כנסים וימי עיון

הזהות היהודית וגבולותיה: בין דת, לאום ותרבות

יום עיון בהשתתפות מומחים מהארץ ומהעולם, שיעסוק בסוגיות השונות הקשורות לזהות היהודי, כגון: שאלת דרכי ההצטרפות לעם היהודי, היחס לנישואים מעורבים, עידן ריבוי "הסוגים" השונים של היהדות ועוד.

במשתתפים: פרופ' ידידיה שטרן, יאיר שלג, הסופר ליאון ויזלטיר, הרב יעקב מדן, אפרת שפירא-רוזנברג, ד"ר מאיר בוזגלו, המחזאי יהושע סובול, ליאת קולינס, הרבה ד"ר דליה מרקס, העיתונאי שמואל רוזנר, הרב שלמה ריסקין, העתונאי סת' פרנזמן, הרב סיון מס, פרופ' שלום רוזנברג, ד"ר אבינועם רוזנק, ג'רמי שרון, הרב ד"ר דני הרטמן, פרופ' שירה וולוסקי, פרופ' סטיבן כהן, הרב דוד סתיו, ד"ר שוקי פרידמן, פרופ' מייקל וולצר, ד"ר עינת וילף, מר נתן שרנסקי

במושב הראשון שעסק בזהות היהודית והשפעתה על התרבות הישראלית אמר המחזאי יהושוע סובול, כי: "אנו חיים בעידן של "זהותנות" בכלל העולם- אנחנו חוזרים לזהות הלאומנית ולהקמת מחיצות, מה שמביא לירידה בסובלנות לתרבויות אחרות. בישראל קיימת "זהותנות מסתגרת" שמנסה לעבות את הקליפה במקום להעשיר את התוכן בתוכה". סובול סיפר כי בעבר כתב תכנית להפיכת הפריפריה ליצרנית תרבות במקום לצרכנית תרבות ואף ציין כי שלח אותה לשרה מירי רגב אשר לא החזירה לו תשובה או כל התייחסות בנושא.

פרופ' חביבה פדיה: "היהדות עוברת היום תהליך של צמצום וכניסה למודל של הלאומיות האירופאית ודווקא החילונים מנסים לכפות מודל שיש אמת אחת ומודל אחד".

הרב יעקב מדן: "נשיא המדינה עירבב בין המושגים שבטים ועמים. בישראל יש ארבעה שבטים- חילונים, דתיים לאומיים, חרדים ויהודי התפוצות. הערבים הם עם אחר". מדן הוסיף, כי "יש לחזק את הזהות שלנו מכוח היותנו בני אברהם, יצחק ויעקב, מכוח ברית המילה, מכוח העליה להר המוריה. אם נלך רק על הכיוון של התרבות היהודית החדשה אני חושש מאוד משמירה על הזהות היהודית בעתיד".

במושב השני שעסק בדרכי ההצטרפות לעם היהודי אמר הסוציולוג היהודי, פרופ' סטיבן כהן, כי: "יש היום 200,000 יהודים ללא הורים יהודים. 120,000 מתוכם לא עברו גיור אבל רואים עצמם כיהודים והילדים שלהם גדלים להיות יהודים. לכן אנחנו צריכים כיחידים, לקבל את כל ה"לא יהודים" בברכה". כהן הוסיף, כי "היהודים הצעירים לא אוהבים הגדרות של היהדות במיוחד כשמדובר בהגדרות פריבילגיות ולכן צריך למצוא הגדרות אידיאולוגיות וחברתיות של שייכות".
שמואל רוזנר מהמכון למדיניות העם היהודי: "מהמחקר שערכנו מצאנו שכשאתה שואל יהודי מהי יהדותו, אתה נשאל בחזרה שאלה- האם זה לצורך חברות בקהילה, לצורך נישואין ברבנות או לצורך הזדהות עם מדינת ישראל? לכן, אנחנו לא צריכים גיור אחד אלא גיור שיתאים לכל ההקשרים והצרכים של מי שרואה עצמו יהודי".

