צה"ל בראי החברה הישראלית לשנת 2025
לעמוד הכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה 2025
- עם סיום המלחמה, ירידה קלה באמון בצה"ל, בעיקר בקרב השמאל
- כשני שלישים מהנשאלים נותנים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל – אף בשאלה זו ירידה קלה בקרב המרכז והשמאל
- פחות ממחצית מקרב הנשאלים נותנים אמון בתחקירי צה"ל לחקר אירועי השבעה באוקטובר
- עליה בשיעור המסכימים עם ההצעה לבטל גיוס החובה ולבסס את צה"ל כצבא מקצועי, בעיקר בקרב הנשאלים הצעירים
- עליה בשיעור המסכימים שכדי לאפשר שילוב חרדים בצה"ל סביר להגביל שירות נשים מבחינת תפקידים, אפשרויות קידום ומקומות שירות. בציבור הדתי, וכמובן בציבור החרדי, הרוב תומכים בהצעה זו
- רוב בציבור מתנגדים לחקירת חיילים כאשר מתעוררים חשדות להתעללות בפלסטינים מעזה
- כשני שלישים מהיהודים סבורים שהשמירה על ערך "טוהר הנשק" מונעת מצה"ל למלא את משימותיו
ממצאי הסקר השנתי של המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה יוצגו בכנס השנתי לביטחון לאומי ודמוקרטיה שיערך במכון הישראלי לדמוקרטיה בימים שלישי ורביעי, 25-26 בנובמבר 2025.
להלן עיקרי הממצאים:
עם סיום המלחמה צה"ל שומר על אמון גבוה יחסית למוסדות אחרים. עם זאת, בעיקר בקרב קבוצות המרכז והשמאל חלה ירידה באמון בצה"ל.
נותנים אמון בצה"ל 2025-2003 (%, יהודים)
נותנים אמון בצה"ל 2025-2015, לפי מחנות פוליטיים (%, יהודים)
למרות שהאמון הגבוה בצה"ל נשמר, הרי שהאמון בפיקוד הבכיר בצה"ל נמוך יותר, והוא אף ירד מעט מהשנה שעברה. כיום 65% נותנים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל בהשוואה ל66.5% ב-2024. הירידה ניכרת במיוחד במחנה השמאל (מ-80% ל-67%) וירידה קלה נמדדה גם במחנה המרכז (מ-73.5% ל-70%). בימין שיעור נותני האמון בפיקוד הבכיר של צה"ל נשאר כשהיה.
נותנים אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל (%, יהודים)
צה"ל פרסם בשנה האחרונה שורה של תחקירים ביחס להתנהלות הצבא בשבעה באוקטובר. דעת הקהל לגבי אמינותם חצויה: 45.5% מהנשאלים ענו כי התחקירים אמינים מאוד או די אמינים בעיניהם ואילו 42.5% ענו כי התחקירים כלל לא אמינים, או לא כל כך אמינים בעיניהם.
האמינות הגבוהה ביותר לתחקירים היא במחנה המרכז (58%) והנמוכה ביותר במחנה הימין (רק 40%).
עד כמה התחקירים שמבצע צה"ל לחקר אירועי השבעה באוקטובר אמינים או לא אמינים בעיניך? (%, יהודים)
המדידות ביחס לאמון בפיקוד הבכיר וביחס לאמון בתחקירי צה"ל בוצעו, כמובן, לפני ההדחות וההערות הפיקודיות עליהן החליט הרמטכ"ל ב-23 בנובמבר, ולפיכך איננו יודעים כיצד אלו ישפיעו על אמון הציבור בפיקוד הבכיר.
עד כמה סבור הציבור כי המשרתים בצה"ל (בסדיר, קבע ומילואים) מקבלים את הטיפול הנפשי המתאים? כשני שלישים מהנשאלים אינם מסכימים כי הסיוע הנפשי שנותן צה"ל לחיילים הוא ראוי, ורק 22% סבורים כי טיפול מתאים מוענק.
האם אתה מסכים או לא מסכים שבמהלך השירות הצבאי המשרתים (בסדיר, בקבע ובמילואים) מקבלים את הסיוע הנפשי המתאים? (%, יהודים)
אנו סבורים כי התפלגות התשובות לשתי השאלות האחרונות (בנוגע לתחקירים ובנוגע לסיוע הנפשי) מגלה כי בעוד אמון הציבור באופן כללי בצה"ל גבוה, הרי שביחס לשאלות שאינן נוגעות לפעילות המבצעית במלחמה, האמון בצה"ל נמוך יותר. ביחס לאלו צה"ל נתפס כחלק מהמנגנונים הממשלתיים (כמי שמבקר את הפעילות שלו עצמו, או כאחראי למתן מענה בתחום בריאות הנפש), שהאמון בהם אינו גבוה.
לאורך שנים אנו עוקבים אחרי עמדות הציבור ביחס לסוגיית המגבלות האתיות והמשפטיות המוטלות על השימוש בכוח. חזרנו השנה על שלוש שאלות שנועדו לבחון את עמדות הציבור היהודי ביחס למדיניות המפרה את כללי המשפט הבינלאומי ואת הוראות צה"ל עצמו. בחלוקה לפי מחנות פוליטיים מצאנו הבדלים גדולים מאוד בתשובות לשלוש השאלות האלו. כך למשל, בעוד שרק 25% מהשמאל מסכימים עם האמירה שיש להרוג מחבל לאחר שנוטרל גם אם לא נשקפת ממנו סכנה, כמעט פי שלושה (74.5%) מהמשיבים מהימין מסכימים אתה.
