צה"ל

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא צה"ל

מאמרים

בלוג סיווג ביטחוני

הקוד האתי של צה"ל ושנוי העתים

ברור שכול סוגיה, יהא טיבה אשר יהיה, עשויה להיות שנויה במחלוקת ציבורית ופוליטית; ואין לך בישראל של היום סוגיה מוסרית או ערכית שאינה נתונה למחלוקת. אם נגזרת על הצבא שתיקה בסוגיות אלה, והזירה מופקרת לשיח הפוליטי הפופוליסטי ולשיח הרשתות החברתיות, לא יוותר דבר מערכי צה"ל. צריך לומר בבירור: פיקוד צבאי המסגל לעצמו מצח נמוכה, החושש להביע דעה בנושא שנוי במחלוקת, הוא ההפך הגמור ממה שהמצב דורש

בלוג סיווג ביטחוני

ממלכתיות וכפיפות

הדיונים הרחבים והמעמיקים בצורך להוסיף את ערך ה"ממלכתיות" מתנהלים בעיקר סביב התוכן של ערך זה. ברשימה קצרה זו אני מבקש להוסיף לדיון בערך הממלכתיות נקודת מבט נוספת, שאינה בלעדית: האם תתרום ההוספה של ערך זה ליכולתו של צה"ל להמלט ממלכודת הפוליטיזציה אליה נפלו חלק גדול ממוסדות השלטון בישראל בשנים האחרונות?

בלוג סיווג ביטחוני

ממלכתיות בצבא – מהי?

יכולה להישמע טענה שהמבוקש על ידי קיים כבר בערכים המנויים במסמך רוח צה"ל ולכן לא נדרשת התוספת. אין בכוונתי להתווכח על כך. אבל, ככל שמובנת היום, יותר מבעבר, החשיבות של הדרך שבה נדרש הצבא לעסוק במחלוקת הישראלית, כך גם ראוי, לדעתי, לייחד לכך ערך נוסף במסמך הצהלי. אכן, לדעתי, הממלכתיות היא תנאי מקדמי הן לעצם האפשרות של הצבא לממש את שאר הסעיפים החשובים המנויים במסמך רוח צה"ל והן ליכולת התפקוד היעילה שלו

בלוג סיווג ביטחוני

לי זה לא מריח כמו דמוקרטיה

היוזמה לחידוש ערכי הממלכתיות בצבא של ראשי חיל החינוך והנוער - שבתוכה נכלל המושג 'צבא ממלכתי' אך הושמטה המילה 'דמוקרטיה' - תמוהה ובלתי סבירה

בלוג סיווג ביטחוני

מי מולך בממלכה?

שינוי במסמך כה מהותי לצה"ל, דומה לשינוי בחוקי היסוד של מדינת ישראל, או הוספת חוק יסוד שכזה. חוק הלאום, בתור תוספת שכזאת, יכול לשמש לנו השוואה טובה, לסערה העלולה להתרחש בעקבות הוספת ערך למסמך "רוח צה"ל". בדומה לסערת חוק הלאום, כדאי שנשאל מה עומד ומי עומד מאחורי ההחלטה לנסות ולהוסיף את ערך ה"ממלכתיות" למסמך רוח צה"ל? ועל מה אנחנו מדברים כשאנחנו אומרים "ממלכתיות"?

מאמר דעה

הצד האפל של הנקמה

פרשת לוחמי "נצח יהודה" מעוררת חשש שמא תפיסה של "סגירת חשבון" מסתננת לצבא ההגנה לישראל. הרצון לנקמה אינו יכול לעמוד לנגד עיניהם של החיילים, ללא קשר לנסיבות, ואף עלול להיות הרסני

בלוג סיווג ביטחוני

ערך הממלכתיות בקוד האתי של צה״ל

יש מקום לקוות שבמהלך השנים הקרובות יסתיים בהצלחה התהליך שעל צה"ל לעבור כדי להוסיף את הערך "ממלכתיות" למסמך הערכים שלו. אם בהזדמנות זו יתוסף למסמך הערכים גם מסמך של כללים, במתכונת המוכרת מן המסמך המקורי "רוח צה"ל – ערכים וכללי-יסוד", כי אז צה"ל יחזור להיות בעל קוד אתי

מאמר דעה

אין להוסיף את הערך 'ממלכתיות' למסמך רוח צה"ל

הקוד האתי של צה"ל הוא מסמך מכונן, ששינויו צריך להיעשות רק במקרים חריגים, וכאשר יש צורך בכך. ערך ה'ממלכתיות' אינו עונה על אף אחת מההיבטים הללו

בלוג סיווג ביטחוני

רוח צה"ל וערך הממלכתיות

הכנסת הערך "ממלכתיות" למסמך רוח צה"ל היא מיותרת. שהרי איש לא מעלה על הדעת שמדינת ישראל מתמודדת עתה עם שליטה על הכוח הצבאי. יתר על כן, גם אם מאבק זה עלול להתעורר אזי התמודדות עם בעיית הכוח הלא-ריבוני אינו נעוץ בערך "ממלכתיות", אלא בחקיקה של מדינת ישראל עצמה

סקירה

שובם של הגנרלים?

