הוצאת נתוני בוחרים מקלפיות בזמן אמת והחשש להפרעה לבחירות
הצבעה בקלפי בירושלים בבחירות לכנסת, מרץ 2020 | Photo by Olivier Fitoussi/Flash90
תקציר
לאורך השנים השקיעו מפלגות משאבים רבים על מנת להבין באילו בוחרים יש להשקיע על מנת להניע אותם להצבעה ביום הבחירות, או לחילופין להניא אותם מכך.
יישומוני בחירות המופעלים על ידי מפלגות ומועמדים מגבשים - על בסיס המידע הקיים עוד טרם הבחירות - פרופיל אישיותי מעמיק ורחב של הבוחר. המידע הזה כולל את ההסתברות שיצביע לכל אחד מהגושים, האם הצביע בבחירות קודמות, מידת הנחישות הפוליטית שלו, מקום מגוריו, גילו, הקהילה שאליה הוא משתייך, פעילותו ברשתות החברתיות וגם מקום עבודה, בית הכנסת, ארגון מחאה שאליו הוא משתייך ועוד.
השילוב בין הפרופיל הזה למידע בזמן אמת מהקלפי מאפשר היום להפעיל מניפולציה רגשית אפקטיבית במיוחד שתגיע לבוחרים בדיוק ברגע הנכון. כך עלולה הטכנולוגיה לפגוע ביכולת הבחירה החופשית.
שני תרחישים אפשריים:
- השפעה מאחורי הפרגוד: אדם מגיע לקלפי ומוסר את מספר הזהות שלו. המידע הזה מועבר גם ביישומון, והמערכת מגלה בזכות מידע קודם שהוא מתלבט בין כמה מועמדים. מייד נשלח אליו סרטון – אותנטי או מפוברק – שנועד להשפיע על הצבעתו ומגיע אליו בדיוק ברגע שבו הוא בוחר מה להכניס למעטפה.
- מי יגיע להצביע? תמונת מצב עדכנית מהקלפיות מגלה במהלך יום הבחירות מיהם המצביעים שעדיין לא הגיעו. קמפיין של מועמד או מפלגה מסוימים "מסמן" את אלה שאת הצבעתם כדאי לעודד ושולח להם מסרים בהתאם. מצביעים שהקמפיין מעוניין להשאיר בבית, לעומת זאת, מקבלים הודעות על תורים ארוכים בקלפיות, עימותים וכיוב'.
הטכנולוגיות שהתפתחו מאז הבחירות האחרונות הופכות את החקיקה הקיימת למיושנת. אי אפשר יהיה למנוע בזמן אמת ניצול לרעה של הנתונים, ולכן הפתרון הוא לעצור את הוצאת המידע.
ועדת הבחירות חייבת להתייחס לזכויותיהם של מי שלא יוצאים להצביע, וגם לחשש מפני פגיעה בטוהר הבחירות. גם אם ההחלטה לאפשר הוצאת נתונים מהקלפיות תישאר על כנה, יש לתת הנחיות שיפרטו מהם המקרים שבהם שימוש במידע המגיע דרך יישומונים מהווה הפרעה לבחירות או שחיתות בבחירות, משמש לדיכוי הצבעה או מעודד הצבעה באופן מניפולטיבי.
הנחיות אלה יגבירו את הוודאות ביחס לשימוש במידע המדובר, ויסייעו גם ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית אם יתבקש לתת צו למניעת עבירה של הפרעה לבחירות.
