למי יש סמכויות חקירה במקרה של חשדות לעבירות בתחום טוהר הבחירות?
היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ. מה קורה במקרה של מחלוקות סביב חשדות בעניין טוהר הבחירות? | Photo by OLIVIER FITOUSSI/POOL
לפי חוק הבחירות לכנסת, אין לוועדת הבחירות סמכות לפתוח בחקירה פלילית. כפי שהבהיר בעבר יו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-22, המשנה לנשיאת בית המשפט העליון השופט בדימוס חנן מלצר, ועדת הבחירות מופקדת על מימוש טוהר הבחירות בהיבט המינהלי (הוצאה לפועל של הליך הבחירה, הליכי בקרה על תקינות התוצאות, וכד'), ואילו רשויות אכיפת החוק מופקדות על מימוש טוהר הבחירות בהיבט הפלילי, בפרט חקירה אם נעברו עבירות כגון שוחד בחירות. במקרים שבהם עלו חשדות לפלילים בבדיקות המינהליות שערכה ועדת הבחירות (לדוגמה, מספר המעטפות בקלפי עלה על מספר הבוחרים שסומנו כמי שהצביעו), ובעקבות זאת החליט יו"ר ועדת הבחירות שלא לכלול את תוצאותיהן של קלפיות מסוימות בתוצאות הבחירות הרשמיות, לעתים הגישה הוועדה תלונה על כך במשטרה, וזו המשיכה בטיפול במישור הפלילי.
החוק דורש את אישור היועצת המשפטית לממשלה, כמי שעומדת בראשות התביעה הפלילית, כדי לחקור שורה של בעלי תפקיד, כגון ראש הממשלה ושופטים. מעבר לכך, נהוג לבקש אישור מפרקליט המדינה ולעתים אף מהיועץ המשפטי לממשלה כשיש כוונה לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים ברשויות השלטון, גם כשאין דרישה מפורשת בחוק. כך נהוג ביחס לחקירת חברי הכנסת: על פי נהלי המשטרה והנחיות היועצת המשפטית לממשלה, יש לקבל את אישור ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה וליידע את היועצת המשפטית לממשלה. בפועל, מכל מקום, נדרש אישורה.
לפי החוק, לשב"כ סמכויות חקירה ביחס לעבירות מסוימות, ולא ביחס לכלל העבירות הפליליות שהמשטרה מוסמכת לחקור. סמכויות החקירה של שב"כ נוגעות למישור הביטחוני-לאומני, בפרט לעבירות שמטרתן לפגוע בביטחון המדינה, בסדרי המשטר הדמוקרטי או במוסדותיו. סמכויות שב"כ העומדות לרשותו בחקירת עבירות ביטחון מרחיקות לכת יותר מאשר הסמכויות העומדות בפני המשטרה בעבירות פליליות, לדוגמה מבחינת סמכויות נרחבות יותר למעקב ואיסוף מידע, מעצר ממושך יותר ובתנאים מסוימים מניעת מפגש עם עורך דין, והפעלת כלים חקירתיים וטכנולוגיים אחרים שאינם עומדים לרשות המשטרה.
בשלב החקירה השב"כ הוא זה שמכריע בדרך כלל אם מדובר בחשד לעבירה ביטחונית המצויה בתחום אחריותו או בחשד לעבירה פלילית. במקרים שבהם הסיווג אינו ברור, ההכרעה מתקבלת תוך היוועצות עם הייעוץ המשפטי לשירות, ובמקרים רגישים מסוימים גם תוך עדכון הפרקליטות והיוועצות עמה. עם זאת, במקרים שבהם פתיחת החקירה טעונה אישור של היועצת המשפטית לממשלה, מכוח הוראת חוק או הנחיותיה, יתכן שהיא גם תהיה זו שתכריע בשאלת הסיווג, מכיוון שהסיווג קשור להחלטה לגבי מתן אישור כזה.
בשלב ההעמדה לדין ההכרעה בדבר סיווג המעשים והאישומים היא בידי רשויות התביעה, ובראשן היועצת המשפטית לממשלה, העומדת בראש התביעה הכללית.
אף שלעתים יש מתחים בין רשויות השלטון, ככלל רשויות אכיפת החוק פועלות בתיאום ובהנחיית היועצת המשפטית לממשלה, מתוך הכרה כי היועצת היא הפרשנית המוסמכת של הדין עבור הרשות המבצעת, ובכלל זה גם עבור ראש השב"כ. עליו לראות את חוות דעתה כמשקפת את הדין, אלא אם בית המשפט ייקבע אחרת. בכל זאת אם רשות מרשויות השלטון או בעל תפקיד שלטוני יפעל באופן שחורג לדעתה מהחוק, היא יכולה לפעול בדרך הבלתי שגרתית (אך לא חסרת תקדים) ולפנות לבג"ץ.
