ארצות הברית

כמחצית מכלל הציבור חושבים שאחרי המבצע נגד איראן גבוהים הסיכויים להשיג הסכם לסיום המלחמה בעזה ולשחרור כול החטופים ● אחרי ירידה בחודשים הקודמים, ניכרת החודש עלייה בשיעורי היהודים והערבים הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ ● 60% מהיהודים סבורים שישראל השיגה את רוב או כול המטרות שהציבה לעצמה במלחמה עם איראן; בשמאל סבורים כך 38% בלבד ● עיתוי הבחירות - רוב גדול בשמאל ובמרכז מעדיפים בחירות בעיתוי הקרוב ביותר האפשרי ואילו בימין הרוב מעדיפים שהבחירות יתקיימו במועדן המקורי.

לאחר תקיפה אמריקנית ישירה בלב תוכנית הגרעין האיראנית – המערכה מקבלת תפנית חדה. איך תיראה תגובת טהראן? האם זה תחילת הסוף או מדרון להסלמה איזורית? שאלנו את ד"ר איל חולתא, ראש המל"ל לשעבר, על מנגנוני הסיום האפשריים, אסטרטגיות התגובה, הדילמות בארצות הברית ועל המבט העולמי למתרחש במזרח התיכון.

23 ביוני 2025

בעיצומו של העימות בין ישראל לאיראן, טראמפ ניצב בפני הכרעה – להצטרף למתקפה או להימנע מהתערבות.יוחנן פלסנר ושירה שחם-ברביבאי מפרקים את הדינמיקה האמריקאית עם פרופ’ יותם מרגלית – על הפוליטיקה הפנימית, השתיקה הדמוקרטית, ותפקידה של סין במערכה.

19 ביוני 2025

בקרב היהודים: בשלושת המחנות הפוליטיים הרוב תומכים בתקיפה ובעיתויה ● בציבור הערבי: רוב גדול מתנגדים לתקיפה וחושבים שהעיתוי אינו מתאים ● רוב גורף בציבור היהודי אך רק שליש בציבור ערבי מעריכים את יכולת העמידה של הציבור עד כה כגבוהה או גבוהה מאוד ● שני שלישים מהיהודים וכ-90% מהערבים מוטרדים מביטחונם הפיזי וביטחון משפחתם ● כשני שלישים מהציבור היהודי מאמינים ששיקולי ראש הממשלה לפתוח במתקפה היו בעיקר ביטחוניים אובייקטיבים, רק 18.5% בקרב הערבים חושבים כך.

כשליש בימין חושבים גם הם שהמבצע לא ישיג אף אחת משתי המטרות ● 76.5% מקרב הציבור היהודי סבורים שאין להתחשב או שיש להתחשב במידה מעטה בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בעזה בתכנון המשך הלחימה, 67% בקרב בציבורי הערבי חושבים שיש להתחשב בכך במידה רבה ● בקרב היהודים חלה ירידה ניכרת בשיעור הסבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ.

אלוף במיל' עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן, מתראיין אצל יוחנן פלסנר ומיכאל האוזר טוב בתוכנית "האינטרס הלאומי" ברדיו תל אביב.

19% חושבים שלישראל היו דווקא יותר אי הצלחות מהצלחות ● 57.5% מכלל הציבור פסימיים לגבי הסיכויים להשיג עסקה לשחרור כל החטופים ● 51% חושבים שמפקד חיל האוויר פעל לא נכון כשהחליט להפסיק את שירותם הפעיל של החותמים על "מכתב הטייסים"; 39% סבורים שפעל נכון ● 52% מקרב הציבור היהודי תומכים בתקיפה ישראלית באיראן גם ללא גיבוי אמריקני.

