הערכה ובקרה של תפקוד שופטים

בחודש מאי התקיים ביזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון בנושא הערכה ובקרה של תפקוד שופטים, שעניינו המשוב להערכת שופטים שיזמה וקיימה לשכת עורכי הדין. בין המשתתפים היו נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, המשנה לנשיא הד"ר שלמה לוין, ונציגות של שופטי בית המשפט העליון.

בחודש מאי התקיים ביזמת המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון בנושא הערכה ובקרה של תפקוד שופטים, שעניינו המשוב להערכת שופטים שיזמה וקיימה לשכת עורכי הדין. בין המשתתפים היו נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק, המשנה לנשיא הד"ר שלמה לוין, ונציגות של שופטי בית המשפט העליון.

כמו כן השתתפו ח"כ אופיר פינס יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, עו"ד שלמה כהן יו"ר לשכת עורכי הדין, ד"ר אריק כרמון נשיא המכון לדמוקרטיה ומנחה הדיון, ופרופ' מרדכי קרמניצר, המרַכז האקדמי של הדיון. ד"ר כרמון פתח באומרו כי המכון הישראלי לדמוקרטיה מספק במה לדיון ללא נקיטת עמדה מוקדמת. בבסיס הדיון עומדת הדרישה לאחריות דיווח (accountability) הנתבעת מכל המוסדות הציבוריים בדמוקרטיה, ובדיון בשאלה זו ביחס למערכת השיפוטית פנינו אינן מועדות אלא לחיזוקה.

פרופ' אהרון ברק וד"ר שלמה לוין הציגו בדבריהם את עמדת השופטים ביחס למשוב, ובמסגרת זו הכיר פרופ' ברק בצורך "לשמור על השומרים" ולנהל מערכת של בקרה והערכה. להערכתו קיים כבר עתה מכלול של מנגנוני פיקוח והערכה אשר קיומם הכולל יכול לתת מענה לבעיית הביקורת: הביקורת הציבורית, הגשת תלונות, בקשות לפסילת שופטים וכללים של אתיקה משפטית. השופטים, אמר, תומכים במחקרים של שביעות רצון אך מתנגדים לבדיקה האינדיבידואלית שלשכת עורכי הדין עשתה בה שימוש.

לתפיסתם זוהי שיטה מזיקה שאינה מקובלת בעולם. בסוף דבריו הדגיש את נכונותה של הנהלת בתי המשפט לגבש, יחד עם לשכת עורכי הדין, כלי להערכה לא-אינדיבידואלית של המערכת השיפוטית. הלך מחשבה זה נמשך בדבריו של המשנה לנשיא השופט לוין, שחלק על תפיסת מערכת המשפט כמערכת המספקת שירותים. לדעתו יש בתפיסה זו כדי לבטל את חשיבותם של ערכים ולעשות בנליזציה של העבודה השיפוטית.

את לשכת עורכי הדין ייצג עו"ד שלמה כהן, שבתחילת דבריו ביקש לנתק את המשוב מן הביקורת הציבורית הגוברת והולכת, שלא בצדק, על מערכת המשפט. עורכי הדין נרתמו לסייע למערכת החסרה מידע על התנהלות שופטים. לפיכך, עניינו של המשוב הוא התנהלות בית המשפט ולא התוכן. לדידו, מערכות הבקרה שהזכיר נשיא בית המשפט העליון אין בהן ממש. הפתרון היחיד המוצע הוא לפנות לקהל הצרכנים. בהתייחסו למשוב פירט את הפרמטרים שלשכת עורכי הדין הסתמכה עליהם: אנונימיות, סקר דואר וכיסוי נרחב. על-פי בדיקתו, 45% מכלל עורכי הדין שאליהם מוען המשוב והפעילים בבתי המשפט במחוז המרכז השיבו לסקר. זוהי היענות גבוהה, שיחד עם הביקורות הטובות הבאות לידי ביטוי במרבית ההערכות מעידה על ההבחנה שעשו המשיבים בין שיקולים מקצועיים לבין מזגם של שופטים. עובדה זו מבטלת את החשש מפני פגיעה בעצמאותם של השופטים. כמרבית הדוברים מקרב ציבור עורכי הדין, תמך גם עו"ד חיים צדוק בעצם קיום המשוב, אך חשב כי לשכת עורכי הדין שגתה במעשה פרסומו. ח"כ אופיר פינס חיזק את הטענות בדבר סגירותה של המערכת והקושי לקבל מידע הדרוש לו מתוקף תפקידו.

פרופ' קרמניצר, המרַכז האקדמי של הדיון, הדגיש את התנהלותן המסוגרת של מערכות ציבוריות, ומכאן את חוסר פתיחותן לקבל ביקורת. החלטות שופטים הן לעתים קרובות בלתי-הפיכות, ועל כן יש לפקח על השופטים ולבקר את מעשיהם. דוח ועדת זמיר לעניין מינוי וקידום שופטים מנציח להערכתו את הריכוזיות המאפיינת את המערכת. יש להניח לתשומה חיצונית להיכנס אל תוך המערכת, ועל-ידי כך לשפר את תפקודם של שופטים בכלל ושל שופטים חדשים בפרט. בהקשר זה הציע קביעת תקופת הסתגלות לשופט חדש וכן הערכה אנונימית של פסקי דין על-ידי משפטנים מן האקדמיה, שהם בעלי יכולת להערכה מסוג זה.

בחלקו השני של הערב התנהל דיון בין אנשי המקצוע בתחום הסקרים. המומחים נחלקו בהערכתם את המשוב על שיטותיו, ממצאיו, ושיעורי ההיענות לו. פרופ' מיכל בלר מן המחלקה לחינוך ולפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה מנתה בהרצאה כללית גישות, מדדים וכלי הערכה שונים לעריכת סקרים. ד"ר מינה צמח ביקרה את תקפותו של המשוב, את שיעורי ההיענות ואת מהימנות המסקנות. ד"ר יצחק כץ, עורך הסקר ומנהל מכון המחקר "מאגר מוחות", דיבר על היענות גבוהה ומהימנות של הסקר הראשוני הזה.

בסיכום שנשא פרופ' מרדכי קרמניצר נאמר כי לא הושגה הסכמה ביחס לטיבו של הכלי שישמש לצורך הערכה וביקורת של המערכת השיפוטית. עם זאת, הדוברים הסכימו רובם ככולם על חשיבותו של שיתוף פעולה בין לשכת עורכי הדין, הנהלת בתי המשפט ואנשי מקצוע בפיתוח אמצעי ביקורת תקף ומהימן שיתרום לחיזוק אמינותה ויעילותה של המערכת השיפוטית.