בני גנץ הוא הרמטכ"ל ה-12 שנכנס לפוליטיקה. בחירתו הצפוייה לכנסת תסיים תקופה של כמעט שלוש שנים בהם לא היה אף רמטכ"ל במערכת הפוליטית. כמה רמטכ"לים ייכנסו לכנסת ה-21? האם נראה גם את יעלון וברק עושים קאמבק? האם גם אשכנזי ילך בעקבות גנץ וייכנס לפוליטיקה?

מאמר דעה

בין הכרעת האויב להכרעות מוסריות

כהונת הרמטכ"ל היוצא גדי איזנקוט תיזכר לא מעט ככזו שהייתה מלווה במלחמות ערכיות סבוכות ובדילמות עקרוניות. בין פרשת אזריה, לפקודת השירות המשותף, נדרש צה"ל, והרמטכ"ל בראשו, להכריע ולנקוט צד בדילמות מוסריות וחברתיות, תוך שמירה על ממלכתיות ואתוס צבא העם. אם הדרג המדיני יכול להתקוטט בינו לבין עצמו, צה"ל מחויב ליישור קו מיידי וברור ולאמירה חד משמעית לגבי אמות המוסר המצופות מחייליו

מאמר דעה

המצפן המוסרי של צה"ל

ניסיונותיהם של פוליטיקאים שונים להסית את הציבור כנגד שומרי הסף זלג לאחרונה גם לצה"ל עם התבטאותו האחרונה של השר בנט על הפצ"ר. אמנם התרגלנו לראות בצה"ל כצבא העם ואת החיילים כילדים של כולנו, אך עדיין אין לשכוח שמדובר בלוחמים, שצריכים לשמור על אמות מידה ערכיות ומשפטיות בסיסיות בעת לחימה – וזקוקים למצפן מוסרי לשם כך

נגן
מאמר דעה

על תפקיד המדינאים ותפקיד הפרקליטים

הניסיון של השר בנט לקשור בין הקשיים בהתמודדות בעזה לבין הפחד כביכול שמטילים הפרקליטים הצבאיים על הלוחמים הוא ההפך הגמור מן המנהיגות הנדרשת

סקירה

"יום שישי השחור"- סקירה על דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי

דו"ח צוות הבדיקה המטכ"לי על ארועי "יום שישי השחור" במבצע צוק איתן מעלה לדיון כמה סוגיות באשר לנוהל חניבעל והשימוש בכוח

מאמר דעה

חקירות בסימן שאלה

ארבע שנים חלפו מ"יום שישי השחור", שבו נהרגו הדר גולדין, בניה שראל וליאל גדעוני ז"ל ברפיח, לקראת סיומו של מבצע צוק איתן. על פי דיווחים בתקשורת, כוחות צה"ל ירו באותו יום אלפי פגזים וטילים במאמץ למנוע את חטיפתו של הדר גולדין. לפי טענות הפלסטינים, עשרות, ואולי יותר, אזרחים פלסטינים בלתי מעורבים נהרגו מהפגזות אלו. מאז, במשך כמעט ארבע שנים, נחקר המקרה במנגנון הבדיקה המטכל"י. וכעת התיק מצוי בידי הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה האם לפתוח בחקירה פלילית

 

מאמר דעה

מינויים פוליטיים בשירות הצבא?

תת אלוף עופר וינטר איננו "סתם" קצין דתי חובש כיפה. שמו של וינטר נקשר עם אג'נדה ברורה של תפיסת הדת כחלק ממורשת קרב המכניסה לצה"ל, במילים פשוטות, יותר דת ממה שהוא מוכן לספוג. אג'נדה שניתן להתווכח האם היא ראויה או לא, אך כך או כך, היא חורגת מגבולות הממלכתיות שצה"ל מבקש לסמן עבורו

חוות דעת

איסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל

המכון הישראלי לדמוקרטיה על הצעת החוק המבקשת לאסור תיעוד פעילות חיילי צה"ל: "עשוי להביא לאיסור כמעט גורף של פיקוח על פעילות הצבא, ולפגיעה במנגנוני ההגנה מפני תביעות בבתי דין בינלאומיים"

מאמר דעה

ישראל אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיים

האם נושאת ממשלת ישראל באחריות מוסרית להרג המתרחש כבר מזה חודש בגבול ברצועה? האם מבחינת האחריות המוסרית הכתובת הייתה כתובה מראש על הקיר?

