערבים (בהתאמה 92%, 97%, 65%).
מעט מאוד מתחת להם נמצא פיקוד העורף (בהתאמה 89%, 94%,64%).
האמון בצה"ל גבוה מאוד בקרב היהודים אך נמוך בקרב הערבים (יהודים 93%, ערבים 41%).
שיעור נותני האמון במשטרה הוא הנמוך ביותר בכלל הציבור וכן בקרב יהודים וערבים בנפרד.
שיעורי נותני האמון בקרב הערבים נמוכים לגבי כל המוסדות מאלו של היהודים, כאשר הפער הגדול ביותר הוא בנוגע לאמון בצה"ל. הפער הקטן ביותר הוא בנוגע לרשות המקומית שבה מתגוררים המשיבים (יהודים 69%, ערבים 47.5%).
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון במוסדות צבא והצלה (%)
פילוח של אמון הציבור במוסדות אלו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה הבדלים קטנים בלבד, למעט בשיעורי האמון במשטרה, שהם נמוכים מאוד בשמאל, בינוניים במרכז וגבוהים בימין (בהתאמה 30%, 47%, 63%).
כמו כן יש לציין כי שיעורי נותני האמון בשמאל הם הנמוכים ביותר כשמדובר ברוב המוסדות הללו, אך בנוגע לרשות המקומית – שיעורי האמון הוא הגבוה יותר במחנה זה.
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון במוסדות צבא והצלה, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
לא נמצאו הבדלים לפי מגדר באמון בגופי הצבא וההצלה.
פילוח האמון בגופי הצבא וההצלה לפי העלה כי קבוצת הגיל הצעירה ביותר (18-34) נותנת מעט פחות אמון בגופים אלו מאשר קבוצות הגיל המבוגרות ביותר, אבל מדובר בהבדלים שאינם עולים על 10%.
האמון הציבורי בגופי התקשורת השונים נמוך בהרבה מאשר במוסדות שבדקנו לעיל.
גם כאן האמון של הערבים נמוך מאשר של היהודים.
ערוצי התאגיד (כאן) זוכים לשיעורי האמון הגבוהים ביותר בכלל הציבור וכן בקרב יהודים וערבים בנפרד.
ערוץ 14 זוכה לשיעורי האמון הנמוכים ביותר, אם כי כפי שנראה להלן, הוא השנוי ביותר במחלוקת בציבור היהודי והאמון בו הוא תלוי עמדה פוליטית.
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בגופי התקשורת (%)
בניגוד לפילוח הקודם של עמדות הציבור היהודי בנוגע למוסדות הצבא וההצלה לפי מחנות פוליטיים, שם מצאנו הבדלים קטנים לגבי האמון ברוב המוסדות, הרי כשמדובר בגופי תקשורת הפערים עצומים. למעשה, נראה שכל מחנה פוליטי צורך תקשורת מגופים שונים, כאשר כצפוי הפער הגדול ביותר הוא בין השמאל לימין.
ממצא מעניין הוא כי דווקא מי שהגדירו עצמם שמאל נותנים בממוצע יותר אמון בתקשורת מאשר מי שמיקמו עצמם בימין, כאשר המרכז מצוי התווך.
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בגופי תקשורת, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
פילוח לפי מגדר לא העלה הבדלים גדולים בין גברים לנשים, למעט לגבי ערוץ 14, שבו בקרב היהודים יותר גברים נותנים אמון מנשים (בהתאמה 41% ו-33%).
פילוח לפי גיל מעלה כי בקרב הקבוצה המבוגרת ביותר שיעורי האמון בגופי התקשורת השונים גבוה יותר מאשר משתי קבוצות הגיל הצעירות יותר.
בקרב האישים הפוליטיים שנבחנו, ראש הממשלה נתניהו קיבל את שיעור האמון הגבוה ביותר בקרב המרואיינים היהודים, אם כי מדובר בפחות ממחצית הנותנים בו אמון. בקרב הערבים, לעומת זאת, הוא קיבל את שיעור האמון הנמוך ביותר – 10% בלבד.
