סייבר

דוח המבקר החושף את השימוש הבלתי חוקי של המשטרה בתוכנות ריגול הוא רק קצה הקרחון. המשטרה מאמצת ומפעילה בשיטתיות שורה ארוכה של טכנולוגיות מעקב חודרניות ללא הסדרה חקיקתית, ללא פיקוח וללא שקיפות. כאשר מדובר באמצעים המעניקים לרשות אחת כוח רב כל כך, הטכנולוגיה לא יכולה להקדים דיון עקרוני בזכויות יסוד ושינויי חקיקה.

22 בינואר 2026

את הממשק הבא של הבינה המלאכותית לא נחזיק ביד אלא נרכיב על העיניים. המשקפיים החכמים יתרגמו לנו שלטים ברחוב ויאפשרו לצפות בסרטים ולעבוד תוך כדי תנועה, אבל גם יערכו בשבילנו את המציאות וישנו את האופן שבו אנחנו פוגשים זה את זה ואת העולם סביבנו. האם אנחנו מוכנים למהפכה?

18 בינואר 2026

"מילות השנה" שבהן בוחרים המילונים הגדולים של העולם, מאפשרות חשבון נפש לשנה האזרחית החדשה.

11 בינואר 2026

האם המכונות באמת ובתמים דואגות לנו?

10 בנובמבר 2025

בעולם הבינה המלאכותית קוראים לשלוט במכונות, על ידי כך שנאמץ עבורן "אינסטינקטים אימהיים". האם זוהי דרך חדשה שתאפשר לגברים לשלוט במכונות־אימהות?

15 בספטמבר 2025

מהם אתגרי ההיי-טק הישראלי בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל? מאחורי המספרים והאקזיטים הגלים סוערים: גל רילוקיישן של יזמים ועובדים, ירידה בהשקעות וחרמות בינלאומיים נערמים לצד הזדמנויות חדשות בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית. בפרק זה של סדר חדש, יוחנן פלסנר ושירה ברביבאי-שחם מארחים את אלון כהן, יזם ומייסד חברת סייברארק שנמכרה ב־25 מיליארד דולר, לשיחה אישית על המסע שלו כיזם ישראלי חלוצי, על מקומו של ההיי-טק בזירה הגיאופוליטית, ועל האתגרים האסטרטגיים מולם עומדת התעשייה כולה. האם מותג ההיי-טק הישראלי ישרוד את המלחמה? מה עתידה של ישראל כסטארט-אפ ניישן? האם ישראל ערוכה למהפכת ה-AI ומהי ההתרעה האסטרטגית שנותן אלון כהן בנושא?

15 בספטמבר 2025

בתי הספר הפיג'יטליים של העתיד מגלמים את התקווה והמשימה של ישראל - הם צריכים להיות טובים יותר. חכמים יותר. אנושיים יותר.

17 ביולי 2025

חוויה מלחיצה של פישינג ממוקד היטב, הובילה את תהילה שוורץ אלטשולר למחשבות על המשמעות של אירוע כזה.

09 באפריל 2025

אם הרשתות החברתיות מגבירות אנטישמיות, הבינה המלאכותית יוצרת "אוטומציה" שלה, ומעצימה מסרים של שנאה באפקטיביות שלא הכרנו. בינתיים בארה"ב מדברים על צעדים נוקשים נגד אנטישמיות אבל מבטלים פיקוח על בינה מלאכותית, ומי שנאבקת בהטיות המסוכנות של הטכנולוגיה היא דווקא אירופה.

הנשיא האמריקני מיהר לבטל את הצו הנשיאותי מתקופת ביידן העוסק בפיקוח על בינה מלאכותית, ופתח את הדלת לאג'נדה המהונדסת מבייג'ין. כמו במקרה של טיקטוק – כשארה"ב תבין את הסכנות שמביא אתו הצ'אטבוט הסיני, יתכן שכבר יהיה מאוחר מדי והפעם הנזק יהיה כבד בהרבה.

רגע לפני שאלגוריתמים יקטלגו את הבריאות שלנו בחשאי ויציעו תוכניות טיפול ובדיקות מאחורי גבנו — צריך להציב במהירות מנגנוני פיקוח ובקרה על שילוב בינה מלאכותית ברפואה.

מרגע מתן הגישה לשידורי המצלמות באופן מקוון ובזמן אמת אין דרך למנוע את הפצתם ואת השלכותיהם. לצד סכנת החשיפה למתקפות סייבר, המעקב המתמיד עלול לפגוע בזכות העובדים לפרטיות ובמעמד צוותי החינוך. מתן אפשרות לנציגות הורי הפעוטות לצפות בצילומים אחת לחודש עשוי למזער את הפגיעה.

מדיניות אכיפה בלתי מספקת של הרשתות החברתיות מאפשרת לתכנים הכוללים אנטישמיות והכחשת שואה להיחשף בתקופה זו בהיקף חסר תקדים. לצד כשל זה, התפתחו "אנטישמיות אלגוריתמית" מבוססת בינה מלאכותית, שמסוגלת להבין מיהו יהודי ברשת, וכן "אנטישמיות מבוססת דאטה" המאפשרת ליצור רשימות ומאגרי יהודים אשר ישמשו בסיס לרדיפה ולטרגוט אנטישמיים.

