סקר פברואר 2026: רוב הציבור חושב שהתערבות הנשיא טראמפ בעניין החנינה לראש הממשלה אינה לגיטימית
בפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים): בשמאל 93% חושבים שמדובר בהתערבות לא לגיטימית, במרכז 75% ובימין 45% ● 64% מהציבור היהודי מאמינים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, עלייה קלה לעומת אוקטובר 25'. בציבור הערבי, לעומת זאת, צנח שיעור החושבים כך מ-72% באוקטובר ל-43% ● רוב מכריע וחוצה מחנות פוליטיים (92%) חושב שיש לחקור את אירועי 7 באוקטובר, בלי קשר לדרך החקירה
פגישת טראמפ ונתניהו בפלורידה, דצמבר 2025 | Photo by REUTERS
דוח זה משלב ממצאים מסקר "הקול הישראלי" שערכנו בסוף פברואר יחד עם ממצאים מסקר בזק, שביצענו מיד לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי" בתחילת מרץ.
- רגע לפני מבצע "שאגת הארי", בסוף פברואר, 53% מהיהודים תמכו במעורבות צבאית ישירה של ישראל במתקפה על איראן בשילוב כוחות עם ארה"ב, עלייה של 5% מהמדידה הקודמת בחודש ינואר 2026. 41% העדיפו בפברואר תגובה ישראלית רק במקרה שאיראן תתקוף את ישראל לעומת 46% בינואר.
- בקרב הערבים שיעור התומכים במעורבות צבאית ישירה של ישראל היה נמוך בפברואר משמעותית מאשר בקרב היהודים (29%), אך גם כאן מדובר בעלייה של 4% בהשוואה למדידת ינואר. הרוב העדיפו מעורבות ישראלית רק כתגובה לתקיפה מצד איראן בשתי המדידות.
- פערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים): כמו בינואר, הרוב בשמאל העדיפו בפברואר מעורבות ישראלית רק במקרה של תקיפה איראנית ואילו בימין רוב דומה תמכו במעורבות ישירה בתקיפה משולבת לצד ארצות הברית. המרכז היו חצויים.
במקרה של מתקפה אמריקאית נגד איראן, איזו רמת מעורבות של ישראל רצויה ביותר? (%) פברואר 2026
- לאחר פרוץ המבצע, רוב גדול בציבור היהודי (93%) תמכו במהלך לעומת מיעוט קטן (26%) בציבור הערבי (כלל הציבור הישראלי 82%).
- חלוקה לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה רוב של תומכים במבצע בשלושתם, אם כי בשמאל רוב זה קטן יותר מאשר במרכז ובימין (שמאל 76%, מרכז 93%, ימין 97%).
האם אתה תומך או מתנגד למבצע "שאגת הארי" (המתקפה הצבאית המשולבת של ארה"ב וישראל על איראן)? (%) מרץ 2026
- בימים הראשונים למבצע מצאנו כי כשלושה רבעים (74%) בציבור היהודי די או מאוד סמכו על נתניהו שינהל טוב את המבצע. בקרב הערבים רק 16% סמכו עליו (כלל הציבור הישראלי – 64%).
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שבשמאל מדובר במיעוט שסמכו על ראש הממשלה (40%), ואילו במרכז ובימין מדובר ברוב (62%, 85%).
די ומאוד סומכים על ראש הממשלה נתניהו שינהל את המבצע כראוי (%, יהודים) מרץ 2026
- בקרב היהודים ככלל, ובכל המחנות הפוליטיים (יהודים), חלה לאחר תחילת המבצע עלייה משמעותית בשיעור המרואיינים המרגישים מוגנים מפני תקיפות של איראן. העלייה הגדולה ביותר נמצאה בשמאל, שבו שיעור מי שחשו מוגנים היה הנמוך ביותר לפני המבצע והשתווה עם המרכז לאחר התחלת הלחימה. ייתכן כי הנזקים המועטים שגרמו התקיפות האיראניות בימים הראשונים למבצע, בהשוואה לנזקים במהלך מבצע "עם כלביא", גרמו לעלייה בתחושת המוגנות בקרב היהודים.
- בקרב הערבים המגמה הפוכה: רק כרבע חשו מוגנים לפני המבצע ושיעור זה אף ירד לאחר תחילת המבצע.
מרגישים מוגנים במידה די רבה או רבה מאוד מפני תקיפות של איראן (%) פברואר ומרץ 2026
- בקרב היהודים בעלי מרחב מוגן זמין (ממ"ד ביתי או מקלט בקרב מקום) חלה עלייה ניכרת בתחושת המוגנות לאחר תחילת המבצע (9%+), ואילו בקרב הערבים עם גישה למרחב מוגן כמעט ולא חל שינוי.
- בקרב אלו שאין בקרבתם מרחב מוגן זמין, הן יהודים הן ערבים, חלה ירידה משמעותית בתחושת המוגנות לאחר תחילת המבצע.
מרגישים מוגנים במידה די רבה או רבה מאוד מפני תקיפות של איראן (%) פברואר ומרץ 2026
- 55% מכלל הציבור סברו טרם המבצע שהמדינה ערוכה להגן על תשתיות חיוניות מפני מתקפה מאיראן, 34% סבורים שהיא אינה ערוכה לכך.
- בקרב היהודים היה רוב לסבורים שהמדינה מסוגלת לכך, ואילו בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר, אם כי לא הרוב, לא הסכימו אז שהמדינה ערוכה לאתגר.
