מדד הקול הישראלי

סקר ינואר 2026: כ־50% מהציבור סבורים שישראל צריכה להשתתף בתקיפה באיראן רק אם תותקף

44% תומכים בפעולה צבאית מתואמת עם ארה"ב מראשית המהלך ● 51% מהציבור סבורים שנכון שראש הממשלה יצטרף למועצת השלום של טראמפ, אם כי שיעור זהה לא מאמינים שהמועצה תסייע בפתרון הבעיות בעזה ותשמור על ביטחון ישראל ● 48% מהיהודים ו-52% מהערבים מאמינים שצמצום הסיוע הביטחוני מארה"ב יפגע בביטחון המדינה ● כמחצית מהציבור מסכימים עם אהרן ברק בכך שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית

| מאת:

Photo by REUTERS

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 25-29/1/2026. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 604 מרואיינים בעברית ו-151 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

  • בכל ארבעת הממדים - שיעורי האופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית - חלו החודש בכלל הציבור עליות. העלייה הגדולה ביותר (7%) הייתה בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי והקטנה ביותר (2%) בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי. בחינה של השנה האחרונה מעלה – ולא במפתיע – כי שיעורי האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי עלו וירדו יותר מאשר השיעורים המקבילים לגבי שלושת הממדים האחרים.  באשר לעתיד כלכלת ישראל, שיעור אופטימיים החודש הוא הגבוה ביותר מאז התחלנו למדוד ממד זה.

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

 

  • כבחודשים קודמים, שיעורי האופטימיים בקרב היהודים עלו בכל התחומים על אלו של הערבים , כאשר המפתיע ביותר הוא הפער הגדול מאוד בהערכת עתיד הביטחון הלאומי: בקרב היהודים הרוב הם אופטימיים (52%) לעומת מיעוט קטן מאוד בקרב הערבים (11%).
%, האופטימיים עתיד הביטחון הלאומי של ישראל עתיד השלטון הדמוקרטי עתיד הכלכלה עתיד הלכידות בחברה
יהודים 52 46 38 25
ערבים 11 31 17 21

 

  • פילוח הממצאים לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה גם החודש שהשמאל הוא המחנה הפחות אופטימי והימין האופטימי ביותר. למעשה בשמאל אין רוב של אופטימיים לגבי שום ממד שבדקנו שעה שבימין מצאנו רוב ברור של אופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי ועתיד השלטון הדמוקרטי.
%, האופטימיים, יהודים עתיד הביטחון הלאומי של ישראל עתיד השלטון הדמוקרטי עתיד הכלכלה עתיד הלכידות בחברה
שמאל 26.5 12 22 9
מרכז 40 30.5 29 16
ימין 61 58 45 31

 

היות ומדובר בשנת בחירות שהדיוק בה חשוב במיוחד, "עידנו" הפעם את הניתוח והפרדנו בשני המחנות הנגדיים את מי שמיקמו עצמם בקצוות ממי שמיקמו עצמם יותר לכיוון המרכז. מצאנו כי בשתי הקטגוריות - השמאל והשמאל-מרכז, וכן במרכז עדיין היה רק מיעוט של אופטימיים, וגם בימין-מרכז שיעור האופטימיים היה נמוך ממחצית (רק בנוגע לביטחון שיעור זה נשק לחצי). אבל בקרב מי שהגדירו עצמם ימין (44% ממדגם היהודים)  הרוב היו אופטימיים למעט בתחום הלכידות החברתית, אבל גם שיעור זה היה כפול ויותר מאשר בארבע הקטגוריות הפוליטיות האחרות. במילים אחרות, במונחים של שיעור האופטימיות לגבי העתיד הקו המבדיל הוא בין מי שמגדירים עצמם "ימין " לבין שאר הציבור ולא בין הימין בכללותו לשמאל ואולי למרכז.

