סיקור מושב: הכלכלה העולמית וישראל

סיקור מושב אחר הצהרים של פורום קיסריה ה-19, שנערך ב 19-20 ליוני 2011, בנושא הכלכלה העולמית וישראל.

שלמה דוברת מזהיר מפני השלכותיו הכלכליות של תהליך בידודה של ישראל בעולם בשל התנהלותה המדינית. "אם אנו בתהליך של דרום אפריקניזציה של ישראל, לא ניתן יהיה לנתק פוליטיקה מכלכלה", הצהיר דוברת בדברים שנשא בפורום קיסריה. לדבריו, מדובר ב"פיל במרכז החדר" שעליו נהוג לא לדבר - אף שהשפעתו על הכלכלה הישראלית עלולה להיות דרמטית. "לדה לגיטימציה פוליטית יש השלכות כלכליות מאוד רציניות, ועלול להיות לה מחיר חמור של אובדן משקיעים פוטנציאליים", אמר. "זו לא אמירה פוליטית, זו אמירה כלכלית", ציין.

פרופ' מנואל טרכטנברג, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, הזהיר גם הוא מפני המהלך הפלסטיני לגיוס הכרה בינלאומית. "ספטמבר עלול להביא תוצאות גורליות - לא בגלל ההצהרה באו"ם, אלא בגלל מה שיבוא אחר כך, שעלול לפגוע בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל", אמר טרכטנברג. לדבריו, צירוף של משבר כלכלי עולמי ו"ספטמבר שחור עבור ישראל" יחייב את הממשלה "להשאיר לעצמה הרבה-הרבה חופש תקציבי, בפרט בחודשים הקרובים, במיוחד לנוכח צירוף קטלני שכזה".

בהקשר זה הוסיף טרכטנברג: "הממשלה לא יכולה להמשיך לדבר כיום על הורדת מסים - צריך להסיר את זה מהפרק, משום שהצל הארוך הזה של האיומים מאפיל עלינו, וכמובן שבפן התקציבי צריך לעלות על המשקל, ואם יש גבייה טובה של מסים בנקודת זמן כלשהי לא צריך להשתמש בזה כתירוץ בכדי לפתוח את הכיס".

עפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס-עלית, ניצלה את בימת פורום קיסריה כדי להגיב על המחאה נגד עליית מחירי המזון, שכוונה בין היתר לחברה שבראשה היא עומדת, ולהודות בטעויות שנעשו על ידי בכירים במשק הישראלי. "אי אפשר להתכנס היום כפורום, הנהלה או הנהגה בלי להתייחס ליוקר המחיה ומחירי המזון ולמחיר של גביע קוטג'", הצהירה שטראוס.

"אני חייבת להתייחס לסערה שמתנהלת בחוץ, ואין לי חיוך בהקשר למה שאני הולכת לדבר עליו עכשיו", אמרה שטראוס בפתח דבריה. "קוראים לנו 'המנהיגים של הכלכלה ישראלית', ויש רגעים שבהם למנהיגות יש מחיר ומשמעות", אמרה. "אני נהנית להיות יו"ר שטראוס, נולדתי לתוך הפורום הזה, ואני מרגישה בו נוח - אני יודעת בדיוק מה זה אומר להיות חלק מההנהגה הכלכלית של מדינת ישראל, וזה אתגר.

"ההבדל בין הייטק ואולי גם פוליטיקה ובין מוצרי צריכה הוא שאותנו בוחרים יום-יום דקה-דקה שנייה-שנייה. שאלו אותי לאן נעלמתי - אבל יש רגעים שבהם צריך לעצור ולהקשיב למה שקורה שם בחוץ. זו תכונה שאתה בכלל לא יכול להיות בענף שלנו בלי לרכוש אותה עם הזמן", הוסיפה.

לדבריה, מאז שנכנסה לתחום לא נתקלה ב"שיח כל כך מבקר, כל כך כועס", כהגדרתה. "זה הרבה מעבר לקוטג'", אמרה. "אני נמצאת שם, ולקח לי יומיים להתעשת ולהבין מה אומרים לי - שהרי כעס על מחיר של מוצר כזה או אחר כבר שמעתי, אבל מה שאומרים לנו שם בחוץ זה שמשהו מערכתי לא בסדר. זה מעבר לשטראוס, זה מעבר לקוטג' שלי ולקפה שלנו - זה מה שתושבי המדינה אומרים על לאן שהבאנו אותם.

"זה חלק ממה שקורה בעולם כולו, לא רק בישראל - אבל כשזה מגיע למזון, או במילים פשוטות אוכל, זה נוגע לכל אחד ואחת במדינת ישראל. האנשים שם בחוץ לא מחפשים סיבות, פרשנויות או ניתוחים - יש כאן קריאה לפתרון ועכשיו, ואם לא פתרון, אז לפחות להיות שם בחוץ. ואני איננה. "יש באמת רגעים של הקשבה שנראים אולי כהיעלמות, אבל יש עוצמה של קולות כאלה בחוץ שכדאי לשם הצניעות לעצור ולחשוב מה שמעתי - ולחשוב איך ייראה מחר בבוקר המוצר, מה תהיה האיכות שלו, מה זה מחיר סביר, לאיפה אני מביאה אותו.

"כבר שנים אני לא מנהלת דיאלוג עם הממשלה ולא עם אף אחד לגבי ניהול העסקים - אלא באופן שקוף עם כל בעלי העניין בתעשייה הזאת. אבל אנחנו, שטראוס, רק חוליה אחת ממה שמשפיע על מחירי המזון והאוכל של תושבי מדינת ישראל - הפתרון לשאלה שנמצאת שם בחוץ הוא פתרון שבמסגרתו כולנו יחד צריכים לשבת בשולחן אחד - התעשייה, החקלאים, הקמעונאים והממשלה. "שמעתי שיש פתרונות יבוא, שמציעים להכניס אותנו לפיקוח, להביא לנו מתחרים - אני אומרת לכם, אנחנו מתחרים ואנחנו תחרותיים. הישיבות כבר התחילו - תשומת הלב של כולם כבר מוקדשת לנושא. בכל פתרון שיימצא, אנחנו חלק מהפתרון.

"אבל טעינו, עובדה. לאלה ששאלנו איפה אנחנו - אנחנו כאן. לאלה ששאלו מה יהיה מחיר הקוטג' מחר - כנראה יהיה לנו פתרון למוצר אחד, אבל כשיש מחסור בחומרי גלם, כשאין מספיק מזון לכולם, כשסין והודו גדלות בקצב גבוה - אני לא יכולה לפתור את זה לבד".לדבריה שטראוס, אם הסערה הציבורית שהתחוללה בימים האחרונים בישראל תביא לכך שתחום הפיקוח על מחירי המזון בישראל ינוהל כפי שמנוהלים בארץ תחומים אחרים - ניתן יהיה לקבוע שהמשבר הנוכחי נשא פרי.