מדד הקול הישראלי

סקר מאי 2026*: 57.5% מכלל הציבור מאמינים שסיום המלחמה עם איראן בתנאים הנוכחיים נוגד את האינטרסים הביטחוניים של ישראל

41% מהיהודים סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי עבור הנשיא טראמפ, ירידה חדה בשיעור המעריכים כך, שעמד בחודש מרץ על 64% ● רק 19.5% מהיהודים ו-8% מהערבים מעניקים לישראל ציון טוב בהתמודדות עם חיזבאללה ● 61% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, ביניהם כרבע ממצביעי הליכוד ● כ-22% מהציבור סבורים שגוש הקואליציה ערוך ומוכן טוב יותר לבחירות בעת הזאת, 16% חושבים שגוש האופוזיציה, 19.5% חושבים ששניהם ערוכים באותה מידה וכ-26% חושבים שאף אחד מהגושים אינו מוכן

| מאת:

*הסקר נערך לפני סבב הלחימה האחרון בין ישראל לאיראן ב-8-7 ביוני 2026

מקלט בתל אביב, 8 ביוני 2026 | Photo by Yehoshua Yosef/Flash90

מתודולוגיה

הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בתאריכים 31/5-5/6/2026, לפני חזרת הלחימה בין ישראל לאיראן ב-7/6/2026. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 603 מרואיינים בעברית ו-150 מרואיינים בערבית.

מצב הרוח הלאומי

  • בכל ארבעת התחומים שאנחנו בודקים מדי חודש חלו החודש ירידות בשיעור האופטימיים: בנוגע לעתיד הביטחון הלאומי ועתיד השלטון הדמוקרטי היו הירידות 4%. בנוגע לעתיד כלכלת ישראל ולכידות החברה היו הירידות קטנות יותר - 1.5%.

  • ממצא מעניין הוא שמזה חודשיים שיעור האופטימיים לגבי עתיד הביטחון הלאומי נמוך מהשיעור המקביל בנוגע לעתיד השלטון הדמוקרטי (35% לעומת 40%) בעוד שברוב החודשים מאז התחלנו במדידות היה הסדר בין שני התחומים הפוך. תופעה זו נמדדה החודש הן במדגם היהודים הן במדגם הערבים.

  • בעניין הביטחון הלאומי רק בקרב מי שהגדירו עצמם במדגם היהודים ימין יש רוב מסוים של אופטימיים (54%). בשמאל מדובר בכשמינית בלבד (12%) ובמרכז בכחמישית (20.5%).

  • כשמדובר בלכידות החברתית, הנושא שלגביו לאורך כל המדידות שיעור האופטימיים הוא הנמוך ביותר, החודש בשמאל שיעור זה עומד על 2%, במרכז על 15.5% ובימין על 29% בלבד!

אופטימיים לגבי עתיד השלטון הדמוקרטי בישראל, הביטחון הלאומי, הכלכלה והלכידות החברתית (%, כלל המדגם)

  • במדגם הערבים כבעבר שיעורי האופטימיים נמוכים בכל התחומים מאשר במדגם היהודים. למעשה לא חל כאן שינוי של ממש מהחודש הקודם שכן כנראה לפנינו "אפקט ריצפה", המאובחן כשהציונים כל כך נמוכים שאין כמעט לאן לרדת (החודש שיעורי האופטימיים לגבי השלטון הדמוקרטי 23%, לגבי המצב הביטחוני 10%, לגבי המצב הכלכלי 15% ולגבי הלכידות החברתית 16%).

%, האופטימיים עתיד הביטחון הלאומי של ישראל עתיד השלטון הדמוקרטי עתיד הכלכלה עתיד הלכידות בחברה
יהודים 40 43 35 22
ערבים 10 23 15 16

 

הנשיא טראמפ וביטחון ישראל

  • חזרנו החודש על השאלה עד כמה לדעת המרואיינים ביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל נשיא ארה"ב טראמפ. בעוד שבקרב המרואיינים היהודים נמדדה החודש ירידה חדה בשיעור מי שמעריכים כי אכן כך – מ- 64% במרץ השנה – במהלך מבצע שאגת הארי – ל- 41% החודש. זהו השיעור הנמוך ביותר מאז התחלנו לבדוק שאלה זו בנובמבר 2024.