%, האופטימיים, יהודים עתיד הביטחון הלאומי של ישראל עתיד השלטון הדמוקרטי עתיד הכלכלה עתיד הלכידות בחברה
שמאל 27 7 17 14
שמאל-מרכז 26 15 25 5.5‎‏‎‏בגלל גודלה של קבוצה זו, הנתון שהתקבל החודש אינו מאפיין אותה. ממוצע שיעור האופטימיים בקרב קבוצה זו ב-6 החודשים האחרונים (יולי-דצמבר 2025) עמד על: 11%
מרכז 40 30.5 29 16
ימין-מרכז 49 47 27 16
ימין 67 63 53 37.5

 

השתתפות ישראל במתקפה אפשרית על איראן?

  • הציבור הישראלי כמעט חצוי בשאלה לגבי מעורבות של ישראל במתקפה אמריקנית על איראן. השיעור הגבוה יותר (50%) מצדדים בהשתתפות רק במקרה שישראל תותקף על ידי איראן והשיעור הנמוך יותר במעורבות צבאית ישירה ומתואמת עם ארה"ב מראשית המהלך (44%).

  • במדגם היהודים שיעור המצדדים במעורבות ישירה עולה במעט על שיעור המעדיפים השתתפות ישראלית רק במקרה שאיראן תתקוף את ישראל (48% , 46%). לעומת זאת בקרב הערבים הרוב הם בעד מעורבות רק במקרה של מתקפה מצד איראן על ישראל (67%).

  • בשמאל ובמרכז (מדגם יהודים) הרוב הם בעד מעורבות ישראלית בתקיפה אמריקנית של איראן רק במקרה שאיראן תתקוף את ישראל (63%, 55%). לעומת זאת בימין הרוב בעד השתתפות ישירה בתקיפה אמריקנית (55%).

  • ואולם, גם במקרה זה כאשר מחלקים את מדגם היהודים לחמש קטגוריות של השתייכות פוליטית רואים שרק בימין המובהק יש רוב התומכים בהשתתפות ישירה של ישראל בהתקפה על איראן שעה שבכל הקטגוריות האחרות, כולל הימין-מרכז, הרוב תומכים בהשתתפות רק במקרה של תקיפה איראנית על ישראל.

במקרה של מתקפה אמריקאית נגד איראן, איזו רמת מעורבות של ישראל רצויה ביותר? (%, יהודים)

 

מועצת השלום של טראמפ

  • בדקנו האם לדעת הציבור נכון או לא נכון שרה"מ נתניהו יצטרף למועצת השלום, למרות שהאמריקנים צירפו אליה כחברות גם את נציגי טורקיה וקטאר בניגוד לעמדתה של ישראל. בכלל הציבור מעט מעל למחצית (51%) סבורים כי נכון שנתניהו יצטרף למועצה ואילו 30% סבורים שאין זה נכון שיצטרף. שיעור גבוה במיוחד 19% בחרו בתשובה "לא יודעים". הדבר נגזר בעיקר מהשיעור הגבוה במיוחד שהשיבו "לא יודעים" (31%) בקרב המשיבים הערבים.

  • בקרב היהודים רוב (55.5%) מצדדים בהצטרפות נתניהו למועצת השלום ובקרב הערבים – מעט פחות משליש (31%) מצדדים ומעט מעל שליש (38%) אינם תומכים בכך.

  • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים, בין אם שלוש ובין אם חמש קטגוריות, מעלה הבדלים קטנים בלבד בהעדפות בנושא בין המחנות.

סבורים שנכון שרה"מ נתניהו יצטרף למועצת השלום, שהאמריקנים צירפו אליה כחברות גם את נציגי טורקיה וקטאר בניגוד לעמדתה של ישראל (%, יהודים)

 

  • מכאן עברנו לבדוק כמה לדעת הציבור הקמת מועצת השלום של הנשיא טראמפ יכולה או לא יכולה לסייע בפתרון הבעיות בעזה תוך כדי שמירה על ביטחון ישראל. התמונה בקרב היהודים והערבים שונה – בקרב היהודים רוב (54%) מעריכים כי המועצה לא תוכל לסייע בכך, בעוד שבקרב הערבים השיעור הגבוה יותר (42%) מעריכים כי היא כן תוכל לעשות זאת. שוב בקרב המשיבים הערבים שיעור גבוה מאוד (24%) בחרו בתשובה "לא יודעים".