ערכים בלחימה (% מסכימים מאוד/די מסכימים, יהודים)
חשוב לשים לב להבדל המשמעותי מאוד בין המשיבים על פי ההגדרה הדתית העצמית שלהם. 80% מהחרדים סבורים כי במקרה של ירי טילים על אוכלוסייה ישראלית יש לבצע ירי כבד לריכוזי האוכלוסייה הפלסטינית לעומת רק 40% מהחילונים הסבורים כך. בעוד ש-81% מהמסורתיים הדתיים סבורים שיש להרוג מחבל לאחר שנוטרל גם אם לא נשקפת ממנו סכנה, רק 49% מהחילונים סבורים כך.
אירועי השבעה באוקטובר והמלחמה בעקבותיהם יכולים להסביר חלקית, אולי, את הפערים בנתונים שהתקבלו במדידות האחרונות (השנה ובשנה שעברה). אך חשוב לציין כי מדובר במגמות נמשכות בחברה הישראלית - שיעור גדל והולך בחברה הישראלית היהודית סבור כי ביחס לפלסטינים אין להקפיד על הוראות החוק, המשפט הבינלאומי ואף לא על פקודות צה"ל.
הביטוי המובהק ביותר למגמות אלה הוא יחס הציבור לערך טוהר הנשק, שהוא חלק מן האתוס של צה"ל ומעוגן בקוד האתי שלו. רוב של 65% מהנשאלים סברו שהשמירה על ערך טוהר הנשק (הימנעות מהריגה לא הכרחית ומפגיעה בחפים מפשע) מונעת מצה"ל למלא את תפקידו, עלייה של 5% מהשנה שעברה. בחלוקה למחנות פוליטיים, בקרב תומכי הימין, שיעור הסבורים כך הוא כ-78%, בעוד שבקרב השמאל שיעור הסבורים כך הוא כ-35% בלבד.
מעניין לציין כי בקרב המרכז חלה השנה דווקא ירידה בשיעור הסבורים שערך טוהר הנשק מונע מצה"ל לקיים את משימותיו (מ-56% ל-46%), ועליה ניכרת באלו הסבורים שהערך מסייע לצה"ל לקיים את משימותיו (מ-26% ל-39.5%).
באיזו מידה השמירה על ערך "טוהר הנשק" מונעת או מסייעת לצה"ל למלא את משימותיו? (%, יהודים)
האם ישנה חזרה למודל של לפני המלחמה?
שורה של מדידות ערב המלחמה הצביעו על כך שקיים שיעור ניכר של תומכים בביטול גיוס החובה וביסוס צה"ל כצבא מקצועי. בשנה שעברה, במהלכה של המלחמה נרשמה, כצפוי, עלייה משמעותית בתמיכה במודל גיוס החובה. עם תום המלחמה נראה כי יש ירידה בתמיכה במודל זה, אם כי התמיכה בו עדיין גבוהה משמעותית מזו שלפני המלחמה. לא מן הנמנע שבשנים הקרובות תימשך ירידה זו בתמיכה במודל גיוס החובה, אל עבר תמיכה במודל של צה"ל כצבא מקצועי.
עמדות בנוגע להצעה לבטל את גיוס החובה ולבסס את צה"ל כצבא מקצועי, שהמשרתים בו יתוגמלו בהתאם (%, יהודים)
במיוחד מעניין לציין את החלוקה הגילית בשאלה זו. בעוד שבקבוצת הגיל הצעירה ביותר 24-18 ובקבוצת גילי הביניים 54-35 יש תמיכה משמעותית במעבר למודל של צבא מקצועי (41.5% ו-39%, בהתאמה) בקרב בני 55 ומעלה התמיכה במעבר כזה היא רק של 22%.
שאלת גיוס החרדים לצה"ל עומדת בימים אלו במרכז השיח הציבורי. אחת התוצאות האפשריות של גיוס חרדים, היא הגבלה על שירות של נשים בתפקידים מסויימים. בשנה שעברה היה רוב מוצק (76%) שהתנגדו לכך שהנשים "ישלמו את המחיר" עבור שילוב החרדים, בעוד שרק כ-19% תמכו בעמדה זו. השנה חלה עלייה ניכרת (לכ-32%) בתמיכה בהטלת מגבלות על שירות נשים על מנת לאפשר את שירות החרדים. העלייה מרוכזת בעיקר בקבוצות החרדית והדתית, בהן יש רוב להטלת המגבלות על נשים על מנת לאפשר את שירות החרדים.
מסכימים או לא מסכימים שכדי לאפשר שילוב חרדים בצה"ל סביר להגביל שירות נשים מבחינת תפקידים, אפשרויות קידום ומקומות שירות (%, יהודים)
סביר להניח שהשינויים בעמדות הציבור הנדון נובעים מהעבודה שנעשתה בצה"ל להכשיר מקומות לשירות חרדים, לרבות הקמת חטיבת החשמונאים, ומתוך ההבנה שנדרש גיוס חרדים בשל צרכי הצבא. במילים אחרות, חלקים ניכרים בציבור השתכנעו כי שירות חרדים אכן אפשרי בצבא, ובלבד שיינתנו להם התנאים המתאימים.
הסקר נערך על-ידי המרכז לביטחון ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 21/10-6/11/2025 רואיינו 600 איש ואשה בשפה העברית, המהווים מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם %4 ± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סי איי מידע שיווקי. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il.
