צוות החדשנות הפתוחה (OIT) הבריטי

לכל חומרי המכון בנושא חדשנות במגזר הציבורי

Photo by Canva

מאפיינים

• מדינה: בריטניה.
• רמת ממשלה: מרכזי.
• ארגון: משרד הקבינט של ממשלת בריטניה (מקביל למשרד רה"מ במרכז הממשל).
• מאפיין ראשי של חדשנות: חדשנות פתוחה.
• סיווג חדשנות ציבורית: חדשנות בשירות, חדשנות בתהליך אספקת שירותים, חדשנות בתהליך האדמיניסטרטיבי, חדשנות קונספטואלית, חדשנות ממשלית.
  
  

סקירה כללית

הערך המהותי והחדשני של הצוות חורג מתפקיד הגישור המסורתי בין מגזרים; הוא טמון ביכולתו להוביל טרנספורמציה בדפוסי העבודה הממשלתיים באמצעות הטמעה של שיטות עבודה פנימיות מתקדמות בתוך משרדי הממשלה. ייחודיות הצוות מתבטאת בכינון תרבות ארגונית צופה פני עתיד, המספקת למקבלי ההחלטות תשומות אסטרטגיות ומוכוונות-עתיד, ומפתחת בקרב עובדי הציבור מיומנויות של אוריינות חשיבת עתיד ואתגור הנחות יסוד בעבודתם. גישה זו מאפשרת לממשל לאמץ פרספקטיבות רדיקליות ופרקטיות כאחד, החיוניות להתמודדות עם בעיות סבוכות ומערכתיות באופן שיתופי.

המודל התפעולי של היחידה משתמש בניסויים במדיניות ככלי עבודה מרכזי. הצוות מתכנן ניסוי מדיניות ומבצע מבחני הערכה, המאפשרים בחינה אמפירית של פתרונות טרם יישומם הרחב. תהליכים אלו נתמכים בשילוב של תובנות התנהגותיות ומתודולוגיות לעיצוב שירות, תוך שימת דגש על מעורבות אזרחים פעילה בעיצוב מדיניות מבוססת ראיות. שילוב זה מייצר אקו-סיסטם ארגוני של חדשנות מתמשכת, השובר את המונופול על הידע המקצועי במערכת הציבורית ומרחיב את בסיס הידע של מקבלי ההחלטות באמצעות רשת של למעלה מ-2,000 חוקרים מ-500 מוסדות אקדמיים.

תהליך הקמת היחידה החל בשנת 2012, עם כניסתו של כריס וובר (Chris Webber) לשירות המדינה. על רקע הפער המשמעותי שזיהה בין הממשל לאקדמיה, יזם וובר בשנת 2014 סדרת סמינרים במשרד האוצר הבריטי, שבמסגרתה הוזמנו חוקרים מובילים להציג את תובנותיהם. יוזמה זו המחישה את הפוטנציאל הגלום בשילוב ידע אקדמי בתהליכי קביעת מדיניות והניחה את התשתית לגישה שיטתית של שיתוף פעולה בין-מגזרי.

אסטרטגיית המימון וההקמה (2015) התבססה על מודל שותפויות ייחודי, שנשען על משא ומתן עם אוניברסיטאות מחקר מובילות. המימון הראשוני הושג באמצעות עסקת חסות עם ארבע אוניברסיטאות שותפות: באת' (Bath), לנקסטר (Lancaster), סאות'המפטון (Southampton) ווורוויק (Warwick). ההסכם כלל תרומה של 125,000 פאונד מכל מוסד, בעוד משרד הקבינט נשא בעלויות התשתית והתקורה בלבד. מודל מימון זה אפשר את הפעלת שלב הפיילוט ללא עלות ישירה לממשלה המרכזית, וביסס את מעמד היחידה כמשאב ידע ומומחיות ״חינמי״ עבור קובעי המדיניות. במקביל, המודל הכלכלי נשען על תמיכה ממועצות המחקר של בריטניה (Research Councils UK) ועל מנגנון החזר הוצאות (cost-recovery) המבוסס על הכנסות מפרויקטים והדרכות.