במעמד החתימה תצהיר כל מדינה האם בכוונתה להחיל את ההתחייבויות לניהול ומיגור הסיכונים גם על חברות במגזר הפרטי - והיא גם תוכל לחזור בה בכל עת. האם באמת אפשר לקבוע שזוהי ערובה לכך שבינה מלאכותית תמשיך להתפתח באופן אחראי ואמין?

המשקפיים החדשים של אפל יאפשרו להישאר בסביבה הפיסית ולשלב בתוכה שכבות מידע וחוויות תוכן ומדיה שונות, שיקנו חוויית מציאות סינתטית המחוברת לחיי היומיום. לקראת שינוי ממדי החיבור בין האדם לזולת ולמרחב והתמורה שתתחולל בתפיסת המציאות האנושית, חשוב לברר לעומק את ההשלכות הערכיות והמעשיות של מיזוג העולם הדיגיטלי עם העולם הפיסי.

19 בפברואר 2024

רשת של אלפי דוברי ערבית מתנדבים מכל העולם, בראשות גולה מצרי המזוהה עם האחים המוסלמים, מציפה את רשת X במסרים שנועדים ליצור תבוסה פנימית בחברה הישראלית. זאת באמצעות חשבונות מזויפים בעברית שמתחזים לישראלים, האשטאגים שמיועדים ליצור טרנדים ואלפי פוסטים ותגובות ביום שמחלחלים לתוך השיח הישראלי הפנימי ברשת. על מגבלות השפה מנסים חבריה להתגבר באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת שנועדו להקטין את חשד הגולשים הישראלים.

ראוי שהחוק, שמיועד להחליף את אחת התקנות לשעת חירום שנקבעו במלחמת "חרבות ברזל", יגדיר חלוקת סמכויות ברורה בין מערך הסייבר לשב"כ. לצד זאת, עליו להכניס לתמונה את הרשות להגנת הפרטיות כגוף מדווח, כדי שתגן על הזכות לפרטיות ועל אינטרס הציבור אם יעלה חשש לדליפת מידע פרטי.

מלחמת "חרבות ברזל" הוכיחה עד כמה חברות הענק נסוגו מאחריותן לאקוסיסטם המידע, לנוכח תגובות עוינות להספדי הורים, תיעוד זוועות, קריאה לעזרה ואף גניבת טלפונים של קורבנות בידי חמאס ושימוש בהם. בכנס OECD שעסק בנושא בנובמבר התגלה הפער בין המדינות התמימות כמו ארה"ב, חלק ממדינות דרום אמריקה ומרכז אירופה, שבתגובה ל"ממד הרביעי" דורשות לכל היותר החלת שקיפות על הפלטפורמות, לבין המדינות המתפכחות כמו אוקראינה, לטביה ופינלנד, שמדברות על הרשתות כמצע למלחמה היברידית.

סרטוני החטופות, מתקפות הסייבר ושילוב חומרים קשים לצפייה ברשתות בידי גורמים עוינים הם חלק ממארג שנועד לצרוב תודעת טראומה אישית וקבוצתית ולפגוע בתחושת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ב"חרבות ברזל". בהעדר היערכות והגנה ממסדיות, ארגוני החברה האזרחית והציבור לוקחים פיקוד גם על המערכה הדיגיטלית.

הפלטפורמות שבשליטת חברות הענק מאפשרות התערבות מדינות בענייני מדינות אחרות והשפעה מסיבית על תהליכים פוליטיים, על הבחירות וגם על ניהול מלחמות. כללי השימוש בהן מהווים תחליף גלובלי לחקיקה מדינתית וכוחן מופעל עד כדי פגיעה ישירה ובוטה בריבונות מדינות, כפי שחוותה ישראל עם פרסומי הכזב של חמאס במלחמה.

מאז תחילת המלחמה השתמשה הממשלה בסמכויות המוקנות לה במצב חירום והתקינה תקנות שעת חירום במעמד של חקיקה ראשית של הכנסת, המותקנות בלא אישור הכנסת. ניתן להתקינן אם מצב החירום מחייב זאת ואין אפשרות לחקיקה רגילה, אך בהעדר הבלמים הרגילים, הן עלולות לסכן את שלטון החוק ולהעלות חשש לפגיעה מופרזת בזכויות האדם ובמיעוטים.

איך יוצרים מסגרות לניהול סיכונים כשמדובר בטכנולוגיה שברור שתגבה מאיתנו מחירים, אבל בדרכים שעוד לא כולן ידועות לנו? דרוש רובד ביניים בין הבנת הטכנולוגיה לבין יצירת מדיניות בעניינה, שתתמקד ביכולותיה הרבות: מגילוי חולשות במערכות ועד ביצוע פעולות שלא תוכננה לבצע.

הממצאים הקשים שהופיעו בדו"ח המבקר על הגנת הסייבר מעידים על בורות קשה ביחס לחשיבות הסוגיה ומספקים תזכורת להיעדר תמריצים ומקלות ליצירת מנגנוני הגנה מפני המתקפות הבאות.