מאמר מערכת - דיוקן הציבור הישראלי

לרגל שנת השישים של מדינת ישראל אנו מפרסמים גיליון חגיגי של כתב העת המקוון פרלמנט בשיתוף מרכז גוטמן, שפועל בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההיסטוריה של מרכז גוטמן (שבעבר נקרא 'המכון למחקר חברתי שימושי' ובראשית הדרך 'המכון לחקר דעת הקהל') שזורה בתולדותיה של מדינת ישראל. המכון עשה את צעדיו הראשונים עוד בטרם הוקמה המדינה, ומחקריו מאפשרים לסקור את שישים שנות קיומה של המדינה מנקודת מבטה של דעת הקהל.

מי אנחנו, איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו מוכנים לעשות למען המדינה?

לרגל שנת השישים של מדינת ישראל אנו מפרסמים גיליון חגיגי של כתב העת המקוון פרלמנט בשיתוף מרכז גוטמן, שפועל בחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה. ההיסטוריה של מרכז גוטמן (שבעבר נקרא 'המכון למחקר חברתי שימושי' ובראשית הדרך 'המכון לחקר דעת הקהל') שזורה בתולדותיה של מדינת ישראל. המכון עשה את צעדיו הראשונים עוד בטרם הוקמה המדינה, ומחקריו מאפשרים לסקור את שישים שנות קיומה של המדינה מנקודת מבטה של דעת הקהל.

המאמר הפותח, 'תמורות לאורך זמן בהערכת שביעות הרצון ממצבה של ישראל', עוקב אחר מצב הרוח הישראלי לאורך ארבעה עשורים: מראשית שנות השבעים ועד ימינו. התנודות בתשובות הציבור לשאלה 'מהו לדעתך מצבה של ישראל באופן כללי?' משקפות את השפעת התמורות ההיסטוריות שחלו במדינה: בראשית שנות השבעים אפשר לזהות את האופטימיות והשאננות שאפיינו את החברה הישראלית אחרי מלחמת ששת הימים; הטראומה של מלחמת יום הכיפורים ניכרת בירידה החדה בהערכת מצבה של המדינה בשנים שלאחריה; אירועים שמשככים את רמת האיום, כמו הסכמי שלום (עם מצרים ב-1977 ועם הפלסטינים ב-1993), שיפרו את מצבה של ישראל בעיני הציבור, ואילו אירועים המגבירים את תחושת האיום, כמו האינתיפאדה הראשונה והשנייה ומלחמת לבנון הראשונה והשנייה, גררו הערכה שלילית של הציבור בנוגע למצבה של המדינה. התנודות לאורך השנים מעידות שמצב הרוח הלאומי מושפע בראש ובראשונה מאירועים ביטחוניים ומדיניים ופחות מענייני כלכלה ופנים.

שלושה מאמרים עוסקים בשאלת הזהות של אזרחי המדינה. המאמר 'מי אנחנו? זהות לאומית במדינת ישראל' מנסה לברר אם קיימת זהות ישראלית, מה היחסים בין רכיבי הזהות השונים של אזרחי המדינה ומה הדבר מלמד על האופי הלאומי של המדינה. הנתונים מלמדים שהלאומיות האתנית (יהודי / ערבי / פלסטיני) היא הרכיב הדומיננטי בזהותם של האזרחים, והישראליות היא עדיין מוקד הזדהות משני.

הזהות של אזרחי המדינה מורכבת מאוד, והיא נובעת מהיות החברה הישראלית פסיפס של קבוצות, חלקן תולדה של גלי ההגירה לישראל. המאמר 'החברה הישראלית - חברת מהגרים' עוקב אחר היחסים בין קבוצות שונות בחברה הישראלית שהתהוו כתוצאה מגלי העלייה: היחסים בין עולי שנות החמישים ('המזרחים') ובין העולים הוותיקים שהגיעו בעליות שלפני קום המדינה ובשנים הראשונות שלאחר קום המדינה מאירופה ומאמריקה ('האשכנזים') והיחסים בין הוותיקים ובין העולים מאתיופיה ומחבר העמים לשעבר שהגיעו בגלי ההגירה בשנות השמונים והתשעים. ניכר שכל גל עלייה מגביר את המתחים בין הקבוצות בשל התחרות על מקום בחברה הישראלית, וככל שהפערים החברתיים-כלכליים מעמיקים, מצב היחסים בין הקבוצות מידרדר עוד יותר. המאמר מתאר את דפוסי הקליטה השונים של כל אחת מהעליות: יוצאי אסיה ואפריקה ניסו להשתלב בחברה אך עדיין הם חשים שהם סובלים מנחיתות כלכלית, מעמדית ותרבותית; עולי אתיופיה סובלים מהדרה גאוגרפית ותרבותית, ורבים מהם בעלי השכלה נמוכה ובמעגלי העוני. שיעור גבוה באופן יחסי של עולי חבר העמים אמנם השתלב מבחינה כלכלית, אך הם נוטים להתבדל מבחינה חברתית ותרבותית.

הזהות המורכבת של המדינה ושל אזרחיה בעייתית במיוחד כאשר מדובר באזרחיה הערבים של המדינה. המאמר 'זהות ערבית במדינה יהודית ודמוקרטית' מתאר את זהותם המפוצלת של האזרחים הערבים: הם רואים את עצמם כחלק מהאומה הערבית, יונקים משורשיהם הפלסטיניים, ורק מיעוטם מאמצים את הישראליות, הופכים אותה חלק מזהותם ורואים בעצמם חלק מישראל ומבעיותיה. הקושי להזדהות עם מדינת ישראל נובע בין השאר מהדעה הרווחת בקרב ערביי ישראל שהמדינה 'יותר מדי יהודית ופחות מדי דמוקרטית'. הם חשים שיש אי-שוויון ושבישראל אין שמירה מספקת על זכויות האדם ועל חופש הביטוי. עם זאת, בקרב הערבים יש נכונות גבוהה להגיע לפשרה עם הרוב היהודי, לעומת זאת הצד היהודי אינו חושב כך.

לנוכח מגוון הזהויות נשאלת השאלה מהי רמת הסולידריות בחברה הישראלית ומה מידת המחויבות של האזרחים למדינה. המאמר 'הזדהות עם המדינה והרצון לתרום ולחיות בה' מצביע על מגמה מדאיגה של ירידה בשיעור האזרחים שמרגישים חלק מישראל ובעיותיה - בעיקר בקרב צעירים, אך גם בקרב עולים חדשים. מצבה המשתנה של המדינה בעקבות אירועים ביטחוניים משפיע על רצונו של הציבור לחיות בארץ בטווח הרחוק, ותנודות חדות מסתמנות בפרט בקרב צעירים חילונים. בצד זאת ניכרת גם רמה גבוהה של נכונות להילחם למען המדינה, בעיקר בקרב צעירים חילונים, וגם בקרב עולים חדשים.

התמונה המורכבת העולה מהמאמרים בגיליון זה רק ממחישה את גודל האתגרים שניצבים לפני מדינת ישראל כבר שישים שנים. המאפיין הבולט ביותר הוא תנודתיות בהתאם לאירועים ביטחוניים, והוא ניכר כמעט בכל מחקרי דעת הקהל לאורך השנים. במילים אחרות, שביעות הרצון ממצבה של המדינה, היחס בין רכיבי הזהות השונים של האזרחים, היחסים בין הקבוצות ומידת ההזדהות עם המדינה והרצון לחיות בה מושפעים כולם מהאתגר הביטחוני הקיומי שניצב לפני מדינת ישראל מראשית קיומה ועד היום.