התיקון לתקנון פרס ישראל יפגע בממלכתיות הפרס ויהפוך אותו לפרס פוליטי
התיקון לתקנון פרסי ישראל מבקש למנוע את מתן הפרס ממי שפעלו "לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים בינלאומיים" נגד מדינת ישראל, מוסדותיה או חיילי צה"ל במילוי תפקידם. מדובר בצעד החותר תחת ממלכתיות הפרס ועלול להביא לאובדן יוקרתו ומעמדו הייחודי. במקום פרס ממלכתי, המוענק למי שתרמו לחברה הישראלית באמצעות הישגים יוצאי דופן בתחום מומחיותם, עלול פרס ישראל להפוך לפרס פוליטי, המוענק רק למי שדעותיהם ופעולותיהם הפוליטיות נושאות חן בעיני שר החינוך
פרס ישראל, שנוסד ב-1953, הוא הפרס היוקרתי ביותר שמעניקה מדינת ישראל ונועד לבטא הוקרה ממלכתית למצוינות בתחומי המדע, התרבות, החינוך והחברה. ממלכתיותו מתבטאת בין היתר בניתוק שבין ההישגים של הזוכים ותרומתם לחברה ולמדינה לבין עמדותיהם הפוליטיות. הזכייה בו אמורה לשקף הישגים ומצוינות, לא נאמנות לשלטון.
התיקון המוצע מגביל את המועמדות כך שלא יוכל להיבחר אדם שפעל או סייע לנקיטת הליכים משפטיים או מדיניים בינלאומיים נגד מדינת ישראל, מוסדותיה או חיילי צה"ל, אלא אם "חזר בו" והביע חרטה פומבית.
משמעות התיקון:
- פגיעה בחופש הביטוי והמחשבה, בעיקר בביקורת על הממשלה, של אנשי אקדמיה ועשייה חברתית, יצירה ותרבות, אזרחים מצויינים בתחומם התורמים לחברה ולמדינה, אשר יורתעו מלהביע עמדות פוליטיות ביקורתיות או להיות שותפים למהלכים לשינוי מדיניות.
- השתלבות במגמה רחבה: התיקון משתלב במגמה כללית של צמצום חופש הביטוי ודה־לגיטימציה של קולות ביקורתיים באקדמיה, בתרבות ובחברה האזרחית, ודה-לגיטימציה של ערכי מוסר הומניים ואוניברסאליים, שמדינת ישראל נוסדה לאורם.
- פגיעה בממלכתיות הפרס: פרסי ישראל הם פרסים ממלכתיים יוקרתיים, סמל לאחדות, מצוינות והוקרת תרומה למדינה. התיקון חותר תחת עצמאות וממלכתיות זו, ועלול להפוך את הפרס לכלי פוליטי המזוהה עם הממשלה המכהנת.
- פוליטיזציה של הליך הבחירה: פתח לשיקולים זרים, שרירות ומקרתיזם. התיקון מעניק לשר החינוך שיקול דעת רחב לפסול מועמדים על בסיס הבעת עמדות פוליטיות, וליצור “חיטוט פוליטי” בעברם של מועמדים. הנוסח מעורפל ומעניק לשר החינוך שיקול דעת פוליטי רחב לקבוע מהי "פעולה מדינית או משפטית", מתי פעולה כזו היא "נגד" המדינה או חיילי צה"ל ומהי "חרטה פומבית" מספקת כדי להתיר את המועמדות.
- פגיעה ביוקרת הפרס: הפיכת פרס ישראל לכלי פוליטי תרחיק ממנו יוצרים, חוקרים ואנשי ציבור, בין כמועמדים ובין כשופטים, ותכרסם באמון הציבור באחד הסמלים המרכזיים של הממלכתיות הישראלית ומדינת ישראל.
