השתתפות פוליטית

מאמרים, ספרים ואירועים בנושא השתתפות פוליטית

מאמרים

מאמר דעה

חשיבותה של הדמוקרטיה הפנים-מפלגתית

למפלגות מנהיג יש יתרון מובנה במצב הנוכחי שנכפה על המערכת הפוליטית עם ההכרזה על בחירות נוספות. האם כדאי גם למפלגות הדמוקרטיות שמבצעות בחירות פנים-מפלגתיות לוותר, ולו באופן חד פעמי, על פריימריז?

מאמר דעה

תנו קרדיט גם לדמוקרטיה הפנימית

הגיע הזמן לתת כבוד למפלגות המקיימות הליכים דמוקרטיים פנימיים. מדובר במנגנון חשוב לתפקודה של מפלגה, כזו המערבת מעגלים רחבים של ציבור ומעניקה להם את הכוח להשפיע, ולא רק ביום הבחירות

סקירה

ינהרו לקלפיות? ניתוח הקול הערבי

הסיפור האמיתי בבחירות אפריל 2019 התרחש מחוץ לקלפיות. בציבור הערבי פעלה במאורגן "התנועה הלאומית להחרמת הבחירות לכנסת". מדובר בתנועה עממית, לא-ממוסדת, שהסתמכה על צעירים וסטודנטים ערבים. הללו היו פעילים ברשתות החברתיות ובתקציב זעום הנהיגו קמפיין אפקטיבי עם מסר פשוט וקליט: "ההחרמה – רצון העם". המסר עמד בניגוד גמור לסיסמת בחירות 2015 – "הרשימה המשותפת – רצון העם"

סקירה

בחירות 2019 בראי הציבור הערבי

הערבים נוהרים לקלפיות? אחוזי ההצבעה בבחירות בקרב האזרחים הערבים נמצאת בשפל של שני עשורים, ועומד על 49.2% בלבד שהשתתפו בבחירות לכנסת ה-21. סקירה מקיפה אודות דפוסי ההצבעה בקרב הציבור הערבי

סקירה

השתתפות בבחירות 2019 - מגמות וניתוח ממצאים

באילו ישובים מימשו הכי הרבה אזרחים את זכות ההצבעה? באילו נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים? כיצד בא לידי ביטוי הפער שבין ערים מרכזיות לישובים בפריפריה? סקירה על המגמות המעניינות העולות מניתוח שיעורי ההשתתפות בבחירות

מאמר דעה

מופע חד פעמי של חינוך לדמוקרטיה

תופעת הפאנלים המדמים בחירות בתיכונים ברחבי הארץ חשובה ומבורכת, אך איננה מספיקה על מנת לחנך את דור הבוחרים הבא על ערכי הדמוקרטיה הרבים והרחבים, ולמעשה מצמצמת את הדמוקרטיה לכדי פעולה אחת שנעשית אחת לארבע שנים

סקירה

מי לא יוכל להצביע ביום הבחירות?

עושים סדר: הזכות לבחור היא מהזכויות הדמוקרטיות הבסיסיות ביותר והיא כמעט ואינה מוגבלת, אך גם לה יש מספר סייגים. כיצד התפתחה הזכות לבחור ואיך החלה את דרכה בישראל, מי רשאי לבחור (ומי לא), ומה קורה במדינות דמוקרטיות אחרות?

מאמר דעה

הזכות לבחור בעולם גלובלי

היום יצביעו נציגויות ישראל בחו"ל, אך עשרות אלפי ישראלים לא יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית כאזרחים ולהצביע בבחירות הקרובות, בשל היותם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בעידן הגלובלי, ניתן להציב קריטריונים אשר ייצרו אבחנה בין אזרחים שברור שמרכז חייהם בישראל ועל כן יכולים להצביע, לבין אלה שלא

סקירה

חיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו

מבין הדמוקרטיות החברות ב-OECD, שיטת הבחירות בישראל נטולת מרכיב אישי או אזורי - שני מנגנונים המחזקים את הקשר בין הבוחר לנבחר. סקירה השוואתית על פתקי ההצבעה הנותנות מענה למרכיב האישי בשיטת הבחירות

נגן
הודעה לעיתונות

"פתק חצי פתוח" - בוחרים גם את הרשימות ביום הבחירות

המכון הישראלי לדמוקרטיה, פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות: "הגיע הזמן לאמץ את שיטת הפריימריז הפתוחים ביום הבחירות הכלליות - לחיזוק הקשר בין הציבור לנבחריו"

הודעה לעיתונות

פריימריז ביום הבחירות

שינוי פתק ההצבעה ביום הבחירות הכלליות באופן שיפרט את שמות וסדר המועמדים בכל רשימה יחזק את הקשר בין הבוחרים לנבחרים באמצעות פריימריז ביום הבחירות. להצעת המכון, יחד עם פורום קהלת, ישראל 2050, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית והפורום הישראלי למנהיגות

מדד השלום

נוהרים להצביע?