  • במדגם הערבים דווקא חלה עלייה חדה בשיעור המסכימים שמדובר בשיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (מ- 43% ל-59%).

סבורים שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (%)

* השיעורים המוצגים הם ממוצע של שתי מדידות שבוצעו במהלך חודש יוני 2025.

  • במדגם היהודים בשמאל ובמרכז רק מיעוט סבורים כיום שביטחון ישראל הוא שיקול מרכזי אצל הנשיא טראמפ (בהתאמה 25.5% ו- 32% בהשוואה ל-34.5% ו-62% במרץ). בימין שיעור המסכימים נמוך מעט ממחצית – 48% (בהשוואה ל-70% במרץ). כלומר בעוד בעבר טראמפ נחשב על ידי הרוב כמגן ישראל, כיום מעמדו בנושא זה פחות מוסכם.

ישראל – ארה"ב – איראן

מה יכלול הסכם בין ארה"ב לאיראן מנקודת המבט של ישראל?

  • שאלנו: "בהנחה שארה"ב ואיראן יגיעו להסכם לסיום המלחמה ביניהן, לדעתך האם ההסכם יכלול או לא יכלול סעיפים בנוגע למניעת המשך פיתוח הנשק הגרעיני, חיסול איום הטילים הבליסטיים, החלשת משטר האייתולות".

  • השיעור הגבוה ביותר בכלל המדגם מאמינים שההסכם יכלול מניעת המשך פיתוח הנשק הגרעיני (56%). ואולם רק 32% מעריכים שהוא יכלול את חיסול איום הטילים הבליסטיים ועוד פחות מכך חושבים שיהיה בו כדי להביא להחלשת משטר האייתולות (28%).

  • בחודש מרץ, במהלך מבצע שאגת הארי, כאשר שאלנו לגבי ההיתכנות להשגת כל אחת מהמטרות הללו הציבור היה אופטימי יותר: כשני שלישים העריכו שהמבצע הצבאי יחסל את פרויקט הגרעין האיראני ואת איום הטילים הבליסטיים ולמעלה ממחצית סברו שהוא יוביל להפלת משטר האייתולות.

מרץ 2026: האם ניתן להערכתך להשיג כל אחת ממטרות המבצע הבאות: (%, כלל המדגם) 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111 1111

מאי 2026: בהנחה שארה"ב ואיראן יגיעו להסכם לסיום המלחמה ביניהן, האם ההסכם יכלול או לא יכלול סעיפים למימוש כל אחת מהמטרות הבאות? (%, כלל המדגם)

  • בקרב מדגם הערבים שיעור הסבורים שההסכם יכלול סעיף שימנע המשך פיתוח הנשק הגרעיני נמוך מאשר בקרב היהודים (49% לעומת 57%). לעומת זאת בנוגע להסרת איום הטילים הבליסטיים שיעור הערבים הסבורים כי ההסכם יכלול את הנדון גבוה מאשר אצל היהודים (37% לעומת 30.5%). באשר להחלשת משטר האייתולות שוב הערבים אופטימיים מעט יותר מהיהודים (33% לעומת 27%). ועם זאת יש לשים לב שלמעט בנוגע לאיום הגרעיני שם יש רוב קטן של יהודים התולים תקווה בהסכם, בשאר השאלות שיעור קטן בלבד מאמינים שההסכם ישרת את האינטרסים של ישראל.

  • השוואה בין שלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) מראה כי בשמאל ובמרכז פחות ממחצית מאמינים שהסכם בין איראן לארה"ב אם יחתם יכלול סעיף בנוגע למניעת המשך פיתוח נשק גרעיני. לעומת זאת בימין רוב של כשני שלישים מעריכים שיהיה סעיף כזה. כשמדובר בהסרת האיום הבליסטי ובהחלשת משטר האייתולות רק מיעוט בכל שלושת המחנות מאמינים שיכללו בהסכם סעיפים כאלו.

