הקשרים שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות

העבודה על מחקר זה, בהובלת צוות חוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ובתמיכה של קרן גנדיר, החלה באוגוסט 2024. מטרת המחקר היא לבחון את הקשר הרעיוני והמעשי בין דמוקרטיה ליברלית לקיימות; להציג תמונת מצב של פעילות המגזר החברתי בממשק הזה; ובסופו של דבר, לזהות דרכי פעולה מיטביות ולהמליץ על כיווני פעולה — בעיקר לגורמים במגזר החברתי — המעוניינים לקדם את שתי המטרות האלה יחד. כל זאת, במבט השוואתי ומתוך התמקדות במקרה המקומי — לגבש המלצות עבור ארגונים הפועלים בישראל.

בשלב הראשון ניגשו חוקרי המכון לכתיבת סקירה תאורטית והשוואתית של הקשרים שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות. מדובר בקשר דינמי, המשתנה כל העת לנוכח תמורות בהתפתחות כל אחד מהמושגים האלה ובמציאות; מגמות בולטות שהשפיעו על כך בעשורים האחרונים הן ההתמודדות הגלובלית עם משבר האקלים, וכן "הנסיגה הדמוקרטית". לאחר מכן פנו לסקירה בינלאומית, וסקרנו מגוון גופים במגזר החברתי הפועלים בממשק שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות ומקדמים את שתיהן יחד, והתמקדו במיוחד בזירות שהארגונים פועלים בהן ובפרקטיקות ובדפוסי העבודה שלהם. רשימת הארגונים שנסקרו מופיעה בנספח.

השלב הבא היה למידה מהשטח (Bottom Up). בנובמבר-דצמבר 2024 קיימו החוקרים שורה של שיחות וראיונות עומק עם בעלי עניין, ועם מומחיות ומומחים מהארץ הפועלים בתפר שבין שני הרעיונות האלה — כדי ללמוד מניסיונם בתחום, ובמיוחד כדי לשמוע תובנות נוספות על המאפיינים והאתגריים הייחודיים של הזירה הישראלית. המרואיינים היו: ד"ר דב חנין (פורום האקלים הישראלי), תמר זנדברג (המכון הלאומי למדיניות אקלים וסביבה באוניברסיטת בן-גוריון), עו"ד ג'מילה הרדל-ואכים (אזרחים למען הסביבה), עו"ד תמי גנות (אדם טבע ודין), ד"ר גיל פרואקטור (המשרד להגנת הסביבה), ד"ר טלי יריב משעל ויואב אגוזי (מרכז השל לקיימות), אסף אדמון ואיה בר פטרמן (עיריית אילת) ואיתמר ויצמן (רדיקל). עיקרי התובנות מתוך הראיונות הוטמעו בפרק העוסק בישראל.

לשם השלמת המחקר, וכדי לקבל תמונה רחבה יותר של המצב בישראל, כונס בסוף ינואר 2025 יום עיון במכון הישראלי לדמוקרטיה במתכונת שולחן עגול, ובו הוזמנו להשתתף שורה ארוכה של מומחיות ומומחים לתחומי הקיימות והדמוקרטיה בישראל — מעולם המחקר, ובמיוחד מעולם המעשה. בין השאר, השתתפו בדיון אנשי ונשות אקדמיה, נציגים של ארגוני סביבה, פילנתרופיה, ואנשים מהמגזר העסקי ומהעיתונות. מטרת יום העיון הייתה להעמיק את הדיון בממשקים שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות, ובעיקר לאתר זירות ודרכי פעולה שבהן אפשר לקדם את ערכי הדמוקרטיה והקיימות בישראל, אלו לצד אלו.