היקף הפעילות, לקוחות ואופי השירותים

צוות החדשנות הפתוחה (OIT) משמש כזרוע ייעוץ פנימית במשרד הקבינט של ממשלת בריטניה, ומגשר בין האקדמיה למגזר הציבורי. היחידה משרתת קשת רחבה של משרדי ממשלה וסוכנויות, ובין לקוחותיה המרכזיים נמנים משרד הקבינט, משרד הפנים, משרד המשפטים, משרד החינוך, משרד ההגנה, המשרד לביטחון אנרגטי ואפס פליטות פחמן, והמשרד לסביבה, מזון וענייני כפר.

במקביל לעבודתה עם משרדי הממשלה, מקדמת היחידה שיתופי פעולה הדוקים עם המגזר האקדמי באמצעות פיתוח תוכניות משותפות עם אוניברסיטאות מובילות, הכשרות לאנשי אקדמיה, ותוכנית התמחויות ייחודית המשלבת דוקטורנטים בפרויקטים ממשלתיים לתקופות של שלושה עד שישה חודשים. מאפיין ייחודי בגישת היחידה, ובפרט בתוכנית ההתמחויות, הוא היעדר הכרח בהלימה ישירה בין תחום המומחיות הצר של החוקר לבין נושא האתגר הממשלתי. היחידה משבצת במכוון דוקטורנטים בעלי רקע דיסציפלינרי שונה ומגוון, מתוך תפיסה כי דווקא המבט החיצוני מאפשר זווית ראייה מחוץ לקופסה, ומסייע בפיצוח בעיות מדיניות מורכבות מכיווני חשיבה חדשניים ולא קונבנציונליים.

התפתחות היחידה התרחשה בשלושה שלבים מרכזיים: בשלב ההקמה (2016–2019) התמקדה היחידה בפיתוח מוצרי מדיניות בתמיכת שותפות אוניברסיטאית; בשלב הביסוס (2019–2022) הורחבה השותפות להיקף של מיליון ליש"ט במטרה לייצב את היחידה עסקית; וכיום, בשלב השלישי (עד 2028), המיקוד הוא בהעמקת ההשפעה על המדיניות הציבורית על בסיס המודל העסקי שהוכח כמוצלח.

במסגרת פעילותה השוטפת, מספקת היחידה שירותים בשלושה ערוצים עיקריים:

• מעורבות (Engagement): יצירת מרחבי עבודה שיתופיים המפגישים בין מומחים לבין קובעי מדיניות. במסגרת זו, היחידה מנהלת סדנאות ואירועים המחברים בין מומחים לקובעי מדיניות, מיישמת גישות רדיקליות לפתרון בעיות, המאפשרות שילוב של פרספקטיבות מגוונות ודיאלוג חוצה-מגזרים כבר בשלבים הראשוניים של עיצוב המדיניות.
  
  
• רעיונאות וחשיבה רדיקלית (Ideas & Radical thinking): פיתוח כלים אנליטיים לגיבוש חלופות מדיניות, תוך הטמעת אוריינות עתידים (Futures Literacy) בקרב עובדי הממשל. שירות זה מתמקד במתן תשומות אסטרטגיות מוכוונות-עתיד, המסייעות לארגונים לפתח תרבות צופה פני עתיד ולהיערך לאתגרים מתפתחים.
  
  
• ניתוח ומחקר יישומי (Analysis): הפקת דוחות מדיניות המבוססים על העדויות העדכניות ביותר, תוך שילוב תובנות התנהגותיות וביצוע ניסויי מדיניות. ערוץ זה הופך את הניתוח התיאורטי לכלים פרקטיים, המאפשרים קבלת החלטות מבוססת ראיות ונתונים אמפיריים.
  
  

כחלק מהרחבת סל השירותים, הוקם צוות הערכה פנימי המבצע הערכות איכותיות במחירים תחרותיים בהשוואה לשוק הפרטי, ובכך ממקסם את הערך ללקוח הממשלתי תוך שמירה על סטנדרט מקצועי גבוה.

היתרון התחרותי המובהק של היחידה נגזר ממיקומה האינטגרלי בתוך הממשלה. בשונה מיועצים חיצוניים, היחידה פטורה מתהליכי רכש ממושכים, מה שמאפשר לה להזניק פרויקטים במהירות יוצאת דופן, לעיתים תוך שבוע בלבד מהפנייה. גמישות זו קריטית למתן מענה לצרכים דחופים. מעבר לכך, היחידה ממסדת את הידע הארגוני בנושאי חדשנות בתוך הממשלה, החל משלב האסטרטגיה ועד לפיתוח היכולות המוסדיות.

