
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
בעקבות סירובם העיקש של הפוליטיקאים לתת מענה לסוגיה ולאחר שבפסקי דין קודמים הכיר בית המשפט בגיור לא-אורתודוקסי המתקיים בחו"ל לעניין הזכות לשבות, עתה הוא מכיר בגיור כזה גם כשהוא מתקיים בישראל. אולם גם אם מבקשים להותיר על כנה את ההכרה הרחבה בגיורים, יש לאסדר את הנושא ולפקח על הגורמים הקובעים מי יהיה אזרח ישראלי
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
פסיקתו של בג"ץ כי גיור רפורמי וקונסרבטיבי שנערך בישראל יקנה את הזכות לשבות, היא האחרונה בנתיב שבו פסע בית המשפט שנים ארוכות ומספרת גם את סיפור יחסי דת ומדינה בישראל. אמנם חשיבותה המעשית אינה רבה, אבל זוהי עוד לבנה בהכרה בזרמים הלא אורתודוקסיים
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
תזכיר החוק שמקדם שר הפנים אריה דרעי לביצור מונופול הרבנות על סוגיית הגיור, מאיים להעכיר את היחסים בין ישראל ליהדות התפוצות, ובטווח הרחוק יסגור את הדלת בפני מאות אלפי עולי ברה"מ שחיים כיום בישראל
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
האם גיור משמעותו הצטרפות לעם היהודי, או לדת? הרבנות הראשית מכתיבה הליכים נוקשים ומסורבלים לעולים המעוניינים להתגייר, אך כיצד זה משרת את האינטרסים של העם היהודי בעידן הנוכחי?
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
השימוש ההולך וגובר בערכות גנטיות למטרת בירור והוכחת יהדות מדאיג, ויוצר למעשה שני עמים נפרדים - זה הגנטי, וזה הרואה עצמו יהודי אבל לא מסוגל להוכיח זאת גנטית. הסכנה שבהפיכה מעם יהודי למאגר יהודי שנשלט בידי רבנים מוחשית, לכן יש לבלום אותה באיבה
סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה מעלה כי כשליש מהציבור היהודי מעוניין בהקמת מערך גיור ממלכתי חדש, שיחליף את מערך הגיור האורתודוקסי של הרבנות הראשית, וכמעט מחצית מעוניינים בהרחבת מערך הגיוס המקל של צה"ל. מנגד, כמחצית מהיהודים (54%) לא היו מקבלים כבן זוג אדם שאינו יהודי על פי ההלכה
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יגדיר כל אחד את זהותו כרצונו ואם חפצה נפשו בגיור, יעשה זאת בהליך על פי בחירתו. כיוון שהגיור משנה סטטוס משפטי של אדם, אין להפקיד אותו בידי פורום פרטי, גם אם כוונותיו נאצלות. נמצאת המדינה מפקידה את הסמכות לקבוע מי רשאי להגר לישראל ולקבל אזרחות מקומית בידי גופים פרטיים, על פי שיקול דעתם. נדרשת, אם כן, הסדרה בחוק של דרכי הגיור המוכר בישראל.
מאת: יאיר שלג
השאלה "מיהו יהודי" – מי יוגדר "בפנים", כחבר במשפחה היהודית המורחבת, ומי יישאר בחוץ – לא יורדת מסדר היום הישראלי, במיוחד מאז החל גל העלייה מברה"מ לשעבר, במהלכו עלו לישראל כ-350 אלף איש. רובם המכריע מזדהה ותופס את עצמו כיהודים, אך הם אינם מוכרים ככאלה על-ידי ההלכה, ולפיכך גם לא על-ידי המדינה.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
לקראת שבועות ובעקבות יום הגיור בכנסת, עומד פרופ' ידידיה שטרן על אתגרי מערך הגיור הממלכתי בישראל והדרכים לפתרון מצוקתם של מאות אלפי ישראלים והבעיה הגדולה שיוצר תהליך הגיור בין היהודים בישראל ליהדות התפוצות
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
סדרת המאמרים "הלכה ציונית" - על הדיסוננס שבין העמדה ההלכתית לבין מציאות החיים במדינת ישראל הריבונית.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
החלטת בג"ץ מחזקת משמעותית את האלטרנטיבות לגיור אל מול הרבנות הראשית ואפשר להגיד כי זו איבדה את המונופול שהיה ברשותה. רק שינוי דרמטי יצדיק את היערכות בתי הדין הרבניים ככוח הכלכלי והפוליטי שהיווה פעם.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
יש להמשיך להחמיר עם אלה שזהותם הסובייקטיבית הקודמת אינה יהודית, ובאמצעות הגיור הם רוצים לשנות אותה. מנגד, ראוי להקל עם עם מי שזהותם הסובייקטיבית הקודמת היא של יהודים ואת הגיור הם מבקשים רק כדי לאפשר באופן חיצוני את תחושותיהם הפנימיות.
מאת: יאיר שלג
"רפורמת הגיור" שבוטלה השבוע ממילא לא הייתה מספקת. מה שנדרש הוא רוויזיה יסודית בכל שאלת הזהות היהודית, בהתחשב בתהליכי החילון והקמת המדינה.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
עיקר העניין בהצעת חוק הגיור הוא ברצון להבטיח אחדות בהליכי הגיור בישראל, אך לא אחידות. האחדות מבטאת את הממלכתיות הישראלית ואת הרגישות להשלכות הלאומיות של הגיור, ואילו אי-האחידות מבטאת את התבלין החריף, העשיר והמעשיר של ההלכה היהודית: כבוד הדדי בין בעלי מחלוקת שהיא לשם שמים.
מאת: פרופ' ידידיה שטרן
פעם קראו לה רות, היום זו נטשה. שתיהן הגיעו לארץ ישראל מתוך רצון להשתקע כאן, כבנות המקום. רות החליפה זהותה, ממואבית ליהודייה, ודמה נמסך בדמנו בשדות בית לחם. עד כדי כך, שעל פיה המסורת דוד המלך והמשיח העתידי הם צאצאיה. ונטשה? גם דמה נמסך בדמנו, שהרי ילדיה מסכנים את חייהם בשירות בצה"ל, אך זהותה נותרה כשהייתה – אמנם ישראלית, אך לא יהודייה.
מאת: ד"ר שוקי פרידמן
מהו מסמך הסטטוס קוו? מהי הרלוונטיות המשפטית שלו? ואיך הוא מיושם בפועל? סקירה נרחבת אודות המסמך המקורי והמצב החוקי כיום.