בארה"ב מבטיח אילון מאסק התייעלות כלכלית דרך קיצוץ הוצאות מיותרות ובזבזניות. בישראל הוצאות כאלה גלויות לעין כל, אבל כדי לבנות כאן שירות ציבורי יעיל צריך להתמקד לא רק בכספים הקואליציוניים אלא גם במרכיבים הבסיסיים שהופכים אותו למסורבל ולא אפקטיבי.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): 96.5% בשמאל, 89.5% במרכז ו- 56.5% בימין חושבים שעל ראש הממשלה להתפטר מיידית או לאחר המלחמה ● 73% מכלל הציבור ו-56% מתומכי הימין סבורים שיש להמשיך לשלב ב' בעסקה עם חמאס הכולל סיום המלחמה והשבת החטופים ● בציבור היהודי: רוב גורף בשמאל ובמרכז וכמחצית מתומכי הימין סבורים שבן גביר לא ראוי לשוב לכהן כשר לביטחון לאומי ● רוב הציבור אופטימי ביחס לסיכויי הרמטכ"ל החדש לשקם את יכולות צה"ל, 50% חשים כך גם לגבי סיכוייו לשקם את היחסים בין הדרג הצבאי למדיני.

מי שרוצה לשפר באמת את השירות הציבורי בישראל צריך ללמוד מארה"ב איך לא לעשות זאת: המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק מדגימה איך מוותרים על מקצועיות לטובת פופוליזם, אינטרסים פרטיים והחלשת המוסדות הדמוקרטיים.

בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): רוב גורף בשמאל ובמרכז ו-51% בימין תומכים במעבר לשלב הבא בעסקה, 40% מהמשייכים עצמם לימין מתנגדים לכך • 58% מכלל הציבור מאמינים שעל הדרג הצבאי להתפטר בלי קשר להתפטרות או אי-התפטרות הדרג המדיני • 42% מכלל הציבור תומכים בשמירת המבנה הקיים של הוועדה לבחירת שופטים, 29.5% תומכים בשינוי הוועדה לפי מתווה לוין-סער.

הנשיא האמריקני מיהר לבטל את הצו הנשיאותי מתקופת ביידן העוסק בפיקוח על בינה מלאכותית, ופתח את הדלת לאג'נדה המהונדסת מבייג'ין. כמו במקרה של טיקטוק – כשארה"ב תבין את הסכנות שמביא אתו הצ'אטבוט הסיני, יתכן שכבר יהיה מאוחר מדי והפעם הנזק יהיה כבד בהרבה.

יותר מהכול, חזרתו של טראמפ לבית הלבן מעידה על המשבר העמוק של הדמוקרטיה הליברלית, שהופכת לדמוקרטיה חלולה, ולא רק בארה"ב. העובדה שבישראל נהוג משטר פרלמנטרי ולא נשיאותי יכולה להגן על הדמוקרטיה מפני ריכוז של מוקדי הכוח באדם אחד, אבל בסופו של דבר מי שיצטרכו להגן על הדמוקרטיה באשר היא הם האזרחים.

לא מעט קווי דמיון קיימים בין התמודדות מערכת החינוך הישראלית אחרי 7 באוקטובר לבין תגובת מערכת החינוך בארה"ב לאסון התאומים. אבל הניסיון האמריקני מלמד שכאשר נמנעים מדיונים ערכיים בבתי הספר, הדמוקרטיה משלמת מחיר יקר.

57% מהישראלים סבורים שההנהגה לא עושה את המאמצים המרביים כדי לשחרר את החטופים ● הציבור חצוי בשאלה אם נתניהו יוכל להעיד במשפטו ובמקביל לתפקד כראוי כראש ממשלה ● 63% מהישראלים מאמינים שביטחון ישראל יהיה שיקול מרכזי אצל הנשיא הנבחר טראמפ בעת גיבוש מדיניות החוץ האמריקנית.