מאמר דעה

"איום קיומי" מצדיק הכל

העמעום בנוגע לאיום שעל הפרק, ההטעיה בנוגע למשמעות של ניסיונות חציית הגבול והצגת המצב כסכנה קיומית יוצרים לגיטימציה ציבורית לשימוש לא מוגבל בכוח. וגם אם בצה"ל נעשים מאמצים כנים לצמצם פגיעה באזרחים, וגם אם לכוחות הביטחון הוגדרו איומים קונקרטיים והוראות הפתיחה באש הוגדרו בהתאם, המספרים שדווחו אתמול מעוררים לכל הפחות חשש כבד שרוח המנהיגים מחלחלת גם למטה למפקדים בשטח

 

בלוג סיווג ביטחוני

בניית התשתית המשפטית לשיתוף פעולה צבאי

לפני כשבועיים פורסמו ברשומות החוקים ליישום ההסכמים בין ישראל לבין יוון וקפריסין בנוגע למעמד כוחותיהם. הסכמים כאלה נועדו להסדיר שורה של סוגיות משפטיות המתעוררות כאשר כוחות צבא של מדינה אחת מצויים בשטחה של מדינה אחרת לצורכי הכשרה, אימונים או שיתוף פעולה מבצעי. מי ישפוט חייל זר שחרג מן השורה? האם מותר לו לשאת נשק? לנהוג ברכב צבאי? מה קורה כאשר נגרם נזק בפעילות של הכוח הזר? כיצד תיחקרנה תאונות קטלניות ואחרות? מה הכללים שיחולו באשר לאבטחת מידע? אלה ושאלות רבות אחרות מיושבות בהסכמים מסוג זה.

מאמר דעה

עקרונות מוצעים לשחרור מחבלים לשם פדיון שבויים

הדיון הסוער והכאוב בנושא פדיון שבויים ושחרור אסירים משקף את המתח בין רגישות החברה בישראל לחיי כל אזרח וחייל לבין החשש משאלת ה"מחיר" יש לגבש עקרונות לחילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם

מאמר דעה

הלקח הכפול של מלחמת ששת הימים

בשעה שאויבינו מתגוששים בשדות הקטל של סוריה, דומה שמצבנו הביטחוני מעולם לא היה טוב יותר. אבל ההיסטוריה מלמדת שמלחמות ישראל מתלקחות דווקא מתוך סכסוכים פנים-ערביים

מאמר דעה

טרור אסטרטגי

בשוכבו פצוע על הכביש הצליח המחבל שהרג אזריה לבצע ארוע טרור אסטרטגי ולחצוץ בין העם לצה"ל ולחשוף את שבריריות הלכידות שלנו

מאמר דעה

גזר דין אזריה: הצורך לשמור על צלם אנוש גם בעת לחימה

לגיטימי לבקר את המצב בשטחים ולגיטימי לחשוב הפוך, אולם בכל מצב, חשוב לדרוש מכל חיילת וחייל לפעול כחוק, באנושיות ובהגינות.

מאמר דעה

אזריה צריך להגיד: טעיתי

אסור ומסוכן למדינת ישראל לתת גיבוי לדרשת ההמון כי שערה משערות ראשו של חייל יהודי לא תיפול, ולעזאזל כל השאר

סקירה

האופציות של אזריה לאחר גזר הדין

לאחר פסק הדין במשפט אזריה, מהן האופציות המשפטיות העומדות בפני החייל ומשפחתו? מי רשאי להמתיק את עונשו? וכיצד מתבצע תהליך קבלת החנינה מהנשיא?

לקראת הכרעת הדין בפרשת אלאור אזריה

מאמרים נבחרים של חוקרי המכון שהתפרסמו בשנה האחרונה בנוגע לפרשת אלאור אזריה

פרשת אזריה- ייחודית או כרוניקה ידועה מראש?

האם מקרה אלאור אזריה הוא ייחודי? לקראת הכרעת הדין במשפט, מציג פרופ' עמיחי כהן את פסקי הדין המשמעותיים בנושא הריגה שנידונו בבתי הדין הצבאיים לאורך השנים.

מאמר דעה

ההגנה הטובה ביותר

במקרה של חקירות בינלאומיות- ההגנה הטובה ביותר היא מנגנוני בקרה וחקירה עצמאיים המתפתחים כאן בישראל ומגנים עליה בעולם.

מאמר דעה

תהום מוסרית

הצלחתו המסחררת של פרויקט ההדסטארט למען החייל אלאור אזריה, היא עדות נוספת לכך שהסיפור הוא כבר מזמן לא על "החייל היורה מחברון". זהו סיפור על חברה שאיננה מזדעזעת מפעולות שנמצאות הרחק מתחום השטח האפור, ושולחת מסר מטריד לציבור ולמנהיגיו.

