מאמר דעה

יום שישי השחור של הזכות לפרטיות

| מאת:

ייתכן ששואב האבק החכם שקניתם מרגל אחריכם. בעוד מוצרי האלקטרוניקה החכמים עוזרים לנו לייעל את הרגלינו ובחירותינו, המידע האישי הרב שנאסף באמצעותם נשמר ומועבר לידיים זרות ללא הסכמתנו או ידיעתנו. נתונים על אורח החיים, ההעדפות והרגלי הצריכה שלנו משמשים להתאמת פרסומות, מוצרים ואף תוכן פוליטי, באופן שרומס בבוטות את זכותנו לפרטיות.

Flash 90

חודש נובמבר שחלף זה מכבר, הוא חודש קניות משמעותי ביומנו של הצרכן הישראלי - החל מחג הרווקים הסינים, עובר בחגיגות Black Friday וכלה בסייבר מאנדיי. חלק ניכר מהמוצרים הנמכרים בימי מכירות אלו הינם מוצרי צריכה אלקטרוניים חכמים ולבישים.
למשל, שואב אבק רובוטי המצלם את הדירה תוך כדי שאיבה על מנת למפות את מיקום הקירות והרהיטים, לייעל את נתיב השאיבה ולאפשר לנו לעקוב אחר קצב התקדמותו מרחוק. המידע אותו אוסף השואב תוך כדי פעולתו יכול ללמד אודותינו לא מעט. למשל, היכן חדר הילדים (בחדר בו הוא נתקע בהרבה צעצועים וחלקי לגו), מה מצבנו הכלכלי ומהם דפוסי ההתנהגות האופייניים לנו. שעון הספורט החכם מונה את צעדינו ואת הקלוריות ששרפנו תוך כדי פעילות אבל במקביל הוא אוסף מידע רפואי רב. אפילו הדובי החכם של שרכשנו לילדינו מספק להם שעות של משחק אינטראקטיבי ובאותו הזמן מקשיב, מקליט ומעבד את כל הנאמר בסביבתו.

עולם הפרסום גילה כבר מזמן שהמידע האישי הרב הנאסף אודות הצרכנים הינו בעל ערך רב. טכניקות שונות משמשות לזיהוי מצבו הכלכלי של הצרכן, ולאבחון אופיו, נטיותיו המיניות, מצב רוחו, חולשותיו הנפשיות ואף השעה בה הכי יעיל להציג בפניו פרסומות למוצרים מסוימים.
אולם, המידע האישי הרב הנאסף עלינו עשוי לשמש למטרות נוספות. למשל, חברות ביטוח יכולות להשתמש בו להערכת מצבנו הבריאותי וכך להתאים את עלות הביטוח ומעסיק פוטנציאלי עשוי להסתמך עליו לבחינת התאמתנו המקצועית והנפשית למשרה אליה אנו מתראיינים.

בשנים האחרונות אף נעשה שימוש בטכניקות מעולם הפרסום על מנת להשפיע על דעותיו הפוליטיות של האזרח. פרשת קיימבריג'-אנליטיקה, למשל, חשפה ניסיון לזהות אנשים חרדתיים ולהתאים להם תעמולה שתשכנע אותם להישאר בבית ביום הבחירות. שימוש גובר במידע אישי לשם ניתוח מאפייני אישיות והשפעה על התודעה של הצרכן למטרות רווח פוליטי מעורר סכנה ממשית לזכות הבחירה החופשית של כל אזרח.

המשפט אינו נותן מענה הולם כיום להגנה מפני פגיעה כה חמורה בזכותנו לפרטיות. חוק הפרטיות בישראל מסתפק בדרישה לקבלת הסכמה מדעת לאיסוף ולשימוש במידע אישי וזאת כאמור ניתנת על ידי רובנו במהירות. אף התקנות החדשות להגנה על הפרטיות במידע אישי באיחוד האירופי אינן מצליחות לספק הגנה מלאה לאזרחי האיחוד, אף שם די במתן הסכמה לאיסוף ולשימוש על מנת להכשירו, אם כי התקנות מחזקות את זכויותיו של נושא המידע ומעניקות בידו כלים שונים להחזיר לידיו מידה מסוימת של שליטה במידע אישי על אודותיו. כך, למשל הן מאפשרות בנסיבות מסוימות לדרוש את מחיקת המידע האישי במסגרת הזכות להישכח.

על מנת למזער את השימוש במידע אישי לשם השפעה על יכולתנו לבצע בחירות חופשיות יש צורך לא רק בעדכון חוק הגנת הפרטיות בישראל אלא גם בשינוי נורמות צרכניות, אוריינות דיגיטלית ואימוץ ההבנה שלפני רכישת מוצר יש לשקול לא רק את מחירו ואיכותו אלא גם את המידע האישי הנאסף על ידו והשימוש הנעשה בו. יש להעדיף מוצרים שגם אם אוספים מידע אישי, זה אינו נשמר כלל בידי יצרנית המוצר, נשמר לפרק זמן קצר או נשמר על גבי המוצר עצמו ולא מועבר לשרתי היצרנית. אחרת, אם נמשיך לרכוש בהתלהבות שכזו מוצרים חכמים מבלי לדרוש מיצרניהם הגנה נאותה ושימוש מינימלי במידע אישי אודותינו, המוצר הנמכר ביותר בימי המכירות הגדולים יהיה באמת אך ורק זכותנו לפרטיות.

פורסם לראשונה בדה מרקר.