פרלמנט | גליון 49

תמונות מידע

סטודנטים בהשכלה גבוהה בישראל (לקראת כלל התארים) לפי מסגרת הלימוד

---- 1989/1990 1999/2000 2002/2003  2003/2004
מספר מוחלט % מספר מוחלט %   מספר מוחלט %  מספר מוחלט %
סך הכל 113,801 100 255034 100   287,863 100 297,991 100
אוניברסיטאות*  67,201 59 112,987 44 120,552 42 124416 41
האוניברסיטה הפתוחה 13,007 11 32,738 13 723,38 13   38,412 13
מוסדות אחרים להשכלה גבוהה** 8,286 7 53,713 21 69,420 24 75,995 26

מוסדות חינוך על תיכוניים לא קדמאיים***		 25,307 22 55,596 22 59,168 21 59,168
(2002/03)		 20


הערה: כל לומד נמנה רק פעם אחת, במסלול היותר אקדמי בלבד.

הגדרות:
* אוניברסיטאות הינן שבע המוסדות להשכלה גבוהה שקיבלו הכרה והסמכה מהמועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי.
** מוסדות אחרים להשכלה גבוהה, לפי הלמ"ס, הינם חמישים מכללות אקדמיות ומכללות לחינוך הרשאיות להעניק תואר ראשון בתחומים הבאים: ארכיטקטורה, הנדסה, מקצועות עזר רפואיים, מדע החברה, אומנות, הוראה ויהדות.
*** נתון זה כולל, לפי הלמ"ס, את הלומדים במסלולים הלא-אקדמיים במכללות האקדמיות ואת כלל הלומדים במוסדות העל תיכוניים הלא אקדמיים בתחומים הבאים: הוראה, הנדסאות, אחים מוסמכים, מקצועות עזר רפואיים, אומנות, עיצוב וארכיטקטורה.

--- הוצאות ציבוריות לתלמיד (בהשכלה גבוהה) כאחוז התל"ג לנפש סה"כ ההוצאות הציבוריות בחינוך גבוהה (כולל מנהל) כאחוז התל"ג הוצאות בחינוך גבוה כאחוז סה"כ ההוצאה בחינוך אחוז ההוצאות בחינוך גבוה הממומן ע"י בתי האב (2001) אחוז ההוצאה הציבורית בחינוך גבוה המועבר לסקטור הפרטי (2001)
אוסטרליה 22.7 1.5 24.2 31.0 אין נתונים
איטליה 26.4 אין נתונים 18.5 16.0 1.7
אירלנד 25.7 אין נתונים 27.6 12.8 אין נתונים
ארה"ב 26.0 2.7 25.2 33.9 1.3
בלגיה 37.6 1.4 21.7 2.2 47.1
בריטניה 28.8 1.2 20.6 17.3 94.7
גרמניה אין נתונים 1.0 24.5 8.7 2.3
דנמרק 72.7 1.9 32.0 3.5 אין נתונים
הולנד 39.9 1.3 25.2 11.1 76.4
יפן 17.1 1.1 14.9 56.9 13.4
ישראל 26.3 2.1 16.7 28.0 81.4
נורבגיה 44.6 1.3 27.5 3.1 3.0
ניו-זילנד 34.8 אין נתונים 24.9 0.0 2.1
ספרד 22.6 1.2 22.8 1.5 2.5
צרפת 28.1 1.1 17.7 10.3 3.3
קנדה 2001/02 אין נתונים 2.5 36.2 22.9 0.4
שבדיה 46.6 1.8 28.3 0.0 4.6


נקודות בולטות:
• ההוצאות הציבוריות לסטודנט בהשכלה גבוהה גדולות במיוחד בדנמרק, שבדיה ונורבגיה, בעוד בישראל, ארה"ב, ספרד, אוסטרליה ויפן הן נמוכות במיוחד יחסית
 
• סה"כ ההוצאות הציבוריות בהשכלה גבוהה גדולות בארה"ב, קנדה, ישראל ודנמרק,

• החלק היחסי של ההוצאות בחינוך גבוה בתוך סה"כ הוצאות החינוך גדול בקנדה, אירלנד ונורבגיה, בעוד הוא קטן יחסית ביפן, ישראל וצרפת.

• החלק היחסי של עלויות ההשכלה הגבוהה הממומן ע"י בתי האב (אינדיקציה לסלקטיביות החברתית-כלכלית של ההשכלה הגבוהה) שונה מאוד בין המדינות המפותחות בטבלה. בעוד שרק ביפן ובארה"ב רמתן גבוהה מזו שבישראל (בין שליש למחצית הסה"כ) הוא כמעט אפסי במדינות הנורדיות, ניו-זילנד, גרמניה, בלגיה, צרפת והולנד.