מאמר דעה

הצורך בחקירה חיצונית של אירועי המשט בעזה

החלטת מועצת הביטחון מ-1 ביוני קוראת מפורשות לחקירה מהירה וחסרת פניות של אירועי המשט בעזה. לטעמו של יובל שני פעולות הצבא הקשורות למשט מצדיקות בבירור חקירה עצמאית חוץ-צבאית: מדובר בפעולות שנויות במחלוקת שאזרחים נפגעו בהן וככל הנראה דרגים בכירים היו מעורבים בתכנונן ובאישורן. הימנעות מחקירה כזאת אינה רק מפרה לכאורה את הסטנדרט הבין-לאומי בעניינים כאלה, אלא גם מחמירה את הנזק התדמיתי שכבר נגרם לישראל. 

מאמר דעה

על מדים וערכים

לצד פטריוטיותו העמוקה והאומץ הציבורי של האלוף גולן הוא שגה בהתבטאותו שגיאה קשה בכמה רבדים. כל קצין בכיר חייב להסס בטרם יתבטא בדרך שתקלע את הצבא, בעל כורחו, לתוך עין הסערה של המחלוקת הציבורית בישראל.

מאמר דעה

חנינה לחייל תסתיים בהאג

משמעות של חנינה לחייל היורה בחברון, כפי שהציעו מספר חברי כנסת או טיוח החקירה, היא כרסום משמעותי ביכולתה של מדינת ישראל להגן על חייליה מהדין הבינלאומי

חוות דעת

חוות דעת לוועדה הבינלאומית לחקירת מבצע צוק איתן

עם פרסום דוח החקירה הבינלאומית על צוק איתן, מתריע פרופ' עמיחי כהן כי התערבות חיצונית של מוסדות בינלאומיים בחקירת אירועי צוק איתן, שומטת את הקרקע ומחלישה את מערכת המשפט הישראלית. ישראל הוכיחה שיש ברשותה את מכלול הכלים והמנגנונים לביצוע חקירה עצמאית ומהימנה, העומדים במבחן מערכת המשפט הבינלאומית. 

נייר עמדה

היום עורך חדשות, מחר בחדשות

הצטרפותו של איש התקשורת ינון מגל לשורות הבית היהודי מעוררת מחדש את הויכוח בנוגע למעבר של אנשי תקשורת לזירה הפוליטית. המאמר בוחן את הרעיון לקבוע בחוק תקופת צינון לעיתונאים כדי למנוע טשטוש גבולות בין התקשורת והפוליטיקה מול העקרון הדמוקרטי של הזכות להיבחר. המסקנה היא שהנושא צריך להיות מוסדר במישור האתיקה העיתונאית ולא על ידי חקיקה של הכנסת.

מאמר דעה

כיצד מכשילים את המשפט הפלילי הבינלאומי?

מועצת זכויות האדם של האו"ם קנתה לעצמה שֵׁם של מי שמחזיק בגישה עוינת כלפי ישראל, כאשר הביקורת המופנית על ידה נגד ישראל אינה עומדת בשום יחס לביקורת המופנית כלפי מדינות אחרות. הוועדה שמונתה חקירת חשדות לביצוע פשעי מלחמה חשודה לכן מלכתחילה שלא האמת תעמוד לנגד עיניה. יתרה מכך, ההחלטה בדבר מינוי הוועדה נוסחה באופן המצביע על חריצת דין בטרם חקירה. 

נייר עמדה

חקירת הטענות על הפרת דיני המלחמה בידי צה״ל במבצע ״צוק איתן״: החלופות העומדות בפני ישראל

יש הסבורים כי חלק מהטענות שישראל הפרה דיני מלחמה במבצע צוק איתן נגועות באנטי-שמיות, אך עם זאת, ניתן להניח כי לפחות חלק מהטענות מבוססות על חששות אמיתיים. מהי הדרך הנכונה להתמודד עם שאלות אלו?

חוות דעת

צבא ההגנה על שמה הטוב של ישראל

ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת עתידה להתכנס לדיון בהצעת החוק להתיר ללוחמי צה"ל לתבוע, בתביעה ייצוגית, תביעת לשון הרע כאשר הפרסום הפוגע היה בעניין פעילות מבצעית של צה"ל.

סקירה

פרסום דוח טירקל, חלק ב'

ב-6 בפברואר 2013 פורסם דוח ועדת טירקל לחקירת אירוע המרמרה. בפני ועדת טירקל העידו, בין השאר, פרופ' יובל שני וד"ר עמיחי כהן, אשר פרסמו בנושא את מחקר המדיניות "צה"ל חוקר את עצמו: חקירת חשדות להפרת דיני מלחמה", קראו את עיקרי ההמלצות שהתקבלו על ידי הוועדה.  *בקרוב יעלה ריאיון וידאו עם ד"ר עמיחי כהן בנושא.

מאמר דעה

שוויון בנטל וחיזוק לומדי התורה

בחירות 2013 הפכו את ה"שוויון בנטל' לצו השעה, כשהכול מבינים שתביעה זו מופנית בעיקר כלפי הציבור החרדי: שוויון בנטל הצבאי, וחשוב מכך, שוויון בנטל הכלכלי, קרי השתלבות במעגל התעסוקה.