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, הוקדש פרק מיוחד במדד השלום שעורך מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה ולאוניברסיטת תל-אביב לבחינת דעת הקהל בסוגיות שונות שעל הפרק.

מדד השלום

43%: מטרת ההפגנות - הפלת רה"מ

על פי נתוני מדד השלום של המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוניברסיטת תל אביב חלק גדול בציבור סבור שמטרת ההפגנות בתל אביב היא הפלת שלטון נתניהו בעוד שהרוב הביעו אמון בעבודת המשטרה והיועמ"ש. בנוסף יותר ממחצית סבורים שהכרזת טראמפ על י-ם תרמה לאינטרס הישראלי

נגן
סדרת "מחקר בדקה"

למה חשוב לקיים פריימריז?

עם אישור חוק הפריימריז במליאת הכנסת, חשוב להבין- דמוקרטיה היא לא רק פעם ב-4 שנים, היא גם בין לבין בבחירות פנים מפלגתיות - "פריימריז". צפו בסרטון של פרופ' רהט על הצעדים לשיפור מערכת הבחירות הפנים מפלגתית

מאמר דעה

מה עושים עם פקודי התעשיה האווירית?

לאחרונה שמענו על הצעדים המסתמנים בשורות הליכוד שנועדו לבלום את תופעת הליכודניקים החדשים. צעדים אלה, לא רק שהם מעוררי דאגה באשר לפתיחות הרעיונית ולפלורליזם הפנימי של מפלגת השלטון, אף ספק אם הם יועילו. הניסיונות לזהות את הליכודניקים החדשים בתור שמאלנים שרוצים לחדור לליכוד כסוסים טרויאנים ולבצע "השתלטות עויינת" הם מטעים

מאמר דעה

כך נמנע השתלטות עוינת על מפלגות

המפלגות בישראל הפכו בשנים האחרונות למוסד מושמץ. בכדי להפוך את המגמה, לעודד מעורבות אזרחית חיובית בפוליטיקה גם בין בחירות לבחירות ולבחור לעצמנו מנהיגים וחברי כנסת שישרתו אותנו נאמנה ויעמדו בקנה המידה הערכי של המפלגה, יש לבזר את שיטת הבחירה

מאמר דעה

פריימריז פתוחים?

על ההליך הדמוקרטי השתלטו קבוצות מאורגנות וקבלני קולות. האם הגיע הזמן לעבור לפריימריז פתוחים?

מאמר דעה

פריימריז פתוחים או פריימריז פרוצים

פריימריז פתוחים מספקים לא מעט יתרונות מבטיחים כמו פתרון לשאלת זהות המנהיג ויצירת התלהבות ועניין ציבורי, לצד סיכונים אפשריים כהיבחרותו של מועמד רדיקלי שלא מייצג את קהל המצביעים הפוטנציאלי של המפלגה.

חוות דעת

הצעת חוק-יסוד הכנסת - תיקון גיל הבוחר

היום (א') תדון וועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק המציע להוריד את גיל הבוחר בישראל מ-18 ל-17. צוות התוכנית לרפורמות פוליטיות מסביר את ההשלכות למהלך.   

מאמר דעה

לשתף אחרת!

יוזמת חברי הכנסת לשיפור מעמד הכנסת על ידי שיתוף הציבור נובעת ממקום טוב ומבורך, אבל הכיוון שצריך להילקח הוא אחר.

מאמר דעה

הח"כ ה-121

קראו את מאמר התגובה של ח"כ חיליק בר, סגן יושב ראש הכנסת ומזכ"ל מפלגת העבודה למאמרו של פרופ' גדעון רהט: לשתף אחרת! המתייחס להצעת החוק המבקשת לאפשר לאזרחים שיחתימו 50,000 תומכים להגיש הצעת חוק.

נייר עבודה

הצבעת אזרחים השוהים מחוץ למדינה

השותפות הקואליציוניות העתידיות הסכימו לבחון את קידומה של הצעת חוק שתאפשר הצבעה של אזרחים ישראלים השוהים בחו"ל. מהם הטיעונים המרכזיים בעד ונגד היוזמה הזו ומה קורה בעולם בהקשר הזה?

מאמר דעה

חג בחירות שמח

יום הבחירות הוא יום שבתון בישראל, בשונה מרוב המדינות הדמוקרטיות האחרות.  קיתונות של ביקורת נשפכו על על כך ונשמעים קולות הקוראים לבטלו בשל הנזק הכלכלי. יתכן שכדי להצדיק את יום השבתון מן הראוי להכריז עליו כיום חגהּ של הדמוקרטיה הישראלית.