- שני שלישים בימין (יהודים) גרסו שהמדינה ערוכה להגנה על תשתיות חיוניות לעומת פחות ממחצית המשיבים במרכז ועוד פחות מכך (כ-40%) מהמשיבים בשמאל.
באיזו מידה סבורים שהמדינה ערוכה להגן על תשתיות חיוניות (חשמל, מים, תקשורת וכו') במקרה של מתקפה מאיראן? (%) פברואר 2026
- לאחר תחילת מבצע "שאגת הארי" בקרב היהודים חלה עלייה קלה בהשוואה לאוקטובר 2025 בשיעור הסבורים כי ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ. לעומת זאת בקרב הערבים חלה צניחה בשיעור הסבורים כך בין הבדיקה בסוף 2025 לבין המדידה הנוכחית.
- הדבר קשור מן הסתם לתמיכה או התנגדות השונות בשני הציבורים למבצע המשולב הנוכחי נגד איראן.
סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%)
- מצאנו הבדלים גדולים בשאלה זו גם בין המחנות הפוליטיים בציבור היהודי. בשמאל רק מיעוט (34.5%) סבורים כי ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ, שעה שבמרכז ובימין יש רוב המעריכים כך (62%, 70%).
לאחרונה התייחס הנשיא טראמפ בפומבי מספר פעמים לעניין מתן חנינה לנתניהו ואף נזף בנשיא המדינה הרצוג על שאינו עושה כן. שאלנו האם מדובר בהתערבות לגיטימית או לא של נשיא ארה"ב בענייניה של מדינת ישראל.
- רוב הציבור, יהודים וערבים, סבורים כי מדובר בהתערבות לא לגיטימית.
- פילוח של התשובות לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מראה שיוויון בין המחזיקים בכל אחת מהדעות הללו במחנה הימין, לעומת רוב משמעותי במרכז, ועוד יותר גדול בשמאל, הגורסים שההתערבות לא לגיטימית.
לאחרונה, אמר נשיא ארה"ב טראמפ כי הנשיא הרצוג צריך להתבייש על סירובו לתת לרה"מ נתניהו חנינה. האם התערבות זו בענייניה של ישראל היא לגיטימית או לא לגיטימית בעיניך? (%) פברואר 2026
הצגנו בפני המרואיינים שתי תשובות אפשריות: על המבצע להימשך עד שיושגו מטרותיו הצבאיות (חיסול היכולת הגרעינית והבליסטית של איראן); עד אשר יושגו המטרות הצבאיות וכן המטרה הפוליטית של הפלת משטר האייתולות.
- בקרב היהודים הרוב סבורים שיש להמשיך במבצע עד השגת המטרות הצבאיות והמטרה הפוליטית של הפלת משטר האייתולות גם יחד (57%). זאת לעומת 36% הסבורים שיש להפסיק אחרי השגת המטרות הצבאיות בלבד.
- בקרב הערבים השיעור הגבוה מאוד (52%) השיבו שאינם יודעים ולכן לא המשכנו בפילוח הנתונים.
- פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל השיעור הגבוה יותר (43%) הם בעד הפסקת המבצע לאחר השגת המטרות הצבאיות. במרכז כמחצית סבורים שיש להמתין גם להשגת המטרה הפוליטית (49%) ואילו בימין רוב של כשני שלישים השיבו שיש להפסיק רק לאחר השגת המטרות הצבאיות והפוליטיות כאחד.
עד מתי צריך להמשיך במבצע? (%, יהודים) מרץ 2026
בסקר במלאת שנתיים למלחמה (ספטמבר 2025) מצאנו כי אמנם הרוב בציבור תמכו בהקמת ועדת חקירה ממלכתית (יהודים 75.5%, ערבים 68%), אבל הפערים בין המחנות הפוליטיים (יהודים) היו ניכרים – בשמאל צידדו אז בהקמת ועדה כזו 97%, במרכז 85.5% ובימין 68%.
החלטנו לשאול שאלה בנוגע לעצם הרצון בחקירה מבלי לציין את הגוף שיעשה זאת, ומצאנו ששיעור התומכים בחקירת האירועים גדל במידה ניכרת. בתשובה לשאלה "מבלי להתייחס לדרך הבדיקה, ועדה או כל שיטה אחרת, עד כמה לדעתך חשוב או לא חשוב כיום לחקור את מה שהוביל ואת מה שקרה ב- 7.10.23 כדי להסיק מסקנות לעתיד?"
- 92% מכלל הציבור (95% בקרב היהודים ו-76% בקרב הערבים) השיבו שחשוב לחקור. לא נמצא כמעט הבדל בין המחנות הפוליטיים השונים (יהודים), כאשר העלייה החדה ביותר הנמצאה במחנה הימין (עלייה מ-68% ל-94%).
ממצא זה תומך בהשערה שסלע המחלוקת העיקרי אינו האם יש או אין לחקור את אירועי אוקטובר, אלא המנגנון שיעשה זאת, מה שמשקף את הקיטוב הפוליטי בנדון.
סבורים שחשוב כיום לחקור את מה שהוביל ואת מה שקרה ב- 7.10.23 כדי להסיק מסקנות לעתיד מבלי להתייחס לדרך הבדיקה? (%, יהודים) פברואר 2026
מדד הקול הישראלי פברואר 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 23/2-1/3/2026 רואיינו 608 איש ואשה בשפה העברית ו-157 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם %3.54 ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.
סקר בזק "שאגת הארי" נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט בין התאריכים 2-3/3/2026 רואיינו 500 איש ואשה בשפה העברית ו-99 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 4.00% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי חברת איי פאנל. לקובץ הנתונים המלא ראו https://dataisrael.idi.org.il.