מאמר דעה

שבירת כלים דמוקרטיים

הטייסים אינם אוטומטים מבצעיים, אלא אינדיבידואלים בעלי ערכים ועולם רגשי. ואולם, הם חיילים בצה"ל והאחריות על ביצוע המשימה מוטלת עליהם על פי חוק. את הוויכוח הלגיטימי על רציות המשימה אין לבצע על גבם. ידידיה שטרן ואבי שגיא בעקבות העצומה הקוראת לטייסי חיל האוויר לסרב לתקיפה באיראן.

מאמר דעה

סמכות שלטונית בלי אחריות משפטית

לאחרונה הובאה בפני מליאת הכנסת לקריאה שניה ושלישית הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8). התיקון לחוק מחייה סעיף שבג"ץ ביטל בעבר, אשר חסם את זכותם של תושבי השטחים לתבוע בגין נזקים שנגרמו להם ע"י צה"ל בזמן האינתיפאדה השניה. קראו את מאמרם של יובל שני ועדו רוזנצוייג.

מאמר דעה

לגייס את החרדים ולקצר את שירות החובה

הוועדה לקידום השילוב בשירות והשוויון בנטל התפוצצה בקול רעש גדול, והאכזבה הציבורית מובנת. מעמד הביניים הישראלי, הנשחק תחת נטל החובות האזרחיות, רואה בדאגה את הימנעותן של קבוצות המיעוט מלשאת את האלונקה כתף אל כתף. 

מאמר דעה

מדוע התפתחה הדרת נשים בצבא?

התגברות נוכחותם של צעירים דתיים-לאומיים בצבא יצרה תהליך דה-לגיטימציה מתעצם על שירות נשים. המחבר מבקש להסביר תהליך זה כתגובת נגד להתמודדות של דתיים-לאומיים בזירות שונות מחוץ לצבא, המקרינה גם על גישתם המגדרית בתוך הצבא. 

מאמר דעה

הפרות סדר – לא מלחמה

האירועים האלימים בגבול עם סוריה שבים ומעלים את השאלה כיצד על צה"ל להתמודד עם מצבים מורכבים בעלי אופי של הפרות סדר, המשליכים על אינטרסים ביטחוניים חשובים. קראו את טור הדעה של יובל שני בנושא.

סקירה

הגבולות הראויים לשמירה על הגבול הדרומי: "החזרות חמות" של מבקשי מקלט פוטנציאלים

לאחרונה נוספה לצה"ל משימה חדשה בחזית הדרום - שמירה על הגבול מחדירתם של מבקשי מקלט בישראל. את המשימה הזאת מבצע צה"ל ככל משימת ביטחון, ללא הרגישות הנדרשת בהתמודדות עם מבקשי מקלט, מתוך התעלמות מסכנת החיים שאנשים אלה נמצאים בה ושלא בהתאם לדין הבינלאומי.

מסמך תגובה מטעם החוקרים בפרויקט "טרור ודמוקרטיה" בנושא חקירת טענות או חשדות על אודות הפרת דיני הלחימה

קראו את מסמך התגובה של המכון הישראלי לדמוקרטיה לנייר העמדה שהוגש מטעם הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 במאי 2010, בראשות שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל.

מאמר דעה

הרב הראשי נגד צהל?!

ממשלת ישראל דנה בימים אלה במתן תוקף משפטי לגיור הנערך על ידי צה"ל. באופן מפתיע, אולי, מתנגד למהלך זה הרב הראשי לישראל. ידידה שטרן מסביר ומחווה את דעתו.

מאמר דעה

סוף הסכסוך (החמוש) - חזרה לשגרת החקירות בגדה

המצב הנוכחי בגדה אינו תואם יותר את ההגדרה המשפטית לסכסוך חמוש. לפיכך, טוענים עמיחי כהן ויובל שני, אי-אפשר להוסיף ולהצדיק סיכולים ממוקדים באזור זה.

מאמר דעה

האם יש בעיה בגיור הצבאי?

ועדת טומושט והמגבלות המוסדיות של מערך החקירות הצבאי

יובל שני ועמיחי כהן קוראים להקים מערך משלים למערך החקירות הצבאיות שיבחן טענות על חוקיות החלטות ופעולות שנויות במחלוקת.

מאמר דעה

הונאת הגר כמדיניות רשמית

באחרונה הודיעה המדינה לבג"ץ, כי גיורם של אלפי חיילים עולים על ידי אותה מדינה, באמצעות הצבא, "מוטל בספק". ידידיה שטרן סבור כי זוהי עורלת לב אכזרית, טיפשות חברתית וחוסר אחריות לאומית. המדינה היהודית והדמוקרטית נוקטת מדיניות רשמית, בלתי מוסרית, של הונאת הגר.