המודל הכלכלי משלב תמיכה ממשלתית במרחב עבודה, בלוגיסטיקה ובניהול בשווי של למעלה מ-200,000 ליש"ט בשנה לצד שותפויות אסטרטגיות עם ארבע אוניברסיטאות מובילות. שילוב זה מגדיל את האימפקט של היחידה, מגוון את מקורות ההכנסה ומחזק את הגשר שבין האקדמיה למגזר הציבורי.

תוצאות והישגים מרכזיים

מאז הקמתה כיחידת פיילוט, הוכיחה ה-OIT את ערכה בחיבור בין משרתי ציבור למומחים אקדמיים. בשלב הראשוני (״מוכוון-ביקוש״, עד סוף 2018), הציגה היחידה היקף פעילות מרשים שכלל עבודה עם למעלה מ-500 חוקרים, קיום 58 אירועי חיבור ושילוב עשרות עמיתי מדיניות ומתמחים. בעקבות הפקת לקחים משלב זה, עברה היחידה לפיתוח שיטתי של כלי מדידה והערכה (״מלמטה למעלה״) בשיתוף האקדמיה, במטרה להגדיר את הערך הנוצר ולתעד "מה עובד".

תהליך זה הוביל ליישום גישת הערכה היברידית המשלבת מדדים כמותיים ואיכותניים:

• במישור הכמותי: נמדדים יעילות כלכלית, חיסכון למשלם המסים ומדדי ביקוש (נכונות משרדים לשלם). נכון לשנת התקציב 2023/24, פעילות הצוות הובילה לחיסכון מוערך של 5.7 מיליון ליש"ט, עם ציון שביעות רצון לקוחות גבוה של 4.8 מתוך 5 (Cabinet Office, OIT, 2023). בסך הכל, מאז הקמתה, השלימה היחידה למעלה מ-150 פרויקטים.
  
  
• במישור האיכותני: הצוות עושה שימוש בחקר מקרי בוחן, במודלים של ״תיאוריית השינוי״ למיפוי הקשר בין פעילות לתוצאות, וב״ניסויי מנגנונים״ לתיעוד ושכפול מתודולוגיות מוצלחות.
  
  

בין הפרויקטים הבולטים שהוביל הצוות ניתן למנות:

• סקירה אסטרטגית משולבת ההגנה והביטחון The Integrated Review)): ליווי משרד הקבינט בגיבוש האסטרטגיה הלאומית "בריטניה הגלובלית בעידן תחרותי". הצוות ניהל תהליך היוועצות עם כ-100 מומחים והנחה סדנאות ייעודיות, תוך שימוש במתודולוגיות לצמצום חשיבה קבוצתית (Groupthink) וזיהוי סימנים חלשים לשינויים גיאו-פוליטיים. תוצרי העבודה סייעו בגיבוש חזון אסטרטגי לשנת 2030 בתחומי הביטחון, המדע והמדיניות הבינלאומית (2021, HM Government).
  
  
• הגיל הרך: מחקר מקיף עבור משרד הבריאות לבחינת פרקטיקות בינלאומיות, שהוביל למסמך המדיניות "ההתחלה הטובה ביותר לחיים". הפרויקט התבסס על ראיונות עומק עם 29 מומחים מתשע מדינות, וסיפק תובנות הוליסטיות לגבי "1,001 הימים הקריטיים" הראשונים לחיי הילד, תוך שילוב בין היבטים בריאותיים, חינוכיים וחברתיים ‏(The Best Start for Life: A Vision for the 1,001 Critical Days, HM Government, 2021).
  
  
• צמצום בירוקרטיה מחקרית: מחקר היתכנות עבור משרד המדע, החדשנות והטכנולוגיה (DSIT). בפרויקט זה יישם הצוות סדנאות "תיאוריית השינוי" (Theory of Change) כדי למפות חסמים מערכתיים, והציג שלוש חלופות הערכה המבוססות על עקרונות לייעול סביבת המחקר, שיפור השקיפות והפחתת הנטל הבירוקרטי על החוקרים (Tickell, 2022).
  
