הצהרת שימוש בעוגיות (Cookies)
האתר עושה שימוש בקובצי עוגיות (Cookies) לצורך תפקוד תקין, אבטחת מידע, מדידת ביצועים, שיפור חוויית המשתמש והתאמה אישית של תוכן ופרסומות.
בלחיצה על כפתור "מאשר/ת", הנך מסכים/מה לשימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות שלנו.
לאחרונה התעורר בישראל דיון ציבורי ביחס לתכונות ולניסיון הנדרשים משר הביטחון. הסוגיה התמקדה בשאלה האם אדם ללא עבר צבאי עשיר יכול למלא תפקיד זה בהצלחה. היו שטענו שבניגוד למשרדי ממשלה אחרים שבהם השר אינו איש מקצוע (לדוגמא, שר הבריאות אינו רופא), שר הביטחון צריך להיות אדם בעל רקע צבאי.
הצורך בניסיון צבאי נדרש משר הביטחון בשל חשיבות הנושא הביטחוני ובשל מורכבות הסוגיות הביטחוניות. לעומת זאת, אחרים הדגישו ששר הביטחון לא אמור לתפקד כרמטכ"ל-על, אלא מוטלים עליו מטלות ותפקידים שאינם שונים מהותית מאלה של משרדים אחרים.
חקירה של חשודים בפלילים היא פעולה שתכליתה חקר האמת וגילוייה. זהו אינטרס ציבורי ראשון במעלה. לשם כך המשטרה אוספת ראיות שבית המשפט מקבלן ונעזר בהן לשם גילוי האמת.
האם על בית המשפט לקבל ראיה שהושגה בדרכים לא כשרות, תוך פגיעה בזכויות החשוד, או לפסול אותה?
לקביעת "כבוד האדם" כערך חוקתי וכאחד מערכי היסוד של מדינת ישראל קודמת מסורת הגותית עתיקת יומין הנעוצה בערכיו ההומניסטיים של המקרא מחד גיסא ובמסורות הפילוסופיות אשר עיצבו את פני התרבות הדמוקרטית ליברלית במערב מאידך גיסא.
במהלך חודש אפריל התקיימו שתי מערכות בחירות באירופה – באיטליה ובהונגריה – אשר הוכרעו בהפרשים צמודים לטובת מפלגות המרכז-שמאל. באיטליה ניצח רומני פרודי את ראש הממשלה סילביו ברלוסקוני, ובהונגריה ניצחה פעם נוספת המפלגה הסוציאליסטית את המפלגה השמרנית.