מאמר דעה

על "ייעשה" ו"בל ייעשה" - הדמוקרטיה הישראלית על סף שנה חדשה

השנה האחרונה הייתה מלאת התרחשויות ואירועים שחשפו פגמים בדמוקרטיה שלנו. פגמים אלו חוזרים ונשנים מדי שנה בשנה בגלל היעדר חוקה וכללי משחק מובנים. לקראת השנה החדשה אריק כרמון מאחל לכולנו שנעבור למציאות חדשה, המושתתת על נורמות ברורות של "ייעשה" ו"בל ייעשה".

מאמר דעה

אף עיתונאי לא קם

פרסום מסמך גלנט הפנה את אור הזרקורים אל החצר האחורית, המכוערת, שבה נרקחים מינויים רגישים ועסקאות פוליטיות והעלה פעם נוספת לדיון את הקשר המשחית שבין ספינולוגים לקצינים בכירים.

כפטריות אחרי הגשם: מעקב אחר ועדות החקירה הבין-לאומיות הקשורות לישראל

לאחרונה אנו עדים שוב ושוב להקמתה של ועדת חקירה בין-לאומית שמטרתה לחקור היבטים של התנהלות צה"ל במסגרת לחימתו בטרור, לרבות חשדות לעברות של ישראל על המשפט הבין-לאומי ההומניטרי (דיני מלחמה) ומשפט זכויות האדם הבין-לאומי. שני האירועים העיקריים שבעקבותיהם הוקמו ועדות החקירה היו מבצע "עופרת יצוקה" (דצמבר 2008–ינואר 2009) ואירועי המשט לעזה (31 במאי 2010). אף שלכל ועדת חקירה בין-לאומית ניתן מנדט מסוים, המציאות מוכיחה שאין בהכרח קשר בין אופי המנדט, איכות החקירה שבוצעה ואמינות המסקנות ובין ההד הציבורי והבין-לאומי שנוצר בעקבותיה. רשימה זו נועדה "לעשות סדר בבלגן": להציג את ועדות החקירה הבין-לאומיות שהקימו גורמים רשמיים לבחינת התנהלותה של מדינת ישראל בהתייחס לאירועים האחרונים באזור; ולהתייחס למשמעותן של ועדות אלו ולהשלכות האפשריות של החלטותיהן - כל אחת לעצמה ומתוך התחשבות ביחסי הגומלין ביניהן.

מאמר דעה

אשליית התקשורת החדשה

אשליית התקשורת החדשה סוגיית צו איסור הפרסום בפרשת ענת קם מעוררת שאלה באשר לאפשרות ליישם את כלי הצנזורה בעידן המקוון.

מאמר דעה

יש לשים סייג לדין הדרקוני

ההיבטים המשפטיים של הפרשה האסורה לפרסום: הדין הישראלי הנוגע למסירת סודות לוקה בחומרה מופרזת ובלתי מוצדקת, ומצב שבו מידע מוסתר רק מקוראי עברית שם ללעג את המערכות האחראיות ליצירת האבסורד. המאמר פורסם לראשונה באתר 'העין השביעית' בתאריך 06/04/2010

מאמר דעה

דוח גולדסטון - ניתוח ומסקנות

בדוח ועדת גולדסטון קיימים פגמים רבים, הן מבחינה עובדתית והן מבחינה משפטית. ואולם למרות בעייתיותו הרבה הדוח מעלה סוגיות קשות שיש לבחון, שכן הוא משקף גישה בין-לאומית שהמשך התעלמות ממנה עלול להיות מסוכן לישראל בטווח הארוך.

אלימות של חיילים בצה"ל בשטחים – חריגים או שיטה?

סגן אדם מלול, מפקד בצה"ל, נשפט בעוון תקיפת פלסטיני בנסיבות מחמירות. עדויות במשפטו שפכו אור על שאלה מטרידה: האם גילויי התנהגות עבריינית של חיילי צה"ל בשטחים הם בבחינת חריגים מקומיים, או שמא מדובר במכלול שלם של מעשים בלתי חוקיים שזוכים לגיבוי של דרגי הפיקוד?

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

נשים בצה"ל

בעוד שכ-85% מהתפקידים בצה"ל פתוחים לנשים, גופים אזרחיים מנסים להשפיע על תהליך הגיוס של נשים לצה"ל, ועל סוגיות הלכתיות אחרות. על הגופים האמונים על כך בצבא לקחת את המושכבות לידיים ולתת מענה הולם לצורכי החיילים הדתיים

מאמר דעה

על האירועים בגבול עזה

העובדה שביום אחד של התנגשויות בגבול עזה נהרגו חמישה עשר בני אדם, ככל הידוע לא כולם פעילי חמאס חמושים, מטרידה מאוד. לכן, יש לחקור את האירועים בחקירה ישראלית מדוקדקת. היות שאין מדובר באירוע לחימה מובהק, נדרשת חקירת מצ״ח, בפיקוח הפרקליטות הצבאית, על מנת שהחקירה תעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים. חקירה כזו תידרש לשאלה, מהם הגבולות המותרים לשימוש בכוח במצבים שנוצרו?