  • גם בנושא זה לא נמצאו הבדלים גדולים בין המחנות הפוליטיים במדגם היהודים. בכולם הרוב סבורים כי המועצה לא תוכל לסייע בפתרון הבעיות בעזה תוך כדי שמירה על ביטחון ישראל (שמאל 57%, מרכז 51%, ימין 54%).
     

עד כמה הקמת מועצת השלום של הנשיא טראמפ יכולה או לא יכולה לסייע בפתרון הבעיות בעזה תוך כדי שמירה על ביטחון ישראל? (%)

 

צמצום הסיוע הביטחוני מארצות הברית

  • לאחרונה הצהיר נתניהו כי ישראל תפעל לצמצום הדרגתי של הסיוע הצבאי מארצות הברית עד להפסקתו המלאה עקב חיזוק עוצמתה הכלכלית והמדינית של ישראל. ביקשנו לדעת האם לדעת הציבור הדבר יפגע או לא יפגע בביטחון ישראל. מצאנו כי בכלל המדגם השיעור הגבוה יותר (49%) סבורים שהדבר יוביל לפגיעה בביטחון (39.5% סבורים שלא יפגע).

  • בקרב היהודים והערבים כאחד, יש יתרון לסבורים שהדבר יפגע בביטחון המדינה (יהודים - 48% לעומת 42%; ערבים - 52% לעומת 27.5%).

  • בשמאל, בשמאל-מרכז ובמרכז (יהודים) רוב ברור גורסים שצמצום והפסקת הסיוע הצבאי האמריקני יגרום לפגיעה בביטחון המדינה. גם בימין-מרכז למעלה ממחצית סבורים כך. שוב רק בימין המובהק הדעה הפוכה ורק פחות משליש גורסים כך.

האם הצמצום ההדרגתי עד הפסקתו המלאה של הסיוע הצבאי מארצות הברית יפגע או לא יפגע בביטחון ישראל? (%)

 

כוונת ממשלת ישראל לפרוש ממוסדות האו"ם לשינויי האקלים

  • השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, פועלת לפרישת ישראל מאמנת המסגרת של האו"ם לשינויי אקלים שממנה פרשה ארה"ב עם כניסת הנשיא טראמפ. זאת, לדבריה, בשל הסתה נגד ישראל מצד ארגוני סביבה בינלאומיים. כרקע, רצינו לדעת עד כמה הציבור בכלל מאמינים לחוקרי האקלים המזהירים כי אם מדינות העולם לא ינקטו צעדים משמעותיים לשינוי מדיניות, כגון הגבלת השימוש בדלקים מזהמים, עלולות להיות לכך השלכות אקלימיות חמורות בעתיד. מצאנו רוב (כלל המדגם 65%, יהודים 67%, ערבים 58%) שנותנים אמון בעמדת חוקרי האקלים.

  • מכאן עברנו לבדוק האם לדעת הציבור על ישראל לפרוש מהאמנה או להישאר בה.  בקרב היהודים השיעור הגבוה יותר ( 43%) סבורים שיש לפרוש מהאמנה (35% בעד להישאר בה). גם בקרב הערבים השיעור הגבוה יותר (51%) הם בעד פרישה מהאמנה. יש לציין כי בשתי הקבוצות שיעורים גבוהים השיבו שאינם יודעים (יהודים 21%, ערבים 25%), מה שמשקף את חוסר העניין של הציבור הישראלי בענייני האקלים.

  • הצלבת שתי השאלות מעלה שבקרב אלו שאינם מאמינים לאזהרות המדענים רוב גדול תומכים בפרישה מאמנת האו"ם (73%). בקרב המאמינים לאזהרות המדענים השיעור הגבוה יותר (43%) תומכים בהישארות באמנה, שליש תומכים בפרישה וכרבע אינם יודעים. כלומר, האמונה בדברי המדענים, משנה את העמדה לגבי הפרישה.
%, כלל המדגם תומכים בפרישה או בהישארות באמנת האו"ם לשינויי אקלים
תומכים בהישארות תומכים בפרישה לא יודעים סך הכול
אזהרות חוקרי האקלים מאמינים 43 33 24 100
לא מאמינים 15 73 12 100

 

ישראל עדיין דמוקרטיה ליברלית?