הרבה הרפורמית, דליה מרקס: "חייבים ליצור גיור מקל על אנשים שגדלים פה, חוגגים את החגים ומשרתים בצבא. זה עניין של כלל ישראל ולא עניין של צדק. האם זה לא עדיף על תהליך גיור שבו אנשים עושים שקר בנפשם? שער כניסה שכזה ליהדות הוא רע ופוגעני. ומי שנמצא כל העת בהתקפדות לא מצליח ליצור. בנושא יהדות העולם המשימה היא לא להתחתן עם יהודי או יהודיה אלא לגדל ילדים יהודים".
במושב על הזהות היהודית ברמה האישית אותו הנחה ג'רמי שרון, כתב הדתות של הג'רוזלם פוסט, אמר הרב דוד סתיו, כי: "יש פער בין הגדרות הלכתיות להגדרות חברתיות. בחוק השבות אנו מגדירים יהודי לפי ההגדרות של חוקי נירנברג ולא לפי ההלכה. היום צריך לשאול כל יהודי מה הוא מוכן לעשות עבור היהדות שלו. אם היהדות לא תהיה עם מערכת ערכים, השתייכויות ותכנים כך שהאדם יבין שהוא מוכן לעשות משהו עבורה, בין אם זה לעלות לישראל, לתרום, ללכת לבית כנסת או לא להתחתן עם לא יהודי, אין בה טעם והיא תיעלם".

פרופ' שירה וולוסקי: השאלות שאנו עוסקים בהן הן לא שאלות של DNA אלא של זהות- איפה גדלת ובמה אתה מאמין. בעולם היום, אנשים לא חברים רק בגוף אחד. תמיד היהודים גרו עם אנשים שונים מהם והשתייכו לקהילות יהודיות אחרות אך רק בקהילות פונדמנטליסטיות לא נפתחים לקהילות אחרות בעולם כל כך גלובאלי. לכן, ההגדרה של יהודי היא הגדרה של מאבק בתוך עולם של זהויות של הפרט".

במושב המסכם שעסק בסולידריות יהודית בעידן של זהויות יהודיות שונות, אמר נתן שרנסקי, יו"ר הסוכנות היהודית, כי: "הבסיס של הסולדריות הוא ההרגשה של הקהילות שהן חלק מתהליך היסטורי. יהודים בעולם נכנסים למאבק בדה לגיטימציה לישראל בקמפוסים ואנחנו לא נותנים לגיטימציה לאורח החיים שלהם. היעדר הדיאלוג עם יהדות התפוצות הוא איום רציני על ישראל וזהו תפקידה של המדינה להיות פתוחה לדיאלוג עם כל הקבוצות. זה פלא שאנחנו מצליחים עדיין לשמור על הקשר עם היהודים הלא אורתודוכסים, וזה לא יימשך לנצח".

פרופ' מייקל וולצר מאוניברסיטת פרינסטון: "ליהודים לא היה מעולם גוף פוליטי שיפריד בין הדת לבין האנשים. היום הדת נמצאת במחלוקת הרבה יותר מפעם ואנחנו מתווכחים על ההגדרות של היהודי הדתי והמחויבויות שבאות עם החברות בדת היהודית. מה שמאחד את כל הצרפתים כצרפתי זה מה שצריך לאחד את היהודים כיהודים בישראל. רוב האנשים בעולם רואים היום במדינה היהודית "מדינה קתולית", כלומר, מדינה דתית ולא לאום וזה כשלון של הציונות. מטרת הציונות היתה להקים לאום חדש יהודי שמכיל גם מיעוטים שמזדהים איתו יותר או פחות. הפרויקט הציוני היה צריך להפריד את הגדרת השייכות ללאום היהודי והגדרת הדת היהודית".

פרופ' ידידיה שטרן, סגן נשיא במכון סיכם את יום העיון ואמר כי: "הבעיה היא שחלק גדול מהיהודים בכלל לא מתבססים על העבר והמסורת בין אם היא מוגדרת כך או אחרת וליהדות התפוצות אין בכלל קולב לתלות בו את הזהות היהודית. אם לא נעבוד על שימור המסורת היהודית ואנחנו לא עושים זאת, היא לא תתקיים בשלב ראשון בעולם ובשלב שני גם בישראל וזו עלולה להיות טרגדיה. לכן, נדרש להקים מספר פרויקטים כמו העלאת כל התכנים של ארון הספרים היהודי לרשת ופיתוח אינדקס שיאפשר עיון נוח בהם, להציג סוגיות אקטואליות באופן שבועי בראי היהדות ולפתוח פרויקטים שיעסקו בזכויות אדם לפי המסורת היהודית ברחבי העולם. אקטים שכאלו יחברו יהודים מכל הזרמים לעבר היהודי וישמרו את הזהות והסולידריות".