 

גילוי דעת

צעדת השיבה

חצייתה של גדר המערכת עשויה להיות מעשה פלילי ולישראל הזכות לנקוט באמצעים מתאימים למנוע אותה, אך היא אינה מהווה בפני עצמה השתתפות במעשה איבה, אם היא מתבצעת על ידי אזרחים לא חמושים ואינה קשורה באופן ישיר ללחימה פעילה

בלוג סיווג ביטחוני

הנשיא לא הפקיר את אלאור אזריה

לאחרונה היינו עדים לדברי ההסתה של השרה מ. רגב, חה"כ א. חזן והפוסטים המכוערים ברשתות החברתיות, שהאשימו את נשיא המדינה, ראובן ריבלין ב"הפקרת אלאור אזריה" ואף ב"בגידה", וקראו להדחת הנשיא מתפקידו בגין החלטתו לדחות את בקשת החנינה של אזריה. לצד זאת, לפני מספר ימים נודע ש-56 ח"כ ובהם ראש הממשלה ושר הביטחון, חתמו על עצומה שהוגשה לנשיא בדרישה שישקול שוב את החלטתו לדחות את בקשת החנינה. ברשימה זו אבקש להתייחס לדרישה זו ולהעמיד דברים על דיוקם.

 

חוות דעת

כל הכבוד לצה"ל

התגובות הקשות שעורר הסרטון בו נראות נערות תוקפות חיילי צה"ל מובנות, אך אינן נכונות. החיילים נהגו כפי שראוי היה לנהוג וכפי שכדאי היה – בהיבט המוסרי, עם כל אי הנוחות, לא נשקפה לחייהם כל סכנה והם אינם נראו כמי שחששו לביטחונם. תמונת חיילים מכים נערות ללא נשק עשויה לגרום לנזק תדמיתי חמור בהרבה ולפגיעה בלגיטימציה בינלאומית שהיא חיונית להצלחת המאבק

בלוג סיווג ביטחוני

החזר ולי ואחזיר לך

בסוף החודש שעבר תקף צה"ל מנהרה התקפית שנחפרה על ידי הג'יהאד האסלאמי משטח עזה לשטח ישראל. לאחר התקיפה הודיע צה"ל כי הוא מחזיק בגופות חמישה פעילי טרור ששהו במנהרה. המדינה חזרה והבהירה כי הגופות תוחזרנה רק בתמורה להתקדמות בסוגיית החללים והאזרחים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
האם פעל צה"ל כדין? אילו חובות מטיל המשפט הבינלאומי במצב כזה ומה ניתן ללמוד מפסיקת בית המשפט העליון במקרים דומים?

נגן
מאמר דעה

פרשת אזריה - בגידת ההנהגה בדמוקרטיה

את הדיון בתיק אזריה ראוי לסגור, את הדיון ב"פרשת אזריה" ראוי לפתוח. הסיפור האמתי בפרשה הוא אינו השאלה משפטית - אלא הסוגיה הערכית. העובדה שגם היום, לאחר שבית הדין אמר פעם נוספת את דברו, העיקרון הבסיסי לפיו אין הורגים את מי שאינו מהווה סכנה, רחוק מלהיות מקובל על הציבור או על מנהיגיו - היא זו שצריכה להטריד את מי שביטחון מדינת ישראל יקר לו

בלוג סיווג ביטחוני

על החובה לסכן חיילים על מנת להימנע מפגיעה באזרחי האויב

החוק והמוסר מכירים בכך ופגיעה באזרחים עשויה להיחשב מותרת אם היא מתרחשת כתוצר לוואי של התקפה לעבר מטרה צבאית לגיטימית. אולם על מנת שתיחשב כזו, עליה לציית לעקרונות נוספים כמו מידתיות והכרחיות במסגרתם נדרשת המדינה לבחור בפעולה הגוררת את הפגיעה המינימאלית באזרחים, גם אם זו כרוכה בהטלת סיכון על חייליה

בלוג סיווג ביטחוני

גם לוחמים הם בני אדם

צודק האלוף גולן כאשר הוא אומר שהריגה צריכה לעשות רק כמוצא אחרון, וזה נכון לגבי אויבים ונכון באותה המידה גם לגבי לוחמינו שלנו. גם הכח לשלוח חיילים למשימה הוא כח אדיר ויש להשתמש בו בצורה מושכלת וראויה תוך שמירה, ככל הניתן, על הזכות לחיים של הלוחמים

פודקאסט

עקרונות לניהול משא ומתן בעסקאות חילופי שבויים ועצירים

הסכמים לפדיון שבויים ושחרור אסירים הם סוגיות סוערות וכואבות שמשקפת במידה רבה את הדילמה שבין הסולידריות בחברה בישראל ובין שאלת המחיר. מה ניתן לעשות ואיך זה יחזק את ישראל במשא ומתן עתידי? האזינו לפודקאסט בהשתתפות עו"ד אל"מ (במיל.) לירון ליבמן, לשעבר ראש מחלקת הדין הבינלאומי בצה"ל.

