אימוץ בינה מלאכותית בשוק העבודה בישראל: דפוסי שימוש, פערים ואתגרים - ממצאים מסקר עובדים ייחודי | טיוטה
טיוטה
חומר רקע למושב "צמיחה מכלילה - כיצד לא משאירים שום ענף מאחור?" בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה 2026
- מאת: ד"ר אלה שחר, גלעד בארי
- שנה:
- כריכה: רכה | מקוון
- מספר עמודים: 65 עמ’
- מרכז: המרכז לממשל וכלכלה
מסמך זה הוא טיוטה לדיון. גרסה סופית ומעודכנת צפויה להתפרסם בהמשך.
עבודה זו מביאה ממצאים עיקריים מסקר עובדים ראשון מסוגו בישראל שהתמקד במאפייני השימוש בבינה מלאכותית. הסקר נערך בחודשים נובמבר-דצמבר 2025 והוא נועד להרחיב את המידע על אופן ומידת האימוץ של הטכנולוגיה על רקע הדיון הרחב על פוטנציאל ההשפעה שלה על שוק העבודה. הסקר בוחן את דפוסי השימוש בטכנולוגיה, הפערים בין קבוצות עובדים, מאפייני השימוש במקום העבודה, הביקוש להכשרה, ההשפעות הנתפסות על הביצועים בעבודה והתעסוקה, ואת החסמים והחששות המלווים את ההטמעה.
ממצאי הסקר מצביעים על כך ששימוש תדיר ב־AI כבר נפוץ מאוד בקרב עובדים בישראל, ואף בולט בהשוואה בין־לאומית. שיעור גבוה של עובדים משתמשים ב־AI בעבודה (57%), ושיעור גבוה אף יותר משתמשים בו מחוץ לעבודה. השימוש מתמקד במשימות הנוגעות למגוון רחב של עבודות, כגון עיבוד וכתיבת טקסט, למידה וחיפוש מידע.
לצד זאת ניכרת שונות בדפוסי האימוץ: השימוש גבוה יותר בקרב עובדים צעירים ומשכילים, ונמוך יותר בקרב ערבים וחרדים, בעוד שהפער בין נשים לגברים קטן יחסית. במקומות עבודה רבים השימוש ב־AI קיבל עידוד מצד המעסיק, אך היעדר מדיניות ברורה בחלק מהארגונים, לרבות בנוגע למימון השימוש בכלים, מצביע על כך שההטמעה הארגונית עדיין אינה מלאה. הסקר מלמד גם על פערים במיומנות השימוש בכלים שלצידם ביקוש רחב ללמידת מיומנויות AI, עם העדפה ברורה של העובדים להכשרה במקום העבודה. במישור הביצועים, העובדים תופסים את ה־AI בעיקר ככלי לחיסכון בזמן ולשיפור איכות העבודה, וכשליש מהמשתמשים מדווחים על שיפור משמעותי בביצועיהם. החשש מאובדן מקום עבודה בגין הטכנולוגיה אינו גבוה (15%), אך חלק מהעובדים שוקלים התאמות מקצועיות ולמידת מיומנויות חדשות.
במבט כולל, הסקר מצביע על כך שהיקף השימוש ב־AI בישראל גבוה בהשוואה בין־לאומית, אך עומק ההטמעה, איכות השימוש וההסדרה הארגונית עדיין חלקיים ומעיבים על מינוף הערך הגלום בשימוש בכלים. בהתאם לכך, המלצות המדיניות מתמקדות בחיזוק איכות השימוש, ובכלל זה: עידוד שימוש איכותי ב־AI בקרב עסקים בעלי חסמי אימוץ ובמגזר ציבורי, קידום למידה לאורך החיים לשיפור מיומנויות העובדים וצמצום פערים, והיערכות לשינויים אפשריים בשוק העבודה על רקע שיעור החדירה הגבוה של AI.