חובת הצבעה בבחירות

האם כדאי להחיל חובת הצבעה בישראל? מה הטיעונים נגד ומה בעד? ומה קורה בעולם בנושא זה?

נייר עמדה

כיצד ניתן לעודד את ההשתתפות בבחירות בישראל

חוק הבחירות במתכונתו הנוכחית אנכרוניסטי, בלתי מתאים לעידן הטכנולוגי והאלקטרוני בו אנו חיים, ומגביל ללא צורך את נגישות ההצבעה של אוכלוסיות שונות כמו סטודנטים והנוסעים לחו"ל.

סקירה

היאוש נעשה יותר נוח

הבחירות הנוכחיות מסמלות התייצבות של ההשתתפות הפוליטית של האזרחים על רף נמוך יותר מבעבר. מצב עגום זה מדאיג על שום השפעתן הרבה של הרשויות המקומיות על חיי היומיום של האזרח, וכן משום שהשתתפות בפוליטיקה המקומית עשויה להיות מקור להעצמת האזרח ולהגביר את ההשתתפות הפוליטית בכללה.

מאמר דעה

יום אחד שתי הצבעות

רק כ-50% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בשתי מערכות הבחירות האחרונות לרשויות המקומיות. זהו שיעור נמוך במיוחד גם ביחס לעבר: בעבר עמדו שיעורי ההשתתפות בבחירות על כ-80%. בשנות ה-70 החלה ירידה אל מתחת ל-60% ובעשור האחרון חלה ירידה נוספת.

דחיקה ובעקבותיה נסיגה

המאמר מתאר את הנסיגה בהשתתפות הפוליטית של הערבים כמו שזו משתקפת בבחירות לכנסת מאז ראשית שנות האלפיים. מוחמד דראושה קושר נסיגה זאת לתחושה של חוסר אפקטיביות והיעדר יכולת השפעה בשל אי-ייצוג בתהליכי קבלת ההחלטות. בעקבות דחיקתו של הציבור הערבי ממעגל מקבלי ההחלטות ונסיגתו מהשתתפות בבחירות, התחזקו המגמות של התכנסות סביב תמות לאומיות ודתיות, התנועה האסלאמית התחזקה וכך גם החיבור התרבותי עם העולם הערבי שמעבר לגבולות המדינה.

לחיות בישראל ולא להצביע

הצבעה – על שום מה ולמה?

שיעורי ההשתתפות בבחירות 2013 מנקודת מבט מקומית

המאמר מצביע על פערים בשיעורי ההשתתפות בבחירות לפי יישובים: במקומות מבוססים ובמרכז שיעור ההשתתפות גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, ולעומת זאת ביישובי הפריפריה הוא נמוך ממנו במידה ניכרת. גם למידת הדתיות של היישוב זיקה לשיעורי ההצבעה. נתונים אלה ואחרים יופיעו בהרחבה במחקר המדיניות "משבר ההשתתפות בבחירות: מגמות והמלצות" בעריכת ניר אטמור וחן פרידברג.

מאמר דעה

לנער את האבק

מדינת ישראל יכולה להתהדר בהליכי בחירות יעילים ותקינים העומדים באמות מידה מחמירות, אולם סובלים עדיין מכמה מאפיינים אנכרוניסטיים. ברשימה זו אנו מצביעים על חמישה מאפיינים כאלה הזועקים לשינוי.  

נייר עבודה

היבטים בהליכי הצטרפות למפלגה

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון.
לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

פרלמנט

אזרחים בוועדות הכנסת

נגישות של אזרחים לוועדות הכנסת עשויה לתרום הן לוועדות והן לאזרחים: מנקודת המבט של הוועדות היא עשויה לשפר את הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת, ומנקודת המבט של האזרחים – לחזק את אופייה הייצוגי של הדמוקרטיה הישראלית. עם זאת בימיה הראשונים של הכנסת הייתה נגישותם של האזרחים לוועדות נמוכה למדי, וגם כיום – לאחר שהשתפרה לאין שיעור – היא אינה חפה מבעיות ומחסרונות. מאמר זה יגדיר מהי נגישות אזרחים לוועדות הכנסת, יבחן את התפתחותה במשך השנים ויסקור את יתרונותיה ואת חסרונותיה. 

מחאה.com

יותר ויותר מחאות פוליטיות מתנהלות דרך הרשתות החברתיות - פייסבוק, טוויטר ויו-טיוב. מאמר זה סוקר לכבוד יום האינטרנט הבין-לאומי את תופעת המחאה המקוונת ובוחן אם תופעה המתקיימת במרחב ממוחשב יכולה להשפיע על מציאות פוליטית ממשית.