כשני שלישים בציבור הישראלי מדווחים על הרעה בתחושת הביטחון האישי שלהם אחרי 7.10 • בציבור היהודי הרוב מדווחים כיום על חזרה לשגרת חייהם לעומת רוב בציבור הערבי שמדווחים שלא חזרו לשגרה • הציבור היהודי חצוי בשאלה האם הגיעה העת לסיים את המלחמה בעזה, בעוד שבציבור הערבי רוב גדול מאוד תומך בסיומה. הסיבה העיקרית לתמיכה בסיום – הסכנה לחיי החטופים • רוב הציבור (62%) רואים בהשבת החטופים את המטרה המרכזית ורק מיעוט (29%) את מיטוט החמאס • כל שרשרת ההנהגה, הפוליטית והצבאית מקבלת ציונים נמוכים על תפקודה מאז ה-7.10. השר לביטחון לאומי בן גביר, יו"ר האופוזיציה לפיד, ורה"מ נתניהו קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר • רוב בציבור היהודי (61%) סבורים כי לפלסטינים אין זכות למדינה משלהם. התמונה הפוכה בציבור הערבי • הציבור היהודי חצוי בין אופטימיים לפסימיים לגבי העתיד של מדינת ישראל. בציבור הערבי יש רוב לפסימיים בנושא זה.

כשלושה רבעים מהמשיבים מהשמאל סבורים שדרישת נתניהו לשלוט בציר פילדלפי היא פוליטית בעיקרה, בשעה ששיעור כמעט זהה מהמשיבים בימין סבורים שבעיקרה היא עניינית מבחינה צבאית-אסטרטגית. בקרב המשיבים מהמרכז, רוב קטן סבורים שמאחורי הדרישה עומדים בעיקר מניעים פוליטיים • רוב בציבור היהודי תומכים בהחרפת המהלכים הצבאיים בצפון ומיעוט מצדדים בהמשך הלחימה במתכונת הקיימת.

שפל של כשמינית בלבד מגדירים את המצב די טוב או טוב מאוד וכרבע מגדירים אותו "ככה-ככה" • שיעור המביעים תחושות שליליות כלפי הממשלה עולה משמעותית על שיעור המביעים תחושות חיוביות, ואלה המחזיקים ברגשות שליליים אינם מגיעים ממחנה פוליטי מסוים. הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים יש בולטות חד-משמעית לתסכול, כעס ואכזבה • בקרב היהודים נרשמו שיעורי תמיכה גבוהים של 80% ויותר בהקמת מנגנון חקירה לאירועי השבעה באוקטובר.

פסק הדין נגד גוגל צפוי לעורר רעידת אדמה שעשויה לשנות לעד את הפנים של תעשיית הטכנולוגיה. הוא ישפיע על הדרך שלה לעשות עסקים, על הדרך שלנו לעשות שימוש במוצרים שלה ועל הדרך של הממשלות לפקח עליה.

מאז 7 באוקטובר נשמעות בשיח הציבורי והתקשורתי השוואות רבות בין מלחמת חרבות ברזל למלחמת יום הכיפורים, ש-50 שנה בדיוק מפרידות ביניהן. ההשוואות הללו מתבססות על כך ששתי המלחמות החלו במתקפת פתע של כוחות אויב, בשתיהן היו התרעות מודיעיניות טרם פרוץ הקרבות שלא זכו לתשומת הלב הנדרשת מצד הצמרת המדינית והצבאית, ובשתיהן קרסו הקונספציות שרווחו בתקופה שלפני המלחמות באשר למידת המוכנות ללחימה והמוטיבציה של האויב להיכנס לעימות חזיתי עם ישראל.

כדי להעשיר את ההשוואות הללו, ועל בסיס הנתונים שבידינו, בחרנו להציג את עמדות הציבור הישראלי בסוגיות הרלוונטיות לגבי שתי המלחמות ולהצביע על הדומה ועל השונה בדעת הקהל הישראלי ב-1973 וב-2023.

80% מהציבור גורסים שלממשלה אין תוכנית פעולה ברורה ליום שלאחר סיום הלחימה בעזה • רוב גדול סבורים שקידום חלקים של ה'רפורמה המשפטית' המתוכננים למושב הקיץ של הכנסת הוא מהלך שגוי • מחצית מהערבים סבורים שכוונת התובע הכללי בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג להגיש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט נובעת מאופן ניהול המלחמה בעזה על ידי ישראל וצה"ל, לעומת 60% מהיהודים המייחסים זאת להטיה אנטי-ישראלית מתמשכת של בית הדין.