בהנחה שארצות הברית ואיראן יגיעו להסכם לסיום המלחמה ביניהן, האם ההסכם יכלול או לא יכלול סעיפים למימוש כל אחת מהמטרות הבאות? (%, יהודים)

האם סיום המלחמה מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל?

  • רוב בכלל המדגם (57.5%) סבורים שסיום המלחמה עם איראן בתנאים הנוכחיים כלל לא מתאים, או מתאים במידה מעטה לאינטרסים הביטחוניים של ישראל, בדומה לחודש שעבר.

  • בקרב היהודים פחות משליש סבורים שסיום המלחמה בתנאים הנוכחיים מתאים לאינטרסים של ישראל – נתון די דומה לחודש שעבר. בקרב הערבים נרשמה קפיצה משמעותית בשיעור הסבורים שסיום המלחמה מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל.

אם פירוש הדבר סיום המלחמה עם איראן, באיזו מידה הדבר מתאים לאינטרסים הביטחוניים של ישראל? (%)

  • בדומה לחודש שעבר, בשלושת המחנות הפוליטיים (יהודים) פחות משליש חושבים שסיום המלחמה בתנאים הנוכחיים מתאים לאינטרסים הביטחוניים (שמאל – 30%, מרכז – 26.5%, ימין – 29.5%).

המערכה מול חיזבאללה

  • 17.5% מכלל הציבור מעניקים ציון טוב או מצוין לאופן התמודדותה של ישראל עם חיזבאללה בצפון (יהודים – 19.5%, ערבים – 8%).

  • בימין (יהודים) כרבע מעניקים ציון טוב או מצוין, שעה שבשמאל ובמרכז מיעוט זניח סבורים כך.

על סולם שבין 1=גרוע ל-5=טוב מאוד, איזה ציון היית נותן/ת לאופן התמודדותה של ישראל עם חיזבאללה בצפון? (%)

 

הגבלת כהונת ראש הממשלה

  • 61% מכלל הציבור תומכים בחוק שיגביל את כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, בהנחה שהחוק יחול רק על מי שיתחילו את כהונתם אחרי חקיקת החוק (כלומר, שהחוק לא יחול על ראש הממשלה נתניהו). רבע מתנגדים.

  • בקרב היהודים 65% תומכים בהגבלת הכהונה ואילו 22% מתנגדים לכך. בקרב הערבים שיעור זהה (39%) של תומכים ומתנגדים להגבלת הכהונה, לצד שיעור גבוה שהשיבו שאינם יודעים (23%).

  • פילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה רוב בכל המחנות התומכים בהגבלת הכהונה, אם כי רוב זה קטן יותר בקרב הימין.

האם את/ה תומך/ת או מתנגד/ת לחוק שיגביל את כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות, בהנחה שהחוק יחול רק על מי שיתחילו את כהונתם אחרי חקיקת החוק? (%, יהודים)

 

האם על ראש הממשלה נתניהו להתמודד בבחירות הקרובות?

  • 61% מכלל הציבור סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת, 35% סבורים שהוא כן צריך.

  • בקרב היהודים – 57% סבורים שנתניהו לא צריך להתמודד ואילו 39.5% גורסים שהוא כן צריך להתמודד. בקרב הערבים – 83% סבורים שהוא לא צריך לעומת 11% שגורסים שהוא כן צריך.

  • פילוח מורחב לפי חמישה מחנות פוליטיים (יהודים) מגלה שהימין מפולג: בימין-מרכז רוב גדול – כשני שלישים – סבורים שנתניהו לא צריך להתמודד, ואילו בימין רוב דומה (69%) סבורים שהוא כן צריך להתמודד. כצפוי, רוב גדול מאוד בשמאל, שמאל-מרכז ובמרכז סבורים שנתניהו לא צריך להתמודד.

  • פילוח לפי הצבעה בבחירות 2022 (כלל המדגם) מגלה שבקרב מפלגות הקואליציה יש רוב התומכים בהתמודדותו בבחירות, ועדיין – כרבע ממצביעי הליכוד, הציונות הדתית ויהדות התורה סבורים שנתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות. כצפוי, רוב גדול ממצביעי מפלגות האופוזיציה סבורים שנתניהו לא צריך להתמודד.

