דמוקרטיה נטולת ערכים דמוקרטיים

| מאת:

הממשלה הנוכחית אמנם כבר מריחה את הסוף, אבל מתעקשת לקדם יוזמות פרסונליות שישרתו את האינטרסים הצרים שלה ויבטיחו המשכיות לשלטון מסוים בלבד (של ציבור אחד בלבד), תוך השתקת מוסדות וארגונים שונים, שאמורים דווקא לייצג את המיעוט במדינה דמוקרטית תקינה, ויצירת תלות שלהם בה.

המהלכים שמקדמים בכירים בקואליציה בתקופה האחרונה, ובכלל זה הצעות חוק והתבטאויות מצדם, מלמדים דבר אחד ברור – משטר דמוקרטי מקבל משמעות אחרת לגמרי כאשר משתמשים בו בכדי לקדם תהליכים שכל מטרתם הוא המשך הבטחת שלטון מסוים בלבד. אי אפשר להתעלם מהעובדה שאנו נמצאים בעידן בו, פוליטיקאים משתמשים באמצעים דמוקרטיים – בחירות, מהלכים פרלמנטרים, תקשורת חופשית, לא רק כדי לקדם את תפיסת עולמם, אלא כדי להשתיק את המנגנונים שאמורים לשמור על החברה מפני עריצות הרוב. המגמה בה אנו נמצאים מעידה על אובדן עכבות מוחלט, שמערער את היסודות שעליהם בנויה הדמוקרטיה שלנו.

בין המהלכים האלה ניתן למנות את הצעת החוק שמבקשת להפוך את תפקיד היועצים המשפטיים למינוי פוליטי. היועץ המשפטי הוא שומר סף, או שהוא מינוי פוליטי שנועד לקדם אג'נדה פוליטית. השניים לא דרים יחדיו. מעניין היה לראות כיצד לאחרונה שרת המשפטים הקדימה את המאוחר, ועוד טרם אישור ההצעה ניסתה לגרום לפיטוריה דה פקטו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר מבלי שיש לה סמכות לכך.

דוגמה נוספת, הקואליציה הנוכחית מקדמת כמה הצעות חוק הנוגעות לצמצום העצמאות השיפוטית של בית המשפט העליון. המציעים מבקשים, באמצעים של תיקוני חקיקה והצעות חוק חדשות, ליצור מציאות בה בית המשפט לא יוכל לפסול חוקים במקרים מסוימים, למשל כאשר הדבר נוגע לזכויות של מבקשי מקלט. ואם בענייני דמוניזציה עסקינן, נראה שאוכלוסיית מבקשי המקלט זוכים ל"מקום של כבוד" בכל הקשור לשימוש באמצעים משפטיים ורטוריים בכדי להפוך אותם לקבוצת בני אדם שזכויות יסוד אינן חלות עליהם.

בנוסף אפשר להזכיר, חברי הכנסת שנטלו לעצמם זכות לעשות בית משפט שדה, להדיח חברי כנסת, קידמו את חוק הנאמנות בתרבות שמבקש לתת לשרת התרבות את הסמכות להחליט איזו הצגה פוגעת בדמוקרטיה, ביהדות או מהווה הסתה לטרור לפי ראות עיניה שמשרד ראש הממשלה חשב שבמדינה דמוקרטית זה לגיטימי לעכב ולאסוף מידע על ארגוני שמאל, ארגונים אופוזיציוניים לשלטון. מהלכים אלה מצטרפים להצעות חוק שמבקשות להקשות על ארגוני חברה אזרחית לגייס משאבים או לפגוע ביכולת של ארגונים אלה לייצג אינטרס ציבורי בפני בית משפט או מונעות מהם לפעול במוסדות חינוכיים.

הדוגמאות המובאות פה ויש עוד רבות, מציגות תמונה רחבה של ניסיון מאורגן להעביר עוד ועוד סמכויות לממשלה ולקואליציה, ולהקטין את המרחב הליברלי, הפלורליזם והסובלנות אבל בעיקר, ואולי המטריד מכל, להשתיק את כוחו של המיעוט להשמיע את קולו במסגרת החוק ושל אנשי המקצוע לעשות את תפקידם בפרשנות של חוקים. כלל החוקים והיוזמות הללו יוצרים מסה קריטית שלא ניתן להתעלם ממנה.

אט אט, הממשלה הנוכחית מנסה להפוך אותנו לחברה שבה יועצים משפטיים כפופים לשר הממונה עליהם ומונע משיקולים פוליטיים בלבד, בית המשפט מוגבל בנושאים בהם הוא יכול להתערב, החברה האזרחית היא עניה ונאבקת על קיומה, האומנים מסורסים ותלויים בחסדי שרת התרבות, ראשי האוניברסיטאות מפחדים להגיד את דעתם המקצועית וקציני צה"ל מותקפים בשל התעקשותם לשמור על החוק וערכי צה"ל. צחוק הגורל הוא, שדווקא ההתנהלות הנוכחית היא ההוכחה הטובה ביותר בצורך לשמור על כל המוסדות האלו. דמיינו חברה בה כל המהלכים שהוזכרו מושלמים. האם מדינה כזו עדין יכולה לקרוא לעצמה דמוקרטיה?

Flash 90