שורשי המשבר ביחסים עם ארה"ב נמצאים לכאורה ברפיח. אולם המפתח לפתרונו מצוי הרחק מעזה, בין מוסקבה לבייג'ינג. סדר עולמי חדש הולך ומתעצב לנגד עינינו והוא שיכתיב את התנהגותם של מנהיגי ארה"ב בעתיד. המלחמה הקרה החדשה בין ארה"ב לסין מעמידה את ישראל, הזקוקה לבעלות ברית בחזית מול איראן, בפני צומת של הזדמנויות וסיכונים.

58% סבורים כי התנהלות ישראל בזירה הצבאית והבינ"ל האיצה את ההכרה במדינה פלסטינית • 43% מהיהודים סבורים שטראמפ יהיה נשיא טוב יותר לישראל, לעומת 32% שסבורים שביידן עדיף • רק 30% מהיהודים חושבים שהסנקציות הבינלאומיות על פעילי וארגוני ימין מוצדקות, ורק 12% סבורים שהן יעילות • הציבור היהודי חצוי שווה בשווה בשאלה האם שרי הממשלה צריכים להגיע השנה לטקסי יום הזיכרון בבתי העלמין.

ב-7 באוקטובר קיבלנו קדימון אפוקליפטי לקץ המדינה היהודית על הקרקע. ב-13 באפריל קיבלנו קדימון לקץ המדינה היהודית מן האוויר. מספיק טיל גרעיני אחד שחודר את מעטפת ההגנה הישראלית כדי לשנות את מציאות חיינו מן הקצה אל הקצה. לכן אסור שההצלחה הפנומנלית של חיל האוויר הישראלי ובעלות בריתו תעוור את עינינו לסכנה.

39.5% מהיהודים מעריכים שהחברה הישראלית תישא בנטל הלחימה בעזה ובעימות בצפון כמה זמן שיידרש, לעומת 7% בלבד מהערבים • מעט יותר ממחצית מהיהודים בטוחים או חושבים שההנהגה עושה את המאמצים המרביים לשחרור החטופים מעזה, עם רוב ברור לכך בימין לעומת מיעוט במרכז ובשמאל • הסכמה רחבה וחוצת מחנות פוליטיים בקרב היהודים על כך שמדיניות הממשלות האחרונות הקלה על חמאס לבצע את מתקפת ה-7 באוקטובר.

בציבור היהודי, 55% מעריכים בחיוב את תפקודו של הרמטכ"ל הלוי ו-46% את תפקוד שר הביטחון גלנט, עלייה לעומת 40.5% באוקטובר • ביחס לתיאום עם ארה"ב לקראת המשך המלחמה, 49% מהיהודים סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, אולם בפילוח פוליטי עולה רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) התומך בתיאום, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה.

 לקראת תחילת חודש הרמדאן, 45% מהיהודים ו-69% מהערבים צופים שהגבלות על עליית מוסלמים להר הבית יגבירו את הסיכוי לאירועים אלימים • ירידה בשיעור היהודים והערבים החשים שייכות למדינה ולבעיותיה, שחזר לממדיו לפני המלחמה.

משטרי הסנקציות הכלכליות שנוקטות מדינות כוללים בין השאר הקפאת רכוש של יחידים ותאגידים, כמו שנעשה כעת כלפי מתנחלים, איסור על עשיית עסקאות עם אנשים מסוימים ואיסור על תנועה של יחידים לשטח המדינות. מי רשאי להטיל אותם וכיצד על ישראל להגיב כלפיהם?