סבורים שראש הממשלה נתניהו לא צריך להתמודד בבחירות הקרובות? (%)

 

הגושים הפוליטיים

איזה מהגושים הפוליטיים ערוך ומוכן יותר לבחירות?

  • בקרב הערבים כרבע מעריכים שגוש האופוזיציה ערוך ומוכן יותר לבחירות, רק 2% סבורים שגוש הקואליציה ערוך טוב יותר, וכשליש השיבו שאינם יודעים. בקרב היהודים, השיעור הגבוה ביותר – מעל לרבע – סבורים שאף גוש לא מוכן כרגע לבחירות, כרבע חושבים שגוש הקואליציה ערוך טוב יותר ורק 14% חושבים שגוש האופוזיציה מוכן יותר.

  • כשליש בימין (יהודים) גורסים שגוש הקואליציה מוכן יותר לבחירות ואילו מעל לרבע סבורים שאף אחד מהגושים לא מוכן לבחירות כרגע. במרכז ובשמאל השיעור הגבוה ביותר סבורים שאף גוש לא מוכן לבחירות, במרכז שיעור גבוה יותר חושב שגוש האופוזיציה ערוך טוב יותר ואילו בשמאל שוויון בהערכת מוכנות הגושים.
     

איזה משני הגושים הפוליטיים ערוך ומוכן יותר למערכת בחירות בעת הזו? (%)

לאיזה מהגושים סיכויים גבוהים יותר להקים את הממשלה הבאה?

  • בקרב היהודים השיעור הגבוה ביותר – למעלה משליש – סבורים שלקואליציה סיכויים גבוהים יותר להקים את הממשלה הבאה, לעומת כרבע שסבורים שלאופוזיציה.

  • על אף שאינם מעריכים את מוכנות גוש האופוזיציה למערכת הבחירות גם בשמאל וגם במרכז קרוב למחצית סבורים שסיכויי האופוזיציה להקמת הממשלה הבאה גבוהים יותר. בימין – מחצית מעריכים את סיכויי הקואליציה כגבוהים ביותר.

לאיזה משני הגושים הסיכויים הגבוהים ביותר להקים את הממשלה הבאה? (%)

  • הצלבת שתי השאלות (כלל המדגם) מגלה קשר חזק בין הערכת מוכנות הגושים להערכת סיכויי הגוש להקים את הממשלה הבאה: בקרב אלו החושבים שגוש הקואליציה ערוך ומוכן יותר 69% סבורים שגוש זה יקים את הממשלה הבאה, ובקרב אלו החושבים שגוש האופוזיציה מוכן יותר 74% סבורים שגוש זה ירכיב את הממשלה הבאה.

%, כלל המדגם לאיזה משני הגושים הסיכויים הגבוהים ביותר להקים את הממשלה הבאה?
לגוש הקואליציה לגוש האופוזיציה לשניהם במידה שווה לא יודעים סך הכול
גוש הקואליציה מוכן יותר 69 13 12 6 100
גוש האופוזיציה מוכן יותר 10.5 74 10.5 5 100

 

מפסידים ועוזבים?

  • כחמישית מכלל הציבור (17%) חושבים או בטוחים שישקלו לעזוב את הארץ אם הגוש הפוליטי שבו הם לא תומכים ינצח בבחירות הקרובות וירכיב את הממשלה הבאה. יהודים – 18%, ערבים – 15%.

  • פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים ולפי רמת דתיות מעלה שבקרב החילונים (28.5%) כמו גם בקרב המזדהים בשמאל (41.5%) ובמרכז (26%) שיעורי הנכונות לשקול עזיבה בתסריט פוליטי שלילי הם הגבוהים ביותר. הנמוכים ביותר: בימין (9%) ובקרב החרדים (4%) והדתיים (6%).

חושבים ובטוחים שישקלו לעזוב את הארץ אם הגוש הפוליטי שאת/ה לא תומך/ת בו ינצח בבחירות הקרובות וירכיב את הממשלה הבאה (%, יהודים)

מדד הקול הישראלי מאי 2026 נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 31/5-5/6/2026 רואיינו 603 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.57% ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון ShiluvI²R. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.