• שידור חי
  • פתוח לקהל

אתגר שירותי הדת בישראל

פינסקר 4, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה

מטרת הכנס היא לכנס אל שולחן אחד את המנהיגים, משרתי הציבור והמומחים העוסקים בשירותי דת, ולחשוף בפני הציבור את מצבם של שירותי הדת ואת האפשרויות השונות הקיימות להגברת הפלורליזם בשירותי הדת אל מול המודל הקיים היום. 
הכנס מתקיים לנוכח דיון ציבורי ער בסוגיות אלו בכלל, ובסוגיית שוק הכשרות בישראל בפרט, שרפורמה משמעותית בו אמורה להיות מובאת לחקיקה בכנסת בשבועות הקרובים. 

בשנתיים האחרונות, פועלת תכנית דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה לבחינה והצעת מודלים אלטרנטיביים לשיפור שירותי הדת. בכנס יוצגו מחקרי המדיניות האחרונים שנכתבו במכון: כשר כאן? ליקויים והצעה לרפורמה בשוק הכשרות בישראל, והמועצות הדתיות: שירותי דת, מנהל ציבורי ופוליטיקה.

להלן סיכום עיקרי הדברים מהכנס:

יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית אמר: "לצערי אני לא רואה שסוגיית יהדות התפוצות הולכת להיות מרכזית במערכת הבחירות, לעומת נושאי דת ומדינה אחרים שעשויים להיות. המערכת הפוליטית בישראל רחוקה שנות אור מהתייחסות עניינית לסוגיית יהדות התפוצות, לא מחוסר רצון, אלא בשל אילוצים פוליטיים. ברגע שעולות סוגיות כמו מתווה הכותל, מדינת ישראל מאבדת חלק גדול מאוהדיה בעולם". הרצוג הוסיף, כי "לממסד הרבני בישראל אין מושג איך מתנהלת קהילה בתפוצות. הוא לא עמד מול הדיאלוג והאתגרים המורכבים הנוגעים לשאלות גיור, המשכיות, כשרות או חינוך יהודי. לכן, יחס הממסד הרבני כלפי הזרמים הלא אורתודוכסים נתפס בתפוצות כהתנשאות, השפלה והדרה של יהדותם".

ח"כ אליהו בן-דהן, סגן שר הביטחון, אמר כי: "בישראל המדינה חייבת להיות זו שמספקת לפחות חלק משירותי הדת. להבדיל ממה שקורה בחו"ל במדינות שבהן היהודים הם המיעוט, כאן מדובר על צרכים מהותיים שהמדינה צריכה לקחת עליהם אחריות". בן דהן הוסיף, כי "בשל העובדה שהליכוד מסר את תיק הדתות לש"ס בהסכם הקואליציוני האחרון, היכולת של הבית היהודי לשפר את שירותי הדת בישראל קטנה מאוד. זה בא לידי ביטוי למשל ברפורמת הגיור- כשמפלגת השלטון לא מוכנה לשים את יהבה על קידומו".

ח"כ רחל עזריה, כולנו: "הצעת החוק הממשלתית בנושא הכשרות שמונחת כרגע על השולחן לא ישימה ולא תשפר את המצב, משום שהיא מייקרת דרמטית את עלות הכשרות לבתי העסק. תחום הכשרות הוא דוגמא מובהקת לכך ששינויים בנושאי דת ומדינה לא יבואו דרך הפוליטיקה אלא בלחץ ציבורי ולראיה- אם בתחילת הדרך של הכשרויות האלטרנטיביות, היו ניתנים קנסות לבתי העסק שהציגו אותן, כיום זה כבר לא קורה".

הרב משה דגן, מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל: "הסקר שהוצג על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה את האמון הגדול שיש לציבור הגדול של צרכני הכשרות ברבנות הראשית. יש קשיים רבים ומהותיים בעולם הכשרות שיש לתקן, אך כשהמדינה באה להסדיר ולייעל את התחום - דווקא הח"כים שפועלים בתחום והארגונים הדתיים הליברלים שמבקשים הסדרה, לא מאפשרים זאת". דגן הוסיף, כי "סוגיית הפרטת מערך הכשרות נבחנה לעומק ונמצאה כלא יעילה ולא טובה לציבור שומרי הכשרות".

עו"ד עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת: "המודל הנוכחי בו המדינה מספקת את שירותי הדת הוא טוב ויש לשמר אותו, אך כמובן שיש מקום לשיפור ולייעול, ואנחנו עובדים על זה. אם נשאיר את שירותי הדת לרשויות המקומיות, הנושא יידחק הצדה והציבור לא יקבל את השירות לו הוא זכאי".

יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "שני המרכזים הגדולים של העם היהודי – בישראל ובארה"ב – מתרחקים זה מזה. חוק הלאום, שמעלה את מחויבות ישראל ליהדות התפוצות לרמת חוק יסוד, מדבר על כך שהמחויבות הזו תתקיים רק בתפוצות, ולא בישראל. זה פוגע באינטרס הלאומי. רוב הישראלים אינם מזהים את עצמם כאורתודוכסים או רפורמים, ולכן על המדינה לתקצב את שירותי הדת באופן שוויוני".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ציין, כי: "יחסי הציבור של היהדות חשובים לדור הבא של היהודים, והם נגזרים מהמפגש היומיומי עם היהדות. מי שחושב שניתן לשמר את חשיבות מוסד הרבנות רק באמצעות כידונים פוליטיים, לא מבין את תפקידה של הרבנות בחייו של כל יהודי בישראל".

סיגל מורן, ראש המועצה האזורית בני שמעון היוצאת: "מדינת ישראל לא הייתה מתפקדת בלי השלטון המקומי. המודל הנכון למתן שירותי דת הוא מחלקה ייעודית לכך בתוך הרשויות המקומיות, שתדע לתת מענה יעיל יותר. המשרד לשירותי דת יכול להיות שותף ומעורב, אך זה לא הכרחי".

ד"ר שוקי פרידמן, מנהל המרכז לדת, לאום ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "אנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית – אחרי 70 שנה שמוסד הכשרות הוסדר, מתרחשת מהפכה שנובעת משני מרכיבים: מתחרים שקמים לרבנות הראשית ופסיקות של בית המשפט העליון שדוחפות את עולם הכשרות לכיוון של הסדרה בדרך אחרת. יש כאן שעת כושר היסטורית לעשות שינוי".

עו"ד אורלי ארז לחובסקי, מנהלת המחלקה המשפטית במרכז הרפורמי לדת ומדינה: "בן גוריון רצה "להחזיק את הדת בידי המדינה" כדי לרסן אותה. היום, במקום שהמדינה תחזיק את הדת, הדת מחזיקה את המדינה. אם בעבר ניסינו לתקן את הממסד מבפנים, כיום אנו מצמיחים אלטרנטיבות מבחוץ ולגרום לכך שמעמדן יהיה שוויוני".

התמונות לשימוש חופשי. קרדיט - נועם מושקוביץ.