• החלק היחסי של הסקטור הפרטי בעלויות ההשכלה הגבוהה (האופי המסחרי של ההשכלה הגבוהה) בולט במיוחד בישראל. רק בבריטניה המצב חריף יותר וחוץ ממנה, רק הולנד מתקרבת לרמה הישראלית. בדרך כלל, במדינות המפותחות שבטבלה, ההשכלה הגבוהה איננה נתונה לשיקולי רווח פרטי (פרט לישראל, בריטניה, הולנד ובמידה מסוימת ארה"ב).

שיעור הלמידה הכלליים גבוהים במיוחד במדינות הנורדיות ובארה"ב (מעל 80%). יפאן ואירלנד מראות את הרמה הנמוכה ביותר בקבוצה (בסביבות 50%).
 
• בדרך כלל יש שיוויון בין המינים בהשכלה גבוהה עם יתרון קל לנשים. היקף הנשים הלומדות גבוה במיוחד בשבדיה ובנורבגיה.

• רק בבלגיה כמות הלומדים לתואר מתקדם עולה על הלומדים לתואר ראשון, עובדה הנובעת מהפער לטובת הגברים בעלי השכלה גבוהה. שיעור הלומדים לתואר מחקרי מתקדם בולט במיוחד בשבדיה, צרפת, ספרד וגרמניה בעוד הוא שולי בארה"ב.

• אפקט זה גבוה במיוחד בנורווגיה, הולנד ודנמרק. מנגד הוא שולי בבלגיה, קנדה,  צרפת, ניו-זילנד וישראל. בדרך כלל באוכלוסייה הכללית, מי שלמד בחינוך גבוה עשה זאת במסלול מחקרי מתקדם (זאת אינדיקציה לאפקט המקדם שיוויון של החינוך הגבוה).

• ישראל בדרך כלל נמצאת באמצע ההתפלגויות, עם ערכם שלא חורגים מהמקובל במדינות ה-OECD.

הגדרות:

1. אחוז הלומדים במוסד להשכלה גבוהה מתוך קבוצת הגיל הרלוונטית.
2. שיעור הלומדים על כל לומד בן המיון השני.
3. חלוקת הלומדים לפי רמת התואר מסתכם ב-100 אחוז. כל סטודנט נמנה פעם אחת, לפי הרמה הגבוהה ביותר.
4. שיעור המסיימים תואר ראשון ביחס לאלה שהתחילו בלימודיו.
5. חלוקת מקבלי התעודות בכל הרמות לפי ה-International Standard 97-Classification of Education, ISCED. כל לומד נמנה פעם אחת. לא נכללו תחומים לא מוגדרים או שאינם ברי השוואה.
6. תוכניות בחינוך גבוה מסוג 5 ISCED. תוכניות לימודים שמובילות לקבלת תעודה המאפשרת כניסה לעולם המחקר המתקדם, או כניסה לעיסוק במקצוע הדורש כישורים מתקדמים. משך הלימודים הטיפוסי נמשך לפחות ארבע שנים והתעודה ניתנת ע"י פקולטה בעלת מסורת מחקרית.
7. תוכניות בחינוך גבוה מהסוגים ISCED 5b ו-ISCED 4. תוכניות לימוד קצרות באופן טיפוסי, שגם אם כוללים אלמנטים תיאורטיים נועדו להכשיר לכניסה לשוק העבודה.
8. אחוז האוכלוסיה הפעילה כלכלית, אשר למדה מתישהו במוסד לחינוך גבוה, גם אם לא סיים את התואר.

המקורות:


• United Nations Statistics Division: Department of Economic and Social Affairs - Economic and Social Indicators New York, 2005.
In: http://un.org/esaa
• UNESCO Institute for Statistics: Global Education Digest 2003, 2-4, 2005 Montreal, 2005
In: http://www.uis.unesco.org/
• OECD: OECD Indicators 2004 Education at a Glance. Paris, 2005.
In: www.oecd.org

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה- שנתון סטטיסטי לישראל מס' 55 - 2004.
http://www1.cbs.gov.il/shnaton 55
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: סטודנטים באוניברסיטאות ובמוסדות אחרים להשכלה גבוהה.
http://www1.cbs.gov.il/publications/stud_04/stud_h.htm
• שינויים עצמיים מאת אדריאן גרושניעווסקי - מרכז המידע, המכון הישראלי לדמוקרטיה.