חדש

מדד הדמוקרטיה הישראלית 2018

  • מאת:
  • שנה:
  • כריכה: רכה
  • מספר עמודים: 232 עמ’
  • מרכז: מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות
  • מחיר: 82 ₪

מטרתו של מדד הדמוקרטיה לעמוד על המגמות בחברה הישראלית בשאלות כבדות משקל הקשורות להגשמת הערכים והיעדים הדמוקרטיים ולתפקוד מערכות השלטון וממלאי התפקידים הנבחרים. ניתוח התוצאות מבקש לתרום לדיון הציבורי על מצב הדמוקרטיה בישראל וליצור מאגר מידע רחב שיעמיק את הדיוק בנושא.

מדד הדמוקרטיה הישראלית של המכון הישראלי לדמוקרטיה לשנת 2018 הוגש לנשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין על ידי יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. פרויקט מדד הדמוקרטיה, נערך זו השנה ה- 16 על ידי צוות המחקר של מרכז גוטמן לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, אותו מובילה מאז שנת 2010 פרופ' תמר הרמן. דוח המחקר מתבסס על סקר רחב היקף בקרב 1,041 נשאלים, יהודים וערבים, וכולל גם דיווח על מצב הדמוקרטיה בישראל על פי מדדים בינלאומיים.

 

 

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר בטקס הגשת המדד, כי: "מדד הדמוקרטיה מראה שנה אחר שנה כמה הציבור הישראלי אולי מאמץ את זכותו וחובתו האזרחית להשפיע באמצעות בחירה, אך מתרחק מכל מה שקשור במי שהוא בוחר בו: הפוליטיקה היא שדה שאין להיכנס אליו. רוב גדול מדיי בציבור חש שאין לו כל השפעה על מדיניות הממשלה. אוסף הנתונים הזה מטריד. מה הטעם בפתק שמניח האזרח הקטן בקלפי, אם הוא אינו מאמין שבצדו השני עומדים מפלגה או נבחר ציבור שראויים לאמונו? אין דמוקרטיה ללא אמון. חייבים, חייבים לשקם את האמון, בין יהודים לערבים, בין שמאל לימין, בין אזרח לנבחר ציבור".

 

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "המציאות הישראלית לשנת 2018 היא מציאות מורכבת שבה שני הגושים של ימין ומרכז-שמאל מפרשים את מהות הדמוקרטיה בצורה שונה, כאשר הפערים בין התפיסות הולכים ומתרחבים. עם זאת, נראה כי לקבוצה גדולה של ישראלים, המשייכים את עצמם למרכז, יכול להיות תפקיד חשוב בהגדרת מכנה משותף ומגבש בין תפיסות העולם המתרחקות. נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא ביחס לאופן הראוי לחיזוק המשילות. בעת האחרונה, המתקפות על שומרי הסף הפכו לעניין שבשגרה, מה שעלול לערער את מערכת האיזונים והבלמים השלטונית, להגביר את הפוליטיזציה ולפגוע בטוהר המידות הנדרשים ממשרתי הציבור. קידום חוק היועמ"שים והמתקפות על הלגיטימיות על ועדת גולדברג, רק בסוף השבוע האחרון, מהווים דוגמא לאובדן הרסן בשיח "המשילות", שמקודם על ידי גורמים מרכזיים בדרג הפוליטי. עלינו כחברה להתעקש ולדרוש מהמנהיגות הפוליטית לטפח את השיח הממלכתי, תוך מתן כבוד והוקרה לאלו המוכנים להקדיש את עצמם לעשייה ציבורית, בין אם במערכת הפוליטית או המקצועית".

פרופ' תמר הרמן, ראש צוות המחקר, מציינת כי: "חרף היציבות הביטחונית, ההמשכיות של הממשלה ה-34 הקרובה להשלמת קדנציה מלאה של ארבע וחצי שנים והמצב הכלכלי האיתן, נראה כי מספר לא מבוטל של ישראלים מרגישים ואף חוששים, שהאדמה רועדת מתחת לרגלי הדמוקרטיה הישראלית בעוד שאחרים סבורים בדיוק הפוך. הנתונים מצביעים על שני קווי פיצול עיקריים בחברה הישראלית- האחד על בסיס הלאום, בין יהודים וערבים, והשני בין הימין לבין השמאל. בהקשר זה, יש לציין כי רמת המתח השני, בין הימין לשמאל, עלתה באופן משמעותי: אם בשנת 2012 כ-9% מהיהודים סברו שזהו המתח החברתי החזק ביותר בחברה הישראלית, כיום 31% סבורים כך. נראה כי בחברה הישראלית נוצרו שני גושים האוחזים בתפיסות מנוגדות באשר להיבטים רבים ושונים של הקיום הקולקטיבי הן בנושאים ביטחוניים, הן בנושאים כלכליים-חברתיים והן בשאלות ציבוריות הקשורות לשחיתות, אומנות וערכים ליברלים. שני גושים אלו, הולכים ומתרחקים בתהליך מסוכן המצביע על היעדר יכולת להסכים על הטוב הבסיסי המשותף עבור החברה הישראלית".

לכל סיכום המדד