קצב צריכת התחמושת במערכה בעזה מבליט את תלותה של ישראל בארה"ב. אף שאין לישראל תחליף לברית עם ארה"ב, היא לא תוכל לממן לבדה הקמת מערך ייצור תחמושת עצמאי, ודאי לא כזה שיענה על כל צורכי צה"ל במערכה עתידית. נוכח המחלוקת הגוברת בקרב הדמוקרטים ביחס לתמיכה בישראל ומנגד התבססות אגף בדלני בקרב הרפובליקאים, על ישראל לשקול חבירה לבעלות ברית אחרות של ארה"ב כדי לצמצם את התלות המשותפת בה.

88% מהיהודים נותנים לכוחות צה"ל ציונים טובים על תפקודם במלחמה, לעומת 46% הנותנים ציונים אלה לקבינט המלחמה • מקרב מי שחושבים שקבינט המלחמה מתפקד טוב, רוב גדול ציינו כי מפלגת המחנה הממלכתי צריכה להישאר בממשלה (73.5%), בעוד שהסבורים שקבינט המלחמה לא מתפקד בצורה טובה חלוקים ביניהם • 60% מהיהודים סבורים שלא נכון לישראל להסכים לעסקה לשחרור כל החטופים בתמורה לשחרור כל האסירים הפלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.

כשליש השיבו שאינם יודעים וכרבע תמכו בגנץ • רבע בלבד סבורים שנתניהו יצליח לשמור על הקואליציה אחרי המלחמה • כמחצית מהציבור תומכים בפתיחת חזית לחימה נגד החיזבאללה בצפון וכשליש סבורים כי יש להימנע מהמהלך • 56% סבורים שהדרך הטובה ביותר לשחרור החטופים מעזה היא המשך הלחימה העצימה, בעוד ש-24% מצויים במיעוט התומך בשחרור כלל האסירים הפלסטינים שבידי ישראל, גם אם הדבר כרוך בהפסקת הלחימה.

נשיא המכון מתייחס לגילויי האנטישמיות במוסדות האקדמיים: "המיינסטרים לא יכול להכיל את זה, אבל היית מצפה מהנשיאות לפעול. יש להן כלים".

בתום מערכת בחירות ארוכה ולקראת הכרעה, 42% מהיהודים חוששים כי בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב תחליש את מערכת היחסים בין המדינות. כשליש סבורים כי הדבר יחזק את יחסיה של וושינגטון עם הפלסטינים. בתוך כך, 1 מכל 5 ישראלים היה מעדיף להגר למדינה אחרת במערב, פי 3 בשמאל מאשר בימין​

משבר הקורונה אילץ את מדינות ארצות הברית לבצע שינויים והתאמות בהליכי ההצבעה בבחירות הקרבות, כדי לאפשר לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית תחת המגבלות. על הליך ההצבעה והשינויים שבוצעו בסקירה הבאה

כיצד עובדת שיטת הבחירות האמריקאית, מהם אלקטורים ואיך נבחר הנשיא? כל מה שרציתם לדעת על הבחירות הקרבות בארצות הברית

קשה לזכור, אבל רק לפני כשבועיים צייץ הנשיא טראמפ, כי סיכם עם ראש הממשלה נתניהו לדון בברית הגנה הדדית בין ארה"ב לישראל לאחר הבחירות. מדובר ברעיון שעלה וירד במהלך השנים, בעיקר כחלק מהתמורה להסכם שלום שבו תיקח ישראל על עצמה סיכונים ביטחוניים. זו סוגייה חשובה, שצריך להתקיים בה דיון ציבורי ענייני, בנפרד ממערכת הבחירות

מנתוני מדד השלום בינואר עולה, כי רוב הישראלים סבורים שיחסו של טראמפ יהיה הפוך, וכי הימנעות ארה"ב בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם נבעה מיחסים עכורים בין רה"מ לאובמה.

כשבוע לפני הבחירות בארצות הברית, היתרון הגדול ממנו נהנתה הילארי קלינטון הצטמצם. במצב כזה מעניין להשתעשע בתרחישים ה"מטורפים" שיכולים להיווצר בגלל שיטת הבחירות הייחודית של ארצות הברית.

