מאמר דעה

האם יושב ראש הכנסת קורא לערבים אזרחי מדינת ישראל לציין את יום הנכבה?

| מאת:

איך בוחר יו"ר הכנסת לקרוא את מגילת העצמאות באופן סלקטיבי?

בנאומו הנרגש של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בטקס הדלקת המשואות הוא התייחס למתחים הקיימים בחברה הישראלית. סליחה, לא הישראלית, היהודית, כי לדברי אדלשטיין:

"אֲנַחְנוּ צַבָרִים
לְצַד עוֹלִים חֲדָשִים,
בְנֵי עֲדוֹת הַמִזְרָח וְאַשְכְנַזִים.
עָלינוּ מֵאַפְרִיקָה וּמֵאָמֶרִיקָה,
מֵאַסְיָה וּמֵאֵירוֹפָה.
אֲנַחְנוּ דָתִיִים וְחילוֹנִים,
חֲרֵדִים וּמָסורְתִיִים".

ומי חסר? הערבים. אולי בעצם לאדלשטיין הם לא חסרים. הם פשוט לא קיימים. בטח לא ביום חגיגי כל כך כמו יום העצמאות (אם כי אפילו מנסחי מגילת העצמאות לא "שכחו" את הערבים תושבי המדינה בה' באייר 1948). ואם בעיני יושב ראש הכנסת הם אינם שותפים ובעצם אינם מוּכָּרים, אזי אין לתמוה על כך שבקרב הציבור הרחב הרוב סבור שהערבים אזרחי המדינה אינם זכאים לייצוג בממשלה ואינם צריכים להיות שותפים בהחלטות חשובות למדינה. אדלשטיין אמנם מברך בדבריו על הגיוון האתני והתרבותי של ישראל, אך מתעלם לחלוטין מהגיוון הלאומי והדתי.

בנאומו התייחס אדלשטיין גם לעברו כאסיר שחירותו נשללה על ידי השלטון הסובייטי בשל יהדותו ופעילותו הציונית. וראו זה פלא, 26 שנים אחרי, בהיותו יושב ראש הכנסת, גם הוא במתכוון מדיר חלק מאזרחי המדינה בשל לאומיותם ודתם. אדלשטיין היה קורבן של השלטון הקומוניסטי ששאף להסתיר, להרחיק, ולהגלות את מי שאינו תואם את הדימוי של "האדם הסובייטי". לכן יש לתמוה על כך שדווקא הוא מוחק ומתעלם ממי שאינו עולה בקנה אחד עם הדימוי של האזרח היהודי-הציוני הראוי בעיניו.

נדמה שאדלשטיין לא קרא את מגילת העצמאות עד סופה. הוא אמנם מדגיש את מיזם קיבוץ הגלויות שהוא תוצר שלו, אך אינו מגיע עד הפסקה שבה מדינת ישראל קוראת לאזרחיה הערבים "ליטול חלקם בבנין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה", ואינו עומד מאחורי מילותיה של מגילת העצמאות, לפיהן  "מדינת ישראל תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות." כך יושב ראש הכנסת אדלשטיין קורא באופן סלקטיבי את המגילה, וגם מתייחס באופן סלקטיבי לאזרחי המדינה.

אם כך מה נשאר לערבים אזרחי המדינה לציין ביום זה, כששוב הם הופכים לנפקדים נוכחים בדבריו של אדלשטיין. הרי אדלשטיין מצהיר בהתעלמו מהם כי זהו אינו יום חגם. אולי סבור יושב ראש הכנסת כי לאזרחיה הערבים של מדינת ישראל יש את יום הנכבה שלהם.