  
• מניעת הקצנה במערכת החינוך: שיתוף פעולה עם משרד החינוך לבחינת כלים לבניית חוסן בקרב ילדים וצעירים בפני רדיקליזציה. החדשנות בפרויקט זה התבטאה בשינוי הפרדיגמה ממניעה ביטחונית לגישה פדגוגית-הוליסטית. ה-OIT בחן את הספרות המקצועית וגיבש המלצות המבוססות על שילוב של שלושה עקרונות חדשניים: פיתוח ״מורכבות אינטגרטיבית״; קידום דיאלוג פתוח להפחתת תחושת הניכור; ואימוץ ״גישת בית הספר השלם״, המבטיחה הלימה בין הערכים הנלמדים לאתוס הבית-ספרי. ממצאי המחקר שימשו את משרד החינוך לפיתוח הכשרות למורים ולגיבוש אסטרטגיות התערבות חדשות (Department for Education, 2025).
  
  

תוכנית האסטרטגית הנוכחית מציבה יעד להעמקת ההשפעה על שירותים ממשלתיים קיימים לצד פיתוח אפיקים חדשים. היעדים כוללים שיפור יכולות הניטור, פיתוח פלטפורמה דיגיטלית, הקמת ועדה מייעצת של בכירים, והשקעה בהון האנושי ובגיוס מומחים. בסוף שנת 2024 הושק אינקובטור לחדשנות במגזר הציבורי, המתמקד בקידום שינויים מערכתיים עמוקים. האינקובטור פועל במודל הכולל יצירת רעיונות באמצעות אתגרים, פיתוח משותף עם האקדמיה, ביצוע בדיקות היתכנות והטמעת תרבות של חדשנות. הצלחתו נמדדת, בין היתר, בחיסכון הכספי שייצר לממשלה.

ביוני 2025 השיק ה-OIT את תוכנית ״מאיץ אימוץ הבינה המלאכותית״ (AI Adoption Accelerator). התוכנית נועדה לגשר על הפער בין הרצון של עובדי ציבור להשתמש בכלי AI לבין היעדר מסגרת עבודה מובנית ובטוחה. המאיץ מציע גישה מודולרית הכוללת קביעת גבולות גזרה (Guard-rails) אסטרטגיים, תרגול מעשי על מקרים אמיתיים והכשרת מובילי AI פנימיים. הפיילוט במשרד החינוך הבריטי הדגים את פוטנציאל התוכנית בשיפור תהליכי עבודה ובהגברת הביטחון של העובדים בשימוש בטכנולוגיות חדשות.

מיצוב ומוניטין

צוות החדשנות הפתוחה (OIT) ביסס לעצמו מעמד מכובד ומוניטין חיובי בקרב מגוון רחב של בעלי עניין בממשלה ובאקדמיה. מיצובו הייחודי כגשר בין עולם המחקר האקדמי לבין קובעי המדיניות בממשלה הוכיח את עצמו כמודל אפקטיבי ובעל ערך.

בתוך הממשלה, ה-OIT זוכה להערכה רבה על יכולתו לספק ייעוץ מדיניות איכותי ובעל השפעה. Tamara Finkelstein, המזכירה הקבועה של Defra, מדגישה זאת: "במהלך שש השנים האחרונות, צוות החדשנות הפתוחה באמת הוכיח את ערכו. הם פיתחו מודל פעולה אפקטיבי המתבסס על מומחיות אקדמית כדי לספק ייעוץ מדיניות איכותי ובעל השפעה."

משרדי ממשלה שונים מעידים על התרומה המשמעותית של ה-OIT לפרויקטים שלהם. כך למשל, משרד המשפטים הבריטי מציין: "הייתה לנו חוויה נהדרת בעבודה עם צוות החדשנות הפתוחה... זה אפשר לנו להשיג הרבה יותר בפרויקט האמון שלנו מאשר יכולנו להשיג באופן עצמאי."