ביום העיון היו שני מושבים. כל מושב נפתח בפאנל מצומצם של דוברים, ולאחר מכן התקיים דיון פתוח בהשתתפות כל הנוכחים. המושב הראשון התמקד בקשרים התאורטיים והמעשיים בין דמוקרטיה ליברלית לבין קיימות, והמשתתפים דנו, בין היתר, בסכנות שמציב משבר הקיימות בפני משטרים דמוקרטיים, ביתרונות ובחסרונות של דמוקרטיה ליברלית בהתמודדות עם משבר הקיימות, ובהשפעת תופעת נסיגת הדמוקרטיה על היכולת להתמודד עם משבר האקלים. המושב השני עסק בהיבטים מעשיים בזירה המקומית: האתגרים וההזדמנויות הניצבים בפני ארגונים המבקשים לקדם דמוקרטיה ליברלית וקיימות, ואופני הפעולה האפקטיביים ביותר לנוכח המאפיינים הייחודים של המשטר הדמוקרטי ואתגרי הקיימות בישראל. הדיון הער שהתפתח תרם לא רק להפקת תובנות חדשות עבור המחקר הנוכחי, אלא גם הניח תשתית לגיבוש קהילת ידע ועשוי לקדם שיתופי פעולה בין מומחים וארגונים בעתיד.

לאחר מכן ריכזו החוקרים את הידע החדש שנצבר בראיונות, בשולחן העגול ובמקורות נוספים, והשתמשו בו לכתיבת הפרק הסוקר את הקשרים שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות בהקשר הישראלי.

מכאן עברו החוקרים לגיבוש ההמלצות לכיווני פעולה עבור ארגוני המגזר החברתי בישראל. בין כיווני הפעולה המרכזיים שהמלצנו עליהם: קונקרטיזציה ומסגור מחדש של קיימות; התמקדות בפעילות בזירת הרשויות המקומיות, שהיא הזירה ה"מבטיחה" ביותר בתחום הקיימות — הן דרך הרחבת השימוש באספות אזרחים, הן דרך ניסיון לקדם ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לשלטון המקומי; חינוך והגברת מודעות בנושאי סביבה ואקלים בכלל, ובפרט דרך מאמצים "לחסן" את הציבור בפני תאוריות קונספירציה, מידע כוזב (דיסאינפורמציה) וחדשות כזב (פייק ניוז), בין היתר, דרך הנגשת תכנים מדעיים; פיתוח תוכניות הכשרה לפקידים בשירות הציבורי, וכינוס פורומים משותפים בהשתתפות בעלי עניין (לרבות הפקידים); ומאבקים דמוקרטיים בסוגיות הרלוונטיות במיוחד לנושא הקיימות — צמצום השחיתות ואי-השוויון, הגברת השקיפות, הגנה על שומרי הסף ועל מערכת המשפט ושמירת חופש הפעולה של המגזר החברתי.

במסמך ארבעה פרקים: פרק א מציג סקירה תאורטית של הדמוקרטיה הליברלית ושל קיימות בנפרד, ולאחר מכן גם של יחסי הגומלין המורכבים בין שני הרעיונות האלה. בתוך כך, פרק זה בודק אם וכיצד משתלב מושג הקיימות בהגדרה של דמוקרטיה ליברלית; כיצד מסכנים משברים מתחום הקיימות, כמו משבר האקלים, את הדמוקרטיה הליברלית; ומהם היתרונות והחסרונות של דמוקרטיות ליברליות, בהשוואה למשטרים אחרים, בקידום קיימות ובהגנה עליה. פרק ב מתמקד בפעילות של ארגוני מגזר חברתי מרחבי העולם בממשק שבין קיימות לדמוקרטיה, ובעיקר סוקר את הפרקטיקות והזירות שבהן מתקיימת פעילות כזאת. פרק ג פונה למקרה הישראלי: הוא מציג סקירה כללית של מצב הדמוקרטיה הליברלית ושל המאמצים לקידום קיימות בישראל, ולאחר מכן דן בממשקים שבין דמוקרטיה ליברלית לקיימות בישראל. לבסוף, על סמך תובנות מהפרקים הקודמים, פרק ד מציג כיווני פעולה ראשוניים אפשריים.

מסמך זה הוא תוצר של עבודה משותפת רחבת הקף שנעשתה לאורך השנה האחרונה. יש לקוות שהמסמך והמלצותיו יתרמו לגופים הפועלים בשטח, ויסייעו להתנעת פעילות בעלת השפעה.