בהנחיית: עמוס הראל, הכתב הצבאי של עיתון הארץ

בלוג סיווג ביטחוני

מי מפחד מהאג?

כיצד למעשה חקירה של חיילים מסייעת לנו מול בית הדין הבינלאומי והאם הפעולה הזו הכרחית בישראל שבה החיילים הופכים "לילדים של כולנו" מרגע ששמים עליהם מדים?

בלוג סיווג ביטחוני

ואם זה היה הבן שלך?

בשבועות האחרונים שבה ועלתה לדיון הציבורי שאלת המחיר שהמדינה צריכה לשלם על מנת להחזיר מהשבי את חייליה, לרבות אלה המוכרזים כחללים. הדיון הפך סוער במיוחד עם ציון שלוש שנים לצוק איתן ולנוכח טענותיהם של משפחות הדר גולדין ואורון שאול זכרם לברכה, על כך שהממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב את גופות בניהם ולהביאם לקבורה בישראל

בלוג סיווג ביטחוני

על עסקאות להחזרת גופות חיילים

יש לנו אחריות כלפי חיילים שאנחנו שולחים לשדה הקרב, אבל היא איננה מוחלטת. אם הם נפלו בשבי, והמחיר של חילוצם גבוה מדי, יתכן שלא נוכל לסייע; קל וחומר אם הם נהרגו וגופותיהם מוחזקות בידי האויב

מדיניות ישראל בנושא חיילים בשבי

הערבות ההדדית היא 'אבן הרישא' עליה בנוי החוסן של החברה הישראלית והידיעה שממשלה בישראל תעשה את כל שניתן על מנת להחזיר חייל שנפל בשבי היא מקרה מבחן על פיה אנחנו בוחנים אותה

בלוג סיווג ביטחוני

ואם זה היה הבן שלך?

האם אנחנו רוצים שזוהי תהיה נקודת המבט של מקבלי ההחלטות? שהטעמים שינחו אותם יהיו זהים לאלה המנחים הורים ששום שיקול לא נכנס למערכת השיקולים שלהם פרט לטובת בנם? האם אנו באמת מעוניינים שהשופט ידון בתיק שלפניו כאילו היה זה בנו על דוכן הנאשמים?

בלוג סיווג ביטחוני

עקרונות מוצעים להסכמים בדבר חילופי שבויים ועצירים בעתיד

עקרונות לניהול משא ומתן על חילופי שבויים ועצירים שכוחם דווקא בהיותם גלויים, מוצהרים מראש ומעוגנים באופן שיקשה לסטות מהם. היתרון האפשרי בכך הוא האפשרות להשפיע על התנהגות הצד שכנגד

סקירה

דעת הקהל ערב מלחמת ששת הימים

סקרי דעת קהל ערב המלחמה ואחריה, שבוצעו על ידי מרכז גוטמן חקר דעת קהל, נחשפים ומעניקים לנו תמונת מצב על האמון בממשלה, התקשורת, היחס לאזרחי ישראל הערבים ועל התהליך המדיני

בלוג סיווג ביטחוני

דו"ח המבקר - כשל דמוקרטי ראשון במעלה

אחת הבעיות המרכזיות שזוהו על ידי ועדת אגרנט בניהול מלחמת יום כיפור הייתה עצמאות יתר של ראש הממשלה ושר הביטחון בקבלת ההחלטות בנושאי ביטחון, בלא שיתוף הממשלה ובלא ביקורת על החלטותיהם.

בלוג סיווג ביטחוני

פרשת אזריה: היבטים אתיים ומוסריים

משפט אזריה הציף סוגיות מורכבות הנוגעות לתפיסה של חיילי צה"ל כנערים, תפקידם של המפקדים ושל הדרג המשפטי בצבא ואת חשיבות טוהר הנשק. מכלול הנסיבות וגזר הדין, לא מותיר בשלב זה דיון בענין בחנינה.

בלוג סיווג ביטחוני

על חנינה, שלטון החוק, צדק ורחמים

האם מתן חנינה לחייל אלאור אזריה תיפגע בשלטון החוק? עד כמה חנינה עלולה לשבש את עקרון הפרדת הרשויות והאיזון בין מערכת המשפט הצבאי מחד, והממשלה או הכנסת מאידך? והאם רחשי הלב של הציבור למתן חנינה ראויים להילקח בחשבון?

ספרים