מהצד האקדמי, ה-OIT נתפס כשותף מוערך המסייע לחוקרים להגביר את ההשפעה של עבודתם ולפתח את הקריירה שלהם. חוקר מאוניברסיטת Brunel בלונדון מבטא זאת היטב: "אין מילים בפי להודות מספיק לצוות החדשנות הפתוחה (OIT), הם היו פשוט מדהימים - לא רק במהלך סדנת העבודה שהייתה מועילה ביותר, אלא גם בהענקת סיוע מעשי ורב-ערך מאז. אין לי ספק שעזרתם תתרום להשפעת המחקר שלי ולהתפתחות הקריירה שלי באופן כללי. אני אסיר תודה עמוקות על הנדיבות, האדיבות, המומחיות והעידוד שלהם" (Cabinet Office, Open Innovation Team, 2022).

רלוונטיות לישראל

‎הרלוונטיות של מודל צוות החדשנות הפתוחה (OIT) למדינת ישראל היא חדה ומתבקשת, בפרט בעת הזו, שבה המגזר הציבורי נדרש להתמודד עם אתגרים לאומיים מורכבים וחסרי תקדים. מחקר שנערך במכון הישראלי לדמוקרטיה ״מבוך המשילות״ (2024) חשף כי השירות הציבורי בישראל סובל מחולשות מבניות עמוקות, ובהן היעדר תיאום ותכלול במרכז הממשל, היעדר חשיבה אסטרטגית ארוכת טווח (גולשטיין-גלפרין, עמית ופלסנר, 2025) ותרבות ארגונית הנמנעת מניהול סיכונים. תמונת מצב זו נתמכת על ידי גורמים בינלאומיים, דו"ח ה-OECD משנת 2020 הצביע על כך שהחדשנות בשירות הציבורי בישראל נשענת לרוב על יוזמות אישיות של ״משוגעים לדבר״ ולא על תרבות ארגונית ממוסדת.

כמענה המותאם לאתגרים אלו, במחקר שערכנו בנושא ״אסטרטגיית ניהול חדשנות בשירות הציבורי בישראל – סמכויות, מבנה ותפעול״ (2024), הצענו להקים ״בית לאומי לחדשנות ציבורית״. מיקומו האסטרטגי המוצע של גוף זה, במטה החברתי-כלכלי במשרד ראש הממשלה, מקביל למיקום ה-OIT בלב הממשל הבריטי, ונועד לאפשר ראייה מערכתית ויכולת להוביל שינויים חוצי-משרדים.

הצורך בגוף כזה מקבל משנה תוקף לאור הפעילות הקיימת בשטח, ובראשה מעבדת החדשנות בנציבות שירות המדינה. המעבדה הוכיחה את חיוניותה בקידום חדשנות ציבורית, כפי שהשתקף בתחרות ״חדשנות ממשלתית בזמן חירום״ שנערכה בסוף 2024. במסגרת זו הוצגו מיזמים מובילים, דוגמת פעילות מערך הדיגיטל הלאומי ומוקד ערב"ה. מיזמים אלו המחישו כי קיימת בקרב עובדי המדינה יכולת ומוטיבציה לפתח פתרונות יצירתיים לבעיות בוערות, בשיתוף פעולה רב-מגזרי, כאשר ניתנת להם הפלטפורמה המתאימה.

עם זאת, כדי למנף הצלחות נקודתיות לכדי שינוי מערכתי, נדרש אימוץ עמוק של עקרונות החדשנות הפתוחה. אף שקיימות בישראל תוכניות כגון "ממשק"תוכנית פוסט דוקטורט יישומי המכשירה חוקרות וחוקרים מכל התחומים לקידום איכות החיים והסביבה, לצד מקבלות ומקבלי החלטות בכירים במגזר הציבורי. למידע נוסף: https://www.mimshak.org.il/ המשלבות חוקרים במגזר הציבורי, המודל הבריטי מלמד כי יש לפתח אפיקים רחבים יותר להעברת ידע, דוגמת התמחויות קצרות מועד, סדנאות אסטרטגיות לאתגור החשיבה ומחקרים יישומיים לפתרון בעיות מדיניות. אימוץ מודל ה-OIT בישראל יאפשר למסד מנגנון שיטתי של קבלת החלטות מבוססת ראיות ונתונים, יחזק את הקשר בין האקדמיה לממשל, ויסייע למדינת ישראל לעבור מפתרונות תגובתיים לניהול אסטרטגי צופה פני עתיד, יכולת קריטית לחוסן הלאומי ולשיפור השירות לאזרח.

מקורות