הצטרפות למפלגה בעידן המקוון: התפקדות אישית, שקופה ללא מתווכים

המפלגות בישראל סובלות מרמת אמון נמוכה מאוד של הציבור. אחת הסיבות המרכזיות היא הקלקולים בהליכי ההצטרפות למפלגות המטילים צל כבד על איכות הפריימריז ועל ניקיונם. קבלני קולות, מפקדי ארגזים וטופסי חברות מזויפים הן תופעות מוכרות. במאמר זה מובאים אמצעים לצמצום התופעות האלה.

לחזק את המערכת הפרלמנטרית

המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה וואלה! בפרויקט מיוחד.

נייר עבודה

דיאגנוזה של מצב המפלגות בישראל

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

שתי דעות

הצבעות ישראלים תושבי חוץ לארץ

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע שממשלתו תגיש לכנסת הצעת חוק שתאפשר הצבעת חוץ. לפי הצעה זו, אזרחים המתגוררים בקביעות מחוץ לישראל יוכלו להצביע בבחירות לכנסת. קראו את מאמרו של שלמה פרלה הסוקר את התפתחותן של הצבעות החוץ ברחבי העולם ואת תגובתו של ד"ר אריק כרמון המתנגד להצבעות חוץ בישראל.

פוליטיקה מקומית וארצית

סכנות האדישות

בכירי היועצים הפוליטיים בארץ ובעולם, אנשי האקדמיה המובילים בארץ ומומחי הסקרים מתריעים מפני אדישות הבוחרים והשפעתה השלילית על הדמוקרטיה. בכתבתם של חן קוטס-בר ובעז גאון שהתפרסמה ב-24 במרץ 2006 במוסף 'סופשבוע' של מעריב ריאיינו השניים את נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר אריק כרמון, העמית הבכיר במכון פרופ' אשר אריאן ועוזרי המחקר יעל הדר וניר אטמור.

מהפריימריז ועד לוועדה המסדרת

כידוע, השלב המקדים של הבחירות הכלליות לכנסת ולראשות הממשלה הוא שלב הבחירות הפנים-מפלגתיות, שבו מועמדי המפלגה לכנסת נבחרים ומדורגים. הבחירות הפנימיות נעשות בצורות מגוונות – החל בפריימריז (שבהם כלל חברי המפלגה בוחרים) וכלה בוועדה המסדרת (שבה ההנהגה המצומצמת של המפלגה קובעת את רשימת המועמדים ואת סדר שיבוצם ברשימה). בחירת המועמדים אינה זוכה למידת החשיפה הציבורית והמחקר האקדמי שהבחירות הכלליות זוכות להם; עם זאת חשיבותה גדולה ביותר בשל השפעתה על התהליך הדמוקרטי ועל ניקיון הכפיים של מועמדי המפלגות לכנסת. לשם בחינת נושא זה ריאיינו את ד"ר גדעון רהט, אשר חוקר את השיטות לבחירת המועמדים במפלגות.

השתתפות פוליטית בישראל: מגמות ההצבעה בישראל מ-1949 ועד 2003, ואיפה אנחנו בהשוואה לעולם?

ניכר כי הנמנעים מהצבעה אינם עושים זאת במחאה, אלא ממגוון סיבות שאינן בהכרח אידאולוגיות. לכן חשוב מאוד ללמד ולחנך כל אזרח במדינה מהי מהות הדמוקרטיה ואת החשיבות הרבה שיש להשתתפות בבחירות וללקיחת חלק בתהליך הדמוקרטי. זוהי זכותו של כל אזרח, כשם שזוהי חובתו כלפי עצמו.

פרלמנט

סיכוי לשינוי?

בשני העשורים האחרונים ירד אחוז ההשתתפות בבחירות המקומיות לשפל ורק כמחצית מאזרחי ישראל מממשים את זכותם הדמוקרטית. יתרה מכך, דווקא ביישובים הקטנים יותר וביישובים בהם ישנו רוב לקבוצות מגזריות שונות, אחוז ההצבעה גבוה יחסית. צעד אחד שנעשה בכדי להגדיל את שיעורי ההצבעה הוא הפיכת יום הבחירות ליום שבתון כפי שהיה נהוג בעבר. בטווח הרחוק חשוב גם לנקוט צעדים שיגבירו את מעורבות האזרחים בשלטון המקומי ביום-יום ויגדילו את האמון בו  וכן להקל באפשרויות ההצבעה לציבורים שונים.

מאמר דעה

קבלני קולות - לא מה שחשבתם

המפתח להצלחה טמון בסדר הגודל של ההשתתפות: ככל שיותר אזרחים לוקחים חלק, כך נחלשת השפעת קבלני הקולות וקבוצות הכוח המאורגנות

פודקאסט

משבר המפלגות בישראל

פריימריז או מפלגות שבהן המנהיג בוחר את הרשימה; איך מעודדים את הציבור לקחת חלק במשחק הפוליטי; ואיך ממציאים מחדש את המפלגה באמצעות כלים דיגיטליים?

ספרים