מאמר זה יתאר בקצרה את הרקע למערכת הבחירות הנוכחית ואת התנהלותה.

קשה שלא לשמוע בזמן האחרון על הבחירות הקרבות לנשיאות ארצות הברית. אבל מה בעצם יודע האזרח הישראלי הממוצע על הבחירות הללו, על משמעותן ועל אופי התנהלותן? 

פתיחת שנת הלימודים תשע"ב והמאבק החברתי המתחולל בשבועות האחרונים העלו את נושא החינוך הציבורי לראש סדר היום. ישראל אינה המדינה היחידה שמושמעות בה טענות נגד מגמות של הפרטה וסטנדרטיזציה בתחום זה. מהן התמורות המתרחשות במערכת החינוך האמריקנית, והאם הן רלוונטיות למערכת החינוך הישראלית? קראו את מאמרו של אביב כהן.

השוואה בין בני האמיש לחרדים היהודים מאפשרת ללמוד משהו מן האופן שבו התמודדה הדמוקרטיה האמריקנית עם ה"חרדים" שלה. בדומה למחוקק האמריקני, גם על המחוקק הישראלי להבהיר לקבוצת קוראי התיגר כי ל"פטור" שהיא מבקשת יש מחיר גבוה - הדרה מהטובין הנלווים לציות לחוק ומילוי חובות אזרח. 

בראשית השנה האזרחית, כאשר החל המרוץ הארוך לבחירת מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות, היו רק בודדים שנתנו לברק אובמה סיכוי כלשהו לזכות במרוץ. עוד פחות מכך האמינו באפשרות הכמעט דמיונית שאובמה, מועמד שחור, ייבחר לנשיאה ה-44 של ארצות הברית. אך במהלך 11 החודשים שחלפו הצליח אובמה לסחוף אחריו אמריקנים רבים. בדרך הוא הצליח לגבור על הילרי קלינטון, על ג'ון מקיין אך אולי יותר מכול – הוא הצליח לגבור על דעות קדומות, לבטל פחדים קמאיים, לנטרל את נושא הגזע ולהיבחר לנשיא ארצות הברית בניצחון ברור ומשכנע.

בשעה שהקרב במפלגה הרפובליקנית הסתיים זה כבר, המרוץ הדמוקרטי הוכרע רשמית רק בראשית יוני. מאמר זה, השלישי בסדרה, סוקר את ההתפתחויות בשני המרוצים מאז 'יום שלישי הגדול' בפברואר.

המרוץ למועמדות המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית מעלה את השאלה בעניין תמיכה במועמדוּת של נשים לתפקידים פוליטיים בכירים בארצות הברית ובישראל.

בחירות בארצות הברית בכתבה הקודמת בסדרה הוסברו השיטות לבחירת המועמדים לנשיאות ארצות הברית, הוצגו המועמדים הבולטים משתי המפלגות הגדולות והובאו תוצאות הבחירות המקדימות שנערכו במהלך חודש ינואר.

הבחירות המקדימות (פריימריז) לנשיאות ארצות הברית, יריית הפתיחה של מערכת הבחירות בארצות הברית נורתה בראשית חודש ינואר עם תחילתן של הבחירות המקדימות (פריימריז) בשתי המפגלות הגדולות.

בחירות 2006 בארצות הברית - ניצחון סוחף לדמוקרטים, הבחירות שנערכו ב-7 בנובמבר 2006 בארצות הברית הביאו לשינוי מהותי בנוף הפוליטי שלה.

מאז כניסתו לתפקיד, מערער הנשיא טראמפ באופן עקבי את יציבותם של הבנות והסכמים בינלאומיים, ובמקביל אינו מציב להם תחליף ראוי. תוצאות מדיניות זו עלולות לגרום נזקים כבדים בכמה רבדים לארה״ב וכן לבנות בריתה. אך האם מדיניות זו מיוחדת לנשיא השנוי במחלוקת או שהוא ממשיך בכך נשיאים קודמים אחרים?