  • לאחרונה אמר נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרן ברק, שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית. בדקנו מה שיעור הסבורים כמוהו בציבור הישראלי כיום. מצאנו כי בכלל הציבור מחצית (49.5%) מחזיקים בעמדה כמו זו של ברק ושיעור נמוך במעט אינם מסכימים לדבריו (45%).

  • בקרב היהודים התמונה הפוכה השיעור הגבוה מעט יותר (49%) אינם מסכימים עם ברק ואילו 47% מסכימים עמו. רוב הערבים (60%) מסכימים עם ברק שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית ורק רבע (25%) אינם מסכימים עמו.

  • ניתוח מדגם היהודים לפי שלושה מחנות פוליטיים מעלה שהשמאל והמרכז מסכימים עם ברק בשיעורים גבוהים מאוד (92.5% ו-69%) ואילו בימין רק מיעוט מסכימים עמו (31%). אבל אם מחלקים לחמישה מחנות, מתברר שגם בימין-מרכז הרוב מסכימים עם ברק ורק בימין המובהק הרוב (74%) אינם מסכימים עמו. גם כאן אפוא קו ההפרדה עובר בין הימין המובהק לשאר הציבור.

מסכימים עם דבריו של אהרן ברק שישראל כבר אינה דמוקרטיה ליברלית (%)

 

הטרגדיה בפעוטון בירושלים

  • בדקנו מי לדעת הציבור הם האחראים העיקרים לטרגדיה שגבתה את חייהם של שני התינוקות שנפטרו שעת שהותם במעון הפרטי והלא מפוקח. בכלל המדגם, השיעור הגבוה ביותר (39%) הטילו את האחריות על  מפעילי הגנים הפרטיים הלא מפוקחים. לאחר מכן במדרג האחריות נמצאים משרדי הממשלה (22%)  והרשויות המקומיות (20%). אחרונים במדרג זה הם ההורים, שרק 12% מהציבור רואים בהם את האחראים העיקריים למקרה.

  • בעוד שלמעלה מ-40% מהחילונים, הדתיים והמסורתיים (יהודים) הטילו את עיקר האחריות על מפעילי הגנים, ולאחריהם על משרדי הממשלה או על הרשויות המקומיות, הרי שבקרב החרדים התמונה שונה לגמרי: השיעור הגבוה ביותר (45%) גורסים שמשרדי הממשלה נושאים בעיקר האחריות. רק מיעוט מהחרדים (18%) תולים את האחריות על מפעילי הגנים. עוד בולטים שיעורם הגבוה של ה"לא יודעים" בקרב החרדים ושיעורם הנמוך של התולים את האחריות בהורים.

בעקבות הטרגדיה בפעוטון בירושלים (שפועל כבר 30 שנה) שבו נפטרו שני תינוקות ונפגעו אחרים, מי לדעתך נושא באחריות העיקרית למניעת מקרים כאלו? (%, יהודים)

 

  • עוד בהקשר זה בחנו את מידת ההסכמה בציבור עם הטענה של כמה חברי כנסת וגורמים חרדים לפיה היועצת המשפטית לממשלה היא האשמה במות הפעוטות וזאת בשל החלטתה להקפיא את סבסוד מעונות היום למשפחות אברכים שנאלצו להפקיד את הפעוטות במסגרות פרטיות לא מורשות שהן זולות יותר. רוב גדול (70%) בכלל הציבור אינם מסכימים עם האשמה הזו.

  • בקרב החילונים, המסורתיים והדתיים (מדגם יהודים) רוב גדול אינם מסכימים לטענה שהיועצת המשפטית אשמה בטרגדיה. לעומת זאת בקרב החרדים רוב גדול (74%) מטילים עליה את האשמה לאסון.

מסכימים ולא מסכימים שהיועצת המשפטית לממשלה היא האשמה במות הפעוטות? (%, יהודים)

מדד הקול הישראלי ינואר 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 25-29/1/2026 רואיינו 604 איש ואשה בשפה העברית ו-151 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון Shiluv I²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.