שר הביטחון כץ, השני במדרג, זוכה לאמונם של קצת יותר משליש מהיהודים אך רק ל-15% מהערבים.
בכלל הציבור שיעורי נותני האמון בשרת התחבורה רגב ובשר החינוך קיש נמוכים מאוד (20% ו-25% בהתאמה) כשפערי האמון בהם בין היהודים לערבים קטנים.
שיעורי נותני האמון ברמטכ"ל זמיר ובראש המוסד ברנע גבוהים מאוד בהשוואה לפוליטיקאים אך כצפוי, פערי האמון בין יהודים לערבים בנוגע לאישים אלה גדולים. כך, בקרב היהודים 77% מביעים אמון ברמטכ"ל זמיר (ערבים 25%) ו-74% בראש המוסד ברנע (ערבים 36%).
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בבעלי התפקידים הבאים (%)
פילוח אמון הציבור לפי מחנות פוליטיים (יהודים) חושף הבדלים משמעותיים בשיעורי מביעי האמון באישים הפוליטיים ומנגד, דמיון ברמת האמון באישים הביטחוניים. בימין כמעט שני שלישים מביעים אמון בנתניהו, מעט מעל למחצית מביעים אמון בכץ, ואילו כשמדובר בשרים רגב ובקיש גם במחנה "שלהם" האמון בהם נמוך - רק כשליש. במרכז כחמישית מביעים אמון בנתניהו ובכץ ורק מיעוט קטן מביע אמון בקיש וברגב (12%, 10% בהתאמה). בשמאל שיעורי נותני האמון בכל האישים הפוליטיים נמוך מאוד.
שיעורי מביעי האמון ברמטכ"ל זמיר ובראש המוסד ברנע גבוהים ודומים בכל המחנות.
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון בבעלי התפקידים הבאים, לפי מחנות פוליטיים (%,יהודים)
פילוח שיעורי האמון בראש הממשלה נתניהו והרמטכ"ל זמיר לפי הצבעה בבחירות 2022 מעלה כי, כצפוי, שיעורי האמון בנתניהו גבוהים מאוד בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה אך נמוכים מאוד בקרב מפלגות האופוזיציה. ראוי לציין שדווקא בליכוד שיעור נותני האמון בנתניהו הוא נמוך בהשוואה למצביעי מפלגות הקואליציה האחרות, וגם נמוך במעט מהאמון המקבל בקרב מצביעי הליכוד הרמטכ"ל זמיר.
הרמטכ"ל זמיר זוכה לשיעורי אמון גבוהים למדי הן בקרב מצביעי מפלגות הקואליציה הן אצל מי שהצביעו עבור מפלגות האופוזיציה הציוניות: שיעורי אמון גבוהים במיוחד נרשמו בקרב מצביעי המחנה הממלכתי ויש עתיד (86% ו-84.5% בהתאמה), ומנגד שיעור האמון הנמוך ביותר, אם כי עדין רוב, נרשם בקרב מצביעי יהדות התורה (65%). בקרב מצביעי המפלגות הערביות שיעור נותני האמון ברמטכ"ל נמוכים בהרבה.
נותנים די הרבה או הרבה מאוד אמון ברה"מ נתניהו וברמטכ"ל זמיר, לפי הצבעה בבחירות 2022 (%,כלל המדגם)
פילוח לפי מגדר מגלה שהן בקרב יהודים הן בקרב ערבים שיעור האמון ברמטכ"ל זמיר גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים: בקרב היהודים 84% מהגברים הביעו אמון ברמטכ"ל לעומת 71% מהנשים ואילו בקרב הערבים 29.5% מהגברים הביעו בו אמון לעומת 20.5% מהנשים.
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 22-23/6/2025, רואיינו 599 איש ואשה בשפה העברית ו-146 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.59% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון איי פאנל. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.